ביותר מידי דברים.

 

 

אם תתקני את עצמך, העולם ישתפר בעוד צעד.

ואם גם אתה,העולם ישתפר בשניים.

זה מה שאני אומר.

 

זה ככ קשה

וה' יודע את זה

ואני ממש זועק בליבי על הצער והקושי שלי.

 

ואולי אבהיר מה זה "צער וקושי"

יש הבדל.

הקושי זה הקושי.

הצער זה לא צער כי אני מתאמץ

אלא צער מכל הכשלונות שלא נגמרים

לכן אני זועק.

אבל פשוט אשרייך שאתה בכלל מרגיש בזה.
ולמה צער מכישלון?כל כישלון מגביר יותר את הסיכוי להצלחה.

אני בצער כי יכולתי

כי בכל תחום אני מרגיש שאני יכול

ולא באמת אכפת לי מזה מספיק

 

 

דוגמא מוכרת לכולנו?

כי בשבוע שעבר למשל

היו לי מלא בקרים שקמתי בבאסה

 

כי ידעתי שיכולתי לקום שעתיים לפני

וזה לא קרה

אומרים שבעבודת השם צריך להסתכל על הפחות מימך ולשמוח שאתה יותר מימנו ולהסתכל גם על הלמעלה מימך ולקוות שתהייה כמוהו.
אז אולי יכולת יותר אבל עכשיו,יש טעם להצטער עלזה?להתקדם הלאה..

אני פשוט

עצוב לי שאני לא יותר

שאני לא מתאמץ כמו שאני מסוגל

 

אני מסוגל להתאמץ יותר ממה שאני מסוגל.

אני מסוגל לשבור תצמי ואני יודע את זה. ואני רוצה את זה.

אבל זה לא קורה.

 

 

זה פשוט זעקה מתוך ליבי

כי אם אני מסתכל על עצמי במראה (לא מראה פיזית)

לא כיף לי.

אני פשוט מקנא בך.

ואולי אם תחליט החלטה טכנית להתקדם איכשהו,לשפר את העולם בצעד קטן,אתה תתקדם הלאה?
שינויים מתחילים בשיא הקטן.
.
והי.יש לך ככ הרבה זכויות.
תשמח גם קצת על זה.אל תצטער רק

יש משפט שאומר שמלך- ביום שמפסיק לכאוב את מפלת אויביו-עליו להוריש את המלוכה לבנוץ

ולמה? כי זה מה שאומר לו שהוא מונע ממניעים טובים.

צער הוא כלי אלוקי להפוך אותנו לטובים יותר, זה צער טוב, צער שאומר לך שאתה רוצה ומשתדל ומתאמץ. זה מה שה' מחפש!

לא עליך המלאכה לגמור, תנסה, ורחמנא ליבא בעי...

 

 

 

אני בדרך כלל לא מגיבה פה אבל זה ממש נגע לליבי

אני אחרי בגרות ביהדות ככה שתשאל אם חפץ לבך ואנסה להשיב

אבל יש אנשים שלא מבינים משהו

 

אם הלב שלי רוצה משהו, הוא ישיג אותו.

בדיוק כמו שאם הקיבה שלי רוצה אוכל - היא גם תשיג אותו

 

ברגע שאני לא משיג את זה, כנראה הלב לא רוצה את מספיק.

כלומר?

 

אם משהו באמת חשוב בשבילך, אתה תעשה הכל למענו.

זה מה שאומרים רחמנא ליבא בעי

 

ברגע שאני מתיר לעצמי לוותר לעצמי ולו בקמצוץ שניה של חולשה

זה מראה שהלב לא רוצה את מספיק

וממילא יש יותר מידי למה להיות בצער

כי לפעמים הלב, האמיתי, הנשמה, רוצה ורוצה מאוד. רק מה? יש לנו פיתויים, יש לנו נסיונות, אנחנו לאאאאא אמורים להצליח הכל! ממש לא! אם תעמוד בכל נסיון לא תחיה כי תהיה מושלם... ואין מושלם.

החכמה בלהיות יהודי מאמין זה לדעת שגם הנפילות- מאת ה'. ולזכור שהוא לא אבל ממש ממש לא רוצה שנהיה בצער.

יען אשר ל עבדת את ה' אלוקיך בשמחה.

אז נכון שחלק מהחזרה בתשובה זה להצטער על חטאי עבר, אבל ממש לא לשקוע בזה.

טעיתי?

סליחה ה', אשתדל לא לשוב על כך (ובאמת להתכוון)

ויאללה, בראש מורם ובסיעתא דשמיא לאתגר הבא!

אשכרה.