איתי הוא ילד כזה, קטן וצנום.
בדרך כלל הוא יושב בירושלים ליד כיכר ציון. כמעט תמיד תמצאו אותו עם סיגריה ביד
לפעמים יש ילדים מסביב לאיתי, אבל לרוב תמצאו אותו לבד. יושב ושותק, יושב וכואב, לפעמים מנגן
הגיטרה תמיד נמצאת לידו, כבר שנתיים שהוא לא משחרר ממנה גם לא לשניה (אם תשאלו אותו, היא הדבר היחיד שתמיד היה קיים ואף פעם לא עזב אותו ככה סתם)
למה הוא נמצא שם כל היום, אתם שואלים?
הוא נמצא שם כי אין לו יותר לאן ללכת. מכיתה ט' הוא נודד בין מסגרות, הוא ניסה להצליח וניסה להיות אבל מהר מאד ברח מכל מה שהיה אמור להיות בדיוק בשבילו.
אף פעם לא זרקו אותו- הוא לא היה ילד רע. אבל אף פעם גם לא ניסו להכניס אותו למסגרת, אף פעם לא ניסו לשלב אותו ולהבין למה כל כך קשה לו.
איתי הוא ילד חכם, הוא לא ילד רחוב שעובר בין מסיבות, שגונב, שמחפש כל הזמן מריבות להיכנס בתוכן, הוא כמעט לא שותה. מידי פעם הוא כן לוקח איזה שאכטה ונכנס לסטלה כזאת שמשכיחה ממנו לרגע את כל מה שאוכל אותו מבפנים.
איתי הוא ילד טוב.
בדרך כלל הוא יושב בירושלים ליד כיכר ציון. כמעט תמיד תמצאו אותו עם סיגריה ביד
לפעמים יש ילדים מסביב לאיתי, אבל לרוב תמצאו אותו לבד. יושב ושותק, יושב וכואב, לפעמים מנגן
הגיטרה תמיד נמצאת לידו, כבר שנתיים שהוא לא משחרר ממנה גם לא לשניה (אם תשאלו אותו, היא הדבר היחיד שתמיד היה קיים ואף פעם לא עזב אותו ככה סתם)
למה הוא נמצא שם כל היום, אתם שואלים?
הוא נמצא שם כי אין לו יותר לאן ללכת. מכיתה ט' הוא נודד בין מסגרות, הוא ניסה להצליח וניסה להיות אבל מהר מאד ברח מכל מה שהיה אמור להיות בדיוק בשבילו.
אף פעם לא זרקו אותו- הוא לא היה ילד רע. אבל אף פעם גם לא ניסו להכניס אותו למסגרת, אף פעם לא ניסו לשלב אותו ולהבין למה כל כך קשה לו.
איתי הוא ילד חכם, הוא לא ילד רחוב שעובר בין מסיבות, שגונב, שמחפש כל הזמן מריבות להיכנס בתוכן, הוא כמעט לא שותה. מידי פעם הוא כן לוקח איזה שאכטה ונכנס לסטלה כזאת שמשכיחה ממנו לרגע את כל מה שאוכל אותו מבפנים.
איתי הוא ילד טוב.
- לקראת נישואין וזוגיות