איך אתם מתמודדים עם הקטע הזה שפתאום אין על מה לדבר והכל נהיה מתיש ורוצים לברוח לחדר ולהיות שם לבד קצת?
כשהייתי קטנה הייתי אומרת לחברות שכואבת לי הבטן והייתי הולכת לנוח במיטה, הייתי מביאה להן ספר וככה יכולתי לנוח מהחוויה החברתית המתישה בזו.
או שרק אני נהיית מותשת מהמאמץ להיות חברותית ומעניינת וכל השאר פשוט לא לוקחים קשה כמוני.
אגב לכל מי שהזמנתי אותה אלי הביתה, קבלו בהבנה אם אחרי כמה שעות אני הולכת לנוח.
כשהייתי קטנה הייתי אומרת לחברות שכואבת לי הבטן והייתי הולכת לנוח במיטה, הייתי מביאה להן ספר וככה יכולתי לנוח מהחוויה החברתית המתישה בזו.
או שרק אני נהיית מותשת מהמאמץ להיות חברותית ומעניינת וכל השאר פשוט לא לוקחים קשה כמוני.
אגב לכל מי שהזמנתי אותה אלי הביתה, קבלו בהבנה אם אחרי כמה שעות אני הולכת לנוח.









