במוצש (32) שוב התאשפזתי עם צירים ובגלל נפילה אבל בשערי צדק כי התארחתי אצל המשפחה בשבת
האשפוז הזה היה חלום יחסית לאשפוז הקודם. האחיות חמודות, מתחשבות, דתיות לרב, לא רוסיות קרות (סליחה על הגזענות) והרופאים לא כפו עלי בדיקות ולא הכאיבו לי ודיברו אלי כמו בן אדם, שתפו אותי בהתלבטויות שלהם והייתי חלק מההחלטה של מה קורה לי, מה שלא היה בבילינסון שהרגשתי שהם רואים רק את הגוף ולא את הבן אדם.
מה גם שהמשפחה ביקרה כל הזמן, לא הייתי לבד, הביאו לי אוכל וכו (אני ירושלמית במקור. גרה בפ"ת ואין לי שם אף אחד)
אולי אני אלד פה? מצד שני מאד מאד מאד מאד קשה לי עכשיו שאני רחוקה מהאיש שלי
זהו, זאת ההתלבטות.
אם אני יולדת בזמן, הכל טוב, אני והתינוקת יוצאות ביחד וחוזרים הביתה, וזה יהיה אישפוז קצר ואני לא כ"כ צריכה מבקרים, אולי אלד במרכז.
אם אני יולדת פג, היא תישאר הרבה זמן בפגיה ואני אהיה בחוץ אבל אני אצטרך לנסוע אליה כל יום ואז זה דיכאון להישאר לבד עם תינוקת בבית חולים... אני אצטרך תמיכה קצת מהמשפחה
וגם אם אני יולדת במרכז, נראה לי אני אלך על תל השומר למה בילינסון ממש לא אהבתי
הכי עיצבן אותי שהם רצו לבדוק אותי בדיקה פנימית מלא כשידוע שזה מזרז לידה (בשערי צדק בדקו פעם אחת רק) וכשסירבתי מיילדת אמרה "זו לא בחירה שלך" סליחה???? זה הגוף שלי!
קיצר... כרגע אני אצל המשפחה, כי גם אסור לי לצאת כ"כ מהבית ואין לנו אוטו, האיש שלי ייקח את האוטו של ההורים שלו וייקח אותי אליהם לשבועות. אחרי החג, אני לא יודעת אם אני יישאר בבית או אחזור לירושלים... למרות שזה לא אומר כלום על בחירת בית חולים ללידה, אני יכולה להיות בבית וכשתהיה לידה לנסוע לירושלים... הקטע הוא שהאיש שלי גם יצטרך לנסוע... אוף ממש לא יודעת מה לעשות.
ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...