קצת יחס למקום שבו זכיתי בחסדי שמים למצוא את הבחורה שתהיה אשתי.

לפעמים הקב"ה מכניס אותנו למקומות שפתאום החיים נראים כמו כאוס אחד גדול, לפתע מופיע מקרה שלא ציפית לו, מקרים ששוברים את כללי המשחק שאותם יצרת לעצמך, ואז..

יש אנשים, שלא ימצאו את עצמם, לא יבינו מהיכן מגיע ה"דבר" הבלתי צפוי הזה.
הם ינסו בתור ניסוי ראשוני להחזיר את המצב לקדמותו, אבל מה לעשות שלא תמיד זה אפשרי.. בהמשך הם אולי ינסו למזער את ה"דבר" הזה, שיפריע כמה שפחות על שיגרת חייהם, אבל.. זה גם לא תמיד יכל ללכת..
במצב כזה יש משהו שאותם אנשים, ובתוכם אנוכי עבדכם הנאמן, שלא מצליח להירדם כבר הרבה מאוד זמן.. במצב כזה אנחנו שוכחים שאנחנו לא בעלי בית על העולם, שאנחנו לא קובעים מה יהיה. יש לנו זכות בחירה, אבל בסוף ההשגחה העליונה מביאה את העולם יותר ויותר אל התיקון שלו. לא הכל בידנו, ולצערי הרב את זה אנחנו, או לכל הפחות אני, מרבים לשכוח..
עכשיו תשאלו, ואז מה? איך זה משפיע לי על קבלת ההחלטות של אותו הרגע.. מה הנפק"מ?

על זאת ידידי יש תשובה, שבנימה אישית אני חייב לאומר שלקח לי זמן להבין אותה.
אנחנו יוצרים לעצמנו בראש דברים, מתכננים את המשך חיינו.
אבל אז.. כמשגיע להתדפק על דלתותינו משהו, משהו שאולי קצת יסתור את כל מה שחשבנו שיקרה, אם אנחנו אנשים עם קצת רצינות, אז יהיה לנו רשה מאוד לקבל את השינוי הזה.. יצרנו לעצמנו קיבוע שגורם לנו אולי לזנוח את מה שאנחנו באמת צריכים לעשות, ומעל לכל, את מה שהקב"ה רוצה שבאמת נעשה..
אנחנו שוכחים את מי אנחנו עובדים, אנחנו חושבעם שאנחנו עובדים את ה', אבל לפעמים לפעמים אנחנו בעצם עובדים את עצמנו.. כמובן עם כל המקורות שיש לנו כדי לתרץ זאת. אולי זה לא בזדון, אבל זה בהחלט יכל להיות בתת מודע שלנו.

אני מברך אתכם חברי הפורום היקרים מפז ברכת חתן ביום חופתו, שלא תשכחו לעולם למי אנחנו באמת צריכים לעבוד..

וגם את עצמי, שהקב"ה יזכה אותי ואת אשתי בעז"ה, שאני מקווה שתלך איתי בדרך הזאת, להקים בית של תורה, להקים דורות ישרים עובדי ה' באמת.
שלא יהיה איכפת להם מה יגידו. כן, גם אם אלו רבנים.. שיזכרו תמיד אל מי הם באמת צריכים לעבוד..

אני רוצה להודות לאבי שבשמיים שהביאני הלום. להורי היקרים.
לשו"ה, לצו"צ, שבלעדיהם ספק רב מאוד אם כל זה היה יוצא לדרך..

ותודה לפורום. תודה תודה תודה..

@פתח האוהל