אז אחרי טיפולים והריון מלחיץ עם קיצור צוואר וצירונים ושמירה הגענו סוף סוף לתשיעי ואני הבנתי שכנראה אחרי כל הלחץ לידה מוקדמת לא תהיה פה וכנראה שגם נגיע ל40+ כמו על החברות שלי שהיו בשמירה חח
שבת שעברה, 38+4,היינו עם המשפחה וממש בכיתי שאני לא יודעת איך אעבור עוד שבוע וחצי כזה.. עשיתי הליכה ולא קרה כלום.. במוצש אמרתי לבעלי שהלוואי שהלידה תתחיל בירידת מים כי אז זה בטוח לידה, לא כמו צירים שזה לא תמיד חד משמעי. בשש וחצי בבוקר ירדו לי המים כמו בסרטים 🙈
יצאנו לבית חולים (יום ראשון בבוקר, פקקים טירוף..) ואני כל הדרך מטפטפת ועושה את התרגילים של אמית, צירים כל 7 דקות.
מגיעים לביח, פתיחה 1,אשפזו אותי במחלקת נשים לחכות שהפתיחה תגדל. מאד מהר הצירים נהיו בלתי נסבלים ממשש, למרות מקלחת ולמרות תרגילים של אמית. לא רצו לבדוק אותי בגלל הירידת מים וגם כי לידה ראשונה ובטח הפתיחה תתקדם לאט.. אחרי 3 שעות כבר צרחתי להם שיבדקו אותי ושאני חייבת אפידורל - פתיחה 8!
הריצו אותי לחדר לידה וקיבלתי אפידורל, ופה הכל התחיל להאט. לא הפריע לי כי הייתי חייבת לנוח, אבל הצירים לא היו מספיק אפקטיביים. אחרי עוד 3-4 שעות הגענו לפתיחה מלאה ואז בלחיצות התינוקת הורידה דופק בצורה מדאיגה. כל מה שניסינו לא עזר, ובסוף לא היתה ברירה והחליטו על ואקום, שבמידה ולא יצליח - קיסרי חירום. פה נשברתי ובכיתי מממשש והצוות היה מקסים וניסה לעזור לי להתאפס. הכניסו אותי לחדר ניתוח בשביל הוואקום, ותוך שתי דקות הרופא אמר לי שלא צריך קיסרי ושהיא תצליח לצאת ככה. זה ממש החזיר לי את כל הכוחות. הוא הצליח לסובב אותה לזווית הנכונה ותוך ארבע לחיצות היא היתה בחוץ 😍😍😍
עדיין לא קולטת. מודה לקבה על ניסים מטורפים ועל השגחה מדהימה. עדיין לומדים את התפקיד החדש. בגלל הוואקום קשה לה לינוק ואנחנו עובדים על זה קשה.. בקיצור תודה לה' על הפלא והחסד ❤️
תודה למי שקראה לי זה ממש עזר לכתוב את זה 💙


