זה תוכנית שמיועדת למצטיינים בלבד, 

משקיעים עליך 96,000 ש"ח במשך 7 חודשים

ואתה יוצא מפתח תוכנה ששווה למהנדס עם 3 שנות ניסיון.

בקיצור, כדאי מאוד לנסות. מכיר הרבה שעברו את התוכנית ומאוד מרוצים: 

אינפיניטי-לאבס – מידע והצטרפות

זה משמעותי כקידום מהיר יותר ומשכורות גבוהות יותר בהתחלה, נכון?

השאלה אם מישהו עם מדעי המחשב לא יתקדם או לא יקבל את אותה עבודה, או שזה רק יתרון. יש הבדל ממש או יתרון לטובת הנדסה? כי לא מאמין שאשקיע שנה נוספת קריטית בשביל יתרון בלבד.

ונראה שיש הענות רבה מהמצופה (תודה, אגב).

אכתוב ממש בקצרה את הנקודות.

א. האם יש הבדל מהותי ולא רק יתרון לטובת הנדסה? במילים אחרות, לאדם שלא חשוב לו התואר אלא רק התעודה שבסוף, צריך הנדסה או שפחות קריטי? וע"י העבודה בתחום יהיה אפשר להגיע לאותה נקודה גם אם אחרי זמן רב יותר.

ב. האהבה שלי לפרקטיות שבתחום, מה שבעצם כמעט ולא לומדים בתואר. התכנון הוא ללמוד במקביל לדברים נוספים = השקעה חלקית בלבד בתואר. האם לא שווה לעשות תואר במצב הזה, וללכת לקורסים מקוצרים? או שהתעודה משמעותית יותר וכדאי להשקיע מעבר בשבילה. האם אפשרי בכלל להגיע לתוצאה טובה בתואר בלי רצון להזיע בהגזמה?

ג. שילוב של מדעי המחשב עם נושא נוסף, מישהו עשה? הפסיד אופציות בגלל זה או לא? קושי גדול יותר או לא?

ד. בהנחה שאפשר להיכנס לתחום ע"י פרוטקציות, בכל מקרה יהיה צורך בתואר בעתיד? הותק הוא המשמעותי בהייטק, אבל חוסר בתואר גורם לאי קידום, אני טועה?

(למי שפניתי בפרטי, מעדיף להישאר שם. שם אני יכול לכתוב יותר פרטים)

הי,

למדתי באריאל מדעי מחשב ומתמטיקה.

לענ"ד לרוב ממש חבל לשרוף שנה נוספת על הנדסת תוכנה.

אני לא רואה בעבודה שום הבדל ביחס למי שעשה הנדסה.

רוב מי שעובדים/עבדו איתי למדו בטכניון/בן גוריון/תל אביב מדעי המחשב/הנדסת חשמל/...

היופי במדעי המחשב שבסוף העיקר הוא מי אתה? מה אתה יודע? איך אתה מתמודד עם דברים.

[בסוגריים אני אגיד שיש מקומות שכן מסתכלים על תארים, חבר שלי התקבל למוביילי ופתאום הם נזכרו לבקש את התואר (שהוא כמעט סיים...) והם מרחו אותו עד שאמרו לו לא, לא זמן רב אחרי הוא מצא עבודה בחברה טובה לא פחות (מהמובילות בתחום) באלגוריתמיקה...]

מה שכן כדאי מאוד (כמו שכבר ראיתי שכתבו) להתחיל לעשות משהו בתור סטודנט.

(אני התקבלתי לעבודה הראשונה שלי בזכות פרוייקט הגמר המחקרי שעשיתי...)

והכי חשוב:

(1) לא לפחד משום דבר (כל דבר אפשרי ללמוד!)

(2) להתרגל ללמוד לבד.

(3) להתמודד עם דברים לבד.

(4) להיות פתוח ללמוד דברים חדשים תמיד.

בהצלחה

מדעי המחשב ומתמטיקה זה המדעי המחשב הסטנדרטי באריאל...

גילוי נאות: אין לי תואר בשום דבר, עובד בתחום כ-17 שנה והגעתי לפה מההמלצות.

לעשות רצון ה' אני מניח.

בינתיים מתכנן לעבוד בתחום ההייטק, וב"ה יש לי הנאה ממנו.

אם יש דרך אפשרית להתקבל לעבודה נחשבת ולהתקדם כרגיל בתחום ללא צורך בתואר, גם לא עוד עשור, זו הדרך האידיאלית. השאלה כמה היא אפשרית או מומלצת כיום.

בגדול, אם תשב 8 שעות ביום מול מחשב במשך שנה תהיה לך עבודה בהייטק, אבל צריך שיהיה לך הכישורים הנדרשים ללמוד לבד.

בעצם, אם לא יהיו לך הכישורים האלה תיפלט מהתחום מתישהו.

איך ע"י לימוד החומר אפשר להתקבל לעבודה? זה לא כתוב בקורות חיים.. וגם אם מתקבלים, לפעמים צריך תואר כדי להתקדם.

**מחכה לרגע שאשכח לסמן את האנונימי

פרוייקט בתור התחלה. להראות שאתה באמת יודע להבין מערכת ולבצע אותה.

בשביל מה להתקדם?

בשביל לשלם 50% מס על כל שקל נוסף?

נכון. אני לא אהיה מנכ"ל בגיל 40. קח את עלות התואר (רבע מליון שקל) ושים בבורסה ויהיה לך יותר כסף.

בגדול מבחינת הלימודים ההבדל בין שני התארים מתבטא 

בשנה רביעית (בהנדסה) שבה עושים פרויקט ועוד כמה קורסים.

מבחינת עבודה ומשכורת, ההבדל ביניהם בא לידי ביטוי 

כמעט רק במקומות ממשלתיים וציבוריים,

שם הדרגה והמשכורת נקבעות לפי התואר.

למשל באלתא אם יש לך תואר בהנדסה

אז אתה זכאי למשכורת גבוהה יותר ולמלגת מחקר,

לעומת זאת אם רק תואר ראשון המשכורת קצת יותר נמוכה,

וקצת יותר קשה להתקדם בתפקיד

(אמנם אפשר להשלים זאת ע"י תואר שני בהמשך)

לעומת זאת, בחברות פרטיות אין באמת הבדל בין השניים

המשכורת שם היא לפי התפוקה של העובד, התרומה לחברה, והניסיון.

ניסיון זו כמעט מילת המפתח היום בשוק ההייטק

מי שיש לו ניסיון בתחום לפעמים אפילו לא צריך תואר

ומספיק שיהיה בוגר יחידה טכנולוגית או קורס נחשב בתכנות.

למעשה, תחשוב עם עצמך לאיזה כיוון אתה מעוניין ללכת לציבורי או לפרטי

(זה לדיון בפני עצמו...) ולפי זה תחליט גם איזה תואר לעשות.

כמו כן תחשוב האם אתה אוהב ללמוד ויש לך מחשבה על קריירה אקדמאית.

נ.ב. יש נקודה נוספת, לפעמים השנה האחרונה של הנדסה שבה עושים פרויקט

יכולה לעזור למציאת עבודה דרך החברה שבה מבוצע הפרויקט.

באופן כללי אם אתה מתחיל לעבוד כבר כסטודנט אתה אמור לסיים

אתה התואר עם ניסיון בתחום ויחטפו אותך מיד לעבודה במשרה מלאה..

ובמקרה כזה אין טעם "לבזבז" שנה נוספת על הנדסה.

בהצלחה!!

לשם העולם הולך, ויש דרישה גבוהה בשוק לבוגרים. יש נגיד את המסלול של המרכז האקדמי למשפט ועסקים בר״ג, שנפתח באוקטובר הקרוב וכולל גם התנסות מעשית. הם שולחים להתמחות כבר מהשנה השנייה וזה יכול לתת לך יתרון משמעותי.

פשוט לא שוים יותר מידי.

יש מעט מאוד נישות באקדמיה ששווה ללמוד אותם מהצד של פרנסה.

יש רפואה ופרא רפואה, STEM, משפטים וראיית חשבון, הוראה ואדריכלות, זהו בערך.

אם המטרה היא פרנסה אפשר ללמוד מגוון תעודות ורישיונות שלא באקדמיה, תיווך נדלן, רתכות ומסגרות, אינסטלציה ושיפוצים, טכנאים וחשמלאים למיניהם, רישיון מנוף או טרקטור או מלגזה או משאית, הלוואי שהציבור החרדי (והציבור הישראלי בכלל) יתמקד בזה במקום בתארים מיותרים במדעי הרוח והחברה, אין שום פרנסה בתחומים האלה.

כמו שכתב ריה"ל "ואל תפתיך חוכמה יוונית שאין לה פירות כי אם פרחים".

גם מעניינת אותי ההזדמנויות שיש ללימודי תואר "מהדרין"

אגב אולי בפרוג יהיו תשובות רלוונטיות יותר

קמפוס שטראוס,

יש להם מכינה לגברים, מניח שיש גם לנשים אבל לא יודע 

עכשיו רואה ששאלת על תואר אז לא רלוונטי

אפשר לפרסם את השרשור כדי להגדיל סיכוי לתשובה?

הי,
יודעת על מישהי שלמדה אומנות בשלוחה החרדית - היה אפס צינזור, גם בספריה היה ספרים ותמונות בלשון המעטה, לא ברמת צניעות מינימלית. גם המרצים מדברים על הכל בלי סינון.
בשלוחה הרגילה, זה עוד יותר, מן הסתם.
אולי זה שיקול - למי שפנתה

לפעמים זה נותן כיוון

ממרצים שלמדו או מלמדים שם.

יכול להיות שחלק כן השתפר עם השנים, אני לא יודעת מניסיון.

אווירה תחרותית נוראה בין הסטודנטים, סיפורים על אנשים שמחבלים אחד לשני ביצירות. 

ביקורתיות מאוד קשה מצד המרצים, מילים מאוד קשות, מסמנים לסטודנטים איקס גדול ישר על העבודה.

הכי קיצוני: בגלל כל זה, היו סטודנטים שהיו מגישים את העבודות ואז עולים לגג להתאבד.

וגם זה מקום מאוד חילוני ומאוד שמאלני. 

מבחינת צניעות זוועת עולם. מבחינת פוליטיקה, הם הוציאו בתור פרוייקט אומנותי תמונה של ביבי עם חבל תלייה לפני כמה שנים.

יש המון פרוייקטים ללימוד אומנות ועיצוב לדתיים שקמו בשנים האחרונות, הם סובלים מחסרונות משמעותיים משלהם (בעיקר חוסר מקצועיות משווע) 

אבל כל הנ"ל אלו דברים שנשמעים לי מאוד מרתיעים. שוב, לא באמת מניסיון.

בגדול זה לא המקום להתייעצות זו נישה מאוד מצומצמת ואם את בכיוון של בצלאל את כנראה מגיעה מכיוון טיפה שונה.

לא עונה כי עברו שנים מאז שהייתי בנישה הזו של האמנות למדתי אבל לא שם ומכיר כאלה שכן.

חלק ימליצו חלק פחות אבל ההפחדות כאן בלי פרופורציות. כמו בכל מקום זה תלוי בך בכוח הפנימי שלך ובשמירה שלך על עצמך ועל מה שחשוב לך. תנסחי את זה לעצמך מראש.

מי שלא למדה שם ומגיבה... זה מדבר בעד עצמו אין סיבה לחרדות בהצלחה

כנ"ל חוסן, וכנ"ל ערכים והגדרות דתיות.

להגיד זה תלוי בך זה נחמד אבל לא באמת עונה על השאלה אם האווירה מתאימה למי שמחפש מסגרת דתית וצנועה.

אכן אין סיבה לחרדות. 

זה חממה מוגנת ורגועה לבנות שרוצות תואר של בצלאל בלי כאבי ראש

אבי נגר

מישהו יודע ומכיר בי"ס עם מסלול קצר יותר לאומנות ששווה באמת?

לעבור מנחה 3 חודשים לפני הסוף- אני לא יודעת כמה זה ריאלי.

תואר עיוני, ולצערי באמת אין המון חומר ל-2 מאמרים נוספים. אפשר ל-1. המון זמן התבזבז על כיוונים שלא צלחו.

אני מרגישה שהמנחה חושב שהתחתנתי קטולית עם הבעיה שאני מנסה לפתור. אני כולו באתי ל-4-5 שנות מחקר, לא מעבר. 

גם באמת שהמחקר מייאש אותי לגמרי. אני אמורה ללדת בתחילת שנה ואין כיוון מבטיח באופק. אם אצטרך לעבוד על זה עד לפתרון הבעיה אני עלולה להשתגע באמצע.

הגיוני שיש הרבה כיוונים שלא צולחים אבל בדרך כלל יש כיווני מחקר עם סיכון יותר גבוה ויותר חדשניים וכיווני מחקר נוספים פחות חדשניים אבל עם סיכוי טוב יותר להצלחה.

לגבי הוועדה המלווה זה החוקרים שהיו במעבר שלב.

הייתי קובעת פגישה עם המנחה ומנסה להבין איך כן אפשר לכנס את החומר שיש למאמר אחד נוסף. איזה סימולציות חסרות וכו ושמה על זה פוקוס מרכזי. יכול להיות גם שהמנחה שלך אובר ביקורתי ואם תדברי עם הוועדה המלווה הם דווקא כן יחשבו שיש מספיק חומר או קרוב לזה (מכירה מנחים משוגעים שלא רצו לשחרר אנשים בתואר שני גם אחרי כמה פרסומים וטענו שזה לא מספיק).

פשוט אני כבר כל כך מותשת מזה שכבר פחות חשוב לי התוספת ד"ר לשם שלי, העיקר לסיים.

כרגע הכיוון של הפסקת לימודים הכי ריאלי, מקווים לנס עם הרבה עבודה קשה.

ומוסיפה שאפשר לקבל הארכות אוטומטית עכשיו בגלל המלחמה..

בכל מקרה לא הייתי מוותרת, הייתי מנסה לראות איל אפשר כן להוציא מזה בחודשים הקרובים דוקטורט, את לא צריכה שלושה מאמרים אלא עבודה בהיקף של שלושה מאמרים

מניחה שיש לך וועדה מלווה, אולי להתייעץ איתם? זה אמור להיות חלר מהאחריות שלהם

בדכ עושים באמצע הדוקטורט ומגישים להם מסמך. רוצה לכתוב לי בפרטי מאיזה אוניברסיטה את?

אם את לא זוכרת, יכולה לשלוח מייל לרשות לתלמידי מחקר אצלכם

לי התואר השני לקח זמן רב, כך שבאמת לפעמים דברים מאתגרים ממש ולא הייתי מציע להתייאש אם כי הרמה של שני ודוקטורט לא קרובים.

שולח כוחות מכאן.

תרצי שאפרסם את זה בראשי כדי להשיג עוד תשובות?

אין חובה לסיים דוקטורט בצורה של מאמרים. זה אופציה, אבל לא חובה.

אמור להיות בתדירות של פעם בשנה פגישה עם ועדה מלווה (מהמוסד שלך או חיצוני), והם אמורים לתת חוות דעת נוספת למנחה לגבי התרומה, התקדמות וכו'.

נראה שלא היה לך דבר כזה.

בטח יש אצלכם דיקן\אחראי תארים מתקדמים שאפשר לדבר איתו על העניין.

בסופו של יום, דוקטורט זה עובר\נכשל. זה לא משנה אם עוברים ב-61 או במאה.

אז בסדר, לא יצא מאמר יוקרתי. אבל השאלה היא אם מה שכן נעשה מספיק למשהו, ובשביל זה שווה לפנות למישהו בעל תפקיד באוניברסיטה (הכוונה היא לפרופ' בכיר מהתחום, שכבר הגיש סטודנטים משלו ובחן אחרים, ויש לו למה להשוות) ולשמוע מה אפשר לעשות.

והרבה דירות שותפים.
 

בלוד יש כפר סטודנטים.

ברחובות יש כפר סטודנטים.

מניח שיש גם מעונות בבר אילן, לא יודע איך הם.

אוכל לחפש פרטי קשר לכל השלושה למי שרוצה, מוזמן לפנות בפרטי.

ממה שהבנתי

הרבה דתיים גם

ייתכן מאוד שאפשר לגור שם גם בלי ללמוד באריאל

שווה לבדוק