לא מבין את אשתישםאנונימי
אשמח אם בנות הפורום תוכלנה לענות לי בבקשה...
כמובן גם הגברים, אם יש ניסיון.

התחתנתי לא מזמן, נשוי כמה חודשים מעטים ואשתי חוששת מאד מהמעשה ולכן עד עכשיו לא קיימנו יחסים מלאים.
היא אמרה שהיא צריכה מרחב ולוקח לה זמן ובהתחלה הייתי חופר לה שתלך למישהו מקצועי, שזה קצת תוקע אותי ובסוף החלטתי להיענות לבקשתה ולעזוב אותה.
כל פעם כשהייתי חושב לשאול מה קורה, הרגשתי שאני נתקל במן מחסום מצידה וכל פעם היא העדיפה שלא לדבר על זה בכלל.

לאחרונה היא הלכה לטבול וחזרה כולה בהיסטריה.
כשניסיתי להבין מה קרה, היא התחילה להתלונן על כך שלא התעניינתי בשלומה לגבי המקווה למרות שהיא רמזה לי שהיא הולכת לשם, שלא ביררתי אם היא הגיעה בשלום (היא הייתה שם בעבר, אבל לא מכירה טוב את האיזור), לא חיכיתי לה בבית כשהיא יצאה וכשהיא חזרה ושהיא לא רואה שום עניין ממני שאני בעניין שלה.

הבהרתי לה שעל כל הדברים האלה לא היה לי מושג שהיא מחפשת את זה, שחשבתי שאם היא תיתקע היא תגיד לי לפני ותברר איך להגיע ולחזור ושאם היא הייתה רוצה שאהיה בבית שתגיד לי (במיוחד כששאלתי אותה אם לחזור ולוותר על איזה שיעור שהייתי בו והיא אמרה שאין צורך).

ועכשיו מגיע הקטע בתכלס:
כן, פחות מעניין אותי הטבילה ובאמת פחות הראיתי לה חשק.
הסיבה היא שכל פעם כשהייתי מנסה, היא ישר הייתה מנפנפת אותי ונתנה לי תחושה שממש ממש לא בא לה וזה די הוריד לי את החשק ממנה.
אני מאד מעריך אותה בתור שותפה לדירה, אבל הקטע ההוא קצת ירד לי ממנה בגלל זה.

היא טוענת שהיא לא ממהרת לקיים יחסים כי זה כאב לה כשניסינו ולכן אם היא עושה את זה, זה רק בשבילי.

אין ספק (ואמרתי לה) שאני מעריך שהיא עושה דברים אפילו רק בשבילי, אבל זה די מוריד גם את החשק.
אמרתי לה שגם אם גבר יעשה משהו רק בשביל האישה ועם פרצוף חמוץ, זה היה מוריד לה את החשק.


והיא לא מפסיקה לטעון שהיא צודקת.
אני יודע שאתם שומעים רק את הצד שלי, אבל יש מצב שתסבירו לי בבקשה את הצד שלה?
שאוכל קצת להזדהות?

ודאי שרגשית אני יכול להזדהות איתה, אבל ברמה הפרקטית אני לא כל כך רואה איך זה לא 100% שהיא הביאה את זה על עצמה.

אולי זה גם לא הגיוני שירד לי ממנה בגלל זה, אני לא יודע...
פורום ציבורי וקשה להרחיב. לפנות לייעוץ.העני ממעש
אני לא רוצה1234אנונימי

להרחיב בפורום יותר מידי.

אבל בגדול, אם לאישה כואב, צריך להפסיק. מיד.

היא צודקת, ככל שממשיכים זה משפיע לפעמים הבאות.

לא עושים שום דבר שלא נעים לאחד מבני הזוג, גם אם בן הזוג השני מתבאס. כאב וחוסר נעימות זה קו אדום.

הנאה של שני בני הזוג זה בסיס לקשר בריא.

 

אני בטוחה שזה קשה לה והיא מרגישה לא נעים, גם ממך וגם מתוסכלת מעצמה.

עם כל הקושי, הכי חשוב שתראה לה שאתה מבין אותה, מכיל אותה ולא לוחץ עליה לעשות שום דבר שהיא לא רוצה.

תהיה הכי עדין והכי מכיל בעולם, זה נושא כל כך רגיש והיא צריכה אותך מבין ועדין.

 

והכי חשוב- כדאי לפנות לייעוץ בהקדם. ממליצה על מרכז יהל, ככל שתפנו מוקדם יותר ככה יהיה קל יותר, אפילו אם זה נראה מביך בהתחלה. מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

סוסה אדומה
כואב לי מאוד...
תתיעץ עם המדריך חתנים שלך( אם יש)כלה נאה
ושהוא ידבר עם המדריכת כלות שלה. ותדריך אותה או תרגיע אותה או שתבדוק איפה הבעיה.

זה שאתה לא מלחיץ אותה היא מפרשת את זה שלא אכפת לך.
היא כן צריכה לראות ולהרגיש שאתה רוצה אותה גם אם היא מפחדת.
והיא ח י ב ת הדרכה טובה.
נשמע לי שזה מעבר לפחד מכאב.. כאילו שיש לה מחסום כלשהו לנושא.

תדבר איתה בפתיחות. להדחיק את הבעיה זה לא יפטור כלום.
אני לא מספיק מכירה את המקרה אבל משהו אחד בטוח-חדשה ישנה
זה לא מצב תקין ונורמטיבי.

יכול להיות שיש לה איזה טראומה מפגיעה כלשהי ( גם הקטע שחזרה בהיסטריה מהמקווה... מוזר ביותר)
יכול להיות שעברה הדרכה לא טובה
יכול להיות שגדלה בחינוך חונק שנותן עין שלילית על כל הקטע המיני.
ברור שצריך איזושהי הדרכה או טיפול , תלוי כמה המצב לא טוב. מה שחשוב זה לטפל כמה שיותר מהר שלא יהיו משקעים לא טובים.
תשאל את עצמך שאלות נוספות (אין צורך לענות פה.. ) - האם היא מתנגדת למגע בכלל? חיבוקים?מתנגדת למגע מיני בכלל או רק למעשה עצמו?
אפשר להתחיל במדריך חתנים/ מדריכת כלות שלה- אם היא תסכים לשתף פעולה. אפשר גם להתקשר למכון פועה , לשאול האנונימיות בטלפון והם מפנים לאן שצריך.

קחו נשימה עמוקה, אל תזלזלו בזה בכלל גם אם הטיפול מאוד יקר, זה בסדר עדיפויות הוצאה עליונה על הכל.
לא משנה כרגע מי משניכם צודק...*אשתו של בעלי*
גם אם שניכם צודקים,כל אחד מעמדתו ומנקודת מבטו,
אין ספק שהיא חייבת!!! ללכת לטיפול וכמה שיותר מהר.
רופאת נשים,סקסולוגית,מטפלת מינית...
אחרת תמצאו את עצמכם נגררים לתוך סאגה שלא תצליחו לצאת ממנה בקלות.
אפשר הסבר?שםאנונימי
לא הערכתי כמה זה דחוף...
נשמע מהתגובות כאן שזה די קריטי.
אתה טוען*אשתו של בעלי*
שאתם נשואים מס' חודשים ועדיין לא קיימתם יחסים מלאים...עקב החששות והפחדים של אישתך.
למה אתה חושב שזה יפתר מאליו ללא טיפול?
הפחדים שלה ימשכו ואף יתגברו ללא טיפול,
התסכול שלך עקב כך ימשיך ויגדל,
ולכן אין מנוס מטיפול ומהר.
ודאי שאני מסכיםשםאנונימי
הכוונה היא מה הנזק שיכול להיגרם שזה צריך להיות כמה שיותר מהר?

זה פשוט יכול להשפיע על דרך הפעולה שלי ואם להגיד לה שאנחנו חייבים ללכת כמה שיותר מהר.
זו החלטה שלכם יחד. תראה לה את כל הנל. בהצלחההעני ממעש
מה הנזק?? חסר מה?*אשתו של בעלי*
נתחיל בזה ש...במלים עדינות אתה תצטרך להתאפק ולא לגמור עד שהיא תוכל לשכב איתך כמו שצריך.(כמובן שתעשה כראות עינייך,כן? לא מתערבת ולא נכנסת לפינות של מה אתה עושה או לא עושה עם עצמך...בזמנך הפנוי)

דבר שני-לויודעת אם בוער לכם כרגע להביא ילדים לעולם,אבל...אתה יודע איך באים ילדים לעולם...

אה, חשבתי נזק נפשי כבד שלהשםאנונימי
כבר נבהלתי שכל רגע ורגע שעובר נגרם לה נזק נפשי מזה שאני לא יכול להבין...

את הבעיות הטכניות אני יודע וחווה לצערי
כן, גם נפשיתהסטורי
התסכול של שנייכם מהמצב - רק מעצים את הקושי.
נפשי גם..בוודאי*אשתו של בעלי*
עם הזמן שחולף מצטברים כעסים,תסכולים,אכזבות...שגורמים למתח נפשי אצל שניכם..
וואו איך מלחיצים אותךה' אלוקינו

אז אני בת , ואני אולי אראה לך את הצד שלי . 
לא הייתי משתפת את זה , אם לא הייתי חושבת שזה עשוי להציל אתכם . 
גם לי היה קשה מאד להפתח , רק אחרי חודשיים וחצי הצלחנו . 
לכו למקום אינטימי אולי צימר או משהו כזה עם גקוזי , תהיה נחמד אליה (!)( זו מילת המפתחחחח , היא תרצה להיות איתך מתוך רגש ולא מתוך יצר , ולכן ממש חשוב שתראה לה סבלנות ונחמדות ואהבה ורומנטיקה מצדך ) 
וכמובן , המון תפילות , זה מה שעשיתי בשביל להפתח . 
ב"הצלחה!!!
 

נ.ב. זה כן יכול להפתר.לגמרי .ה' אלוקינו

רק אל תראה לה שאתה בלחץ , זה יסגור אותה יותר

מניסיון, כאב זה לא דבר נדיר לנשואה טרייה.וואוו
פשוט צריך סבלנות, הרפיה ואולי טיפול. ממליצה על מכון פועה. המצב שלכם מצוי ולא נדיר. עם כל הקושי דע שאתם לא לבד, הרבה זוגות טריים מתמודדים עם זה.אשתך יכולה גם להתייעץ עם המדריכת כלות שלה.
וואו ממש קשה.הסטורי
אם היא חוזרת מהמקווה היסטרית - זה יושב על משהו. אולי טראוומה.

נראה לי שאתה חייב להתעקש, בעדינות אך בחד משמעיות שהיא תלך להתייעץ בהקדם, עם אשת מקצוע טובה ויראת שמים.

אחרת אתם רק תמשיכו להסתבך.


ועוד דבר. ברור שגם לך קשה. כדאי לך למצוא כתובת בשבילך רב/חבר מבוגר/ מישהו אחר, שאתה יכול לקבל ממנו תמיכה ועידוד ואתה סומך עליו.

בהצלחה רבה
היא טענה שאין לה טראומהשםאנונימי
וסתם לדעתה לא מתאים לפתוח נושאים עם אנשי מקצוע אחרים כי זה לא צנוע.

כבר מצאתי איך לענות לה על זה, אבל זה רק מעיד שבאמת היא ממש סוגרת את זה.
אם הבעיה סגירות ביישנות הגיע הזמן שתכפה עליה טיפולהתחברתי
אין לך מה לחשוש. ברגע שהיא תעבור את המחסום הראשון היא תברך אותך שלא הקשבת לה.
זה בדיוק כמו כל בעיה/מחלה אקוטית שהחולה נמנע לשתף פעולה וכופים עליו שלא ברצונו לטובתו.
המצב של אישתך לא חריג, אם זה פוגע בזוגיות שלכם באופן קבוע אז הגיע הזמן שתיקח את המושכות לידיים.
אני בוודאי לא יודע מה יש ומה איןהסטורי
יתכן שאין טראומה - אבל מה כן יש? הלחץ שלה לא סביר. אם יש רק כאבים פיזיים - צריך למצוא מטפלת מתאימה שתטפל בכאב. אבל, לא פעם כאבים פיזיים (אמתיים לגמרי!) בהקשרים האלו, יושבים על משהו נפשי. זה יכול להיות סתם חינוך מלחיץ בענייני גוף, שלא מאפשר להיפתח עכשיו. אבל עלול להיות משהו יותר רציני.

מה שכן, אתה צריך לקחת בחשבון, שיתכן שיש טראומה, אלא שיש לנו מנגנוני הגנה בגוף ובנפש, שכביכול משכיחים טראומה. האדם לא מסוגל להזכר באירועים הטראומטיים, אבל הגוף זוכר. כשמגיע הקשר שמזכיר במשהו את העניין - נכנסים להיסטריה, אבל לא מבינים ממה היא.

תנסה להסביר לאשתך, שבדיוק כמו שהולכים לרופא, גם בעניינים פחות נעימים, כך גם בענייני נפש - אין ברירה, יש מצבים שחייבים עזרה מקצועית.
בהצלחה רבה
אין לא צנוע במקרה הזה*אשתו של בעלי*
איך היא חושבת שיוולדו לכם ילדים?
נראה שהיא לא בוגרת בעליל עם טענות כאלה.
והגיע הזמן להתעורר ולהתבגר.
מציע להיזהר מהגדרות ואבחוניםהסטורי
איני יודע אם היא בוגרת או לא. אבל, בהנחה סבירה, שהעניין יושב על טראומה כל שהיא (יתכן חינוך לחוץ בנושא ויתכן יותר מזה) - הגיוני שהיא בוגרת מאוד ועדיין היא נעולה בנושא.
לא הגדרתי ולא אבחנתי*אשתו של בעלי*
אבל די ברור שיש פה חוסר גרות מסויימת לאור מה שהוא מתאר.
גם אם זה נכון מה זה מוסיף ומועיל לכתוב דבר כזה לפותח?לצמוח ולהצמיח
משפט כזה בטח לא עוזר לו לשפר את הזוגיות ולא לפתור את הבעיה
עוזר לו להתעורר*אשתו של בעלי*
אני רק אגיב על זה לפני כל השאר:שםאנונימי
הקטע של חוסר בגרות מצידה כבר עבר לי בראש.
זה לא שזה שרשמת את זה גרם לי לחשוב על זה לראשונה.

אבל (אני מקווה) שזה לא המצב שלה. כלומר זה לא שהיא עושה דווקא כשהיא באמת בקלות יכולה ללכת לטיפול ולא הולכת.
יש משהו שבאמת מציק לה.
ממש לא נכון. ממש לא בטוח. וצריך להיזהר מאודסוסה אדומה
מלהלחיץ ומלספק הגדרות ואיבחונים על מישהי שאפילו לא שמעת.
אם היא שאננה למצב שלה*אשתו של בעלי*
אז חוסר הבגרות פה צועק הצילו,
כי טיפול כלשהוא היא חייבת!!
שתתחיל במשו...
אבל זה לא חייב להיות חוסר בגרותרקלתשוהנ

אולי זה פחד גדול מאד וזה לא שאננות אלא בריחה,

אולי אלף דברים

 

את לא יכולה לדעת כמו שאף אחד אחר כאן לא יכול 

אני לא רואה איך תגובות מהסוג הזה עשויות לעזורסוסה אדומה
מי אמר שהיא שאננה?
היא ביקשה זמן ומרחב = לחץ לא עושה לה טוב. כלומר, יש לה לחץ משל עצמה והיא צריכה עזרה בשביל להשתחרר ממנו.

לא בטוח שהיא חייבת טיפול...

בקיצור, מדובר בחתן צעיר, לא צריך להלחיץ אותו לחינם.
תעמדי רגע במקומה... לא היית רוצה שיגידו עליך דבר כזה גם אם היה נכון וכל שכן שאין לך שום דרך להגיע באמת למסקנה שהגעת אליה.

בקיצור, אמנם זה פורום פתוח, אבל אנחנו צריכים לגלות אחריות ולהיזהר במילים שלנו, כי א"א לדעת שלא יהיו לזה השלכות.
= הגדרתי ואבחנתירקלתשוהנ

 

כל הכבוד לה ששומרת על הצניעותOrit39
אבל תסביר לה שיש אנשי מקצוע ייראי שמיים שיכולים להציל חיי נישואים ושאין בכך בכלל חוסר צניעות. אולי באמת בגלל החינוך שקיבלה היא רואה באקט כחוסר צניעות? צניעות, היא צריכה להבין צריכה להיות מול אנשים זרים, מול בעלה זה לא. זה דבר חיובי. ביהדות הזמנים האלו ממש מקודשים! יש מי שעושה הרצאות על כך, לא זוכרת את שמה..
גם בשם הצניעותלמה לא123
יכולה לגרום לבעלה בעיות צניעות חמורות הרבה יותר
מצטרפת לכולם כאן שאמרו שהיא צריכה לטפל בזה ולבדוק למה השורשנפשי חמדה
של החוסר בצורך/רצון/הצלחה להיות ביחד. זה בהחלט קריטי לזוגיות בטירוף!
אבל- אתה חייב (!!!!!!!) להשתנות גם.

זה ממש לא משנה ש'הבהרת' לה שלא היה לך מושג שהיא מחפשת את זה, שחשבת שאם היא תיתקע היא תגיד לך, והעיקר- שאם היא הייתה רוצה שתהיה בבית שתגיד לך.
בעיני אתה צריך לעשות את זה מעצמך.!
לדעתי זה בסיסי שתהיה איתה ביום הזה- בהרגשה. לגמרי. לא רק ביום הזה- אלא כל השבעה נקיים.
בטח ובטח לא ללכת לשיעור ולא להיות בבית כשהיא חוזרת ! ושוב- זה לא משנה ששאלת אותה והיא אמרה שאין צורך.
אתה אמור להתעניין בה, אפילו לקחת אותה למקווה אם יש לכם רכב, לחכות איתה, להתרגש איתה, לרגש אותה.
אתם זוג צעיר ואין סיבה שלא תשקיע בטבילות בתקופה הזאת.

אשה לא תמיד תדע להגיד לך שהיא 'מחפשת' את זה. אתה צריך ללמוד איך לתת לה את כל היחס שבעולם גם היא כביכול מראה שהיא לא צריכה.

ומעבר לזה- זה הזמן לעבוד על תקשורת, שיקוף, ללמוד אחד את השני, איך כל אחד מבין את השני ואם הוא הבין את מה שהתכוונתי. ואם צריך עזרה- פונים לעזרה.
בהצלחה
איזה כיף שכתבת את הנקודה הזאת תוך כדי שכתבתי סוסה אדומה
היה בי חשש שרק אצלי זה ברור מאליו שמקווה הוא יום משותף לשני בני הזוג.
רק עכשיו שמתי לב שהפותח כתבחדשה ישנה
שלא חיכה לה בבית ביום המקווה לפני ואחרי...
אז זה הזוי. אתם זוג צעיר, זה צריך להיות יום יותר מיוחד מערב חג/שבת... כל זוג עושה מה שהוא אוהב- מנקים את הבית, שמים נרות, ארוחה מושקעת או שקונים משהו טעים, בשמים וכו'. גם זוג מבוגרים משקיעים אבל לפעמים זה פחות פרקטי בגלל הילדים... זה לגמרי יום לא סטנדרטי שהולכים לשיעור בערב! אני לא באה לתקוף רק להציג עניין חשוב שצריך לשים עליו את הדעת. בעיני יעוץ והדרכה עבורכם יחד זה בסיסי! והיא לא צריכה לרמוז שיש מקווה! אתם סופרים יחד את הימים, מצפים יחד... יש פה קצר בתקשורת. קצר קשה..
זה נכון כשהיחסים תקיניםלמה לא123
גם כשחא. אבל אי אפשר לשפוט גבר כשיודע שתכלס מהיום הזה לא ייצא כלום. למה הוא אמור לצאת מכליו?
לדעתי גם אם אם שניהם צריכים טיפול היא צריכה הרבה יותרקורא סמוי

אני דווקא די הבנתי אותו...

אם הוא במצב שאישתו לא בקטע ולא מעוניינת להיות ביחד בכלל והיא עוד דורשת ממנו להתרחק ממנה ולא להתעסק בנושא הזה בכלל. ברור שהיחס שלו לאותו ערב יהיה לא לפי הנורמה. 

זה לא הגיוני ולא אנושי לדרוש ממנו להיות מאה כשאישתו מגרדת את האחד בקושי.

קראתי את כל התגובותסוסה אדומה
קודם כל חשוב לי להגיד לך אחרי כל זה, חשוב שלא תילחץ.
בלי לחץ.
לחץ לא יעשה טוב, לא לך וכל שכן שלא לה.

כואב לי בשביל שניכם.
כואב לי שאתה נשוי מצד אחד ולא יכול לגמור.

אבל אגיד לך בכנות, ממש בא לי לחבק אותה.
היא אומרת על עצמה שהיא צריכה זמן.
ולמדתי ושמעתי ממספר מדריכות (עוד לפני שהתחתנתי) שהרבה מאוד זוגות לא מצליחים להגיע לביאה מלאה בהתחלה. זה לא משהו נדיר...

אז קודם כל, אפשר להרגע

למה כואב לי?
כי אני מבינה את שניכם...
אתה מצד אחד מיואש... אתה מרגיש שאין לך ממה להתרגש מהמקווה.
והיא מצד שני, צריכה סיבה בשביל לרצות את זה.

כתבו לך הרבה דברים מלחיצים, וזה לא שאין בדברים אמת, אבל אני רוצה קצת לאזן את התמונה, ולענות לשאלה המקורית שלך כי ביקשת שננסה להסביר את אישתך.

אז ככה, לאישה, בניגוד לגבר, המעשה הזה כואב בהתחלה.
מכל מיני סיבות.
א. היא בתולה. ב. לפעמים גברים חסרי נסיון (ב"ה) לא יודעים לעשות את זה נכון, וגם נשים חסרון נסיון (ב"ה) לא יודעות לכוון. קודם כל תהיו מודעים לאפשרות שיכול להיות שרק על זה זה עומד.
ג. לפעמים יש איזו הגבלה פיזית שאפשר לברר אותה אצל רופאת נשים.
ד. לפעמים זה נפשי - כשאישה לא משחררת בראש, קשה לה לשחרר פיזית ואז היא למעשה חוסמת את עצמה.
ואולי יש אפשרויות נוספות שלא עולות לי.

עכשיו, כל אחת מהאפשרויות כשלעצמה מספיקה בשביל להבין קודם כל למה המעשה הזה לא קל לה.
וכל שכן, אם יש פה יותר מאפשרות אחת.

עכשיו ננסה להבין אותה מתוך הדברים שאמרת.
חפרת לה שתלך למישהו מקצועי, במילים אחרות (ולא שאי אפשר להבין אותך) - הלחצת אותה.
ואם אני מבינה את האופי שלה נכון - היא צריכה בדיוק את ההפך. נראה שהיא צריכה לשחרר דווקא.
כשאתה אומר לה שזה קצת תוקע אותך אתה מגלה מולה את הצד האגואיסטי שלך (לא שאין לו מקום, אבל יש מקום גם לזה שזה יחסום אותה - להרגיש את זה).
כשרצית לשאול מה קורה, שוב הלחצת אותה, וכמו שהבנו - היא צריכה את ההפך

ובוא נניח רגע את הדברים במקומם, נשמע מהדברים שלך שלא קיימתם יחסים *מלאים*, כלומר, מה שהיא יכולה - היא נותנת. (זה מאוד משמעותי מול המחשבה שאולי זה יושב אצלה על משהו פסיכולוגי... כנראה שלא).

לגבי מה שקרה ביום של המקווה.... בא לי לבכות
א. אני חושבת שמקווה הוא יום של שניכם - היא לא צריכה לרמוז לך. אתם שניכם מודעים מראש ליום של המקווה ואפילו אם יש צורך - תלווה אותה לשם.
היא הולכת לבד, וחוזרת לבד ואתה לא מראה לה שום עניין (אני דומעת כשאני כותבת את זה. כואב לי הלב...)

היא מתאמצת כל כך הרבה כדי להיות מותרת לך, ואתה לא זוכר ולא מתעניין כשהיא חוזרת.
ברור שהיא לא תרצה להכאיב לעצמה במעשה הזה.
היא רוצה קשר, היא רוצה להרגיש נאהבת ולא שאתה רק חושב על הסיפוק שלך. (ושוב, אני לא מזלזלת בכאב שלך. אבל יש המון מקום לכאב ולהרגשות שלה).

אתה לא צריך לשאול אותה אם לוותר על שיעור. אתה צריך להראות לה כמה אתה רוצה אותה ואת הקרבה שלה, ואפילו תלך לפני כן לעזור לה לארגן את הבית בשביל זה, להכין ארוחה טובה, תיקח אותה למקווה או שתלווה אותה.
היא לא תגיד לך לוותר על שיעור, אתה זה שצריך להתעקש מרוב געגוע.

זה טוב שאתה מודע לעצמך ואתב כנה עם עצמך שבאמת התייאשת.
לא ירד לך ממנה. התייאשת...
אבל אין ייאוש.
ואתם לא לבד שם...

עם מעט הדרכה נכונה (לשניכם!) תוכלו להגיע לשם.

היא טוענת דבר נכון, היא לא ממהרת לקיים יחסים מלאים כי זה כואב לה מאוד.
והיא עושה את זה רק בשבילך.
היא אומרת לך את האמת.
אצלך כל גבר זה עלול להתפרש לא טוב, אבל היא אישה... ואצלה כל מה שקודם לזה הרבה יותר משמעותי.
וברור לי שאם לא היה כואב לה, רק מלראות שאתה נהנה היא היתה רוצה ונהנת גם מהמעשה עצמו. כי היא רוצה שיהיה לך טוב.

אבל קשה לה להרגיש שהיא מעניינת אותך רק בתנאי שאתה מסופק.
ש"ירד לך ממנה".
שההנאה שלך יכולה לבוא על חשבון הכאבים שלה וזה לא מזיז לך (זה מה שהיא מרגישה).


אני מבינה את הרצון שלך שהיא תעשה את הדברים בחשק.
אבל זה מה יש. המעשה בפעם הראשונה לא כיף לרוב הנשים בעולם.

תגיד תודה לה', שהיא אישה שמחוברת לעצמה ולא מכריחה את עצמה להכאיב לעצמה בכח רק בשביל לרצות אותך (כמו הרבה נשים אחרות).
שהיא מחכה להיות בשלה ומשוחררת (אגב, זה יכול לקרות מאוד מהר אם גם אתה תעשה שם עבודה נכונה).
אחרי שתלמדו יחד לענג האחד את השניה, היא תוכל להיות במקום שבו היא לא עושה את זה רק בשבילך.
הרצון שלכם זהה. שניכם רוצים שזה לא יהיה רק בשבילך
תתן לה להיות שם.
זה לא קל, אבל זה מה שנכון.


מקווה שהצלחת להזדהות קצת. ואשריך על הרצון המתוק הזה להזדהות ולהבין את אישתך ❤



לסיכום, תנסה להגיע אליה מתוך מקום אלטרואיסטי ולא אגואיסטי.
מתוך מקום שחושב איך לשמח ולענג את אישתו...

מידי פעם אתה יכול להגיד לה באהבה, בלי להלחיץ... "כואב לי שם... אבל אני לא רוצב להגיד לך את זה כדי לא להלחיץ אותך"...
אני בטוחה שהיא תעשה את כל המאמצים הדרושים כדי להגיע איתך לזה, והפעם מתוך רצון ואהבה ולא מתוך לחץ.

בהצלחה...
ובשורות טובות.
אין לכם שום בעיות... ומקסימום, תמיד אפשר לפנות למרכז יה"ל וכו'.

והמון חיבוקים לאישתך בשמי.
מציעה לך לחזר אחריה ולפייס אותה כי אני מרגישה שהיא מאוד נפגעה. אולי זה גם יפתח אתכם לטוב.

יווו! איזה תגובה!! איזה צדיקה את!!מופאסה
את צודקת בבסיס אבל זה לא כל כך פשוט כמו שאת מתארתהסטורי
כשמדברים על סביר שלוקח זמן, הכוונה שלא להלחץ מהלילה הראשון, מהנסיון השלישי או השישי. אם במשך כמה חודשים לא הולך, משהו לא תקין. זה לא אומר שמישהו אשם, או שהיא לא מתנהגת יפה, אבל כן משהו לא תקין.

אגב, גם לגבי הליל טבילה. ברור שבמיוחד אצל זוג צעיר, זה אמור להיות לילה שמתכוננים אליו ביחד, חושבים ביחד על ההתארגנות, מה? מתי? וכו'. (אגב, גם אצל זוג מבוגר. לפעמים יש יותר אילוצים טכניים, אבל מחשבה והשקעה משותפת, כולל החלטה משותפת מה שייך ומתאים ועל מה מוותרים - נצרכת מאוד)

אבל, כפי שהוא כתב, אחרי כמה פעמים שהוא חיכה וציפה והיא נפנפה אותו, נגמר לו. זה חבל, אבל זה סביר לגמרי. הוא לא סופרמן, אחרי כמה פעמים הוא הפנים את המסר, שלה. סביר לצפות מבעל שיחכה בבית לאישה שחוזרת מהמקוה עם רצון, אפילו אם קשה לה. אבל אם השדר הקבוע שלה הוא שהקירבה אליו היא מועקה - למה הוא צריך להפסיד שיעור?!

לסיום, יש כאן בעיה. נקודה. זה לא אומר שמישהו אשם, אבל כן צריך לטפל. כפי שעלה בתשובות כאן, יכולים להיות כל מיני כיוונים. החל מחוסר בהדרכה מספקת (אפילו ברמה הטכנית, מכיר מקרה), דרך קשיים רפואיים כאלו או אחרים ועד טראומה חמורה. אף אחד מאיתנו לא יכול לדעת בוודאות (למרות שלענ"ד הסימנים כאן בהחלט מראים כיוון), בשביל זה צריך ללכת ליעוץ.

משפט חזק ששמעתי מהרב אליהו האיתן (ממכון פוע"ה): "בקש עזרה מועטת בתחילה ולא תזדקק לעזרה מרובה בסוף".
קראתי את מה שהוא כתבסוסה אדומה
וזה נשמע לי סביר...

כלומר, גם אני ממליצה להעזר (שניהם. לא רק היא. והבעיה לא נמצאת רק אצלה אלא אצל שניהם יחד - כל אחד לחוד ובתקשורת בינהם).

אבל להגיד שזה לא תקין, זה לא עוזר.
ואני חושבת שבדרך הטבע, דברים נעשים לאט...

גם זוגות חילוניים (בריאים), לא נמצאים יחד על הרגע הראשון. הם לומדים להכיר האחד את השניה עד שהם מגיעים לזה...
צריך לשחרר את הלחץ, לדעת שהקושי הוא טבעי במיוחד בצד של האישה.
לשנן כמה זה לא תקין לא יעזור לאף אחד.

קודם כל צריך להרגע ולהעמיד את הדברים במקומם.

כתבתי את מה שלענ"ד יכול לעזור לה להשתחרר (לא קראתי משהו בדברים שלו שמעיד על טראומות, סה"כ קושי טבעי).

והוא לא חייב אותה בשביל להעזר, הוא יכול לפנות למכון פועה או מרכז יה"ל או מישהו שהוא סומך עליו ולשאול מה לעשות במצב הזה...

ברור שהשאיפה היא להגיע לביאה מלאה אפילו רק בשביל שגם הגבר יהיה מסופק.
אבל הטבע גם הוא גורם בלתי נפרד בסיפור, וחלק מזה זה להכיל את זה ולתת לזמן לעשות את שלו בלי לחץ.

הבעיה פה היא הלחץ בעיני הרבה יותר מכל ההשערות הלא מקצועיות שהועלו כאן.

ובגדול אני מסכימה איתך.
אהבתי את התגובה! תקשיב לה!Orit39
מגיב לשרשור הזה ולזו שמעלייך:שםאנונימי
קודם כל בעיקר פתחתי את השרשור בשביל הקטע הזה שרשמתן.

אני מגיב פה לכמה דברים והאמת שאשמח לתשובה עבור כמה שתוכלו (בעיקר החלק הבא):


מעניין אותי (וסליחה שאני חי בסרט) - באמת גברים כאן סופרים יחד עם האישה את הימים ומלווים אותה ומשתוקקים ונמצאים בבית לפני ואחרי?
נשמע לי כמו השקעה מטורפת ויישר כוח לכל העוסקים במלאכה.

באמת באמת שלא מזלזול במעשה - קצת קשה לי להבין מה גדול במעשה הזה באופן שונה מזה שאני צריך להתפלל 3 פעמים ביום.
באותה מידה אני יכול ללוות אותה כל יום לעבודה, שהיא תלווה אותי לתפילה בבוקר ולא יודע מה...
שוב, באמת לא מתוך זלזול, אלא חוסר הבנה.

לגבי האלטרואיזם - אני באמת באמת מאמין שאני בא אך ורק מתוך מטרה לשמח אותה.
כנראה שאני עושה משהו לא נכון והיא לא תופסת את זה ככה.
למרות שכנראה מדובר רק ברמה המינית כי ברמה הטכנית לדעתי היא כן יחסית מרוצה.

ולגבי דברים שעלו בפורום - זה לא אפס נגיעה. יש דברים שהיא כן נותנת (קשה לי לראות את זה כ"נותנת"... כי אם היא לא רוצה בזה, אז גם לי לא בא). לשמחתי כשזה קורה, אני יותר מרגיש רצון ממנה (אבל עד לשם).


"אתה לא צריך לשאול אותה אם לוותר על שיעור. אתה צריך להראות לה כמה אתה רוצה אותה ואת הקרבה שלה, ואפילו תלך לפני כן לעזור לה לארגן את הבית בשביל זה, להכין ארוחה טובה, תיקח אותה למקווה או שתלווה אותה.
היא לא תגיד לך לוותר על שיעור, אתה זה שצריך להתעקש מרוב געגוע" -

אני יכול לעשות את זה ברמה הטכנית, זה קל.
להגיד שאני מתגעגע ל"לחטוף שוב סטירה" של "אני לא רוצה לדבר על זה", זה נראה לי בלתי אפשרי.
אבל אולי הפתרון זה להתחיל ככה בצורה טכנית...
אני חושבת שיש לך וכנראה גם להנפשי חמדה
הרבה מה ללמוד על העומק של ליל טבילה בפנימיות, ובכלל על הרובד הזה בנישואין.

ולגבי השבעה נקיים- אני מאמינה שיש עניין לשמוח ביחד שהצליחה לעשות הפסק, ולהיות שותפים בהתרגשות ובציפייה להיות מותרים סופסוף. זה לא צריך להיות הדיבור כל היום, כן? אבל להרגיש את זה. לשמוח שהבדיקות יוצאות נקיות וכו'..
לדעתך צריך לשתף בזה?שםאנונימי
כלומר על כל יום שעובר אם נקי?
כי זה ממש לא מה שקורה אצלנו :/
בתחילת הנישואין יש נשים שכןלמה לא123
כל ההתעסקות הזו חדשה להן. ויש כאלה שצריכות לשתף
אל תדאג בהמשך זה לא יקרה
לא כל יום ולא חובה בכלל.נפשי חמדה
אבל כן לחכות ולצפות ביחד, להיות בזה ביחד. זה עמוק מאד- לספור שבעה ימים לקראת טהרה. לקראת זיווג של איש ואשתו אחרי שבועיים שלא נגעו אחד בשני. ואם לא מונעים אז בכלל! זה לילה כ'כ גבוה- להיות שותפים עם בורא עולם ליצור ביחד נשמה חדשה.
איך אני חווה את זהלמה לא123

שונאת את יום הטבילה,כבר טובלת לא מעט שנים.

אני צריכה לעשות אמבטיה בגלל שצריך בזמן שהכי לא מתאים לי,וזה זמן קצוב.וצריך לבדוק הכל היטב,וח"ו בלי שום חציצה (מלחיץ)

לצאת מהבית בזמנים מוזרים לפעמים,ללכת חתיכת דרך לבד,להיכנס לרחוב שאם מישהי עוברת שם,אז הכי ברור לה בעולם למה אני הולכת לשם.לחשוש כל פעם מלפגוש שכנה/חברה טובה/אחות/גיסה

לטבול מול אישה אחרת (מביך מאוד) להתארגן ולצאת ושוב הקטע של הרחוב

חוץ מזה להתחמק מלצאת באותו יום עם חברה לסיבוב/או עם אחות לקניות

וקדם לזה שבעה נקיים של חיטוטים ובדיקות (סליחה על התיאור)

בעלי יודע שאני שונאת!!! את היום הזה ומנסה מאוד להתחשב כמה שאפשר.

כשהייתי צעירה  לקחתי את זה פי מיליון יותר קשה,היום אני כבר הרבה יותר רגועה מפעם

גברים ממש לא מבינים את זה,ולא יבינו עד הסוף לעולם.אבל זה חלק מנישואין.יש דברים שבעלי עובר שאני לא אבין ומנסה להבין ולהתחשב

ואל תשווה!!!! תפילות להליכה למקווה,זה לא מתקרב אפילו

עד המשפט האחרון שלך כן השוויתי...שםאנונימי
ואז רשמת לא להשוות.
מודה שעדיין לא הבנתי למה.

שוב, לא מזלזל.
באמת מנסה להבין למה זה לא שניהם קושי הלכתי שנאלצים להתמודד איתו (לטובה ולרעה)
תפילות זה בינך לבין אלוקיםלמה לא123
טבילה זה משהו שהיא עושה בשביל שניכם. אני מדברת באופן עקרוני בלי קשר למצב שלכם כרגע.
תפילה הוא קושי מסוים. אבל הוא לא כולל מנעד של רגשות.
סליחה שאני נתקע על זה...שםאנונימי
זה לא בקטע של הגדרות, זה באמת מתוך זה שאני רוצה להעריך אותה:

היא טובלת בשביל שנינו, מקבל.
אבל שנינו עושים המון דברים בשביל שנינו (לנקות בית, ללכת לצד שלי/שלה, קניות, להוריד זבל, לבשל, לשטוף כלים וכו').
בסופו של דבר שנינו פועלים בשביל שנינו.


למה שאת זה אעריך יותר מדברים אחרים?

רשמת שזה דורש מנעד של רגשות.
אני גם באמת מקבל את זה, למרות שאני לא מבין למה.
אבל אז מבחינתי זה כמו כל משבר בעבודה, עם חברות וכו'.
קטעים רגשיים שחווים כחלק מהחיים.

ושוב - אני באמת באמת לא מזלזל ברעיון. אני פשוט מנסה להבין את ההבדלים.
תשובהרקלתשוהנ

משערת שכל אחת יכולה לענות רק ממה שהיא חוותה

 

קודם כל, ליל טבילה זה עמוס רגשות, בע"ה עם השנים זה יהיה רק רגשות חיוביים של ציפיה ושמחה.

 

תחשוב.

כל הקשיים שיכולים לעלות מהעיסוק בטהרה, מועצמים בליל המקווה.

במיוחד לכלה צעירה ולא מחוספסת ולא מנוסה.

זכורה לי מאד התחושה שבתוך כל הטוב והיופי אני חייבת לוותר על הבושה הטבעית שלי, ויותר מזה, הרגשתי שאני חייבת לוותר על הצניעות שלי. (למרות שלמעשה זו הצניעות האמיתית. אבל זה שינוי עצום!!)

הגוף שלי נהיה עיסוק טכני בכל מיני דברים, הבדיקות, הספירות, ההכנות.

לא רוצה!! כלומר, רוצה את כל השאר, אבל לא רוצה את כל החשיפה הזאת.

ליל טבילה זה חשיפה ענקית, זה לחץ של קיום הלכות מפורטות שאם אני לא אעשה נכון איזה עבירה גדולה על הכתפיים שלי.

זה גם לחץ (בע"ה הופך להיות מתח חיובי וציפיה והתרגשות) שנבנה ונבנה מיום ליום, ומגיע לשיא ביום של הטבילה.

 

מעבר לכל זה תוסיף אצל אשתך את הפחד מהכאב, לאכזב אותך שוב, להתאכזב מעצמה שוב, לנסות ולהיכשל, לנסות ולהיכשל. 

אולי יש תחושות קשות שהיא חווה עם עצמה (אני יפה? ... מעניין אותי אם גברים יכולים להבין כמה משמעותי לאישה להרגיש יפה) שמקשות עליה להרפות, בטח מולך. ולהרפות, מקווה שכבר הבנת, זה מילת המפתח. זה הבסיס שבלעדיו כלום לא מתאפשר.

 

מעבר לכל זה, אולי היא לא מרגישה שאכפת לך כבר (לא מאשימה אותך בכלל), אולי היא כבר לא מרגישה רצויה כל כך, אם לחשוב על עצמי, בסיטואציה כזאת זה פשוט היה ים של דמעות וכאב ותסכול מעצמי וכעס עליך ועוד ועוד ועוד.

אני לא יודעת איך להסביר עודלמה לא123
אם לא הבנת עד עכשיו
רקלתשוהנ כתבה יפה
תחשוב שעד לחתונה אנחנו הכי צנועות בעולם. פתאם להיחשף לאישה זרה. לגבר.
משבר עם חברות או עבודה וכו אפשר לשוחח על זה עם אמא או חברה.פה את הקושי אפשר להעביר רק איתך!!!
במקום לשאול בפורום, תשאל את אשתך.תיתי2
זה גם יעזור להרבה מהקשיים שלכם.
פשוט תשאל אותה
ותקשיב לה
ותתעניין
ותקשה בעדינות
עד ששניכם תרגישו טוב יותר
היא תרגיש שהקשבת, שהתאמצת, ושהבנת במשהו את החוויה שלה
ואתה תרגיש שאתה מבין אותה יותר.

חבל, ממש חבל לבזבז את הבירור הזה על פורום.......
הכי טוב לדבר איתה.
אלף תגובות של שלל נשים הן לא תחליף לשיחה אחת עם אשתך

זה גם יעזור לך להבין.
כי אתה תופס את החוויה ממקום שכלי ומברר אותה ממקום שכלי ומארגן אותה בנפש שלך באופן שכלי.
זה אחלה, אתה גבר.
אבל כשתדבר פנים מול פנים עם אשתך, שאתה אוהב, וקשור אליה, והיא תבטא רגשות באופן אותנטי
אתה תבין.
תבין שגם אם אפשר לארגן את זה בצורה יפה במוח
כחוויה רגשית שהיא חלק מהחיים
עדיין, זו חוויה רגשית ממשית! שעוברת עליה! ונראה בצורה שונה צריך שאתה חווה חוויות רגשיות.
וככה תצליח להתחבר אליה.
וזה מה שהכי חשוב.

קח אותה לדייט ותבקש ממנה לספר לך על חווית הטהרה שלה, אתה רוצה לשמוע הכל, להיות איתה בזה.
כשאני מנסה את זה, היא נסגרתשםאנונימי
ב"ה המצב השתפר (כי התחלנו לגעת שוב), אבל אני בהחלט רואה את זה חוזר שוב...
אם זה סוגר אותה אולי תנסה דרך מכתב מלב אל לבלצמוח ולהצמיח
זה יכול לחולל המון בעז"ה!
לפעמים קשה להעלות דברים בשיחה, במיוחד בנושאים טעונים. אבל דרך מכתב אתה יכול להביע את כל מה שאתה מרגיש, את האהבה וההערכה כלפיה, באופן כללי, ובפרט ההשתדלות שלה בתחום הזה, וגם בעדינות את הקושי שלך והרצון שתצליחו למצוא דרך משותפת להתקדם יחד גם בזה, בלי לחץ, בשמחה ואהבה. לשתף כמה אתה רוצה לשמח אותה ולשאול איך נראה לה שתוכלו להתקדם בנושא.
היא תקרא עם עצמה ותמצא את הדרך להגיב בחזרה, בכתיבה או בשיחה או בדרך אחרת.
רק מחזק את הרגשתי שצריך פה יעוץ מקצועיתיתי2אחרונה
כדי לעזור לכם לבנות תקשורת טובה.
מה שתעשו עכשיו יחסוך לכם הרבה יותר בהמשך...
אני חוזרת על מה שכבר כתבתינפשי חמדה
אם אתה לא מצליח להבין מה הרובד של חיי אישות וכל הכרוך בזה בנישואין ולא מפסיק להשוות את זה לכל דבר אחר ששניכם עושים אחד בשביל השני בשגרה או ברוחניות-
חסר לך משהו מאד בסיסי בהבנה של זוגיות.

אתה חייב ללמוד, תקרא ספרים תתייעץ עם יועץ/רב

כואב לי בשבילכם שאתם במקום הזה, תעשה עם זה משהו
קיבלתי. אנסה ללמוד את זה.שםאנונימי
תודה רבה.
אצלינוחדשה ישנה
בעלי בהחלט מחכה ומצפה וסופר את הימים לא מתוך רצון לתמוך בי (ב''ה אין לי בעיה מיוחדת בטבילה או בהכנות אליה, לא זקוקה לתמיכה מיוחדת.. הולכת לבד חוזרת לבד.. אם צריך משהו ספציפי אני מבקשת) אלא מתוך שהוא פשוט מצפה ןרוצה כ''כ... מחכה לזה יותר ממני ולו יותר קשה כל הקטע של להיות אסורים שבועיים. אז זה שהוא מוותר על שיעור זה לאו דווקא למעני כי הוא כ''כ מקדיש את עצמו בשביל אשתן אלא כי *הוא* מרוגש ומצפה כ''כ. וכמובן שזה לא אינטרס אישי שלו אלא עניין זוגי...
אבל כמו שאני מבינה שהציפיה וההתרגשות אצלך נהרסו בגלל החוסר שיתוף פעולה שלה בנושא, זה מובן. ולכן שוב, ללכת לייעוץ, לטיפול. חבל למרוח את הזמן.. אישות זה משהו מאוד בסיסי בזוגיות גם אם זה נראה שלא.. הרבה מריבות וכעסים ומתחים בכל נושא זוגי הרבה פעמים נובע בכלל מחדר המיטות. לא לזלזל בכך כלל!
צודק לחלוטיןשוקולד פרה.

 

כלומר- שלא צריך להפוך כל עניין לרגשי אם זה לא מתאים לך.

 

אבל נשמע פה שאתה מאוד בעמדה של הצודק.

גם בהודעת פתיחה וגם בהודעה הזו.

אתה מחפש רציונל במקום של רגשות- וזה גברי ומובן, אבל זה לא יוביל אותך למטרה.

אל תחשוב- מי מאתנו צודק? תחשוב- איך אני מקדם את העניין באמת.

 

נראה לי שקודם כל, כפי שאתה כבר יודע- אתה נדרש כאן לסבלנות רבה.

אני בטוחה שכחתן טרי ציפית להרבה יותר זרימה בנושא, שיהיה כיף וחיובי-והאכזבה מכה בך שוב ושוב. זה לא פשוט!

אתה ניצב בעמדה "נחותה" יותר-

אתה רוצה אותה והיא דוחה את פנייתך.

זה משפיל וזה מעליב. זה כואב. לפעמים זה כואב במקום הכי פנימי והכי רגיש.

וכמובן שזה סוגר אותך יותר ומותיר אותך מתוסכל יותר.

 

העלבון הזה ייפתר רק אם תכיר בו וגם תעלה אותו על השולחן.

אל תהסס להגיד לה שזה פשוט מעליב אותך שהיא מרחיקה אותך בכל פעם מחדש. 

מה היא תעשה עם זה? אין לדעת. אבל התפקיד שלך הוא לטהר קודם את השולחן *בצד שלך*. להביא את הרגש כמו שהוא ולא לשבור את הראש באלף התחשבנויות למיניהן.

זו לפחות דעתי.

באותה הזדמנות גם תביע את מה שאתה מוכן לעשות כדי לעזור לה יותר. אולי זה יהיה במתנה, אולי בלשחרר אותה מהלחץ, אולי בלהתעניין יותר מה שלומה וכו'.

 

 

מלבד זאת,

אני חושבת שוב, שאתה צריך להבין שכשאין לאחד מבני הזוג חשק מיני- זה משפיע מאוד על הזוגיות. במיוחד אצל זוג טרי.

ובמיוחד במיוחד- אם לא למדתם לתקשר את הרגשות שלכם ואתם מתבצרים.

במקום להודות בכאב ובחוסר האונים מתחילים בסאגה של האשמות (שזה כמובן מאוד מאוד נפוץ...)

 

אני אישית מאמינה שלחץ ומתח מצידך,

יכולים להרוג עוד יותר את החשק העדין (אם ישנו).

 

הפתרון הוא, בעיניי, להגיד באופן לא מניפולטיבי מה אתה מרגיש בנושא.

לשתף אותה במה שעובר עליך מהצד שלך.

ויחד עם זאת להרגיע אותה שזה לא אומר שאתה לא אוהב אותה.

להציע את האופציה של הטיפול ולהגיד לה שתחשוב עליו.

 

ברמה האישית- לשתף רב במצוקה שלך. 

חושבת שזה חשוב להתייעץ עם מישהו שמכיר את הנושא (אתה בוודאי לא הראשון והאחרון שנתקל בתופעה..)

וגם שיהיה איפה לפרוק, כי אז המתח יכול ממש להעכיר את האווירה.

 

בהצלחה! 

וכמובן תודה לכל המגיבים ועל התגובות הארוכות שםאנונימי
רוצה לציין שקוראת את תגובתייך בפורומיםלהיות בשמחה1

וכל פעם נפעמת מחדש, את אישיות מדהימה!

 

רוצה להיות הפסיכולוגית שלי? קורץ

חח איזו חמודה, אני סתם אחתסוסה אדומה
כל הסיפור הזהלמה לא123
יכול לקרות אפילו רק מקרום בתולין עבה מאוד. ניתוחון קטן וכל העסק נפתר
שמעתי לא מזמן ממישהי שנסחבה עם הסיפור הזה יותר משנה. כמה תסכולים. דמעות וצער הם עברו. ובסוף התברר לה שזה הסיפור ואפילו הרופאת נשים הרגילה לא איבחנה את זה
שתלך לרופאה קודם כל לבדיקה אנטומית לראות שהכל תקין
בהצלחה
הי שלום לךאמא וגם
רק אגיד בקצרה שאישה כדי להרגיש בנח צריכה להרגיש אהובה, רצויה, מחוזרת ובטוחה.
אמנם זה נראה שאולי קצת כי נפגעת וקצת כדי להגן על עצמך לקחת צעד אחורה,
ואפשר להבין את זה, אבל זה לא מקדם את המצב שאליו שניכם שואפים.
צריך לחשוב יחד איך להתקרב יותר, גם אם לא מגיעים לאישות אז כן מגע קרוב ואוהב.

אשתך כנראה מרגישה שלא רק שאתה לא רוצה אותה, מחכה לה והיא יכולה לבטוח בך שתהיה שם, היא כבר לא מעניינת ולא רלוונטית.

למותר לציין שזה לא מקל על הקושי שכנראה יש לה.

אני לא יודעת מה בדיוק המצב ביניכם… אבל נדמה לי שכדאי להתייעץ עם כתובת שמבינה (מדריכי חתן כלה שלכם, מכון פועה, אולי יה”ל) לברר אם הדבר הנכון הוא לחכות באופן הזה או לפנות לעזרה מקצועית.

מזל טוב והמון שמחה!
שניכם צריכים יעוץ...תיתי2
איך לצאת מהפלונטר
יש לכם קשיים טבעיים לזוגות צעירים, הקשורים באישות מבחינה מעשית ומבחינה נפשית ומבחינת התקשורת ביניכם
כל הזוגות מתמודדים עם זה ברמה זו או אחרת.
אצלכם הדברים קצת מועצמים יותר, ולכן אל תזניחו- תטפלו עכשיו לפני שיהיה מאוחר, ותצברו עוד טינה תסכולים, פגיעות ודחיה.
האישות היא הדבק של הנישואין ואם לא תשקיעו, שחקתם את הדבק. זה לא עניין סתמי או שולי בחיים, אלא עניין שמשפיע על הכל- הרגש, התקשורת, ההתנהלות. אתה מתאר את זה כבר... איך יורד לך ממנה לגמרי...

זוג חכם, יודע לפנות לעזרה מוקדם.
ולשלם על זה כמו שצריך.
עזרה בחינם שווה חינם (למשל בפורום). יכול לעזור ויכול לרסק אתכם בעצות שגויות.
חבל על הזוגיות שלכם.

ממליצה לך לפנות למכון פועה ולשתף רב משיב במה שקורה לך וביניכם.
הם אלופים בזה, בללוות, להמליץ על יעוץ מקצועי, לדבר על הלב של אשתך, במיוחד שהיא חושבת שזה "לא צנוע", להסביר לך את הצד שלה.
וגם לפתור כמה שאפשר סוגיות הלכתיות שבשלב מסויים יכולות לחסום את התפתחות הקשר.

הייתי מציע ללכת ליעוץ כדי שתפתחו זוגיות בריאהבסדר גמור
תקשורת בריאה תפתור את רוב המוחלט של הדברים שאתה מתמודד איתם
יש לי הרגשה,מופאסה
מתוך דברך שקבלת הדרכה חתנים ממש גרועה.

לא ברור מתוך דבריך אם יש מגע אינטימי ביניכם מעבר לנסיונות להגיע לביאה. אשתך הולכת למקווה, חביבי תחבק אותה, תנשק אותה שהיא תרגיש אהובה מחוזרת. אני קצת מזועזע ממה שכתבת (אבל טוב שכתבת..) היא בטח פגועה עד עומק נשמתה.

בקיצור, אני חושב שאתה צריך הדרכה. איך לגשת אליה, איך לפתוח אותה ולהיפתח אליה מבחינה אינטימית.
הוא חיכה לההסטורי
לפני חודש
ולפני חודשיים
ולפני שלושה

וחיכה לחבק ולנשק אותה והיא הפנתה לו כתף קרה והבהירה לו שאינה מעוניינת. אז החודש הוא התנתק, לא בכוונה, פשוט כמה אפשר לצפות ולהתאכזב?!
נראה לי שלא הבנת את מה שכתב למעלה...סוסה אדומה
(פותח השרשור)...
נראה לי שהבנתי היטב...הסטורי
הוא כתב בפתיחה, שהסיבה שאחרי כמה חודשים הטבילה לא מעניינת אותו, זה שלפני כן במשך כמה חודשים, כל פעם שניסה להתקרב, היא היתה מנפנפת אתו.
אני הבנתי את זה אחרתסוסה אדומה
שהוא ניסה - רצה לקיים את המעשה לגמרי...
היא היתה מנפנפת אותו.

לא נשמע לי הגיוני לפי הסיפור שלו שמגע מסוג אחר מרתיע אותה. אבל אם לא הבנתי נכון, אז זה משנה את התמונה.

בכל מצב, לפי מה שהוא כתב עד עכשיו, נראה שההתנגדות היא למעשה עצמו בלבד.
כי הוא כתב על יחסים מלאים, משמע שיש יחסים חלקיים...
גם אני חושבת כמוך! הוא לא מתלונן על יום אחרי חתונהכלה נאה
על כמה חודשים עד שהוא נכבה.
גם גבר בן אדם.
סליחה שיצרתי ספקות..שםאנונימי
יש מגע אינטימי, אין ביאה מלאה.

במגע עצמו היא הרגישה מחוזרת (ראיתי את זה עליה), אבל כשזה היה מגיע למעשה עצמו, היה כואב לה (כנראה נפשית) ומאז היא הייתה נמנעת מלהיכנס למעשה ה-ביאה הסופית.

יכול להיות שאני אולי לא סטנדרטי, אבל עם כל כמה שהמגע האינטימי הוא נחמד, זה מבאס אותי ממש (ולפעמים כואב) שזה נגמר שם ולא מגיע לסוף.
אני לא נותן ביקורת עליה או משהו, פשוט מתאר את הצד שלי.
היכולת1234אנונימי

שלנו לפרט בפורום מוגבלת.

 

זה טוב שיש מגע והיא לא נרתעת לחלוטין. זה טוב גם שהיא יודעת להימנע ממה שכואב לה, הכאב עלול להחמיר מפעם לפעם אם ממשיכים בכל אופן.

 

אני ממליצה לפנות ולדבר עם מישהו חיצוני שיוכל לענות לך על השאלות בצורה טובה.

אם יש לך מדריך חתנים שאתה בקשר טוב איתו, זה מצויין. אם לא, העלו כאן גם את האופציה של מכון פועה וגם מרכז יהל.

אפילו אם היא לא מוכנה לפנות לייעוץ, אתה יכול להתחיל לבד. שיהיה מישהו שיוכל לכוון אותך וגם לתמוך בך בסיטואציה.

 

ולגביה- אם מתאים לך, אתה יכול להראות לה את השרשור. שתקרא ותבין מה עובר עליך, אבל שתבין גם שזה נורמלי שזה קורה ופשוט צריך קצת עזרה מבחוץ והכל יכול להסתדר.

 

היא יכולה לנסות לפנות לרופאת נשים מומחית בתחום (ד"ר אושרית ברט, ד"ר חנה ספיר, ד"ר אחינועם לב שגיא ועוד). הרופאות האלו הן רגישות, עדינות וידעו לתת מענה לכאב ובכך להקל עליה ועל שניכם.

בשיא הזהירות שאפשר להגיב בפורום מעורבהסטורי
טוב שיש את מה שיש. אבל לאורך זמן זה לא שייך. אתה סטנדרטי לגמרי, מבחינת גבר אם אין עד הסוף לפחות פעם ב... שאר המגע, כמה שהוא נעים מכניס למתח בלתי אפשרי.

אם זה ככה, סביר שבהחלט כדאי להתחיל את הבירור מרופאה מומחית לכאבים הנ"ל.
אוקי. זה נשמע כבר אחרת לגמריחדשה ישנה
לא הבנתי אותך נכון.

אם אשתך בעניין אני יכולה להגיד לה משהו באישי.

לא יכולה לפרט בפורום אבל זה יכול לנבוע מכמה סיבות. ממליצה בחום לדבר עם מכון פועה, יש אנונימיות, אנשים מקצועיים ויראי שמים, כדאי אפילו שהיא תדבר אולי היא תקח את המושכות לידיים.. לא מסכימה עם כל מי שכתבה לחזר, להיות נחמד, לקחת לג'קוזי. . זה לא עוזר כשכואב מאוד ומהלחץ לא רוצים אפילו מה שמסביב. .
זה תמיד טוב בשביל הזוגיות אבל זה לא יפתור את הבעיה.
וואו!Orit39
בת כמה היא? אולי היא עוד לא בשלה מספיק? לא יודעת מה לייעץ לך, אתם צריכים מישהו מקצועי! אני רק יכולה להגיד לך שזה לא תקין ואתם לא תוכלו להמשיך כך לאורך זמן.
לא קראתי את כל התגובות אבל רק אומר שאחרי אישה צריך לחזר. אצל גבר זה בא מהר, אישה צריכה את המילים הטובות, (מתנות יכולות מאוד לעזור עם פתק קטן מומלץ) את השיחה, ורק אחר כך גם את המגע וגם זה בהדרגה...
תסביר לה,ד.

שהיה כאן פלונטר הדדי..

 

אתה חשבת שהיא לא בענין, בגלל מה שכבר היה עד כה, ולכן פחות גילית ענין. כמובן, אם היה אחרת, היית מחכה לה בשמחה.

 

היא כנראה חשבה שאם תקבל אותה יפה - היא תרגיש טוב יותר. לא הבינה שאתה עושה את זה בגלל "נסיון קודם".

 

 

אז הענין הוא להסיק להבא. שתחליטו מראש, ששניכם מגלים מראש ענין זה בזה.

 

ואכן תאמר לה, שזה ממש לא טוב שהיא "עושה בשבילך", בלבד...

 

אם חשוב לה שתגלה בה ענין ורצון, בהקשר הזה, אז צריך שזה יהיה גם רצון שלה. לא רק "בשבילך"..

 

 

ואם יש בעיה "טכנית", כאב וכד', שגורמים לה לא לרצות - תאמר לה שחבל לך גם בשבילה. אתה רוצה שהיא תשמח. אז כדאי שהיא תתייעץ עם רופאת נשים, או איזו מומחית, מה ניתן לעשות. לא מסובך כל כך.

שניכם צריכים לדעתי טיפה הכוונהבטעות נכנסתי
בתור נשואה טרייה גם, המקרה הזה אולי לא קורה לכולם אבל לא נשמע לי שזה משהו חריג ביותר, שניכם צריכים טיפה הכוונה שיכולה לעזור לכם מאוד נאוד.
אני יכולה להגיד שלפעמים גם אחרי שאין קרום בתולים עדיין יכול לכאוב כי לא עושים את זה מספיק טוב, היא מפחדת שיכאב לה כי פעמים קודמות כאב לה ואז אוטומטית היא מכווצת את השריר ואז זה כואב שוב...
לדעתי אתם צריכים לפגוש את המדריך חתנים שלך או מישהו אחר שיסביר איך לעשות בצורה שלא תכאב ואפילו תגרום הנאה לשניכם... זה מפתיע כמה שזה יכול לשנות את הכל...

לגבי הטבילה אני יכולה להבין את התסכול אבל מהצד של האשה תחשוב שכל ה7 נקיים ויום הטבילה זה מאמץ שהיא עושה לא רק לעצמה אלא גם לך, תראה אכפתיות ואחריות ותתעניין, ותראה לה שאתה בזה איתה ביחד. ולדעתי לחכות לה בבית זה מינימום אם לא ללכת איתה למקווה ולחכות לה בחוץ....

בהצלחה רבה מאוד!!
לחכות בחוץ?!הסטורי
לי תמיד הסבירו שאסור לגבר להיראות באזור בשעות הטבילה. הוא אמור גם לפגוש בנתיים את כל יי שהולכת?!
בדיוק מה שחשבתי...Orit39
בעלים יקרים! נא לא לחכות מחוץ למקווה נשים! חוץ מנשותיכם האהובות נכנסות ויוצאות גם נשים אחרות שזקוקות לפרטיות וצניעות. תודה בשם הצוות וההנהלה!
חכה לה בבית עם ארוחה ונרות עדיף...
לא מחכה לי בחוץ ממש זה באמת לא לענייןבטעות נכנסתי
מחכה לי באוטו בהמשך הרחוב...
עונה בתור אחת שסבלה מכאבים קשים כמה חודשים אחרי חתונהכדור
אם היו אומרים לי אז ללכת לייעוץ באמת לא בטוח שהייתי מסכימה.. בהתחלה כל הנושא הזה מביך מאוד מאוד את האישה וצריך להבין אותה. לבעלי נניח לא היה לו שום בעיה לדבר על זה.

מה שכן אני מציעה
לקבוע איתה שיחה באוירה טובה לא בלחץ ובלי ביקורת
להציג את המצב- זה מצב שכואב לשניכם ושניכם רוצים להגיע לפיתרון, לאמר שאתה מבין שכואב לה אבל כמו בכל קושי בחיים לא מרימים ידיים.

באהבה לנסות לקיים יחסים מתוך אמונה שזה יילך וישתפר.
יש דרכים להקל על הכאב לא כאן המקום לפרט אבל ממש לא חסר..

אחרי כל ניסיון המצב משתפר חשוב מאוד לעודד אותה ולחזק אותה זה באמת לא קל ומסתכל
לא כל הנשים חוות כאב כזה וזה מרגיש שמשהו בגוף פגום לכן ממש חשוב לחזק אותה בלי סוף.


בהצלחה רבה!


איך לחזק?שםאנונימי
חוץ מלהעריך אותה על הצעדים שהיא עושה?
דרכים לחזקלצמוח ולהצמיח
לתת לה הרגשה שאתה איתה בעניין וזה לא רק שלה.
לחזר, להחמיא, לתת הרגשה שהיא מושכת גם אם אין איחוד פיזי מלא.

כי ההרגשה ש"ירד לך ממנה", עוברת אליה ועושה את ההיפך מלחזק את הביטחון שלה בתחום...
הערכה זה חשוב מאודכדור
להגיד אני יודע כמה זה לא פשוט לך ואיזה אלופה שאת משתדלת למען שנינו..
כל שיפור והשתדלות שלה להעצים
שתיראה כמה אתה מעריך אותה על ההשתדלות..

בנוסף תראה לה שאתה נמשך אליה ולא חלילה ההיפך.

רק רוצה1234אנונימי

להגיד לגבי מה שכתבת שאם ממשיכים זה ילך וישתפר.

זה יכול להיות נכון וזה יכול להיות לא נכון. זה תלוי מה המקור של הכאב.

אז אפשר אולי לנסות, אבל אם רואים שזה לא הולך אז לא.

הכאב יכול גם להתגבר מפעם לפעם כי הגוף "זוכר" את החוויה מפעם קודמת.

את צודקתכדור
אבל ברוב המקרים זה נפתר לבד עם עבודה של בני הזוג.

פה הם לא מנסים שוב ושוב היא מפחדת לגשת לזה וכדי לדעת אם יש בעיה או לא צריך קודם לנסות לבד ולא ישר ללכת לייעוץ וטיפול.

זה דעתי בכל אופן..
אממ אני לא יודעת1234אנונימי

להגיד לגבי רוב המקרים. יש כאלו ויש כאלו.

אבל גם היא הבעיה היא "רק" יכולת לשחרר, לפעמים צריך מישהו מבחוץ שיעזור בזה.

וודאי שאם הבעיה היא רפואית זה משהו שכדאי לטפל בו כמה שיותר מהר. ולפעמים זה גם שילוב של שניהם.

 

עבודה של בני הזוג נצרכת תמיד, גם אם ניגשים לייעוץ.

מכיוון שאנחנו לא מכירים את הסיפור, אנחנו לא באמת יכולים לייעץ מה בדיוק נכון, אלא רק להציע כיוונים, אז היה לי חשוב לכתוב גם את הצד השני.

רק מזהירה מכל ההלחצות שהגיבו לך. כמה נקודות חשובותמיקי מאוס
אתה ממש לא יכול "לכפות" עליה ייעוץ. והיא לא "חייבת" כלום אם אתה מאמין שהחיבור ביניכם הוא מתוך כבוד והדדיות.
וגם אי אפשר לומר שיש בעיה שלא הגעתם ליחסים מלאים וצריך להתאמץ כדי לעשות את זה, זה לא יעד בפני עצמו. ואישה בחיים לא תגיע לזה מתוך איזה לחץ או הכרח...

יש פה בעיה זה ברור, אבל לדעתי היא קודם כל בתקשורת ובהבנה ביניכם, ונשמע שגם ברמה הפיזית אצלה שמשליך מיידית על הרגש והיחס לנושא (לא אמורים להיות כאבים).
אני חושבת שקודם כל אתה צריך לשוחח איתה על זה בפתיחות כמה שזה קשה, להבין אותה עד הסוף ושהיא תבין אותך, ושהיא תרצה מעצמה לפתור את זה.
להתייעץ על כזה נושא זה מאוד מאוד מביך, מאוד לא נעים וחושפני, ובטח לכלה צעירה שכנראה התרחקה מהעניין עד לחתונה (דמיין את עצמך אצל אורולוג או מנסה לטפל באין אונות וסליחה על הבוטות)

כשהיא תרצה ללכת לרופאה שמתמחה בזה או לייעוץ מיני(או גם וגם ;)) אז זה יכול להיפתר בעז"ה
(מצטרפת להמלצה על מרכז י.ה.ל)

נקודה חשובה נוספת- נכון שעד עכשיו ציפית וחיכית ואתה מרגיש מאוכזב כי לא היו יחסים מלאים אז אתה קצת דועך . טבעי וברור שאתה מאוכזב ומתוסכל אבל תחשוב רגע עליה- כשאתה מזלזל בליל הטבילה ובמגע והאינטימיות איתה אתה משדר שהיא חשובה לך רק לסיפוק היצר. מאמינה שזה לא המצב חלילה אבל זה השדר. ברור שהיא נעלבה, זה פוגע ומחפיץ וזה עוד יותר מרחיק אישה מהרצון והחשק.
חוץ מהתמיכה הרגשית סביב הטבילה כמו שאמרו מעלי שחשובה במיוחד בהתחלה

ונקודה אחרונה אחרונה, סליחה על האורך-
אתה יכול לעשות את הצד שלך בעניין וללמוד בעצמך איך לעזור לה, עוד דרכים לטפח בה חשק ורצון, ודרכים לתקשורת בריאה גם בנושא הזה. וגם - לשאול רב שמקובל עליך: יש פתרונות זמניים כשמבחינת האישה א"א יחסים מלאים (ואם קשה לה מבחינה רגשית ובטח אם יש כאב זה לגמרי נחשב א"א לעניינים מסוימים ולרב הדעות) ואולי יקלו מבחינת הקושי שלך והתסכול בחוסר הזה

המון הצלחה!
וכמו שכבר כתבו- להשקיע בזוגיות זה הכי חשוב בשלב שלך בחיים. גם אם זה יצריך זמן וכסף....
מסכימה עם מה שכתבת , רק לגבי ההתחלה-חדשה ישנה
''אתה ממש לא יכול "לכפות" עליה ייעוץ. והיא לא "חייבת" כלום אם אתה מאמין שהחיבור ביניכם הוא מתוך כבוד והדדיות.
וגם אי אפשר לומר שיש בעיה שלא הגעתם ליחסים מלאים וצריך להתאמץ כדי לעשות את זה, זה לא יעד בפני עצמו. ואישה בחיים לא תגיע לזה מתוך איזה לחץ או הכרח...''


היא כן 'חייבת'
וכן יש בעיה . לא לייפות את המציאות.
וכן יש מטרה להגיע ליחסים מלאים.. לא מבינה מה הקטע לדכא את הרצון הטבעי והנורמאלי הזה?

אף אחד לא אמר לעשות בכח או להכריח אותה לעשות דברים, ברור שהכי אידאלי זה שהכל יבוא מתוך רצון והדדיות של שני בני הזוג אבל מה לעשות שהיא לא משתפת פעולה? אז נגיד שאין בעיה?
זה לא שהיא לא משתפת פעולה כי לא בא לה אלא כי יש קושימיקי מאוס
ומה שצריך זה לפתור אותו ולא להתרכז בתוצאה הסופית, זה מה שהתכוונתי.
הכוונה שאין יעד להגיע לקיום יחסים מלאים. היעד הוא להגיע לשם בדרך נכונה ובריאה.

ואם הם יתחילו חיי נישואים מתוך גישה שהיא חייבת לו משהו זה מוביל לאבדון. דווקא בגלל שזה טבעי ונורמלי זה צריך להיות מתוך רצון פנימי לשינוי
אני איתך...סוסה אדומה
רק הערה קטנהישנה חדשה
ייעוץ זה מעולה.
יש מרפאות לטיפול מיני
ודברים מעולים מעולים

הייתי ממליצה לכם לפני כל הסיפור הזה
ללכת לרופאת נשים
מישהי שיש עליה איזה המלצה
לא סתם רופאה
אפשר שתכתוב פה איזור וקופת חולים.
וקודם לתאר לרופאה מה בדיוק כואב לה.

יכול לעזור המון.
בשלב שני
מטפלים וכו'
ד'' אחינעם לב שגיאבאר מרים
היא המומחית הכי גדולה בתחום.
ויש עוד כמה רופאות שהיא הכשירה..
יש משהו שמפריע לי ואשמח לשתףאנונימית:)

בעלי ואני ב"ה בזוגיות מהממת ואוהבת באמת.

היום קרה משהו שמפריע לי ואני מתלבטת אם אני מגזימה או שזה באמת מציק. בעלי סטודנט והלך ללמוד למבחן שלו עם מישהי מהלימודים, כדי שתשלים לו חומר שהפסיד במהלך החודשים האחרונים במילואים. זה עורר בי פתאום רגשות של קנאות מה הוא יישב עם בחורה לבד והיא תסביר לו? מה ואם הם יצחקו פתאום וכו... אני קנאית בהגזמה או שמה?

חחחח תודה

אם הם יהיו כמה שעות ביחדפשוט אני..

אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו... 

 

אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,

אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.

 

(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)

אם זה מפריע לך-אז זה מפריע לך!*אשתו של בעלי*

אין נכון או לא נכון.

לאחת זה יפריע-וזה בסדר.

ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.

אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.

תשתפי אותו בתחושות שלך.

מסכימה...לומדת כעת
רק לא כדאי לעשות מזה עניין גדול מדישלג דאשתקד
כי זה בעצמו יכניס רעיונות, בפרט אם אתם באמת נשואים טריים.. 
אפשר להבין אותך. תחושות של זוג טרי טריאלישבע999

אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?


זה  טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".


אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה ,  לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".


אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.  

אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי  

גרוע והתחושה שלך נכונהזיויק
לדעתי זה שונה מעבודה מקצועית
אתה משתמש במילים קשותשלג דאשתקד

יש הרבה חברויות בלימודים ובעבודה שלא מתפתחות למקומות שהפנטזיות של כבודו הולכיהם אליהם.

זה לא הופך את זה לטוב או לרע, אלא בעיקר שצריך לדעת לשים דברים בפרופורציות ולהבא להציב גבולות (נניח, שבפעם הבאה ייפגשו אצלכם בבית, או שייפגש עם אחר/ת).

מחשבה פסימית מיידית או תגובה קיצונית יכולים להזיק מאוד, בין אם החשש מוצדק ובין אם לא.

זה באמת מורכבהסטורי

השאלה אם יש לו ברירה.

לי לא היה מפריע, אם מפריע לך תגידי לו בצורהאור123456
מכובדת ואני מקווה שהוא יכבד 
קשה לתת גבולות ברוריםהעני ממעשאחרונה

אבל כמה נקודות ציון

א האם יש איסור ייחוד. אם כן אז זה פשוט אסור .

ב האם חד פעמי/ פעמים בודדות/ סדרה של שיעורים

ג האם יש רעשי רקע שיגבירו צניעות או שיגבירו קלות דעת

ד מה הסגנון של הסטודנטית המדוברת


הצלחה רבה 

למה השרשור הכלכלי שלי נמחק?חוזר
דיברת בצורה לא מכובדת, פנית לנשים בפרטיפשוט אני..

למרות שהן לא היו מעוניינות בכך.

 

 

זה סיבה למחוק שרשור?שלג דאשתקד
מה?!?!חוזראחרונה
ערב נשים - המלצותתתטליולה

מחפשת המלצה לסדנה לערב נשים בקהילה❤️

לא סדנה יקרה! לא קשירת מטפחות.


תודה!!

אני אוהבת סדנאות יצירה קלותיעל מהדרום
לק"י


מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.


הכיף מבחינתי בזה שאפשר לפטפט תוך כדי.

מה זה יקרה?לאחדשה

כמה אתן מוכנות להשקיע פר משתתפת?
ואם לא דחוף לכן מפעילה מבחוץ אפשר סדנת DIY פשוטה יש מלא אופציות

איזה איזור בארץ?סוף טובאחרונה

עיצוב שוקולד לפרלינים

ציור בקפה


יש לי המלצות..

יש מטפלים בקהל?חוזר

אשמח אם תוכלו אפילו לתייג אנשים מהפורום שעוסקים במקצוע. תודה

אני מטפלת, פסיכולוגיתמתיכון ועד מעון
מטפלים באיזה תחום אתה מחפש?לאחדשה
כל תחום, אני רוצה להבין משהו על המקצוע הזהחוזר
אז תשאל את שאלתך ומי שיהיה לו מה לענות יענההסטורי
אנשים לא אוהבים, בצדק, שניק חדש מתחיל לאסוף פרטים על ניקים.


מחילה, עניתי לך אתמול (לא גילית סוד, זה ידוע בפורום) כי הייתי בטוח שמי שבפורום נשואים מחפש מטפל - מחפש לעצמו מטפל זוגי. אבל אם אתה בסה"כ רוצה לברר משהו כללי - אין צורך לאסוף כאן מידע.

טוב, אבל בפומבי בטח לא יענו... אנסהחוזר

מה ההכשרה שלכם?
כמה שנים אתם במקצוע?

מה היקף העבודה?

על זה בוודאי לא יענו ואני גם לא באמת מבין מה אתההסטוריאחרונה

מנסה להשיג.

 

המושג 'מטפלים' הוא עולם מאוד רחב והתשובה לשאלותיך תהיה שונה מאוד מאחד לשני. אם אתה רוצה ללכת למישהו לטיפול, הגיוני לשאול אותו את השאלות הללו באופן אישי, אבל לא חושב שדרך הפורום.

נשואים טרייםנשואה127

היי

מתייעצת פה עם אנשים שמן הסתם היו במקום הזה...

תחילת הנישואין, ב"ה מאושרים עד הגג יחד. הבעיה היא שאנחנו ממש ממש מתקשים עם ימי הנידה והריחוק. חשוב לנו מאוד להקפיד ועדיין נופלים במגע ומרגישים אחרי זה רגשות אשם. מה עושים עם זה? 

בעיה ידועה וגם הפתרון...זיויקאחרונה

ככל שהעיקרון הדתי חזק בבית אז זה פחות אופציה, ונשארים עם ה"פיתו בסלו", כלומר יודעים שיגיע ליל הטבילה וזה נשמר עד אז.

לכן השאלה היא כמה ההלכה נוכחת אצלכם בשאיפה הזוגית.

ברור שכל זה לא מזילזול בדחפים וברצונות הטבעיים שזה דבר משמח בפני עצמו וטוב מאד שקיים אצלכם.

מחפשת רעיון למשהו כיף בחצי האחרון של חנוכהמתייעצת גירושין

בא לי לטוס או לעשות משהו ממש כיף אבל אין לי כרגע ויזה

יש מקום שאפשר לטוס אליו, בלי?

מה עוד אפשר לעשות גם לבד וגם זוגי בחנוכה?

יש לי רצף כייפי של ימים שאני יכולה לעשות בהם מה בא לי 👸

כל רעיון יתקבל בברכה, אני כבר אשקול.

למדינות באירופה, אין צורך בויזה. וממש קל עם כשרותאלישבע999

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

אילת;)ברגוע
אם את אוהבת את הקטעמשה

לכי לאיזו גבעה  או מקום דומה. מעניין אותך?

התכוונת שאין לך דרכון?פשוט אני..אחרונה

אם אין לך דרכון, אז את יכולה לטוס מקסימום לאילת

או לעשות דרכון זמני בנתב"ג, אבל הוא עולה המון ובתוקף רק לחצי שנה.

 

אם יש לך דרכון, אז אפשר לטוס להמון מדינות גם בלי ויזה:

למדינות האיחוד האירופי ושנגן - פשוט עולים על טיסה עם דרכון ישראלי.

כנ"ל לאיחוד האמירויות.

לבריטניה וארצות הברית - צריך להוציא אישור ESTA מהאינטרנט, תהליך של כמה דקות ועוד יום-יומיים לקבלת תשובה. עדיף לעשות אותו ולקבל תשובה חיובית *לפני* רכישת הכרטיסים כדי למנוע עוגמת נפש.

מעשה שהיהיהלום אובלי

ישבנו בנחת שבת בצהריים על הנדנדה, דיברנו על הא ועל דה.

הגענו לנקודה שאמרתי לו בהקשר למשהו כללי שדיברנו על כך שלגברים יש נטיה לפזול לדשא של השכן. והעלתי סיטואציה שהיתה במסעדה, ישב מולי ממרחק גבר חרדי שישב מול אישתו ולא הפסיק להסתכל עלי, בזמן שבעלי עם כיפה גדולה, פיאות וזקן התרגש מהמלצרית.

אמרתי בנחת שזו מציאות קצת עצובה, שבמקום לחיות עם מה שיש להם ולהעריך את זה ולהשקיע בזה, כל אחד מסתכל על האחרת.

בהתחלה הוא הכחיש ואמר שהוא לא התרגש ממנה למרות שלי זה היה ברור וגם לא תקפתי אותו על זה וגם לא פגע בי כי היא היתה עם טיץ צמוד.

והוא אמר "זה בכלל לא בגלל הטיץ, אמרתי לעצמי 'וואו איזה שפתיים יפות יש לה'"

בהתחלה השתתקתי מרוב הלם...

אולי בהתחלה ניסיתי להבליג. אני לא יודעת איך זה קרה, והוא חזר שוב ושוב על המשפט הזה. חמש פעמים שמעתי אותו אומר על בחורה אחרת "וואו איזה שפתיים יפות יש לה". 5 פעמים!


לפרוטוקול, לא שזה משנה אבל שפתיים זה צד חזק שלי, מחמיאים לי עליהן המון, והוא מעולם לא החמיא לי עליהן ככה...

ופתאום אני שומעת אותו מחמיא באוזניי ככה למישהי אחרת ועוד על שפתיים.

בתור מתבוננים מהצד, איך אתם רואים את זה?

ואיך אתן הייתן מגיבות?

שיחה מיותרת, לדעתי שניכם טעיתם שדשתם בזהרקלתשוהנ

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

 

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

 

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

 

גם אני חושבת שחבל לדבר על זה. בטח ככה.מרגול

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.


קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?


ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

אני תמיד נהנית לקרוא אותךנגמרו לי השמות

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

כשחשבתי שהוא התרגש בגלל הטיץיהלום אובלי

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

טעות קשה שלוזיויק
יש את ההתמודדות וזה לגיטימי, לגברים ונשים, אבל הוא עשה מעשה פוגע וחסר רגישות לדעתי, כולל באמירה
אתה יכול לפרט?יהלום אובלי
למה זה מרגיש כאילו למישהו יש הרבה זמן פנוינעמי28

ופותח שרשורים הזויים.


ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

כתבת בכותרת משהו שחשוב לשים לב אליו בכללינגמרו לי השמות

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

 

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

 

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

 

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אני שמחה שאת לא מאמינה לייהלום אובלי
זה רק מחזק לי כמה זה לא תקין...
אני לא יודע מה מריח יותר מרחוק, הגרביים שלידי שרוט
אחרי שבוע שדאות או השרשור הזה.
הערותהעני ממעש

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו


הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו


אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו


ייתכן שהרעיון הכללי נכון אבל הדוגמא שהבאת לאקופצת רגע

ממש קשורה לנושא.

אני לא שמלהיהלום אובלי
ואני לא אחת מאלף
תגובההעני ממעש

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

לא אמרתי ששיתפתי את חברותיייהלום אובלי

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אוהעני ממעש

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור


נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

הוא שיתף אותך.אדם פרו+
עבר עריכה על ידי אדם פרו+ בתאריך כ"א בכסלו תשפ"ו 12:15

 

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.


 

והוא נכשל


 

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.


 

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

 

באמת אמירה מיותרת יחסית.

 

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

הוא לא רמז לי שום דבריהלום אובלי

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

נשמע שהיתה שיחה בעייתיתגפן36

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

איזה גלגל ממשיך להתגלגל?יהלום אובלי
מסכימה. משהו לא נראה לי תקין בשרשור הזהלומדת כעת
העודף שיח ושיתוף על המראה של הפותחת, וקושי זוגי שמיוצג בשמחה ולבביות...
סליחה שאני עונה על תגובות שמכריחות אותי להגיביהלום אובלי

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

הן שאלו את מי עוד שיתפתSeven

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך


לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

אני לא הבטחתי לענות לכל שאלה שנשאלת פהיהלום אובלי

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

 

בידיוק זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיותSeven

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

מצטערת אם אני רק מחממת אותךסיה

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

לא קראתי תגובות אחרותbinbin
אני חושבת שיש נושאים שלא אדבר עם בעלי עליהם זה אחד מהם. למה לי לתת לבעלי לחשוב ולדבר איתי על יופי של מישהי לידנו? (זה לא שאני חושבת שהוא לא יחשוב לבד אבל יש הבדל בין לחשוב לבין לשים את זה בנינו ולדון על כאלה)


אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

סליחה אבל זה שיח גרועדרור אל

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

ולגופו של ענייןדרור אל

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.


כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.


עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

הוא נמשך אליה, היא לא פגומהסיה

אבל הוא לא חכם מספיק . אם היה חכם לא היה בוער לו לבהות באישה אחרת כשהוא נמצא ליד אשתו

עד שהם אירגנו יציאה ויצאו הוא יכל להתאמץ בשעתים של היציאה לא להסתכל על אישה אחרת.

מה יצא לו? התאמצו ליציאה ובמקום להתקרב אחד לשני יצא הפוך. וכל זה למה? כי לא יכל להתאפק ביציאה הזאת לא להסתכל על אישה אחרת ולא לכבד את האישה שלו.

לצאת זה טירחה זה ביביסיטר זה ארגון הילדים.

יצא שכרו בהפסדו

נשמע שאתה מאוד חכם, אקבל את עצותיךיהלום אובלי

המלומדות, הנבונות והלא טיפשות בכלל, מזל שאתה כאן להציל אותי מהבעירות שלי.

אפשר לנעול את השרשור אני רואה שהוא מיצה את עצמו...

קראתי חלק מהתגובותלאחדשהאחרונה

והאמת בכלל לא מעניין אותי אישית אם זו הטרלה או לא..
לגופו של עניין, קודם כל חיבוק אחותי, קשוח ממש.
אני אישית נגיד, קנאית בהגזמה, בורכתי בבעל שלא מסתכל על אף אחת (
לפעמים זה גם מוזגם) ובטח שלא מדבר איתי על זה.
כמו שאמרו לך פה,
העלית את הנושא מולו, צריך לדעת שהתגובה מהצד השני תהיה כלשהי ואולי לא תמיד נעימה.
כמה דברים
1. למה הוא המשיך לחזור על זה כל כך הרבה, אמרת לו שזה לא נעים לך? מה דחוף היה לו לציין את זה?
2 הוא הבין בכלל כמה זה פוגע בך והתנצל?
3. לא ראיתי התייחסות כלשהי לזה אבל, חשבת מה זה גרם לו להרגיש כשציינת שבעל של מישהי אחרת בהה בך? אולי זה הכניס אותו למגננה למקום של פעולה הפוכה? נקודה למחשבה..

נשמע שיושב כאן משהו קצת עמוק יותר..
פתחת את הנושא לא מיד כשזה קרה אלא אח"כ, משמע הלכת עם זה תקופה עד שבחרת לדבר על זה באותה השבת.
במיוחד אם את אומרת שזה הולך בינכם,
כדאי לעשות פה עבודה.
קודם כל מול עצמך,
אח"כ אולי גם איתו
שוב חיבוק ענק...

ויכוח סוער - אוכל קנוי - בבקשה בבקשה תעזרו לי!זקן ושבע ימים

אשתי לא אוהבת לבשל אבל טובה בזה, אמא שלה לעומת זאת שורפת סלט. בקיצור זה לא הצד החזק שלהן. אשתי כל הזמן אומרת שיש ביצה במקרר ואפשר להכין חביתה, ויש ירקות אפשר לחתוך סלט, ולכן לא מבשלת. ואני אומר לה שאני רעב והלוואי והייתי יודע לבשל אוכל, אוכל אמיתי. בישולים. סירים. הבנתם..


בקיצור, חזרנו שבת מההורים שלה, עם מה שמתיימר להיקרא "אוכל", וכל השבוע אני רעב! אומר לה אולי תוכלי להכין משהו, את טובה בזה. היא אומרת לי שיש אוכל מההורים שלה, או שאני אכין חביתה, מצידה לא חסר אוכל.


אז עשיתי מעשה - הלכתי לקנות אוכל מוכן, פיצה שווה, המבורגר טוב, סושי מפנק..


חזרתי ואמרתי לה  - זה שלי! אני רעב!


ואז היא נפגעה ממני ממש. אמרה לי שהיא גם עובדת קשה, וגם רעבה, וזה לא בסדר שאני לא חולק איתה. אז אמרתי לה שהיא טוענת שיש מלא אוכל בבית, אז מה פתאום היא מתנפלת על מה שקניתי? לא בקטע של קמצנות , אלא בקטע של אם את בסתר ליבך גם רעבה וגם יודעת שאין באמת מה לאכול ושסלט לא באמת משביע, אז מה את מחכה שאני אקנה אוכל מבחוץ ואז אוכלת לי אותו??


בקיצור - מה דעתכם? האם אני באמת לא בסדר במצב הזה? 

חחחחחחחחחחלאחדשה

אולי יעניין אותך