וילהלם טל, היה גיבור אגדי אשר לפי מיתוסים שונים חי בקנטון אורי שבשווייץ בתחילת המאה ה-14. האגדה הקשורה אליו מתארת אותו כאיכר אמיץ שהנהיג את המאבק השווייצרי להשגת חירות מאוסטריה, ועבור אנשים ברחבי העולם מסמל וילהלם טל חירות אישית ופוליטית.
טל, אשר נודע כרב-אמן בשימוש ברובה קשת, חי על פי האגדה בתקופה בה קיסר אוסטריה ניסה להשתלט על הקנטון (מחוז) בשוויץ בו גר. הרמן גסלר, המושל האוסטרי, הציב מוט בכיכר השוק שבעיר, הניח עליו את כובעו ופקד על כל העוברים והשבים לקוד בפני העמוד. כאשר חלף טל על פני העמוד מבלי לקוד בפניו, הוא נעצר והוצב בפני שתי ברירות ענישה: האחת - לירות בקשתו חץ לעבר תפוח שיוצב על ראש בנו. השנייה - למות.
טל, שקיבל את הבטחת המושל לשחרורו אם יצליח במשימתו, ביצע ב-18 בנובמבר 1307 את העונש שהוטל עליו ופילח בהצלחה את התפוח שהוצב על ראש בנו בירייה בודדת. זמן קצר לאחר שפילח את התפוח, אמר טל כי אילו היה נכשל במשימתו והורג את בנו בשוגג, היה מפנה מיד את הקשת לעבר גסלר והורגו. גסלר התרעם כשהגיעה לאוזניו הערתו של טל והוא עצר אותו בשנית. טל הזועם נשבע לנקום בגסלר על כך. טל ברח מכלאו והרג את גסלר ביריית חץ. כאשר חזר טל לעירו הוא התקבל שם כגיבור וכמנצח.

בפני וילהלם טל הוצבה מטרה מאד 'פשוטה' לירות בהצלחה חץ למטרה קטנה. המשימה לירות חץ מרובה קַשַת ולפלח תפוח אינה משימה קלה, אך היא בוודאי אינה משימה בלתי אפשרית. אבל, העובדה שכישלון משמעותו מוות הופכת את המטרה לקטנה יותר ואת הפגיעה לקשה יותר. המטרה הופכת לקטנה בהרבה ולכמעט בלתי אפשרית עם התוספת הבלתי אנושית של מיקום המטרה מעל ראש ילדו של היורה.
בהפטרת השבוע אנו מפטירין בדברי ירמיה שמדבר גם הוא על צמד פעולות הנובעות מפעולה אחת" :כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת, עָשָׂה עַמִּי  אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם." צמד הפעולות שאינן מותירות טוב אלא, ממעטות אותו. הפעולה האחת של עזיבת מקור מים חיים מרחיקה את האדם מן המים – ממקור חיים ומכריחה את האדם לחצוב לו בור מים כדי שיוכל לשתות (אך בורות אלו גם במצבם האופטימאלי איכותם פחותה לעומת מקור מים חיים). המעשה האחד מרחיק את האדם מן התוצאה הרצויה לא בצעד אחד אלא, בשני צעדים. הפתרונות שהאדם מחפש כדי לפתור את בעיותיו (חוסר המים) אינם יכולים להשתוות לפתרונות שהקב"ה הציע.
החיפוש אחר פתרונות שאינם מובְנים בעצם העניין אינו יכול להיות יעיל. כל פתרון שאינו מצוי בתוך הבעיה הוא בעצם סוג של 'עלה תאנה' פתרון לביטוי חיצוני של בעיה ולא לשרשה האמיתי. פתרון הבעיה לאחר שהאדם מרחיק את עצמו ממקור הבעיה הרי שגם הפתרון של הבעיה מתרחק ממנו.
בריחה ממקור מים חיים - ההתרחקות המדומה מרבש"ע אינה יכולה לפתור את הבעיות בקשר בין האדם לאלוקיו. הראי"ה קוק זצ"ל חידד את הנקודה באומרו - '...וכאשר עזב את התכלית העליונה שהיא באור ד' יתברך, והתרחק ממנה, אז ממילא יבקש לו איזו מטרה, וימצא בדמיונו מטרה כוזבת המביאה אותו לאבדון, בהיות תכליתה איננה... השלמות האנושית ורוממותה, כי אם השפלתה ורדתה מרום ערכה.'

מטרה שאינה מטרה אלוקית היא בהכרח מטרה שגויה. מטרה שאינה נעוצה ברום הגובה של הידיעה המוחלטת, של השלמות, של אור ד' הבלתי מעורער אינה יכולה להיות מטרה אמיתית ומדויקת. המטרה הופכת להיות מושפעת מהגורמים הסביבתיים נסיבתיים.
כתפוח המפולח בחץ הנורה מקשת – המטרה היא מוחלטת ומדויקת. מרגע שהמטרה מוקמה על ראשו של ילד והוצבה למול האלטרנטיבה של מוות. שוב המטרה משתבשת - המטרה אינה לפלח את התפוח אלא, להציל את חיי היורה ואת חיי בנו.
כך, כל המטרות שבחיינו הולכות ומסוגסגות, הולכות ומטשטשות מרגע שאינן מכוונות אל האמת – רצון ד' יתברך - אליו בלבד! אפילו, בדברים הפשוטים ביותר שיתוף רעיונות ומחשבות עם הרעיון האלוקי הנאצל הופכות את הרעיון למצומצם יותר (למרות התוספת, כביכול(.

הגדרת המטרה היא זאת שקובעת את יכולת הצלחת מציבה לעמוד בה.
הצד הפנימי של הבעיה – צד שמופיע כמזמור תהילים – 'מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה: אלהים אלי אתה אשחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים: כן בקדש חזיתיך לראות עזך וכבודך: כי טוב חסדך מחיים שפתי ישבחונך: כן אברכך בחיי בשמך אשא כפי: כמו חלב ודשן תשבע נפשי ושפתי רננות יהלל פי: אם זכרתיך על יצועי באשמרות אהגה בך: כי היית עזרתה לי ובצל כנפיך ארנן: דבקה נפשי אחריך בי תמכה ימינך: והמה לשואה יבקשו נפשי יבאו בתחתיות הארץ: יגירהו על ידי חרב מנת שעלים יהיו: והמלך ישמח באלהים יתהלל כל הנשבע בו כי יסכר פי דוברי שקר:'
הבעיה האמיתית היא צמא גדול לקודש, שאינו מקבל מענה. אפשרות חמורה בהרבה היא חוסר הרצון, או חוסר ההבנה בצורך ברצון שכזה... בעיה שיכולה לבוא לידי פתרון רק בדרישת אלוקים.
יהי רצון שנזכה להציב בבירור את מטרותינו, וע"י כך להגיע לגאולה  השלימה במהרה בימינו.
(גלעד קופמן)

שבת שלום!
הלימוד מוקדש לעילוי נשמת אהרון צבי בן דוד הלוי