אני בשמירה מחודש שמיני בעקבות צירים מוקדמים שגרמו לפתיחה 2, מחיקה 70%.
במהלך כל החודש היו צירונים ולאחר יחסים צירים משמעותיים לשעה והפסיקו.
אני מגיעה לשבוע 37+3. אנחנו מארחים את חמי וחמותי לשבועות (אל דאגה, הם מביאים את כל האוכל ומארחים אותנו בבית שלנו בערך) אז בעלי לוקח יום חופש בחמישי ואנחנו מסדרים את הבית, ממיינים בגדים של הגדולה ולקרא. הלידה. הולכים לישון בסביבות 2 בלילה גמורים..
אני לא מצליחה להירדם למרות שאני גמורה. מנמנמת ככה.
בשעה 4 לפנות בוקר אני קמה לשירותים ומרגישה קצת רטיבות התחתון. אבל לא משהו חריג כי כבר הרבה זמן יש לי הפרשות. מתיישבת בשירותים וזה קצת מוזר לי שיש לי יציאה באמצע הלילה..הולכת להחליף לתחתון נקי ולידה הארון פתאום נוזל לי עוד קצת רטוב. מבינה שזה כנראה ירידת מים ןמעירה את בעלי. מתחילים להתארגן, לארגן דברים לקטנ, מעירים את השכנה שבאה לישון איתה ויוצאים.
נוסעים בנחת הזריחה. מפטפטים ואווירה טובה ורגועה. מידי פעם מגיע ציר אבל בקטנה..
מגיעים למיון יולדות וכל הפד כבר ספוג. מוניטור עם צירים כל 5 דק. עדיין לא איומים..פתיחה 3.5, איזה כיף! מתקשרת לאמא ומעירה אותה שתצא לכיוון. נשארת במיון בינתיים כי לא רוצה לפתוח וריד ומחכה שהפתיחה יותר תתקדם. אני מתפללת לקב"ה שיהיה לצידי ושהלידה תהיה זריזה בלי הרבה סבל. תוך 5 דק הצירים מצטופפים ונהיים כל 3 דק. בשלב הזה אני לא מסוגלת לשכב. עומדת ונשענת על הקיר ובעלי עושה לי עיסוי בגב התחתון. הצירים כואבים ממש ואני מבקשת לבדוק שוב (כרבע שעה אחרי הבדיקה הקודמת). פתיחה 4+! יאללה חדר לידה!
בחדר לידה מקבלות אותי שתי מיילדות מקסימות!! בעלי כל ציר עושה לי עיסוי ומדבר אליי וזה עוזר בטירוף! המיילדות שואלות איך אני רוצה את הלידה ואני מבקשת כמה שיותר טיבעי, להחשיך את החדר ולנסות תנוחות שונות. אומרת גם שאני ממש פוחדת להיקרע והבאתי שמן אז שישפכו הרבה..אני מודיעה להן שהלידה מתקדמת מהר אז שלא יתרחקו...הן מצליחות לפתוח וריד בצורה מוצלחת ביותר שלא כואבת לי בין ציר לציר.
אני מתחילה כמה צירים על כדור פיזיו ולא נוח לי. מבקשת לעבור לבר על המיטה ומעבירה שם כמה צירים אבל מתעייפות לי הרגליים אז אני מסתובבת ונשענת על הגב של המיטה. בעלי שם שירים בטלפון (שירים שאני בחרתי מראש) וכל האווירה מרגשת מאוד! המיילדת שמה מוניטור והעוברית בסדר גמור. אני מודיעה למיילדת שעוד ציר או שניים אני לוחצת כי אני ממש מרגישה אותה למטה. היא מעודדת אותי ואומרת שאנסה ללדת על שש ונראה איך הולך. אני באמת מנסה אבל זה מעצבן אותי ולא נוח אז היא מציעה לי להסתובב ולהיות על הצד.
אני שואלת אם היא רואה את הראש והיא צוחקת שברור, חצי ראש כבר בחוץ עם שיער שחור! אני מתרגשת ומחליטה להתרכז וללחוץ ככל יכולתי כדי לראות אותה כבר !
לאחר עוד שני צירים אני לוחצת ומקשיבה למיילדות מתי לעשות ששש ומתי ללחוץ. תוך 3 צירים הראש בחוץ! עוד חצי ציר והקטנה מחליקה החוצה🤭
שמים אותה עליי. שמנמונת עם לחיים. רגועה ומהממת! אני בשוק מהסיטואציה. תוך פחות משעה מהרגע שנכנסתי לחדר לידה התינוקת כבר עליי!! זה היה מטורף!
שוקלים את הקטנה (3.400!! לא רוצה לחשוב לאיזה משקל היתה מגיעה אם היתה נולדת בסוף תשיעי)
ב"ה ממש בניסיון ניסים אין תפרים!! בשלב הזה אמר שלי מגיעה למודיעין לכולם על הגעת הנסיכה לעולם.
שעתיים אחרי הלידה אני כבר מתקלחת לבד ומרגישה ממש טוב! (באופן יחסי, כן?)
וזהו..חוויה מטורפת. לידה מדהימה עם צוות מהמם ובעלי שעלה על כל מה שיכולתי לדמיין והיה האדם הנכון שידע מה לעשות בזמן המתאים. הרבה בזכותו ובזכות התמיכה שלו!
ותודה לריבונו של עולם על לידה כזו ועל תינוקת כזו מקסימה😍
