לפי פרק ב בתניא,אנחנו בניו של השם יתברך.כפשוטו ממש.
האדמור הזקן נותן משל לבן שבעצם נמשך מטיפת מוח אביו ולכן הוא קשור אליו בקשר הכי הדוק שניתן.בקשר אב ובן.
ואנחנו עם השם יתברך-"טיפת מוח האב" זו בעצם הנשיפה שהשם יתברך הכניס בנו,את החלק אלוק-ה ממעל ממש.
זו כזו זכות.להיות פשוט בני מלך.להיות הבנים של המלך.
ממש להיות עם נשמה מאבא שלנו,המלך שלנו.
אנחנו לא באמת מעריכים את עצמנו כמו בני מלכים.
אז מה אם הנשמה שלי התלכלכה,התרסקה,נשרטה,נקרעה.זה כואב.זה עצוב.
אבל,אנחנו בני מלך עדיין.
בן מלך.בוא נעריך את עצמנו.
האדמור הזקן נותן משל לבן שבעצם נמשך מטיפת מוח אביו ולכן הוא קשור אליו בקשר הכי הדוק שניתן.בקשר אב ובן.
ואנחנו עם השם יתברך-"טיפת מוח האב" זו בעצם הנשיפה שהשם יתברך הכניס בנו,את החלק אלוק-ה ממעל ממש.
זו כזו זכות.להיות פשוט בני מלך.להיות הבנים של המלך.
ממש להיות עם נשמה מאבא שלנו,המלך שלנו.
אנחנו לא באמת מעריכים את עצמנו כמו בני מלכים.
אז מה אם הנשמה שלי התלכלכה,התרסקה,נשרטה,נקרעה.זה כואב.זה עצוב.
אבל,אנחנו בני מלך עדיין.
בן מלך.בוא נעריך את עצמנו.
