אתה לא הראשון שאומר לי את זה. אבל בעיני אלו עדיין אלבומים מצוינים. למען האמת גם בלשונות של אש יש דברים יפים. אבל השירים האחרונים-אחרונים (השניים שהזכרתי) - ממש לא משהו.
תחילת "לשונות של אש" (החלק שעיבד תמיר מוסקט) יפה. בחלק השני (שנאור כרמי עיבד) היו יותר דברים משעממים.

עד האהבה זה ארבע אקורדים שחוזרים על עצמם כל השיר, כולל הפזמון.

והמודולוציה הזו גם גרועה.

ביחס לעצמו באמת זה פחות..

כאילו שיחס לשירים של פעם- זה ירידה פסיכית.

ביחס לעולם הוא נשאר במקומו הגבוה

אתה מכיר אותו מפעם אבל?

מאיפה לאיפה אתה משווה אותו?

אצלי זה התחיל הפוך- הכרתי קודם את לילה כיום יאיר, משם את הישנים, ולבסוף את האחרונים - יפה כלבנה ולשונות של אש.
אולי בגלל זה אני לא כ"כ מתאכזב.

יש איזה צד שאני אוהב את האופטימיות הזו. את הפשטות הזו. ועדיין. יש גבול שזה כבר נהיה קיטשי.

גם פחות אוהבת את האלבומים האחרונים.

אביתר הדיכאוני חמוד יותר

הקפצה

קפיץ קפוץ

נסיון פעיל.

מראים כאן מה ההפרש בין הטמפ' בגובה 850 מ"ב הצפויה ביום ראשון לבין הטמפ' הממוצעת ליום זה.

תגובה תגובה תגובה קפיץ