יש דברים מגעילים ולא כיפיים שצריך לעשות.
לא בקי במה שהולך בר"ג, אבל אני בלעתי את הרוק והצבעתי רון חולדאי. זה לא היה כיף, אבל זה היה נכון.

לא היה צריך להצביע לו. הצבעת רון חולדאי? תהנה. או שלא... 

בכל מקרה לא היו אלטרנטיבות טובות ממנו בהרבה.

הייתה גרועה יותר.
אז בלעתי את הקיא ועשיתי מה שנכון.
לא באתי להתווכח פוליטית. אמרתי פשוט שאם נכון לעשות מעשה מסויים - תעשה אותו גם אם הוא מגעיל אותך, ובצדק שהוא מגעיל אותך.
הרבנים אמרו מכל מיני שיקולים שזה מה שנכון להצביע אצלכם? במידה ואתה לא חולק מציאותית (או גם אם כן, אבל זה נושא אחר) - תעשה את זה.

גם אם נכון לא לסרב פקודה, והרבנים אומרים את זה, אם צו מצפוני לא נותן לי לעשות את זה, לסרב פקודה שנוגדת את חוקי התורה זה יהיה המעשה שאעשה כי צו מצפוני כך אומר לי... 

יש לזה הרבה יותר מקום מאשר לנכון או לא נכון. מצפון בריא זה הדבר הכי חשוב

 

חשבתי שאני אומר דברים פשוטים..
סליחה, אבל איפה ראית את זה? וולט דיסני?

אני לא רואה את זה גם לא בפשט של המילה. לא מכיר... 

בכל מקרה, לא. אם בן אדם יאבד את המצפון שלו בגלל כל מיני זו בעיה קשה מאד. 

 

איפה הגבול?

ללכת למצעד התועבה כי זה צו המצפון למרות שזה נוגד את ההלכה - זה קו אדום. 

להצביע למשהו שזכותי הדמוקרטית להצביע לו, ורבנים ממליצים להצביע למשהו אחר כי לדעתם פוליטית זה נכון יותר, אז זה שצו מצפוני אומר לי להצביע למשהו אחר , זה לא נוגד שום הלכה ולכן זה ודאי נכון יותר. 

 

לעומת זאת, להצביע למשהו שהמצע שלו נוגד את ההלכה באופן מובהק, אע"פ שהמצפון שלי רוצה להצביע לו, אני לא יכול לעשות את זה כי זה נוגד את ההלכה. 

יש מבין?

נראה לי שיש מקום ללכת ע"פ הקול הפנימי הזה שדיברת עליו (אני לא מתכחש לו בחיי). לא סגור מה המקום שלו בדיוק, הבאת כיוון מעניין, אבל גם לפי דבריך תלוי מה הוא אומר לך.
אם הוא אומר לך שזה רע לעמ"י שראש העיר הזה ייבחר, או ש'זה מגעיל אותי, אין סיכוי שאבחר בו'? יותר נשמע ממה שכתבת שזו האפשרות השניה, וא"כ זו אנוכיות. הקול הפנימי שלי לעומת טוב לכלל.

בן אדם שעושה דברים שלא ע"פ מצפונו הוא לא אמיתי וזו בעיה קשה. 

להצביע לבן אדם כזה זה לא טוב לעם ישראל. 

וגם אם זה עניין פוליטי, אני לא יכול לעשות את זה. 

נראה לי מאד הגיוני. 

גם אם זה נשמע אנוכי, תגדיר את זה כך אם אתה רוצה. אני קורא לזה להקשיב לאמת שלי. אין לי עניין של פגיעה בציבור, יש לי עניין של הקשבה עצמית והליכה עם האמת שלי, שכל  עוד היא לא פוגעת באף אחד, זה הדבר הכי טוב והכי נצרך אצל כולם.

אנסה לעשות סדר:
אתה שם דגש על חיבור, אמיתיות, שהם חשובים, אבל זה לא במקום.
אדם צריך להתחבר בהרגשותיו למעשים טובים שהוגדרו לו מגבוה, והוא יודע שהם באמת הכי נכונים והכי ישרים, לעמ"י ולו, ואליהם הוא צריך להעלות את הרגשותיו וכל חייו. זה תענוג גדול, אולי אפילו זה פירוש 'להתענג על ד'', לא משנה כרגע.
פה אתה מוסיף קומה, ונראה לי בצדק, שיש מקום כזה שהרגש יקבע את המעשים. לזה צריך מאוד זהירות.
בהודעה האחרונה אמרת שני דברים:
א. 'להצביע לבן אדם כזה זה לא טוב לעם ישראל' - אם זה השיקול - סבבה. לא בגלל שלי לא נוח להצביע לו, אלא כי אני באמת חושב שזה יזיק יותר מאשר יועיל.
ב. 'וגם אם זה עניין פוליטי, אני לא יכול לעשות את זה' - פה חזרת למה שהבנתי ממך בהתחלה. המצפון כמו שקראת לו, לפני טובת הכלל, וזה אני לא מבין.
אתה מבין שמלך (טובת הכלל בנמשל) היה הורג אותך (מדין תורה) אם היית הולך לפי המצפון שלך ולא לפי מה שהוא, ורק הוא, החליט שאתה תעשה? מה תגיד לו 'המצפון שלי אמר אחרת'? זה פשוט לא הנושא, לא הסוגיה. יש פה משהו שצריך לעשות אז עושים. לא מתחבר? פשוט לא מעניין כרגע, תעבוד על זה אח"כ.
(הבהרה: לא יוצא אישית או משהו)

אנחנו לא אנשים סגפנים ולא כלום... 

ודאי שמקשיבים לרבנים, וודאי שזה מה שעושים, אבל המוח לא צריך להיות אטום וסתום. יש לנו קו מחשבה ואידאולוגיה וצריך לפעול על פיה. במקום שאין רק אידאולוגיה אלא גם שיקול תורני - ודאי שהרבנים קובעים. במקום שיש פוליטיקה - ודאי שיש לכל אחד את זכותו הבסיסית הדמוקרטית למי שהוא רוצה, והרבנים יכולים רק להמליץ

ענית למשהו אחר חבר, לא לי.

אתה חושב שאנחנו צריכים להיות סתומים ומבוטלים כלפי כל אידאולוגיה של הרבנים, ורק מה שהם אומרים לעשות -עושים בלי שיקול דעת.

 

לא מסכים. 

אבל אנחנו פשוט לא מדברים באותו גל, אז נעצור כאן.

" יש פה משהו שצריך לעשות אז עושים. לא מתחבר? פשוט לא מעניין כרגע, תעבוד על זה אח"כ.".

כלומר... אתה לא מעניין, זרוק את השכל, מה שאומרים זה מה שעושים לא משנה מה, ואח"כ תחשוב. 

זה לא עובד ככה.

כתבת לפני זה: "אתה חושב שאנחנו צריכים להיות סתומים ומבוטלים כלפי כל אידאולוגיה של הרבנים, ורק מה שהם אומרים לעשות -עושים בלי שיקול דעת." לא יודע מאיפה לקחת את זה. הוא אמר שטובת הכלל לפני המצפון האישי. גם אם לי פחות בא על מועמד מסוים לדוגמא, אם זה מה שטוב לכלל (ומה שטוב לכלל זה שאלה תורנית במהותה) אז זה מה שנעשה. אנחנו לא לבד פה.
אגב, כמה נוח להגיד "להיות סתומים ומבוטלים כלפי כל אידאולוגיה של הרבנים, ורק מה שהם אומרים לעשות -עושים בלי שיקול דעת." ולהוציא את הצד השני טמבל שלא חושב ומשפיל את עצמו מול כל גחמה של רבנים. זה מייתר את הצורך להתייחס לדבריו ברצינות, שהרי הוא לא חושב או משהו כזה...

אם לאידאולוגיה שלי אין מקום, אלא רק לאידאולוגיה של הרבנים יש מקום, משמע, שאני לא מעניין ואני יכול לשים פס על המוח שלי ולהתבטל כלפי האידאולוגיה של הרבנים. 

 

אגב, בבחירות האחרונות פעלתי במשך שלושה חודשים באינטנסיביות לשכנע הרבה מאד אנשים לא להצביע זהות - כי הרבנים אמרו לא להצביע לה. 

 

אני מכיר ברבנים כערך עליון לכל עניין אפילו פעוט בחיים. אבל ודאי לאידאולוגיה שלי ולמצפון שלי יש מקום, ובמקומות שבהם אני אמור להביא אותם לידי ביטוי, אין שום סיבה לבטל אותם. הפוך. ראוי ונצרך להשתמש בהם. 

 

אם הרב עובדיה פוסק להצביע ש"ס, אני חייב להצביע ש"ס כי זו האידאולוגיה שלו? והרב קנייבסקי פוסק שחובה להצביע ג'. אז אני חייב להצביע ג' כי זו האידאולוגיה שלו?

 

סאטמר בכלל פוסקים שאסור להצביע. אז אסור לי להצביע כי זו האידאולוגיה שלהם? די להיות תמימים כל כך.

 

זה כמו שאחד אומר 'צריך לקיים מצוות', והשני טוען כנגדו 'אלוקים לא רוצה שנסבול'.
עזוב, אתה מכניס (מסתבר שלא במתכוון) לדבריי דברים שלא אמרתי ולא עלו על ליבי.
שבת שלום חבר.

גיט שאבעס

לא יפה. מציאות. 

מאיפה הגיע המושג הזה... אם רב מסויים הוא הרב שלך והוא אומר סברא בענייני טובת הכלל זה לא "אידאולוגיה" אלא "תורה". כשאומרים "אידאולוגיה", אז אני לא צריך לכופף את האידאולוגיה שלי בפני אף אידאולוגיה, אבל כשאומרים תורה אז בהחלט התורה של הרב שלי יותר מיושרת ויותר מכוונת לאמת מה"תורה" שלי...

א. כולם לומדים תורה. הרב עובדיה, הרב קנייבסקי והרב דרוקמן. מה ההבדל ביניהם? למה הם מצביעים שונה ואומרים להצביע למפלגות שונות? אם הם לומדים את אותה תורה הם צריכים לכאורה להיות באותה דיעה! לא? 

משמע, כל אחד מונע מהאידאולוגיה שלו ומסדרי העדיפויות שלו, ולכן גם התמיכה במפלגה כזו או אחרת היא אידאולוגית. 

 

לזה קוראים אידאולוגיה של רבנים. 

אשכרה.