שזה פשוט לא יכול לקרות.

במיקודית כתוב שלוש
1. לא שומע בכל הוריו
2.אביו ואמו יסרו אותו ועדיין המשיך בדרכיו
3. הבן צריך להיות זולל וסובא

זה יכול לקרות הרבה

התלמוד מציין בסהנדרין, שלדעת רבי יהודה האומר שההורים צריכים להיות דומים זה לזו בקול, מראה וגובה, אין במציאות אפשרות לקיום מקרה זה. לדעה זו, כל פרשה זו נכתבה רק כ"דְּרוֹש וקבל שכר". 

ושהוא אף ישב על קברו של נער כזה

אבל מה הסיכוי שזה "ההורים צריכים להיות דומים זה לזו בקול, מראה וגובה" יקרה?

וגם זאת דעה אחת שצריך ששלושת התנאים האלו יקרו, לא בטוח שככה היה

אבל גם מה זה הכלל המוזר הזה?
אם לאחד יש הורים כאלו זה אומר שהוא צריך למות והשני לא?
אם רצו למצוא כלל מופרך כדי שזה לא יתקיים יכלו למצוא משהו על ההתנהגות של הנער עצמו.
לדוג אם הוא עשה מעשה מסוים מאוד שסביר שלא יקרה
מה בקשר להורים?

כל הפרשיה הזאת לא מובנת ממש

שמשווים את האב והאם.

 

אם יש דרך ללמוד מהפסוקים כלל מופרך בנוגע להתנהגות ל הנער עצמו, מוזמן לציין.

מי חולק על זה?

 

ולמה אם אחד רצח ושני זרים ראו אותו, ואחד רצח ושני אחים ראו אותו, אז הראשון מת והשני לא?

צריך גם שהדבר יתרחש כשהוא בן גיל 13 לגיל 13 ושלושה חודשים.

וחוץ מזה, צריך ששני ההורים יסכימו לזה. איזה הורה יסכים שיוציאו את הבן שלו להורג?

וחוץ מזה, צריך שהבן יגנוב מאביו דווקא  בשר ויין, ויאכל דווקא אכילה מופרזת, ודווקא ברשות של אחרים.

מה זה שונה מלהרוג מחלל שבת?

גם את זה קשה לי להבין, וזה נראה לי מוזר ואני לא מסכימה עם זה בכלל. אני לא חושבת שצריך להשץמש בהרג כענישה חוץ ממקרים ממש קיצוניים
אבל פה מדובר באדם שעבר עברה חמורה , אחרי התראות נראה לי ועדיין עשה את זה, ובזמנים שהחוקים נקבעו לפי ההלכה קצת יותר הגיוני שיתנו לו עונש כזה.
אבל במקרה הזה זה נותן תחושה שבמקום לחנך פשוט הורגים.

בשני המקרים מדובר על אדם שאחראי למעשיו, ועבר עבירה אחרי שהתרו בו, מה ההבדל?

אולם ברש"י הוא מקשר בין 4 פרשיות סמוכות:

אשת יפת תואר, משפט הבכורה, בן סורר ומורה ומצוות לא תלין נבלתו.

 

שאף שהתורה התירה לו אשת יפת תואר, היא לא רואה זאת בעין יפה, ו"אם נשאה, סופו להיות שונאה, שנאמר אחריו כי תהיינן לאיש וגו', וסופו להוליד ממנה בן סורר ומורה, לכך נסמכו פרשיות הללו".

לפי זה בן סורר ומורה הוא מעין עונש לאבא.

 

ובד"ה אחר: "סמיכות הפרשיות מגיד, שאם חסים עליו אביו ואמו, סוף שיצא לתרבות רעה ויעבור עבירות ויתחייב מיתה בבית דין".

לפי זה בן סורר ומורה זה לטובת הילד, שלא יגיע לידי עבירות חמורות יותר

 

 

אבל כמו שאחרים אמרו, מה ההבדל הגדול בין זה להריגת עמלק למשל? גם שם הורגים קטנים שלא חטאו וכו'.

לפחות בחלק מהמקרים, תורה שבכתב מראה את האידיאל, מה היה הכי צודק שיקרה, ותורה שבעל פה מראה מה אפשר לעשות במציאות בפועל.

ולכן:א) אתה שואל, אם זה כדי שלא יתדרדר בעתיד, מה אם הוא יתקן את דרכיו, אבל כמו שאמרתי, התורה שבעל פה מתארת את האידיאל, את מה שהיה ראוי שיקרה, את מידת הדין. ולפי מידת הדין, אין אפשרות של תיקון הדרכים, של חזרה בתשובה. ולכן  זה לא רלוונטי. לעומת זאת, אצל חז"ל, שמשקפים את מה שיכול לקרות במציאות שלנו, יש אפשרות של חזרה בתשובה,  בלעדיה העולם לא היה יכול להתקיים, ולכן לפי הלכה בפועל הדין הזה כמעט לא קורה.

ב) הדין הזה נכתב בתורה שבכתב, באופן שנשמע גורף למדי. על מנת להבהיר את חומרת המעשה, ואת החשיבות של כיבוד אב ואם.

ולכן זה מה שהיה ראוי שיקרה, אבל בגלל שהעולם לא מסוגל להתקיים ככה, אצל חז"ל דין זה צומצם מאוד.

אם אתה מתייחס לתורה שבכתב בתור דבר שתכלס לא מכוון אלינו אלא בתור מה שהיה צריך להיות במידת הדין אז תכלס הלכה לא צריכה להיפסק לפי התורה והתורה היא רק רעיון אידאי ולא פרקטי ולכן היא לא משמעותית וכו'...

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אגב נקודה לשיטתך זה עין תחת עין...

זה דבר מאד חשוב, להראות מטרה.

 ואכן פוסקים את  ההלכה בעיקר על פי הגמרא.

 

חוץ מזה, לא כולה כזאת, יש בה חלקים אחרים, שלא נכתבו בשביל דרוש וקבל שכר.

הורגים רק בין גיל 13 לק 13 וחצי, ורק אם גנב מאביו ואכל המון בשר ויין. בנוסף ההורים צריכים להיות באותו גובה, מראה, וכו'
לא קרה מעולם

אשכרה.