בעיקר תחושת האפס שמלווה בזה - למה אני נכשלת? מה לא "עובד" פה ?

יש לך ידידים? בנים אחרים שאת בקשר איתם?

רק שאת עושה משהו לא נכון בקשר זוגי.  ברגע שהוא לא זוגי (ידידים) הולך לך יותר טוב.

אין לי תשובות חכמות בשבילך. מקווה שתצליחי

פגישה שלישית (רק פעמיים-שלוש) ונראה לי נפגשתי עם 70 אבל מי סופר

אבל כמו שכתבו כאן לפניי, אני מאמין שזה חסד שנעשה איתנו, שאם זה לא זה - זה פשוט לא נמרח. וכשזה יהיה זה - השינוי יהיה כל כך ניכר, שיהיה יותר קל לזרום עם זה..

וזה ממש לא מוזר שלא התקדם כלום עם 30 בחור.. 

הבעיה זה לא שלא התקדם, הבעיה היא אם את עושה תהליך בדרך או שנשארת באותו מקום

פשוט צריך להכיר את עצמינו ואת היכולות שלנו ומה שטוב בנו

ולאט לאט להבין ולהרגיש מה נכון לנו, והקב"ה לבד כבר שולח הצעות מדוייקות יותר!

אז אני פשוט לא אצליח להיות אני ואני לא אהיה כייפי וזורם, אלא יבשן וכבוי כזה ואז לרוב היא תחתוך בגלל זה.. רק כשאני מעוניין אני- אני.

הבנות שפה כבר יתנו לך חיבוקים ותמיכות באישי או על גבי הפורומים. אני בן:

דבר ראשון, כמה שזה לא מנחם, תדעי שאת לא היחידה במצב הזה. יש עוד בנים ובנות שגם מרגישים ובפעול קרה להם כמוך.
 

עצם זה שאת חושבת על זה ו-מדבררת את זה זה כבר טוב - להכיר בבעיה זה השלב הראשון בדרך לפתרון! 

תנסי לשבת עם האנשים והאנשות שהכי מכירים אותך בעולם ולבקש מהם שיהיו פתוחים בפנייך בכנות הכי גדולה האם לדעתם יש איזה מעצור כלשהוא שרלוונטי. מקווה שהם והן יהיו מספיק כנים וכנות איתך שאם יש משהו כזה, ישתפו אותך, ואז תוכלי לנסות לבחון את הקשרים שהיו לך לאור זה ולראות אם זה באמת קשור. במקרה שכן - כבר יש לך קצה חוט ממנו תוכלי להתקדם.

בנוסף, ממש לא בושה ללכת ליעוץ/טיפול - בין אם פסיכולוג/ית, ובין אם ייעוץ בעניינים של זוגיות וכו', שאולי יעזרו לך לשחרר את הפחדים/המחסומים/המניעות שקיימות אצלך. 

הדבר הבא, הוא חיזוק הבטחון העצמי והכרת ערך העצמיות שלך - לכי לסדנאות שמתמחות בזה, ובנוסף תעשי דברים שאת הכי טובה בהם, תעשי דברים שיכריחו אחרים לתת לך קרדיט ו"מחיאות כפיים", תעשי לעצמך טוב על הלב - מה שאת אוהבת וזורם לך בקלות, תעשי. תכיני מחברת עם דברים טובים בך - כלליים, ודברים בכל יום - ממש לרשום כל יום לפחות 3 דברים שעשית טוב, וכן הלאה.

וב"הצלחה לך אחות! מחזיקים ומחזיקות לך פה אצבעות, אני בטוח, אני ויתר חברי וחברות הפורום!

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳