חיוך קטן של בוקר טוב,
הוא הגיע מעצמו, בלי לחשוב.
הלב אומר שיהיה בסדר,
שהיום.. היום יתמלא החסר.
העיניים נעצמות, מתפללות בדבקות.
תן בי את הכח לקחת אחריות.
להודות בטעויות, לנקות את הלב.
לפתוח באמת- את הטוב והכאב.
לא צריכה לומר לאחרים,
רק לעצמי להשלים חסכים.
לשים את כל מה שהיה אי שם מאחור,
ומעכשיו רק בטוב לבחור.
וכשיהיו נפילות, לזכור לקום ולהמשיך,
כי בשביל להתקדם גם את זה צריך.
אני יכולה לבד, אני יודעת.
זה סתם הורס כשהיא שומעת.
אני רוצה שישאלו ויבררו מה איתי,
אבל חשוב לי שזה יבוא ממקום אמיתי.
בסוף זה יגיע, רק נשאר לחכות.
ובנתיים ננסה לסיים משימות.
(עדיין שואלת את עצמי למה כתבתי את זה ולא רק חשבתי לעצמי.. ועוד יותר למה פה. אבל שיהיה)
- לקראת נישואין וזוגיות