קודם כל חשוב לי להגיד לך אחרי כל זה, חשוב שלא תילחץ.
בלי לחץ.
לחץ לא יעשה טוב, לא לך וכל שכן שלא לה.
כואב לי בשביל שניכם.
כואב לי שאתה נשוי מצד אחד ולא יכול לגמור.
אבל אגיד לך בכנות, ממש בא לי לחבק אותה.
היא אומרת על עצמה שהיא צריכה זמן.
ולמדתי ושמעתי ממספר מדריכות (עוד לפני שהתחתנתי) שהרבה מאוד זוגות לא מצליחים להגיע לביאה מלאה בהתחלה. זה לא משהו נדיר...
אז קודם כל, אפשר להרגע

למה כואב לי?
כי אני מבינה את שניכם...
אתה מצד אחד מיואש... אתה מרגיש שאין לך ממה להתרגש מהמקווה.
והיא מצד שני, צריכה סיבה בשביל לרצות את זה.
כתבו לך הרבה דברים מלחיצים, וזה לא שאין בדברים אמת, אבל אני רוצה קצת לאזן את התמונה, ולענות לשאלה המקורית שלך כי ביקשת שננסה להסביר את אישתך.
אז ככה, לאישה, בניגוד לגבר, המעשה הזה כואב בהתחלה.
מכל מיני סיבות.
א. היא בתולה. ב. לפעמים גברים חסרי נסיון (ב"ה) לא יודעים לעשות את זה נכון, וגם נשים חסרון נסיון (ב"ה) לא יודעות לכוון. קודם כל תהיו מודעים לאפשרות שיכול להיות שרק על זה זה עומד.
ג. לפעמים יש איזו הגבלה פיזית שאפשר לברר אותה אצל רופאת נשים.
ד. לפעמים זה נפשי - כשאישה לא משחררת בראש, קשה לה לשחרר פיזית ואז היא למעשה חוסמת את עצמה.
ואולי יש אפשרויות נוספות שלא עולות לי.
עכשיו, כל אחת מהאפשרויות כשלעצמה מספיקה בשביל להבין קודם כל למה המעשה הזה לא קל לה.
וכל שכן, אם יש פה יותר מאפשרות אחת.
עכשיו ננסה להבין אותה מתוך הדברים שאמרת.
חפרת לה שתלך למישהו מקצועי, במילים אחרות (ולא שאי אפשר להבין אותך) - הלחצת אותה.
ואם אני מבינה את האופי שלה נכון - היא צריכה בדיוק את ההפך. נראה שהיא צריכה לשחרר דווקא.
כשאתה אומר לה שזה קצת תוקע אותך אתה מגלה מולה את הצד האגואיסטי שלך (לא שאין לו מקום, אבל יש מקום גם לזה שזה יחסום אותה - להרגיש את זה).
כשרצית לשאול מה קורה, שוב הלחצת אותה, וכמו שהבנו - היא צריכה את ההפך

ובוא נניח רגע את הדברים במקומם, נשמע מהדברים שלך שלא קיימתם יחסים *מלאים*, כלומר, מה שהיא יכולה - היא נותנת. (זה מאוד משמעותי מול המחשבה שאולי זה יושב אצלה על משהו פסיכולוגי... כנראה שלא).
לגבי מה שקרה ביום של המקווה.... בא לי לבכות

א. אני חושבת שמקווה הוא יום של שניכם - היא לא צריכה לרמוז לך. אתם שניכם מודעים מראש ליום של המקווה ואפילו אם יש צורך - תלווה אותה לשם.
היא הולכת לבד, וחוזרת לבד ואתה לא מראה לה שום עניין (אני דומעת כשאני כותבת את זה. כואב לי הלב...)
היא מתאמצת כל כך הרבה כדי להיות מותרת לך, ואתה לא זוכר ולא מתעניין כשהיא חוזרת.
ברור שהיא לא תרצה להכאיב לעצמה במעשה הזה.
היא רוצה קשר, היא רוצה להרגיש נאהבת ולא שאתה רק חושב על הסיפוק שלך. (ושוב, אני לא מזלזלת בכאב שלך. אבל יש המון מקום לכאב ולהרגשות שלה).
אתה לא צריך לשאול אותה אם לוותר על שיעור. אתה צריך להראות לה כמה אתה רוצה אותה ואת הקרבה שלה, ואפילו תלך לפני כן לעזור לה לארגן את הבית בשביל זה, להכין ארוחה טובה, תיקח אותה למקווה או שתלווה אותה.
היא לא תגיד לך לוותר על שיעור, אתה זה שצריך להתעקש מרוב געגוע.
זה טוב שאתה מודע לעצמך ואתב כנה עם עצמך שבאמת התייאשת.
לא ירד לך ממנה. התייאשת...
אבל אין ייאוש.
ואתם לא לבד שם...
עם מעט הדרכה נכונה (לשניכם!) תוכלו להגיע לשם.
היא טוענת דבר נכון, היא לא ממהרת לקיים יחסים מלאים כי זה כואב לה מאוד.
והיא עושה את זה רק בשבילך.
היא אומרת לך את האמת.
אצלך כל גבר זה עלול להתפרש לא טוב, אבל היא אישה... ואצלה כל מה שקודם לזה הרבה יותר משמעותי.
וברור לי שאם לא היה כואב לה, רק מלראות שאתה נהנה היא היתה רוצה ונהנת גם מהמעשה עצמו. כי היא רוצה שיהיה לך טוב.
אבל קשה לה להרגיש שהיא מעניינת אותך רק בתנאי שאתה מסופק.
ש"ירד לך ממנה".
שההנאה שלך יכולה לבוא על חשבון הכאבים שלה וזה לא מזיז לך (זה מה שהיא מרגישה).
אני מבינה את הרצון שלך שהיא תעשה את הדברים בחשק.
אבל זה מה יש. המעשה בפעם הראשונה לא כיף לרוב הנשים בעולם.
תגיד תודה לה', שהיא אישה שמחוברת לעצמה ולא מכריחה את עצמה להכאיב לעצמה בכח רק בשביל לרצות אותך (כמו הרבה נשים אחרות).
שהיא מחכה להיות בשלה ומשוחררת (אגב, זה יכול לקרות מאוד מהר אם גם אתה תעשה שם עבודה נכונה).
אחרי שתלמדו יחד לענג האחד את השניה, היא תוכל להיות במקום שבו היא לא עושה את זה רק בשבילך.
הרצון שלכם זהה. שניכם רוצים שזה לא יהיה רק בשבילך

תתן לה להיות שם.
זה לא קל, אבל זה מה שנכון.
מקווה שהצלחת להזדהות קצת. ואשריך על הרצון המתוק הזה להזדהות ולהבין את אישתך ❤
לסיכום, תנסה להגיע אליה מתוך מקום אלטרואיסטי ולא אגואיסטי.
מתוך מקום שחושב איך לשמח ולענג את אישתו...
מידי פעם אתה יכול להגיד לה באהבה, בלי להלחיץ... "כואב לי שם... אבל אני לא רוצב להגיד לך את זה כדי לא להלחיץ אותך"...
אני בטוחה שהיא תעשה את כל המאמצים הדרושים כדי להגיע איתך לזה, והפעם מתוך רצון ואהבה ולא מתוך לחץ.
בהצלחה...
ובשורות טובות.
אין לכם שום בעיות... ומקסימום, תמיד אפשר לפנות למרכז יה"ל וכו'.
והמון חיבוקים לאישתך בשמי.
מציעה לך לחזר אחריה ולפייס אותה כי אני מרגישה שהיא מאוד נפגעה. אולי זה גם יפתח אתכם לטוב.
