כאילו אין מי שבאמת מתעניין במה שקורה לכם בחיים?
מרגישה כשאני מתחילה לדבר עם מישהו, שאני מעיקה, חופרת ומדכאת... ומה שעובר עליי לא באמת מעניין אף אחד.
אז אני כבר לא נוטה לשתף. רק להקשיב לאחרים... :/
זה לא מרוע לב, זה פשוט מצב נתון.
לפתוח את הלב לעולמות אחרים זה שריר שאפשר (וצריך!) לאמן אותו. היו לי תקופות שהייתי ממש טוב בזה ותקופות שלא הייתי בכלל - תלוי הקשר.
את רק מרגישה ככה
אם זה מישהו קרוב, אני בטוחה שהוא לגמרי רוצה לשמוע מה עובר עלייך
@הלב שלי, את לגמרי מוזמנת לשתף באישי
את לא מעיקה, לא חופרת ולא מדכאת. ובטח שמה שעובר עלייך מעניין מישו
רק שאני כן משתפת אבל אחכ חוזרת בי ,כי או שאני חושבת שאמרתי שטויות ,או שבאופן כללי אני לא אוהבת לדעת שיש למישהו מידע עלי חוץ מאיך קוראים לי ואיפה אני גרה.
אני אבוא חשבון עם מצביעי נעם ווינטר על מה שהם מבשלים לנו.
אז הוא היה עובר
הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות
גם ככה הוא לא היה עובר.
ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.
הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.
יפה יפה. אבל לא בשבילי.
האמת היא שהוא היה ממלכתי
לפחות זה
חבל
פחד אלוהים להעיר לבני נוער.
שלא ידקרו אותי עם הסכינים שלהם.
מה עושים עם כל הבוטים הללו?
דווקא אני רוצה ללמוד מהתגובות של אנשים ברשת.