חומד! אני ב"ה יכנס לכאן במוצ"ש ויספר את כווווול החויות הכי הכי שוות שיכולות להיות בשבת אחת בפג"ז.

ובקשר לסיפור של עינת אני רוצה בקש אישית אל תעשו לה כמו שנה שעברה...

ורחלי אני מעבירה דרכך ד"ש רותח וענקי לכל הפאתחנקיות (כמה חבל שלא נוכל לחגוג בשבת יומולדת) מהמתגעגעת כ"כ!

אז... לכולם! שהיה אחלה של שבת ושבת-לום! 

גם אני כמו פרה נשארתי בבית וכל החניכות שלנו גם פשוט כי לא היה לנו כח...

ועכשיו אני מצטערת על זה...

מה עובר עלינו??
שנה שעברה יצאו פול והשנה כמעט לא נרשמו..

מה דעתכם?למה השנה זה לא הצליח??

א גיטע ווך!בצלב"א...

למדריכות יש בגרויות= הם לא מולהבות לצאת= המדריכות לא מולהבות= הם לא מלהיבות את החניכות שלהם= החניכות לא מולהבות= החניכות לא יוצאות= שבת ירושלים נאלצת להתבטל...חחח

איזה כיף זה להסתכל על זה מהצד...

לנו בכל אופן, יש מחר מתכונת בתנ"ך, והזמן היחיד שהיה לנו ללמוד אליה זה שבת! (ועכשיו...) אז זה די מסביר כמה עניינים...אני מאמינה שגם בכל שאר הסניפים יש כל מיני מדריכות עם כל מיני בגרויות ומתכונות...זה משתלט על החיים...

אני בהחלט מאמינה שאחרי תקופת הבגרויות העניינים יתחילו לשוב לקנם...ושלומית, רק אל תתנפלי עלי...

שכותבת איך היה? וואו... כבוד!!

ככה.... בעיקרון התארחנו בהר-חומה- והן היו ממש מתוקות! היה ממש כיף... תודה על האירוח (כאילו מישהי מהן תקרא אתזה...)
בכותל היה באמת יפה (דוגרי.. אפפעם לא הייתי בכותל בשבת... ) ואח"כ עלינו לאיזה גן (וואי... שכחתי תשם שלו) והיה סעוד"ש (2 פיתות, שוקולד וטרופית...) אח"כ עלינו כולנו למעלה לשיר.... ולא ממש הצלחנו לשיר.. זה היה משו כמו... "מזמור לדוד- יאללה כולן לשיר- ה' רועי לא אחסר- מת מת על הר-נוף - בנאות דשא ירביצני- תסתמווווווו- וכו' וכו'...) ואז ניסינו להשתיק את כולן שעינת תוכל לדבר.... ת'אמת... כואב לי הגרון... תסבירו לי, מילא חניכות עושות רעש, אבל מדריכות??? בעעע!!! זה מחרפן! לומשנה.... עינת לא הצליחה לדבר... מפקד היה מעאפן... כי היה סניף אחד שלא סתם לרגע (ד"א... היינו 550 בנות!) וזהו... נסענו חזרה להר-חומה... ו...חזרנו הביתה =)

היתה אחלה שבת!! ממש! שיא הנהניתי!!!!! זהו =)

אז מפני שהבטחתי לספר אך היה אז הנני מוכנה ומזומנה לכך (עדין בהווי של ספירת העומר מה לעשות.)

אז כך... הייתי אמורה להתאחר בשבת אצל הפג"זניות אך לאור כמה תכלות בדרך נאלצתי בסופו של דבר לבלות את השבת בביתי הקט.. (מה שנורא הלהיב את השבט שלי שטוען שמאז שמצאתי שרות אני נוטשת אותם) אבל באזת לא מסתימית השבת שלי- היא רק מתחילה... בצוהרים אחותי מעירה אותי בהודעה של: "ענת שבת ירושלים! צריך ללכת לכותל!" אז מהר התאגנו ויאצאנו לדרך... ההליכה היתה שיא הכפית (כל הדרך סיפרנו נוסטלגיות שהיו לנו שנה שעברה בדרך עם הפאתחניקיות!) וכשהגענו לכותל התפללנו מנחה ואח"כ כמו שיוכי סיפרה עלינו לגן התקווה ושם אכלנו סעודה 1/3שית ואז היה שירה שהמנצחת על התזמורת היתה... יוכי כמובן! (טוב אני אישית נורא ריחמתי עליך! היה שם ממש זבעה!) לאחר מכן עינת ניסתה לספר סיפור אך גם השנה לא כ"כ איפשרו לה זאת (מה שהרתיח לי עוד יותר תעצבים על כמה סניפים, אך באמת למזלם הייתי כ"כ מוטשת לא היה לי כוחות אחרת...) אז החליטו שמעמידים מפקד (כי גם התחיל להיות מאוחר) וגם הוא היה נראה גרוע יותר המצרות שלי... אבל אל תחשבו שלא נהנתי מהשבת דווקא הייה שווה ללכת את כל הדרך ולהגיע  עד לכותל רק בשביל לראות את הגאווה התנועתית שלנו! (למרות שבשנה שעברה הינו ליותר) ולפגוש אנשים שלא ראיתי שנים! ובעיקר כדי לשמוע מעינת את המשפט: "רק בזכותכם (הכוונה לי ולאחותי) הייה שווה להקים את התנועה!" 

ומה שנותר לי לאחל... שבשנה הבאה כול הסניפים היו נוחכים! ותהייה לנו שבת עוד יותר מוצלחת מבחינת הכמות והאיכות.

ענתי!!
שכויח ענק..

ובשנה הבאה שתינו נשב על המרפסת..חח..

את מוזמנת שנה לחומה של פאתח שנה הבאה..נכין לך כזה כותל אחד גדול ליד החומה של הד"ג..

בהצלוחה!
בצלב"א...

אנחנו התארחנו בהר חומה. היה ממש שווה.
בבוקר הלכנו לירושלים, ולא ניכנס כרגע לקטע הלא שבתי של העניין(-כובע, מים, חם-מזיעים, צופר סניפי על החולצה, מורלים, שירים כמו -"100 מחבלים עלו על הצוק..."-זה היה לי ממש עצוב. לא היתה אוירה של שבת. אבל נעזוב את זה)-היה מדהים להיות בכותל, ואז עלינו לגן (גן התקומה-יוכי) והייתי בשוק ענקי! סעודה שלישית-ללות את המלכה, לשיר שירי נשמה, לטעום עוד קצת מהאווירה הקדושה של שבת, של ירושלים-כלום!!!!!!!! ניסינו לשיר, כל התנועה. והאמת-אולי מחניכות לא הייתי מצפה שישירו בדבקות, והיה ברור שיהיו הפרעות. אבל הזדעזעתי ממשהו אחר-תתארו לעצמכם סיטואציה כזאת- עינת מספרת סיפור (לנו לא ברור אם היא עושה פנטומימה, כי לא שומעים אותה מרוב הצעקות , וגם היא עושה מלא תנועות בידיים...חיחי) וסניף מסויים, עומד לידה, על כל מדריכותיו וחניכותיו, ופשוט-בשיא החוצפה-צורח לה מורל בפרצוף! הייתי בשוק!!!!!!!!!!!!!!

זה תנועת אריאל???????????

זה לא חדש שבשבת ירושלים עינת מספרת סיפור ויש לידה סניפים שצורחים מוראל..

ככה זה היה גם שנה שעברה (לא יודעת מה היה השנה, לא היינו.. )

 ואחרי ששעות ניסינו להבין מה היא מספרת פשוט הלכנו

הצידה הבנות שרצו לשמוע את הסיפור ועינת והקשבנו לה שם..

ורחלי עדין חיבת לנו את הסוף של הסיפור!!!

לא נשכח!

יומצוין!
בצלב"א...

ממצב? היתה אחלה שבת!!! (לומשנה שלא באתי לכותל... העיקר שהייתי בסניף... כחבריא ג' !!!!!!!!! (כן, כן, אני סיימתי שמינית ולא אכפת לי שיש עוד כמה בגרויות קטנטנות ומעצבנות אני עם הבי"ס גמרתי ב"ה!!!!!!!!!!!))

בכולופן- מי שלא באה- סתם פארשה!!

דבר ראשון אני אדגיש ואומר שיש לי 7 חניכות כולה והן ניכנסו רק לפני שבוע וחצי לסניף ויצאו לי 6 לשבת ירולשים!

אז... שבט נבטים בנות אלון שבות כבוד ועוצמה!!!!

דבר שני- זה התחיל בזה שניסכבנו עם החניכות (8 במספר ועוד אני והמדריכה השניה) בשני אוטובוסים ציבוריים כדי להגיע להר חומה (שאירחו אותנו ממש יפה! תודה!! ) חיכינו שיבואו לקחת אותנו לבתים ו... ניזרקות עלינו 3 ביצים! 1 לא פגעה אבל השתיים האחרות... חחחחח... אחת נחתה על הרש של חניכה שלי ואחת על התיקים של כולן... זה לא היה נעים ב-כ-ל-ל!! מזל שחניכות שלי פסיידר בקטעים האלה והן לקחו את זה סבבה...

בכל מקרה... היה ממש אחלה... הדרך היתה מפרכת אך נחמדת... בכל זאת... לרדוף כל הדרך אחרי 8 בנות כפר שלא יודעות מהזה כביש... זה קצת מפחיד...

סעודה שלישית... היינו כאלה איכותיות! הבאנו שימורים ועודגיות ובורקסים! היה כיף לראות את העיניים של כולן יוצאות... חחחח

ואז... היינו אמורות לחזור הביתה עוד פעם בשני אוטובוסים... משמע היינו מגיעות עם החניכות ב- 12 וחצי הביתה... ילדדות בכיתה ד-ה. לא טוב בימיוחד. אבל למזלינו הורים חביבים של חניכות שלי התקשרו ואמרו שהם באים לקחת את כל החניכות הביתה וכך הגענו הביתה ב-11. תם ונשלם השבח לבורא עולם!!

היה מעולה ב"ה!!!!!!!!!

אבל אני יכול להמציא סיבות למה אם תרצה.

אני סתם נכנס לפורומים נטושים וכותב בהם משהו.

אגב מסתבר שהפורום הזה אפילו מופיע בתפריט הפורומים אז כנראה הוא דווקא פעיל כביכול...

מתקשרים לתנועה יש בטוח מספר בגוגל

😜

מחפשים מבנה שלא אכפת לו שיצבעו עליו (אנחנו צבענו על איזה מחסן של בית כנסת ששימש לנו גם כחדר ציוד של הסניף....), הכי טוב לדוגמא מבנה שטרם צבעו אותו והוא עוד בבנייה ואז יש סיכוי גבוה שייתנו לצבוע. אפשר לנסות לדבר עם העירייה/מועצה ולצבוע ארונות חשמל או קירות בעיר (יש קירות בעיר שלנו שאיזה ארגון של נוער צבע אותם).

בהצלחה רבה

מאוד

ישיבה קטנה? ישיבה גבוהה? מה זה "מקום כמו ישיבה"? 

בהנחה שהתכוונת למסגרת לימודית כלשהי, אז מה חשוב לך שיהיה שם?

מבחינת סגנון  דתי/חרדי, מה חשוב לך?

איפה אתה מרגיש שאתה עומד מבחינת הרצינות שלך? כלומר - בהנחה שאתה מתכוון למסגרת לימודית, יש מסגרות שמיועדות לאנשים שלא כל כך יש להם כח ללמוד, ורוצים יותר מקום עם אווירה טובה אבל מחובר לקדושה, ויש מסגרות שמיועדות לאנשים שרוצים ללמוד בכל הכח...