שתי שאלות,רק בשמחה.

ברוב המחלוקות של בית שמאי ובית הלל הלכה כבית הלל,

מפני מה?"מפני מה זכו ב"ה לקבוע הלכה כמותן? מפני שנוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי ב"ש, ולא עוד אלא שמקדימין דברי ב"ש לדבריהן ..."

אבל הרי כל המטרה של ההלכה היא לברר מה האמת,וכאן נראה שלא עושים כך וקובעים הלכה רק בגלל שהיו נוחין ועלובין.

זה לא מפספס את האמת?למה לא בוחנים כל מקרה לגופו?

 

ב-בבלי ברכות דף סב-

מסופר על כמה אמוראים ותנאים שלמדו הלכות ממעשים של רבותם,

רב כהנא נכנס לחדר של רב בעת ששכב עם אשתו,

לאחר שרב שאל אותו למה נכנס אמר לו רב כהנא "תורה היא וללמודה אני צריך",

אבל זה לא סתם לימוד ממעשה כלשהו...זה מעשה שעובר על איסורי דאוריתא...

מישהו יכול להסביר לי על ההתנהלות התמוהה של רב כהנא?

מאחר וישנם כללי פסיקה על פיהם נפסק שהלכה כבית הלל.סתם 1...
אני חושב שהרוב בדרך כלל היו מבית הלל ולכן נפסק כמותם. יש כמה אסמכתות בשס להשערה הזו. הם היו הרוב, כנראה בגלל מידותיהם. הרוב התחברו להנהגתם והתרבו תלמידיהם.

האם הכרעה על פי כללי פסיקה היא בהכרח האמת? אלו ואלו והלכה כ... מתי שגברו בית שמאי נפסק כמותם, כמו במסכת שבת 18 דברים וכו'

יש הרבה פירושים למעשה רב כהנא. האם אתה יוצא מנקודת מוצא שהוא עובר על איסור או מחפש הצדקה? יש נק' מוצא לפירושים שונים.
אז בגלל שהרוב היו מבית הלל?רק בשמחה.

אז שוב פוסקים לפי משהו חיצוני ולא מבררים כל מקרה לגופו...

 

אני רוצה הסבר שיסביר לי את התנהגות של בר כהנא,ומאחר והיה אמורא והיה מוכן למסור את נפשו (המעשה עם המטורניתא) בשביל לא לעבר על חטא,

ומאחר ולא זכור לי שהוא ננזף ע"י רבו או אמורא אחר כנראה שהיה הסבר למעשה שלו...

 

יש כללי פסיקה, אשאל ככהסתם 1...
האם כללי הפסיקה נועדו לבירור ה'אמת' או ליצירת פסיקה אחידה?
מהי אותה 'אמת' שאתה מדבר עליה?
לא מדובר כאן על דבר שניתן לבירור בדרכים אוביקטיביות. האם העולם עגול או שטוח וכד'.

איך תסביר את המימרא אלו ואלו? שתי הסברות אמת?
ההגדרות הן על מציאות הלכתית לא פיזית. במציאות ההלכתית ישנן מחלוקות, מה שלא רצוי או לא מצוי בפיזית. (בפיזיקה ישנה חתירה ולגיטימיות להכרעה חד משמעית).
לאחר המחלוקת ישנם כללי הכרעה שגם הם הלכתיים. אין כאן ניסיון לאנוס הכרעה פיזית שעשויה להתברר כמוטעית.
אז ניחא אם היו בודקים לפי כללי הפסיקה...רק בשמחה.

אבל פוסקים בגלל שהיו נוחים ועלובים לאנשים,שכמובן שזה טוב...

אבל למה לפסוק הלכה עפ בית הלל רק בגלל זה?!

 

ואם שתי הסברות אמת,למה פוסקים רוב הפעמים כמו בית הלל?

על זה עניתי בתגובה הראשונה.סתם 1...
עבר עריכה על ידי סתם 1... בתאריך ח' בסיון תשע"ט 15:43
לדעתי הסדר הפוך. פסקו על פיהם כי כך נכון על פי כללי הפסיקה. כלל הפסיקה של הכרעה על פי רוב עבד לטובת בית הלל מכיוון שהיו רבים מבית הלל במעמד ההכרעה.
לראיה, כשזה היה הפוך, הלכה כבית שמאי.

אותם רבים מבית הלל, אגב, אינם סתם אנשים. אלא הם תלמידי חכמים מבית הלל. זו לא הצבעה בכנסת אלא הכרעה הלכתית.

ישנם שלבים בהכרעה הלכתית. הראשונה בירור ה'אמת' ההלכתית. כאן נתגלעה מחלוקת בין שתי קבוצות.
ההכרעה כבר לא נוגעת ל'אמת' אלא למוגבלות השיטה. כשאתה צריך להגיע להכרעה חד משמעית לצורך ציבור יש צורך בהכרעה אחת שתחייב.
אתה מבין איזה כאב לב היה לר' מאיר שתמיד חלקו עליו וידוע ש"הלכה כמותו" אך לא ירדו חביריו לסוף דעתו?
להיות צודק ולהישאר לבד... (בית הקדושה )

השיקולים בהכרעה הם רבים, ונוגעים בנושאים שונים. חלקם בהנהגת העם ככלל. חכמים ידעו זאת ולכן ביטלו דעתם בהלכה למעשה. ענווה זה העניין
יפה.רק בשמחה.

תודה.

בשמחה סתם 1...
ההכרעה הייתה באמצעות הצבעהארץ השוקולד
אז לכאורה הרבנים מבינים יותר מחברי הכנסת, אבל זה דומה מאוד להצבעה בכנסת.
האופן הטכני של השימוש בהצבעה כן, כל השארסתם 1...
למשל השיקולים והמומחיות של המצביע במה שהוא מצביע עליו, לא.
חבר כנסת למשל, יכול להצביע בעניינים רפואיים שאין לו שום נגיעה בהם. ההצבעה של הכרעת ההלכה היא כמו הצבעה על עניין רפואי אבל שהמצביעים הם מומחי רפואה, לצורך העניין.
מעבר למידות המתוקנות ובקשת האמת שנצרכות.
שמעתי דעה פעם:הגיגים בע"מ

כתוב במשנה שבית הלל לקחו כל תלמיד שרצה, ובית שמאי לקחו רק תלמידים חכמיו וענוים ומיוחסים ועשירים.

 

אם ככה, כנראה מבחינה כמותית פשוטה בית הלל הובילו. אבל בית שמאי התנגדו שבהצעה  יספרו הטיפשים והעניים והגאוותנים והלא מיוחסים של בית הלל.

 

 מה שיוצר מחלוקת מטא הלכתית, ולכן הדרך היחידה להכריע אותה זה בעזרת כלי אחר מטא הלכתי, כמו דרך הצגת הדעות.

כי - - -צלילי השקט

1. בית הלל היו שונים את דברי בית שמאי - ומתחשבים בדעתם בדיון ההלכתי שלהם. ואפילו בית הלל חזרו בהם כמה פעמים. -  זו ערובה לשכל הלכתי ישר יותר - כי בוחנים את הדברים. 

 

2. היסטורית חכמי בית הלל "כבשו" את בית המדרש ביבנה. והדרך שלהם הפכה להיות יותר ויותר דרך המלך ההלכתית. 

 

1.אבל לא זו הסיבה שפוסקים הלכה על פיהם.רק בשמחה.

2.הגיוני.

ושונין דבריהן ודברי ב"ש, ולא עוד אלא שמקדימין דברי ב"ש לדבריצלילי השקט


יפה,הם היו ענווים,רק בשמחה.

אבל מה הקשר לפסיקת הלכה?

שונים דברי ב"ש ומקדימין דברי ב"ש. שכל ישר שבוחן הלכתית הכלצלילי השקט


זה לא הפשט...רק בשמחה.

ובכ"מ,מוזר שתמיד בית הלל "צודקים"...איכשהו...

זה המעלה של בית הלל. הם צודקים גם היסטורית וגםצלילי השקט

מטא הלכתית.

אגב היום עולם ההלכה היהודי הוא ברובו בצורה "בית שמאיניקית".

 

 

טוב,תודה.רק בשמחה.

הסבר...

ברובו של עולם ההלכה אין חידוש הלכה על פי מציאות ותרבות.צלילי השקט


ומה גורם לך להניח שאי פעם היה?צ'יאל

רבות ממחלוקותיהם של ב"ש וב"ה לא קשורים כלל לנושאים תרבותיים.

חזרו בית הלל להורות כבית שמאי, מופיע מכיווןסתם 1...
שאחת ממטרות המשנה היא פסיקת הלכה. מאחר ואין חשיבות לומר חזרו בית שמאי להורות כבית הלל לא הזכירו זאת. אני בטוח, לדעתי, שגם בית שמאי חזרו בהם מדי פעם. הרי זו מחלוקת לשם שמים, לשם בירור המעשה הנכון והאמת לא לשחיתות מוסרית.
לא בטוח בזה. כי בית שמאי היו השמרנים - הם התנגדו לחידושצלילי השקט

אז אין סיבה שהם יודו לחידוש של בית הלל. או לסברא מטא הלכתית מחודשת של בית הלל. 

מה שבית הלל אמרו לא נחשב לחידוש.סתם 1...
הם ישבו והבינו שונה, היו להם מסורות שונות. אני לא בטוח שבית הלל היו המחדשים ובית שמאי השמרנים (גם לא להפך)
תהיה טעות להכניס מושגים מימינו לתקופה ההיא.
חוץ מזה שאין קשר לחידוש או שמרנות. יש קשר אך ורק לישרות. האם כשבית שמאי השתכנעו מטענת בית הלל הם לא חזרו בהם? מובן שכן.

אינני מבין מה הקשר או למה בכלל השתמשת במושג מטא הלכתי... מדובר כאן על שאלה הלכתית ברורה ובסיסית. כללי פסיקה והכרעה.

כשיישאלו שאלות על איך הלכה מתגלגלת, כיצד נוצרו התהליכים או נקבעו הקביעות שקובעות כיצד מכריעים את ההלכה תאמר מטא... כאן אין קשר. "סברא מטא הלכתית מחודשת של בית הלל"?
אז יש קשר עמוק לחידוש ולמטא הלכהצלילי השקט
אין לי זמן לדון בזה עכשיו.
רק נקודות שאולי אוכל להרחיב בהמשך.

1. החידוש של בית הלל נבע מרצון להתאים את ההלכה למציאות ולעם. היא מתחשבת באדם. ומתאימה את ההלכה לאדם ולתרבות. בית שמאי התמקדו בנקודת המבט ב "מה אלוהים דורש" - לא משנה שזה לא כזה נוח לאדם ולא כזה מתיישב עם התרבות.

2. זה קשור למטא הלכה וזה נובע משם. (אגב זה הבסיס לויכוח המכונן "תנורו של עכנאי") בית הלל דרשו דרשות שמאחוריהן עומד הרצון להעמיד את ההלכה כנוחה לאדם שחי בתרבות. בית שמאי דרשו דרשות (ולפעמים התנגדו לחידוש דרשות) שמאחוריהן עומדת הרצון להעמיד את ההלכה כדבר האל וכדרישה בלתי מתפשרת.

זה לא שאלה עקרונית על לימוד ודרשה ספציפית - כל הדרשות עומדות על עיקרון מנחה - הן לבית שמאי והן לבית הלל. והמחלוקת היא על העיקרון.

בית שמאי ובית הלל הם לא האסכולות ההלכתיות היחידות שבינהן היו מחלוקות מטא הלכתיות.
הבנתי עכשיו משהו... תודהסתם 1...
תשובהבורא עולם נתן
הסיבה שהלכה כבית הלל כיוון שהם היו ענווים והתורה נקנית יותר כשיש ענווה כיוון שהיא רוחנית, והענווה נמצאת אצל אנשים רוחנייםז
עיין במהרל בנתיב התורה מסביר זאת בארוכה,

לגבי רב כהנא כשמבינים שהתורה היא תורת חיים וכל תוספת ידיעה זה תוספת של חיים( הרב חרלפ אם אינני טועה) אז מוכנים ללמוד אפילו במקומות הצנועים קדושה מהי
אלו ואלו דברי אלוקים חיים, פסקו הלכה כי יצאה בת קולאוא"ר
כבית הלל. הבת קול אמרה לעשות כבית הלל כי...
לא פוסקים ע'פ בת קול.אניוהוא
עיין תוס' בבא מציעא נ"ט ע"ב ויבמות י"ד ע"א ד"ה רבי יהושעאוא"ר
שפה כן פסקו כי...
הא דלא כרבי יהושע דסבירא ליה דאין משגיחין בבת קולארץ השוקולד
התייחסות הגמרא למימרא זו בעירובין. (נראה לי דף ז עמוד א)

ובעיקרון, זה מחלוקת גדולה האם פוסקים כבת קול או לא, אבל ברור שהמדרש הזה בעל משקל רק למי שסובר שמשגיחים בבת קול.
לא, התוס' ביבמות י"ד ע"א אומר שגן אלי' דרבי יהושעאוא"ר
כן פסקו כבת קול כאן כבת קול, כי פה היא הגיעה מאליה ולא כי ביקשו. וגם כי היה ספק מה עדיף רוב(ב"ה) או מחדדי טפי(ב"ש) וב"ק הכריעה שרוב.
נראה לי יש עוד תי' אבל לא זוכר...
אבל הגמרא כותבת בפירוש שזה כנגד רבי יהושעארץ השוקולדאחרונה
"הא גופא קשיא אמרת לעולם הלכה כב"ה והדר אמרת הרוצה לעשות כדברי ב"ש עושה ל"ק כאן קודם בת קול כאן לאחר ב"ק ואיבעית אימא הא והא לאחר בת קול ורבי יהושע היא דלא משגח בבת קול ואיבעית אימא הכי קאמר כל היכא דמשכחת תרי תנאי ותרי אמוראי דפליגי אהדדי כעין מחלוקת ב"ש וב"ה לא ליעבד כי קוליה דמר וכי קוליה דמר ולא כחומריה דמר וכי חומריה דמר אלא או כי קוליה דמר וכחומריה עביד או כקוליה דמר וכחומריה עביד" (עירובין דפים ו עמוד ב עד ז עמוד א)

אשתדל לפתוח את התוספות במהלך השבת, אבל זה נשמע מאוד תמוה לטעון שהבת קול הזה מקובלת גם לדעת רבי יהושע כשהגמרא כותבת בפירוש אחרת.
שאלות יפותארץ השוקולד
אין לי תשובות בשלוף, מחילה
קמצא ובר קמצא...סיעתא דשמייא1

....מי שאוהב את האב אי אפשר שלא יאהב את הבן!!!

מי שאוהב את הקדוש ברוך הוא אי אפשר שלא יאהב את בניו כל יהודי באשר הוא יהודי.

גלינו מארצנו רק כדי לחזק קודם כל את אהבת העם.

לא בדיוק.קעלעברימבאר

גלינו מארצינו כדי לא לחטוא בע"ז ש"ד וגילוי עריות.

ואז כשלכ חטאנו באלה,במילא לא היינו להוטים לעשות כת הקצוניות השניה ולחטוא בשנאת חינם.

עיין מהלך האידאות בישראל

הגלות היא ורק היא הרפואה...סיעתא דשמייא1

...לשנאת חינם. כל ההבטים של החסד ביהדות הופיעו רק כשהעם גלה.

לדוגמא רק כאן הבנתי כשזכיתי לעשות ברית לארבעת ילדי שלא שולחים הזמנות לברית מילה.

כל מי שבא ברוך הבא.

כתוב בגמרא שאנשי ביתקעלעברימבאר

שני היו גומלי חסדים.

אלא שהיתה שנאת חינם ביניהם.

שנאת חינם זה לא חוסר בן אדם לחבירו, אלא חוסר אחווה לאומית.

חוסר האחווה הלאומית נבעה כי עבודת ה' הפרטית הרימה ראש בבית שני, וכלאחד חשב שהוא צדיק מחברו והשני טועה.

זה נבע מפוסט טראומה של בית ראשון ורצון לעבוד את ה' בעבודת הפרט ולא הכלל.

ברגע שיש גלות, העם רגוע יותר כי לא מפחד לחזור לטומאת החטאים של בית ראשון, ולכן גם לא שונא חינם.

זה כמו שאם תנסה לעלות במדרון תלול עם הרכב, המנןע ישרף מרוב מאמץ, אז אתה נאלץ לעלות במדרון המתון והארוך.

כך הנסיון לטהר את טומאת חטאי בית ראשון,גרם מרוב מאמץ.לשנאת חינם.

הגלות במילא מדכאת את הגשמיות, ולכן העם יכול להרפות ולא מפחד להגיע לטומאת חטאי בית ראשון, ובמילא לא מאמץ את השרירים שלו ולא נופל לשנאת חינם

אם הבנתי נכון , זה רק מחזק את מה שאמרתיסיעתא דשמייא1

לא קשור לחסד.קעלעברימבאר

הגלות לא חיזקה באופן ידיר את האחווה הלאומית, כי היינו מפוזרים.

אבל מכיוון שכבר לא היינו צריכים להתאמץ לא ליפול לחטאי בית ראשון, אז במילא לא התפתחה קיצוניות דתית חזקה כמו בבית שני שהובילה לשנאת חינם.

כשם שאם לא אתאמץ לרפרף בכנפיים כדי לא ליפול (כי אני לא באוויר) אז לא ייתפסו לי השרירים

אני אוהב כל יהודי...סיעתא דשמייא1
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ט' באב תשפ"ו 19:50

מעשים ודעות זה משהו אחר.

את בני לדוגמא אני אוהב אבל לא את כל מעשיהם.

אחד מעשן, אחד נוסע על אופנוע....

ביום כזה מדובר על שנאת חינם כך שאם אין אהבה לכל הפחות אסור לשנוא.

השורש של תשעה באב הוא חטא המאיסה בארץ חמדההסטורי
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ט' באב תשפ"ו 22:08

שלכן נגזר "להפיץ זרעם בגוים ולזרותם בארצות".

התיקון הוא קודם כל דבקות בארץ.

ועדיין השאלה בעינה יפה, איךקעלעברימבאר

גלות בית שני מתקנת שנאת חינם?

עניתי על זה למעלה.

זה משתמע באופן עקיף ממהלך האידאות

בכל זאת זו שאלה מצויינת שהטרידה אותי כבר לפניקעלעברימבאראחרונה

שהוא שאל. ואפשר לפתוח עליה שרשור נפרד

על הדיבור ועל השתיקהנקדימון

אני מחפש מקורות לנושא בכותרת. אשמח לכל הפניה, גם אם זה רק לפרק יחיד בתוך ספר.

למחקר או למעשה?טיפות של אור

אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
 

רמב"ם על אבות א יז – ויקיטקסט

למחקרנקדימון
שיביא לידי מעשה

תודה

AI לפניךHakuna.Matata

תודה לGEMINI

שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".

הפסקה על קדושת הדומייה של הרב זצ"לפינג פונג
תודה. איפה זה נמצא?נקדימון
אורות הקדש חלק ב עמוד צזפינג פונג
לא מתחייב שהמקור שנתתי נכון, זה מתוך ציון מקור במאמר מסויים שלמיטב הבנתי מתייחס לפסקה הנ"ל
רבי יצחק הוטנר על כךקעלעברימבאר

שיש תלמיד שלומד מרבו דרך השתיקןת של רבו. לא זוכר איפה

בספר פחד יצחקקעלעברימבאר

(חנוכה מאמר ח; אגרות וכתבים מכתב צו)טיפות של אור

יישר כוח🙂קעלעברימבאר

יש ברשת היכן שהוא?נקדימון

לא מצאתי בהיברובוקס, גם לא בספריא

אוצר החכמה?טיפות של אור

אפשר לצפות בחינם ב-150 עמודים ראשונים מכל ספר אחרי רישום (ללא רכישת מנוי)

(לי הרישום עבד רק מהמחשב או במצב desktop בטלפון)

רחל אימנוילדה של אבא

יש את המדרש שהאבות ביקשו מה' שבזכותם הוא ירחם על עמ"י ולא הסכים ואז קפצה רחל אימנו ואמרה שבזכות שתיקתה שלא לבייש את לאה

ואכן הזכות עמדה והקב"ה ריחם על עמ"י

סליחה שזה בלי המקור המדוייק, אוכל לחפש בהמשך

איכה רבתי פתיחתא כדילדה של אבא

תודה רבה! אסתכל אחרי הצום בעז"הנקדימון

לא ציפיתי לראות ספר של הרב משה צוריאל שם. תודה רבה.

בבקשה. באמת אוצרכולנו הביתהאחרונה

אז מה אתם אומרים, הולך כזכי, או אין הולך קזחי?קעלעברימבאר
מה הסיפור של חצי מנשה?…סיעתא דשמייא1
… הם לא ביקשו להתחשב בעבר הירדן ולא הבטיחו שיהיו חלוצים. האם בגלל שמנשה היה בכור בן בכור הוא קבל עוד נחלה בעבר הירדן? האם הם גם כן יצאו חלוצים לפני המחנה?
זה בגלל שיאיר בן מנשה , הבשן היתה אחוזה שהיה שליטקעלעברימבאר
שלה כשיב במצרים והיה הנכד של יוסף שליט מצרים ששלט גם על כנען
שמעתי בשבת כמה תשובות שמצאו חן בעינייטיפות של אור

א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
 

ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)

 

ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)


 

לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים

....אילת השחר
היה לי בזיכרון פירוש שקראתי לפני שנים,שהיה בזה עניין של מידה כנגד מידה של עניין מסויים, והלכתי לחפש כדי להביא בדיוק ומצאתי עוד פירוש לצידו (מעבר לאלו שהוזכרו כבר):

חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש


"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16


פירוש נוסף-


בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה


[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17

אני זוכרת שאומרים שמשה השאיר אותם שםמתואמת

כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)

הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...

נחלת בנות צלופחד היא בעבר המערביהסטורי
כמו כל משפחת חפר: עמק חפר, תרצה (מצפון מזרח לשכם, בירת ממלכת ישראל עד שזמרי שרף אותה) היא עיר של בת צלופחד.
נכון. תודה על התזכורת!מתואמתאחרונה
מלאכות המשכןילדה של אבא

לט אבות מלאכה שאסורות בשבת נעשו לצורך בניית המשכן.

לשם מה נצטרכו בבניית המשכן למלאכות של הכנת הלחם?

זורע, חורש, קוצר, מעמר, דש, זורה, טוחן, מרקד, לש, אופה?

לחם הפניםנקדימון
זה לא לצורך בניית המשכןילדה של אבא
הכנת הפשתן והצבעיםעזריאל ברגר
איך הכינו את הצבעים עם 'לש' 'מרקד' 'זורה" ?ילדה של אבא
מחלוקת בבלי/ירושלמיהסטורי

@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.

@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.

עניתי להםילדה של אבא
לפי הירושלמי אז כל המלאכות מלמדות גם את מלאכות המשכן בפועל?
זו שאלה נכונה מאודטיפות של אור

(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת )
 

רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות

 

האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו

תודה על הפירוטילדה של אבא
אמסור לת"ח ששאל אותי..
יש הוספה מהמכילתאחוזר תמיד לאשתי

מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן

מעניין!טיפות של אוראחרונה
אפשר מראה מקום מדוייק? 
בין המצרים!!!אשר ברא
שתפו מקורות להתחזקות וכיסופים לבית המקדש.
מקפיצה.אשר ברא
אמר רבי נתן: המשיח שלי כבר הגיעחוזר תמיד לאשתי

וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ

לא יודע אם תבינו אותי אבלחוזר תמיד לאשתי

בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.

הכי שיש ביהדות.

אני מתכוון יותר מכל החגים ואירועי השנהחוזר תמיד לאשתי

בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו

תסביר, נשמח לשמועאשר בראאחרונה
מה המקור?אשר ברא
המלך אחאב נהרג על המרכבהכְּקֶדֶם
זה מסר ליהוא שיציית לחוקי התנועהקעלעברימבאר
כְּקֶדֶםאחרונה
שילוח הקןצע

שאלה ממש בסיסית.

לפעמים אני רואה בקבוצות שו"ת בווצאפ שאלות על קיום מצוות שילוח הקן ואני מבין שניתן לקיימה גם בימינו.

טשמח להבין האם זה אומר שהשואל בהכרח מעונין לאכול את הביצים שבקן?

בדרך כלל לא..פתית שלג

גם לפעמים מדובר כבר בגוזלים ממש

כנראה שלאטיפות של אוראחרונה

הם רוצים לקיים מצווה
 

בגדול יש שתי גישות: אחת שאומרת שהמצווה היא רק סייג כשמתחשק לך לקחת את הביצים או הגוזלים, ואין עניין וחבל להציק לציפורים סתם ככה. הגישה השניה אומרת שיש עניין לקיים את המצווה כעניין בפני עצמו, גם אם לא מתחשק לך לאכול חביתה. בתוך הגישה השניה, יש כאלו שאומרים שמספיק לשלח את האם ולא צריך לקחת את הביצים

 

הלכה ג - האם מצווה לשלח את האם גם כשאין צורך בביצים | פרק טז - שילוח הקן | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

אולי יעניין אותך