א.
"וְאֵין זָקֵן אֶלָּא חָכָם שֶׁנֶּאֱמַר:
אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר אֵין זָקֵן אֶלָּא מִי שֶׁקָּנָה חָכְמָה שֶׁנֶּאֱמַר: ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ"
(קידושין דף לב: )

אַל תִּקְרִי זָקֵן אֶלָּא
זָקָן.
שֶׁהֲרֵי יָדוּעַ הַדָּבָר
שֶׁזְּקַן אַהֲרֹן יוֹרֵד וּמְכַסֶּה עַל מִדּוֹתָיו,
וְהִסּוּסוֹ
וְעַל שָׁנִים שֶׁהֶאֱרִיכוּ וְהִשְׁכִּיחוּ,
טִיְּיחוּ בְּלָבָן-זָקָן
שֶׁבְּרֹאשׁ דַּרְכּוֹ שָׁאַל חֲכָמָה
בִּשְׁלוֹשָׁה סְדָרִים בְּעִיּוּן
וּמִבְחָן בָּרַבָּנוּת




ב.
אָמַר שְׁלֹמֹה בְּחַכְמָתו
"חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ
גַּם כִּי
יַזְקִין-
לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה"

וַהֲרֵי זָקֵן הוּא,
וְאֵינָהּ לְפִי כְבוֹדוֹ
שֶׁיִּתְפַּלֵּשׁ בְּדִקְדּוּקֶיהָ.
וּמְכֻובָּד הוּא,
וְהִיא לְפִי זְקָנוֹ
כָּךְ נִמְצָא שֶׁהִתְקַבֵּעַ

וַאֲנִי רַק אוֹמֵר, בְּלִי כְּפִירָה חָס וְשָׁלוֹם.
שֶׁ"וַיְהִי
לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה"
בְּחָכְמָתוֹ.

וְנִקְרְאָה הַתּוֹרָה רֵאשִׁית,
וְרֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת הַ' (תְּהִילִּים קיא י)
וּמִי שֶׁאֵין רֵאשִׁיתוֹ יִרְאָה
אֵין תּוֹרָתוֹ מִתְקַיֶּימֶת