אם זה בגלל שהיא לא סומכת עליו, בעייתי מאוד.

אם זה בגלל שהיא סקרנית להכיר עוד פן בחייו, אז סבבה.

זה גם תלוי כמה הדברים בפלאפון אישיים או לא, כי לכל אדם צריך שיהיה פינה שבה יש לו פרטיות אפילו מבת הזוג... ופלאפון זו אחלה פינה בשביל זה (זה יכול להיות באותה מידה יומן/ מחשב וכו')

אם היא לא סומכת עליו, אז הוא כנראה הבעייתי מאד.

ואני לא חושבת שטלפון אמור להיות פרטי מפני האשה.

זו אשתו, לא חברה שלו בעבודה.

אבל זה בהחלט מצב בעייתי. באופן כללי אני לא חושב שנכון לחפש אשמים, אלא לנסות לפתור את הבעיה בוודאי כאשר מדובר על זוגיות.

אני לא אמרתי שפלאפון אמור להיות פרטי, אמרתי שאמור להיות משהו פרטי, זה יכול להיות פלאפון, וזה יכול להיות יומן או מחברת או מחשב או כל דבר...

דבר נוסף, כאשר אני משתף חבר טוב במשהו מאוד אישי שלי, לא בטוח שאני רוצה שאישתו תדע מזה. אני חבר שלו, לא של אישתו...

ולא אמרתי שלא תהיה גישה.

התייחסתי לחיטוט בפלאפון כדי להרגיש קירבה לבן הזוג - כאילו עוד פיסה ששייכת לו עכשיו היא גם שלי (שזה דבר חיובי לכאורה).

הבעיה בזה היא לא הפגיעה בפרטיות מצד עצמה, כי בין בני זוג מלכתחילה לא אמורים להיות סודות, אלא בזה שכן יש מקום שלכל אחד יהיה את השטח שלו ובזה זה פוגע (אם שאלת והוא הסכים זה כבר לא חיטוט). החיטוט בפלאפון עצמו זה לא דבר מהותי, אני מדבר על העיקרון. ובנוסף זה שהדרך היותר נכונה ליצור קירבה זה בדיבור ובעשייה אחד בשביל השני ולא בחיטוט בפלאפון שלו.

"יא כבשתי לו את הפינה שלו!" זו הקצנה, אבל "מעניין אותי לדעת מה הוא כותב לחברים שלו" זה כמעט אותו דבר רק פחות בבוטות.

למה מעניין אותך מה הוא כותב ומה כתבו לו?

היית עושה את זה גם למישו זר שהיה מרשה לך? זו הפגת שעמום מאוד מוזרה, אז כנראה שיש מאחורי זה עוד משהו.

אבל הם לא צריכים לומר ההפך.

אשתף אתכם בדבר ששלושה מטפלים זוגיים אמרו לי, בלי קשר ביניהם.

כולם ציירו את אותו הגרף עם אותו הסבר:

ציור ראשון: שני עיגולים מרוחקים.

ציור שני: שני עיגולים מחוברים עם שטח חופף ביניהם.

ציור שלישי: עיגול אחד בתוך העיגול השני.

ההסבר:

זוגיות טובה היא זוגיות שמחברת את בני הזוג, אבל מאפשרת לכל אחד את הפרטיות והייחודיות שלו שמתוכה הזוגיות מופרה.

זוגיות קיצונית זו זוגיות שיוצרת טשטוש בין הגבולות, שצד אחד 'בולע' את הצד השני. והרבה פעמים בסופו של דבר זה גורם להפך ולפירוד.

זוגיות טוטלית זה נשמע רומנטי ונהדר - אנחנו הרי אדם אחד ונשמה אחת אז עד הסוף. אבל למעשה זה מסוכן, צריך לזכור שיש כאן שני בני אדם, אוהבים ומאוחדים - אבל עדיין שניים.

נ"ב

את לא חייבת לענות (מקסימום נקודה למחשבה), אבל מעניין אותי אם גם בעלך מרגיש כמוך בנושא הזה.

אבל היא לא קשורה לעכשיו.

בעל ואשה שמחטטים אחד לשני בפלאפון, זה לא אומר שהחיבור ביניהם הוא חונק.

צריך לזכור שבפועל בחיים משותפים, אחרי שנולדים הילדים,

בעל ואשה מספיקים מעט לפגוש אחד את השני ולדבר.

אז אחרי שדיברנו והיינו אחד עם השני,

כל אחד יושב ועובר על הטלפון של השני,

לא בגלל שאני בודקת שהכל בסדר,

בגלל שאני רוצה לחיות את חייו, לדעת מה הן שיחותיו, לצחוק את משובותיו.

להיות מעורבת.

ולא תמיד זוכרים לעדכן מה שעבר, אז אנחנו מתעדכנים בטלפון.

ואז מדברים על זה, מדסקסים, צוחקים.

לנו זה טוב. גם לבעלי. הוא לא רוצה אחרת.

מצד שני בעל שחשובה לו פרטיותו באופן קיצוני, לא הייתי חושבת על כיוונים קיצוניים,

אבל לא היה לי נחמד שיש חלקים גדולים מחייו, שאני לא יודעת.

לא מרגיש לי חברים ככה.

זה היה לי (וגם לבעלי) מאד פוגע, ולכן אני מתפלאה שזה מובן מאליו אצליכם.

כאילו זה או שמחטטים לבן הזוג בפלאפון או ש"תהנו לכם כל אחד בפרטיותו".

נכון שקריאה בפלאפון של השני לא חייבת להיות חונקת, במיוחד אם זה הדדי ובהסכמה כמו שתיארת.

אבל כמו שכתבתי בפסקה הראשונה בתגובה זה יכול להיות לא בריא אפילו אם זה לאו דווקא חונק אם זה בא להחליף דיבור וזמן ביחד.

ושוב, העניין הוא לא שלבעל חשובה הפרטיות (לא פרטיות במובן שיש דברים אישיים או סודיים) - העניין הוא שיש מרחב כלשהו שיש לו שליטה בלעדית עליו, הוא יכול להכניס אותך אליו וזה בסדר גמור אבל זה נעשה בבחירה שלו.

וגם לו נחמד השיח שלנו יחד.

אבל התגובה שלי הייתה מזועזעת לאלו ששומרים את הטלפון מבן זוגם.

הטלפון היום הוא חלק משמעותי מאד בחיים, לא חלק קטן.

ואם בעל/אישה מפריע להם בצורה קיצונית שבן זוגם יסתכל להם בטלפון.

אז זה מפחיד!

זה כאילו שאני לא שייכת לחלק משמעותי מהחיים שלו. מהקשרים שלו.

ואני חושבת שבעל ואשה הם חברים לחיים

וכחברים כאלו, אין סיבה שהטלפון יהיה חסום מפניהם.

ואם הוא חסום, אז נראה לי (כמובן, לדעתי) שמשהו בקשר הזה פגום.

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳