שתי שאלות,רק בשמחה.

ברוב המחלוקות של בית שמאי ובית הלל הלכה כבית הלל,

מפני מה?"מפני מה זכו ב"ה לקבוע הלכה כמותן? מפני שנוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי ב"ש, ולא עוד אלא שמקדימין דברי ב"ש לדבריהן ..."

אבל הרי כל המטרה של ההלכה היא לברר מה האמת,וכאן נראה שלא עושים כך וקובעים הלכה רק בגלל שהיו נוחין ועלובין.

זה לא מפספס את האמת?למה לא בוחנים כל מקרה לגופו?

 

ב-בבלי ברכות דף סב-

מסופר על כמה אמוראים ותנאים שלמדו הלכות ממעשים של רבותם,

רב כהנא נכנס לחדר של רב בעת ששכב עם אשתו,

לאחר שרב שאל אותו למה נכנס אמר לו רב כהנא "תורה היא וללמודה אני צריך",

אבל זה לא סתם לימוד ממעשה כלשהו...זה מעשה שעובר על איסורי דאוריתא...

מישהו יכול להסביר לי על ההתנהלות התמוהה של רב כהנא?

מאחר וישנם כללי פסיקה על פיהם נפסק שהלכה כבית הלל.סתם 1...
אני חושב שהרוב בדרך כלל היו מבית הלל ולכן נפסק כמותם. יש כמה אסמכתות בשס להשערה הזו. הם היו הרוב, כנראה בגלל מידותיהם. הרוב התחברו להנהגתם והתרבו תלמידיהם.

האם הכרעה על פי כללי פסיקה היא בהכרח האמת? אלו ואלו והלכה כ... מתי שגברו בית שמאי נפסק כמותם, כמו במסכת שבת 18 דברים וכו'

יש הרבה פירושים למעשה רב כהנא. האם אתה יוצא מנקודת מוצא שהוא עובר על איסור או מחפש הצדקה? יש נק' מוצא לפירושים שונים.
אז בגלל שהרוב היו מבית הלל?רק בשמחה.

אז שוב פוסקים לפי משהו חיצוני ולא מבררים כל מקרה לגופו...

 

אני רוצה הסבר שיסביר לי את התנהגות של בר כהנא,ומאחר והיה אמורא והיה מוכן למסור את נפשו (המעשה עם המטורניתא) בשביל לא לעבר על חטא,

ומאחר ולא זכור לי שהוא ננזף ע"י רבו או אמורא אחר כנראה שהיה הסבר למעשה שלו...

 

יש כללי פסיקה, אשאל ככהסתם 1...
האם כללי הפסיקה נועדו לבירור ה'אמת' או ליצירת פסיקה אחידה?
מהי אותה 'אמת' שאתה מדבר עליה?
לא מדובר כאן על דבר שניתן לבירור בדרכים אוביקטיביות. האם העולם עגול או שטוח וכד'.

איך תסביר את המימרא אלו ואלו? שתי הסברות אמת?
ההגדרות הן על מציאות הלכתית לא פיזית. במציאות ההלכתית ישנן מחלוקות, מה שלא רצוי או לא מצוי בפיזית. (בפיזיקה ישנה חתירה ולגיטימיות להכרעה חד משמעית).
לאחר המחלוקת ישנם כללי הכרעה שגם הם הלכתיים. אין כאן ניסיון לאנוס הכרעה פיזית שעשויה להתברר כמוטעית.
אז ניחא אם היו בודקים לפי כללי הפסיקה...רק בשמחה.

אבל פוסקים בגלל שהיו נוחים ועלובים לאנשים,שכמובן שזה טוב...

אבל למה לפסוק הלכה עפ בית הלל רק בגלל זה?!

 

ואם שתי הסברות אמת,למה פוסקים רוב הפעמים כמו בית הלל?

על זה עניתי בתגובה הראשונה.סתם 1...
עבר עריכה על ידי סתם 1... בתאריך ח' בסיון תשע"ט 15:43
לדעתי הסדר הפוך. פסקו על פיהם כי כך נכון על פי כללי הפסיקה. כלל הפסיקה של הכרעה על פי רוב עבד לטובת בית הלל מכיוון שהיו רבים מבית הלל במעמד ההכרעה.
לראיה, כשזה היה הפוך, הלכה כבית שמאי.

אותם רבים מבית הלל, אגב, אינם סתם אנשים. אלא הם תלמידי חכמים מבית הלל. זו לא הצבעה בכנסת אלא הכרעה הלכתית.

ישנם שלבים בהכרעה הלכתית. הראשונה בירור ה'אמת' ההלכתית. כאן נתגלעה מחלוקת בין שתי קבוצות.
ההכרעה כבר לא נוגעת ל'אמת' אלא למוגבלות השיטה. כשאתה צריך להגיע להכרעה חד משמעית לצורך ציבור יש צורך בהכרעה אחת שתחייב.
אתה מבין איזה כאב לב היה לר' מאיר שתמיד חלקו עליו וידוע ש"הלכה כמותו" אך לא ירדו חביריו לסוף דעתו?
להיות צודק ולהישאר לבד... (בית הקדושה )

השיקולים בהכרעה הם רבים, ונוגעים בנושאים שונים. חלקם בהנהגת העם ככלל. חכמים ידעו זאת ולכן ביטלו דעתם בהלכה למעשה. ענווה זה העניין
יפה.רק בשמחה.

תודה.

בשמחה סתם 1...
ההכרעה הייתה באמצעות הצבעהארץ השוקולד
אז לכאורה הרבנים מבינים יותר מחברי הכנסת, אבל זה דומה מאוד להצבעה בכנסת.
האופן הטכני של השימוש בהצבעה כן, כל השארסתם 1...
למשל השיקולים והמומחיות של המצביע במה שהוא מצביע עליו, לא.
חבר כנסת למשל, יכול להצביע בעניינים רפואיים שאין לו שום נגיעה בהם. ההצבעה של הכרעת ההלכה היא כמו הצבעה על עניין רפואי אבל שהמצביעים הם מומחי רפואה, לצורך העניין.
מעבר למידות המתוקנות ובקשת האמת שנצרכות.
שמעתי דעה פעם:הגיגים בע"מ

כתוב במשנה שבית הלל לקחו כל תלמיד שרצה, ובית שמאי לקחו רק תלמידים חכמיו וענוים ומיוחסים ועשירים.

 

אם ככה, כנראה מבחינה כמותית פשוטה בית הלל הובילו. אבל בית שמאי התנגדו שבהצעה  יספרו הטיפשים והעניים והגאוותנים והלא מיוחסים של בית הלל.

 

 מה שיוצר מחלוקת מטא הלכתית, ולכן הדרך היחידה להכריע אותה זה בעזרת כלי אחר מטא הלכתי, כמו דרך הצגת הדעות.

כי - - -צלילי השקט

1. בית הלל היו שונים את דברי בית שמאי - ומתחשבים בדעתם בדיון ההלכתי שלהם. ואפילו בית הלל חזרו בהם כמה פעמים. -  זו ערובה לשכל הלכתי ישר יותר - כי בוחנים את הדברים. 

 

2. היסטורית חכמי בית הלל "כבשו" את בית המדרש ביבנה. והדרך שלהם הפכה להיות יותר ויותר דרך המלך ההלכתית. 

 

1.אבל לא זו הסיבה שפוסקים הלכה על פיהם.רק בשמחה.

2.הגיוני.

ושונין דבריהן ודברי ב"ש, ולא עוד אלא שמקדימין דברי ב"ש לדבריצלילי השקט


יפה,הם היו ענווים,רק בשמחה.

אבל מה הקשר לפסיקת הלכה?

שונים דברי ב"ש ומקדימין דברי ב"ש. שכל ישר שבוחן הלכתית הכלצלילי השקט


זה לא הפשט...רק בשמחה.

ובכ"מ,מוזר שתמיד בית הלל "צודקים"...איכשהו...

זה המעלה של בית הלל. הם צודקים גם היסטורית וגםצלילי השקט

מטא הלכתית.

אגב היום עולם ההלכה היהודי הוא ברובו בצורה "בית שמאיניקית".

 

 

טוב,תודה.רק בשמחה.

הסבר...

ברובו של עולם ההלכה אין חידוש הלכה על פי מציאות ותרבות.צלילי השקט


ומה גורם לך להניח שאי פעם היה?צ'יאל

רבות ממחלוקותיהם של ב"ש וב"ה לא קשורים כלל לנושאים תרבותיים.

חזרו בית הלל להורות כבית שמאי, מופיע מכיווןסתם 1...
שאחת ממטרות המשנה היא פסיקת הלכה. מאחר ואין חשיבות לומר חזרו בית שמאי להורות כבית הלל לא הזכירו זאת. אני בטוח, לדעתי, שגם בית שמאי חזרו בהם מדי פעם. הרי זו מחלוקת לשם שמים, לשם בירור המעשה הנכון והאמת לא לשחיתות מוסרית.
לא בטוח בזה. כי בית שמאי היו השמרנים - הם התנגדו לחידושצלילי השקט

אז אין סיבה שהם יודו לחידוש של בית הלל. או לסברא מטא הלכתית מחודשת של בית הלל. 

מה שבית הלל אמרו לא נחשב לחידוש.סתם 1...
הם ישבו והבינו שונה, היו להם מסורות שונות. אני לא בטוח שבית הלל היו המחדשים ובית שמאי השמרנים (גם לא להפך)
תהיה טעות להכניס מושגים מימינו לתקופה ההיא.
חוץ מזה שאין קשר לחידוש או שמרנות. יש קשר אך ורק לישרות. האם כשבית שמאי השתכנעו מטענת בית הלל הם לא חזרו בהם? מובן שכן.

אינני מבין מה הקשר או למה בכלל השתמשת במושג מטא הלכתי... מדובר כאן על שאלה הלכתית ברורה ובסיסית. כללי פסיקה והכרעה.

כשיישאלו שאלות על איך הלכה מתגלגלת, כיצד נוצרו התהליכים או נקבעו הקביעות שקובעות כיצד מכריעים את ההלכה תאמר מטא... כאן אין קשר. "סברא מטא הלכתית מחודשת של בית הלל"?
אז יש קשר עמוק לחידוש ולמטא הלכהצלילי השקט
אין לי זמן לדון בזה עכשיו.
רק נקודות שאולי אוכל להרחיב בהמשך.

1. החידוש של בית הלל נבע מרצון להתאים את ההלכה למציאות ולעם. היא מתחשבת באדם. ומתאימה את ההלכה לאדם ולתרבות. בית שמאי התמקדו בנקודת המבט ב "מה אלוהים דורש" - לא משנה שזה לא כזה נוח לאדם ולא כזה מתיישב עם התרבות.

2. זה קשור למטא הלכה וזה נובע משם. (אגב זה הבסיס לויכוח המכונן "תנורו של עכנאי") בית הלל דרשו דרשות שמאחוריהן עומד הרצון להעמיד את ההלכה כנוחה לאדם שחי בתרבות. בית שמאי דרשו דרשות (ולפעמים התנגדו לחידוש דרשות) שמאחוריהן עומדת הרצון להעמיד את ההלכה כדבר האל וכדרישה בלתי מתפשרת.

זה לא שאלה עקרונית על לימוד ודרשה ספציפית - כל הדרשות עומדות על עיקרון מנחה - הן לבית שמאי והן לבית הלל. והמחלוקת היא על העיקרון.

בית שמאי ובית הלל הם לא האסכולות ההלכתיות היחידות שבינהן היו מחלוקות מטא הלכתיות.
הבנתי עכשיו משהו... תודהסתם 1...
תשובהבורא עולם נתן
הסיבה שהלכה כבית הלל כיוון שהם היו ענווים והתורה נקנית יותר כשיש ענווה כיוון שהיא רוחנית, והענווה נמצאת אצל אנשים רוחנייםז
עיין במהרל בנתיב התורה מסביר זאת בארוכה,

לגבי רב כהנא כשמבינים שהתורה היא תורת חיים וכל תוספת ידיעה זה תוספת של חיים( הרב חרלפ אם אינני טועה) אז מוכנים ללמוד אפילו במקומות הצנועים קדושה מהי
אלו ואלו דברי אלוקים חיים, פסקו הלכה כי יצאה בת קולאוא"ר
כבית הלל. הבת קול אמרה לעשות כבית הלל כי...
לא פוסקים ע'פ בת קול.אניוהוא
עיין תוס' בבא מציעא נ"ט ע"ב ויבמות י"ד ע"א ד"ה רבי יהושעאוא"ר
שפה כן פסקו כי...
הא דלא כרבי יהושע דסבירא ליה דאין משגיחין בבת קולארץ השוקולד
התייחסות הגמרא למימרא זו בעירובין. (נראה לי דף ז עמוד א)

ובעיקרון, זה מחלוקת גדולה האם פוסקים כבת קול או לא, אבל ברור שהמדרש הזה בעל משקל רק למי שסובר שמשגיחים בבת קול.
לא, התוס' ביבמות י"ד ע"א אומר שגן אלי' דרבי יהושעאוא"ר
כן פסקו כבת קול כאן כבת קול, כי פה היא הגיעה מאליה ולא כי ביקשו. וגם כי היה ספק מה עדיף רוב(ב"ה) או מחדדי טפי(ב"ש) וב"ק הכריעה שרוב.
נראה לי יש עוד תי' אבל לא זוכר...
אבל הגמרא כותבת בפירוש שזה כנגד רבי יהושעארץ השוקולדאחרונה
"הא גופא קשיא אמרת לעולם הלכה כב"ה והדר אמרת הרוצה לעשות כדברי ב"ש עושה ל"ק כאן קודם בת קול כאן לאחר ב"ק ואיבעית אימא הא והא לאחר בת קול ורבי יהושע היא דלא משגח בבת קול ואיבעית אימא הכי קאמר כל היכא דמשכחת תרי תנאי ותרי אמוראי דפליגי אהדדי כעין מחלוקת ב"ש וב"ה לא ליעבד כי קוליה דמר וכי קוליה דמר ולא כחומריה דמר וכי חומריה דמר אלא או כי קוליה דמר וכחומריה עביד או כקוליה דמר וכחומריה עביד" (עירובין דפים ו עמוד ב עד ז עמוד א)

אשתדל לפתוח את התוספות במהלך השבת, אבל זה נשמע מאוד תמוה לטעון שהבת קול הזה מקובלת גם לדעת רבי יהושע כשהגמרא כותבת בפירוש אחרת.
שאלות יפותארץ השוקולד
אין לי תשובות בשלוף, מחילה
הדין ההלכתי של אצות, אלמוגים ושושנות יםקעלעברימבאר

מה הדין של אלמוגים? האם אפשר לסכך בהם מחמת דבר שגידולו מהקרקע? הרי הגמרא בסוכה אומרת שאלמוגים שבקרקע הים הם מ7 מיני ארזים.

ואצות? ומה לגבי קניית אצות בכספי מעשר שני? האם הן כדגים שמותר או כפטריות שאסור?

ומה דין האוכל שושנת ים? האם בגלל שמחוברת לקרקע היא צמח ודומם, או בגלל שזזה היא חיה?

לכאורה מצד אחדאדני השדה הם חיה למרות שמחוברים בחבל בשר לקרקע ואם ינתק ימותו (ואפילו מטמאים באוהל) ,מצד שני צמחים טורפים הם זזים ועדיין מוגדרים צומח ומותר לאכלם.

(אהבתי את השאלות)טיפות של אור

כל מה שהזכרת הם דברים שיחסית קשה לסוכך איתם טכניתאריק מהדרום

ועד שהזכרת מעשר שני תשאל על כל המצוות התלויות בארץ כולל שמיטה ויובל, תרומות ומעשרות.

לפי מה שהבנתי אצות וכדומה פטורות ממצצוות התלויותקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך כ"ז בתשרי תשפ"ז 8:55

בארץ.

השאלה היא אם הם כדגים שקונים דגים בכספי מעשר שני, או כמלח מים פטריות וכמהין שלא.

מה הבעיה הטכנית לסוכך באצות? חוץ מזה שרבי ירמיה שאל על סיכוך ביין קפוא הבא מהחרמון...

ואם הגמרא שואלת על סיכוך בהדסים, מה הבעיה הטכנית לסכך באלמוגים? (אפשר גם לשאול על סיכוך בספוג ימי)

עוד סברה-קעלעברימבאר

כתוב במשנה בכלים שכלי קיבול של שחקקו מאלמוג לא מקבל טומאה כי הוא גידול הים. וגידול הים אינו מקבל טומאה חוץ מעורות כלב המים מפני שהוא עולה ליבשה.

אם כן אינו גידול הארץ.

(לא בדיוקטיפות של אור

ראה כלים פרק יז משנה יג, כלים פרק יג משנה ו ותפארת ישראל שם, שבת דף נב ורשי ותוספות שם. מחלוקת האם טבעת אלמוג טהורה בגלל שהיא פשוטי כלי עץ או בגלל שאלמוג נחשב גידולו מהים

וברמבם הלכות כלים פרק א הלכה ג פסק שגם "צמר הגדל בים" טהור משום שנחשב גידולו מן הים)

תודה.קעלעברימבאר

השאלה אם יש לחלק בין אלמוג למשל שמפורש שהוא מ7 מיני ארזים אלמוג שבים. וגם ענפיו מתפצלים כמו צמח, לבין ספוג ים למשל

לא הבנתינקדימון

מה אתה שואל בעצם? האם הולכים לפי קביעות חז"ל או לפי המציאות שהתבררה?

לגבי אלמוגים ושושנת ים ודומיהם זו שאלה קצת אחרת כי המדע מגדיר אותם כבעלי חיים ולא כצמחים. מה ההגדרות בחזל לכל אחת מהקטגוריות?

לגבי אצות, לא הבנתי למה זה או דגים או פטריות דווקא? למה אצות זה לא כמו חסה או כרוב? השאלה לא מספיק מוגדרת.

פשיטא שלא הולכים לפי הגדרה מדעית מיקרוסקופית.קעלעברימבאר

אחרת אסור לנו לאכול רובדים של חיידקים נראים לעין.

השאלה שלי היא נגיד שושנת ים זזה כמו חיה, אז האם מבחינת הליכה אחרי מראה העיניים היא חיה מבחינה הלכתית, או בגלל שמחוברת לאדמה היא צמח או כמו פטריות.

פשיטא שאלמוג לא נחשב חיה הלכתית שהרי היצרוים שבתוכו מיקרוסקופים כמו חיידקים (ומה שאנ רואים כאלמוג זה ההפרשה הגירנית שלהם , ולא ניתן לומר היוצא מהטמא טמא, שהרי הם מיקרוסקופים ולא מתחשבים בדבר מיקוסקופי הלכתיית). השאלה אם הוא צומח או דומם. ואם הוא צומח, השאלה אם נחשב גדבר שגידולו מהארץ או מהים (או לא משניהם כמו פטריות). נפקא מינא לקבלת טומאה אם עשו ממנו כלי, לסיכוך בסכך ולקניית בכספי מעשר שני.

לגבי אצות, מכיוון שהן גדלות במים ואין להן שורשים בקרקע אלא רק נאחזות בתפר דק לסלע הקרקעית, השאלה אם נחשבות צומח או כמו פטריות שאין גידולן מהארץ

אם הייני הולכים לפי מיקרוסקופית אז גם חיידק יחיד אנקדימון

בכל מקרה, השאלה שלך אכן יותר מוגדרת כרגע - אבל עדיין חסרות ההגדרות ההלכתיות. בהיעדר כאלה, הזואוחוגיה חוזרת לסייע.

מניין הקביעה שלא ייתכן יצור חי שצריך להיות אחוז חזק באדמה? צמח לא רק אחוז בה אלא ניזון ממנה. אלה אחיזות שונות.

לא הכרתי את המושג דבר שגידולו מן הים. תרחיב על זה.

אם כן מה ההגדרה ההלכתית של צמח?קעלעברימבאר

מה שלא זז?

מה שאחוז באדמה?

מה שיונק מהאדמה?

אני לא חושב שבדיקה גנטית המסווגת את האבלוציה של אטתו יצור בעץ הפילוגנטית תהיה נפקא מינא להלכה, כשם שהאדם אינו קוף לפי ההלכה.

ב. מה שאמרתי הוא שמכיוון שאצה לא באמת יונקת מהאדמה אלא רק דבוקה אליה ביתד ואין לה שורשים, השאלה אם היא כמו צמח הלכתית או כמו פטריה (שאין דינה כצמח כי לא גדלה מהקרקע לפי הגמרא), או כמו דומם שגידולו מן הים (כל דבר שגידולו מן הים (נאמר על חיות) כל מה שמפיקים מהם לא מקבל טומאה לפי המשנה , חוץ מכלב המים מפני שפורש ליבשה לעיתים. משנה כלים).

צמח יונק מהאדמה ואינו מוגדר "חיה" הלכתית אלא צמח, גם צמח טורף.

השאלה התעוררה בעקבות תמיההקעלעברימבאראחרונה

אם אצות נכללות בעשב והעץ שנבראו ביום שלישי, או בשרץ נפש חיה של המים ביום הרביעי

שאלה מעניינת מאוד! 🧐 מרתק לראות כיצד ההלכה מתמודדaibrainora

שאלה מעניינת מאוד! 🧐 מרתק לראות כיצד ההלכה מתמודדת עם יצורים ימיים שמטשטשים את הגבול בין צמח לבעל חיים.

מישהו מכיר את הרב גור אריה ארגמן?אביעד מילוא

שיעורים של רבניםה' אלהים אמת

לא יודע אם זה המקום, אבל מישהו יודע אם יש שיעורים קבועים של הרבנים הבאים במקומות מסויימים מלבד הישיבות שלהם?

הרב דביר טל

הרב ארל'ה הראל

הרב ישראל אריאל

בעקבות הטיסה של פליי דובאיאריק מהדרום

אני בשיעור אצל הרב שאל "מאיפה פרץ להם בנחיתה לשיר עוד אבינו חי? הרי בדרך כלל שרים הבאנו שלום עליכם, למה דווקא השיר הזה פרץ להם?" ואז זה הכה בי "רגע! זה שיר על יוסף! האושפיזין דידן"

כשהם נחתואריק מהדרוםאחרונה

בבין השמשות בין אהרון ליוסף

נטילת לולב ביום טוב שחל בשבת בארץ ישראלדורש טוב לעמי

מה דעתכם בעניין?

לפני שנים אחדות הרב ישראל אריאל הוציא ספר בשם "שופר ולולב בשבת" שבו הוא קורא גם לתקוע בשופר בשבת, לפחות בירושלים, וגם ליטול ביום טוב ראשון שחל בשבת.

אך תכל'ס אלה שתי סוגייות נפרדות לחלוטין, ובעוד לא השתכנעתי בכלל לגבי שופר, לגבי לולב אני מוצא טעם רב בדבריו.

בקיצור נמרץ, שלוש טענות חשובות לחזק את האמירה לפיה צריך ליטול לולב ביום טוב ראשון שחל בשבת בארץ ישראל, (לא בחול המועד, ולא במועד בחו"ל, בבית, ולא בבית הכנסת):

א) יש סיבות טובות להניח כי הסוגייה השנייה (בבלי סוכה, מד.) שסותרת את מסקנת הסוגייה הראשונה (שם, מג.) היא בעצם תוספת מאוחרת, כנראה של חכמי בבל בדורות שאחר חתימת התלמוד, שפשוט חולקים על מסקנת התלמוד. כל הסגנון שם תמוה, הלשון - אינה כלשון התלמוד, והשינוי של 180 מעלות מכל מה שקדם בסוגייה, מעורר קושי רב.

ב) המנהג בפועל בארץ ישראל בתקופת האמוראים ובדורות שאר חתימת התלמוד היה ליטול לולב ביו"ט שחל בשבת. כמבואר בירושלמי (עירובין פרק ג הלכה ט), בספר החילוקים, ובפיוטי הקליר. והרי לכל אורך הדיון בגמרא: אמוראי בבל, שלא ידעו מה המנהג בארץ ישראל, ניסו לברר זאת, ולקבוע הלכה למעשה על פי אותו מנהג, ואף המסקנה הדחוקה של הסוגייה השנייה מבוססת על חשבונות הלכתיים שמטרתם ליישב את ההלכה עם העדות של אמוראים שדיווחו על המנהג בארץ לגבי מצוות ערבה בשבת!

ג) גם אם נקבל לחלוטין את מסקנת הסוגייה השנייה בגמרא, לפיה בני ארץ ישראל בטלים כלפי בני בבל, ולכן אין ליטול לולב גם בארץ, כדין חוץ לארץ, יש מקום רב לטעון שכיום, כשהמרכז הגדול ביותר של יהודים בעולם הינו בארץ ישראל, וגם מרכז התורה הוא ללא ספק בארץ ישראל, כבר אין בני ארץ ישראל בטלים, ויש לשוב לנהוג על פי דין המשנה - וליטול. (אדרבה, אולי יש אפילו מקום לטעון שכיום בני חוץ לארץ בטלים כלפי בני ארץ ישראל וגם הם חייבים ליטול לולב ביו"ט שחל בשבת).

יש עוד הרבה מאד מה להוסיף, אך קיצרתי.

חשוב להבהיר, אני כן בא לעורר דיון, אך אני בהחלט לא בא להורות הלכה נגד המנהג המקובל ופסק השולחן ערוך, ומפציר במי שמעיין ומגיע (כמוני) למסקנה שצריך ליטול בשבת: לעשות זאת בצנעה, לא להוציא את ארבעת המינים מהמבנה בו הוא נמצא, ולאחר שנטל והניח - לא לטלטל אותם עוד. אישית, אני גם נמנע מלברך בשם ומלכות. (לגבי שהחיינו אפשר למצוא פתרונות כמו פרי חדש או בגד חדש).

המאמר הראשון הוא מאמר ישן של הרב יואל אליצור שמסכם בגדול את הסוגייה בצורה יפה, אם כי חלקית.

והפרט הכי מעשי בו הינו המשפט האחרון, בו הוא מביא מהרב רבינוביץ' זצ"ל שמי שנוטל בצנעה לא עובר בשום איסור, (מובאת גם דעת החולקים).

20260916215534.pdf

20260916215610.pdf

המאמר השני, של הרב אליהו ובר, שחלקו השני עוסק בלולב, עניינו להוכיח שכיום צריך ליטול בארץ ביו"ט שחל בשבת.

שמרנים תרגישו חפשי לתקוף אותי. אך אנא, לקיים בלב "את והב בסופה".

הדיון חג מסביב לנקודה ומפספס את העיקרואלאד

הגזירה בבבל ובא"י על שאר ימים היתה משום שהמציאות שם היתה "נטולת עירוב" לחלוטין.

משמעות המת' היא שאפילו מירושלים שבתוך החומות להר הבית לא היו מטלטלים.

חיים אחרים לגמרי. היום יש מיעוטא דמיעוטא דלא מטלטלין בשבת במקום ללא חומות. ואילו הקדמונים גם עם חומות לא היו מטלטלין לולב.

ממילא, הנטילה בא"י היתה באופן לא רגיל לנו, או בהולכה מערב שבת או בנטילה בביתו ודיו.

בבבל, לא היו מוכנים לקבל חילוקים וניואנסים מפני דלת העם וחשש ממשי להוצאה וגזרו גז' כללית שלא ליטול.

ממילא, זה טיפה מגוחך לגזור על שופר ומגילה שלא כל יד אוחזת בם, והשאיר את הלולב שיד כל אוחזת בם.

ויתכן לומר, דאילולי "לכם", הפתרון של חז"ל היה לולב של בי"ד כמו בשופר.

מה הכוונה במושג התלמודי "בעיטה ביסורים"?סיעתא דשמייא1

תגיע לתכל'ס, מה אתה רוצה לומר עכשיו?נקדימון
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ג בתשרי תשפ"ז 15:44

הרי כבר שאלת את השאלה הזו בגירסה קצת שונה בשנה שעברה, כאן האם להאשים מישהו זה… - בית המדרש

וכבר אמרת שם את הגיגיך הפוליטיים. מה אתה רוצה עכשיו? כבר הבהרת שם שאתה יודע מה זה אומר, אז בשביל מה לשאול עכשיו?

תגיד ישר מה אתה רוצה

לא קבלתי תשובה עניינית. כנראה ש AI …סיעתא דשמייא1

הוא התשובה:

המושג התלמודי "בעיטה בייסורים" (או "המבעט בייסורים") מתאר מצב שבו אדם שבאים עליו קשיים, מכאובים או צרות (ייסורים), מגיב אליהם בכעס, ברטינה, במרדנות או בחוסר קבלת הדין, במקום לקבל אותם באהבה, באמונה או כהזדמנות לחשבון נפש ותשובה.

הביטוי שאוב מעולם החי – כמו שור או חמור שמבעטים באדונם כאשר קשה להם, במקום להבין את המטרה שלשמה מנהיגים אותם.

המקור וההקשר התלמודי

במסכת ברכות (דף ה', עמוד א') ובמקורות נוספים בחז"ל, מודגש הערך של "ייסורים של אהבה" – ייסורים שנועדו לזכך את האדם ולקרב אותו אל הבורא. חז"ל מלמדים כיצד נכון להתמודד עם סבל:

  • קבלת ייסורים מאהבה: חז"ל משבחים את מי שמקבל את קשיי העולם הזה בשתיקה ובאמונה, מתוך הבנה שיש להם תכלית רוחנית עמוקה.

  • ההפך מבעיטה: מי ש"מבעט" למעשה מפסיד את השכר הרוחני ואת חסד הזיכוך שיכול היה לצמוח מתוך הקושי. במקום שהסבל יביא אותו לצמיחה, הכעס והטרוניה גורמים לו להתרחק עוד יותר.

במדרש ספרי (כי תבא) מובאת השוואה בין דורות שונים, ושם נאמר שמי שמבעט בייסורים מראה קוצר רוח וחוסר הבנה של ההשגחה העליונה, בעוד שגדולי האומה ידעו לבקש ולמצוא את הטוב והתיקון שחבויים בתוך הצרות.

אם תרצה, נוכל להעמיק במקורות המדויקים בגמרא שדנים בייסורים, או לבחון את ההבדל בין ייסורים של אהבה לייסורים של עונש. במה תעדיף להתמקד?

כתוב שהמבעט בייסורים מכפילם לו אותם.קעלעברימבאר

למה? כי מי שמתייסר אך מקבל זאת בהכנעה (יחד עם מה שניתן לשנות), סובל רק מהייסורים. מי שמבעט בייסורים סובל פעמיים, גם מהייסורים וגם המיחס הנפשי הרע שלו והכעס והטרוניא שהם גורמים לו

כלומר לא מכפילים את יסוריו בפועל. נשמע הגיוני.סיעתא דשמייא1

הנה דוגמא:…סיעתא דשמייא1אחרונה

בא לי לשתות קפה. יהודים יקרים רובם חובשי כפה מקיפים אותי מימין ומשמאל כאילו אני אויר. אני שהתרגלתי בגלות שלעמוד בתור זה למנוע גזל זמן מיהודי (או מכל אדם) עומד ומתייסר. לא בגלל עצמי אלא בגלל אותם יהודים יקרים שעוקפים אותי שביום הדין יראו להם את זה בוידאו. או אותם יהודים שחונים בתחנת אוטובוס ומאלצים אותי ואחרים לרדת לכביש כדי לעלות לאוטובוס.

אז כדי שלא יכפילו יסורי עשיתי חשבון נפש ועשיתי מעשה.

לפני שמטפלים בשלמות ארץ ישראל צריך לטפל בהרבה סוגיות אחרות חשובות לא פחות.

כמו שנאמר "עוון עקבי יסובני".

סליחה על ההטרדה שלי בערב שבת וחג.

שבת שלום ומועדים לשמחה.

למה מאריכים בניגון ב"כמו שהודעת לענו מקדם" וכו'?מבקש אמונה

יש לזה סיבה או שסתם נחמד לנגן את זה?

לא מצאתי משהו מרגש במילים האלה ששווה להאריך בהם יותר מהשאר

זה בגלל מה שיש לפני כןנקדימון

הורית לנו לומר 13, וזכור לנו היום ברית 13

ובמילים "כמי שהודעת לענו" יש גם הזכרת זכותו של משה רבינו

כמה דבריםצע
  1. יש סט ש"ס גדול בלי מפרשים(רק רשי ותוס' בלי ראש ריף וכו)?

  2. אני רוצה לרכוש טאבלט(מחשב יקר יותר וגם המטרה היא בלי אינטרנט) שישמש ללימוד תורה..

    יש תוכנה חינמית או זולה שמכילה ש"ס צורת הדף שיהיה אפשר בטאבלט להעיר הערות או לסמן בה?

יש עם מהרשא, אני מכיר 'טלמן' ו'עוז והדר' כאלה125690
עבר עריכה על ידי 125690 בתאריך י"ז בתשרי תשפ"ז 21:23

יכול להיות ש'אוצריא' תתאים

גמר חתימה טובה!

אם אתה רוצה לעבוד בלי רשתמשה

מחשב מלא לדעתי יהיה עדיף מבחינת תוכנות. הרבה מאוד כלים בטאבלטים בונים על זה שיש לך רשת נגישה. אלא אם כן יש לך כלי ספציפי שאתה מתכוון להשתמש בו.

אפשרות ביניים: טאבלט windows.

תעשה זאת עצמאיתחזק וברוך

תצלם את הגמרא שלך או שתוריד מאתר כמו היברו בוקס וכדומה (יש הרבה).ותכתוב סקריפט שיתן לך למרקר או לכתוב וכו'.

בהיברו בוקס יש את כל הגמראנפשי תערוג

תוריד בPDF ותסמן על זה

וש"ס גדול בלי התוספות בסוף

אני לא מכיר

אבל מה ההתנגדות לתוספות בסוף? זה בדרך כלל פחות משליש מהמסכת עצמה

מין הסתם זה לא בגלל משקל

כי לא הולכים ברחוב עם ש"ס גדול

אבל יש ש"ס בנוני בלי, יכול להיות שהוא מספיק גדול לך או אולי אפילו הכריכה רכה שהוא אפילו קטן יותר ופרקטי יותר לנשיאה בתיק

אוצריאהתלמיד העייףאחרונה

אולי יעניין אותך