פעם היה נחשב חינוכי לעשן. כל העשירים היו מעשנים... זה היה שווה כזה... אז וואלה זה לא בריא ואולי מסריח ומלא דברים... אבל למה היום מי שמעשן ישר חושבים שהוא איזה פושע או ערס? למה ישר חושבים שהוא לא מוסרי כי הוא מחליט לבזבז את הכסף שלו על זה? אפשר לחשוב שכולם מוציאים את הכסף שלהם על אוכל אורגני, נבוט בלי שום ריסוסים כל היום...
למה מי שמעשן נחשב לאיש רע???
פשוט רוצים מדי פעם סיגריה וזה לא הופך אותם לרעים או מכורים. גם מכורים זה מילה רעה...
חסדי היםערסים כן...
א. כי זה ממש לא בריא בניגוד לאוכל לא בריא שלא בריאים ברמה הרבה יותר נמוכה.
ב. הרצון להתחיל לעשן בד"כ מגיע לרוב ממקומות לא טובים (שיעמום = חוסר עשייה, רצון להשוויץ = פוזה וכו'), בניגוד לרצון לאוכל טעים שאינו נובע מקומות שליליים כל כך...
ג. סטטיסטית זה מאפיין אנשים לא חיוביים כל כך (כנראה בעקבות ב), זה כמובן לא מעיד בהרכח. אבל המין האנושי חי מאוד בנוח עם סטיגמות.
אבל זה לא תמיד היה ככה נראה לי... עובדה שפעם רק האנשים הגבוהים בחברה היו מעשנים. אולי הפוך... אחרי שזה הפך להיות רע בעיני אנשים אז אנשים רעים התחילו לעשן... נבואה שמגשימה את עצמה כזה
ומתי רק האנשים הגבוהים בחברה היו מעשנים?
זה היה נחשב רק לרמה של העשירים. כמו סיגרים היום, אצל ביבי חחח או סיגר קובני
1. יש הרבה פגיעות שאנשים עושים לעצמם... לא יודע באיזה זכות. מה תגיד למי שמעשן סיגריה פעם בשבוע?
2. לא קשור...העולם טוב ואנשים מעשנים מדי פעם
3. כמו 1 יש המון חולשות. לא חייב שזה נובע מחולשה או התמכרות...
לא התחברתי למה שאתה אומר, אני בכלל לא מעשן אולי מדי פעם בקטנה
"כל מילי דמעלי להאי קשה להאי ודקשה להאי מעלי להאי" כלומר כל תרופה שיכולה להועיל לחלק אחד בגוף פוגעת באחר. על כן הרמב"ם (לדעתי בדעות - פחות בקטע ציטוט) אומר שיש להימנע אפילו מנטילת תרופה אלא אם חייבים.
תרופה הכוונה לסם - כל צמח/מאכל וכו באשר הוא שנוטלים להקל על הכאב.
השאלה אם כן היא האם הכאב שהסיגר מקל לך עמו מצדיק את נטילתו 
ואם לא, אז מה יחליף את ההרגל הסיגירה.
בהצלחה!
ולדעת הרבה אחרים הריח לא מפריע ואפילו לא מסריח... אני לא מעשן אבל מפריע לי הסטיגמה.
אלא בעובדה שהוא מסוכן. מאד.
עישון פאסיבי גורם לנזקים בריאותיים חמורים
ולצערנו כמעט אי אפשר להימנע ממנו בגלל שיש מעשנים בכל מקום.
אז לגיטימי לגמרי שיש כאלה שיש להם בעיה עם מעשנים,
ולא רוצים להיות בסביבה שלהם.
בדר"כ, גם אם ההורים מעשנים, הם לא רוצים שהילד יעשן (כי זה לא בריא). ולכן ילד שמעשן, נתפש כאחד ש'מורד' בהורים ובסמכות, דבר שבא ביחד עם התכונות שאמרת.
פשוט מאוד לא בריא
"ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"
<צ>
אבל בכל ציניות יש טיפת אמת. ובזאת הטיפה המון!!
וחוץ מזה אדם שקונה מכונית B.M.W. בהזמנה אישית ישמור עליה מכל משמר, לא יהרוס אותה באדיקות, נכון?
ואם הוא קיבל אותה במתנה אז עוד יותר, הוא צריך לטפח אותה כדי להראות למעניק עד כמה המתנה שלו חשובה ויקרה בשבילו.
ואם הוא לא רוצה את המתנה, אז הוא בבעיה ושיעשה חושבים עם עצמו למה הוא קיבל אותה.
אין משל יותר שקוף מזה נכון?
נ.ב. אני מקווה שלא חזרתי על אחרים, כי לא היה לי כח לקרוא..
הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??
והלוואי שיתעוררו מחשבות
אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.
היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.
זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.
סיימנו תיכון לפני 3 שנים
ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים
אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם
אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈
כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳
קפיץמה הקטע שלכם עם זקנים של גברים?
האם מישהו מכיר אנשים דתיים שהיו רוצים לצאת למסע
לפולין - אתרים יהודיים שמלפני השואה, חמישה ימים?
חברים שלנו היו רוצים אך לא מצאו סוכנות נסיעות שעורכת
כזה עכשיו.
הם סיפרו שאחת מהסוכנויות הציעה לגבש קבוצה
של לפחות עשרה איש. דתיים המעוניינים בהכשר
מהודר, וצניעות.
נשמח לשמוע אם לאי מי יש רעיון עבורם.
הם רוצים לנסוע עכשיו. לא מאוחר יותר.
יישר כוח!
.
לא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים
בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.
כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.
לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.
מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?
ונועד להיות כזה.
אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.
אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה
נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם
אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.
אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,
לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים
הרצים כמטורפים על הגלגלת....
ואאלט זה "אם אני לא טועה".
התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.
בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...
סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח
מנשים מצפים יותר
ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב
אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.
(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).
עשב לימוןמה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?
(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)
– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).
פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).
– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.
– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.
להגביר שליטה ע"י
צמצום טריגרים
(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)
מציאת חלופות
(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)
אימון
(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)
אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת
(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)
כשמשפרים שליטה בנושא אחד
הוא יכול להשפיע על עוד נושאים
אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…
והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).
ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.
והופס, עברו שעתיים.
אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.
אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.
שעה טוויטר צריך.
שעתיים?
שלוש שעות?
ארבע?
אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?
ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.
גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.
שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...
ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי
רק לקריאה.
להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.
אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.
תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.
אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים
ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!
