מצוות עונה...נובל לאיטי...

אני ואשתי ביחסים על הפנים

השאלה  שלי היא כזו

בליל טבילה אני מעדיף להתעלם כי לא נראה לי שהיא רוצה משהו בכלל.. וגם כי שניסיתי בעבר היא דחתה אותי בטענה שיש לי אינטרס.

לפני כמה חודשים היא פתחתה תביעה ברבנות על גירושין והחלטנו לנסות שוב...

בתביעה היא גם כתבה על מצוות עונה שכביכול אני גורע ממנה..

מה היא בעצם רוצה?

יחסי אישות? בלי חום ובלי אהבה?

אם זה מה שהיא רוצה מבחינתי סבבה אבל אני לא רוצה להרגיש כופה

אני מעדיף לוותר (זה מבחינתי יותר מכבוד אליה ולא כדי לפגוע בה) השאלה איך מדברים על זה...

מקווה שהסברתי את עצמי

ראשית,כל הכבוד שהחלטתם לנסות שוב.זה דורש הרבה גבורה!לצמוח ולהצמיח
אבל אם אתם באמת נחושים להצליח, אתם חייבים ליווי של יעוץ זוגי או דמות שעוסקת בזה.
זו לא החלטה טכנית לנסות שוב ולמשוך זמן, אלא דורש לפתח תקשורת מסוג שונה ממה שהיה עד היום, וכחלק מזה לברר ביניכם את כל נושא חיי האישות.
מאחלת לכם בהצלחה ושמחה בזוגיות.
דיברת איתה?*אשתו של בעלי*
ניסית לברר מולה את העניין?
לא מובן לי איך היא מציינת שאתה גורע ממנה אישות כשהיא זאת שדוחה אותך כשאתה רוצה בקרבתה?
משו חסר לי פה....
מה להגיד לה?נובל לאיטי...

"שאנחנו במתח וזה ליל טבילה את רוצה סקס" ???

לא יכול...

אז או שהיא סתם רשמה את זה בכתב תביעה או שזה מפריע לה.

אני עכשיו פחות מסתכל על התביעה כי אנחנו מנסים לשקם והשאלה איך להתנהג..

ברור שלי בתור גבר יותר קל אבל למרות כל המשקעים בנינו אני אוהב אותה ולא רוצה לכפות...

אוי ממש לא להגיב ככה, יש עוד דרכים להגיד את זהג'סיקה

למשל להגיד לה פתאום כמה היא יפה, או לשים לה פתק על הכרית שאתה מאוד אוהב אותה ורוצה להתפייס...

איך היא תגיב אם היא תחזור מהמקווה ותראה על השולחן ארוחת ערב נחמדה לאור נרות ומוזיקה נעימה?

או תיכנס לחדר ותראה על המיטה עלי כותרת בצורת לב? היא תעיף אותם?? או שזה עשוי להמיס אותה (לפחות קצת)?

 

יש כל כך הרבה דרכים לרכך לב של אישה ולהתקרב אליה בצורה מכובדת ויפה.

דרכים עקיפות שמסוגלות למצוא את הפרצה בחומה ולשבור אותה.

 

כשאתה מתעלם אתה בעצם אומר לה שלא שווה לך להתאמץ בשבילה.

כשאתה בא במשפט ישיר מידי - אתה מנסה לכפות.

שניהם לא טובים וחייבים למצוא דרך מקורית אחרת.

מקווה מאוד ומאחלת שתצליחו לשקם את הזוגיות.קרן-הפוך
אבל אם ח״ו הדברים ידרדרו לכדי בית דין רבני, אל תסמוך שכל הנאמר והמוגש בכתב בתיאורים שהצדדים מצהירים לבית הדין - הוא האמת, כל האמת ורק האמת.

ולא מן הנמנע שהיא כבר בייעוץ בידי עו״ד או טוען רבני.
אדם סביר לא פונה לבית דין בעצמו וללא ייעוץ משפטי.
איזה כיף שהחלטתם לנסות...!סוסה אדומה
משמח לשמוע. מצטרפת למי שדיבר על ליווי מקצועי...
נראה לי שמאוד קשה לצאת משם לבד, ושכדאי שמישהו יתן לכם דרך וכיוון.

לגבי השאלה שלך...
כתבת בתגובה למטה שאתה אוהב אותה ולא רוצה לכפות, ולמעלה "מה היא בעצם רוצה? יחסי אישות? בלי חום ואהבה?"...

למה אתה מתכוון "בלי חום ואהבה"?

לענ"ד מה שהכי נכון, זה שברגע טוב בינכם, תדבר איתה על זה.
תגיד לה "שרה, אני יכול לשאול אותך שאלה"?
תראה לפי התגובה שלה אם היא נכונה לשמוע את הדברים מהסוג הזה...
ואז תגיד לה שב"ה אתם החלטתם לנסות שוב, אולי זה לא תמיד נראה, אבל אני אוהב אותך באמת.
רציתי לשתף אותך בדילמה שיש לי... אני יכול?
בעיקרון, למרות שאני לא רוצה לדבר על כל מה שקשור לזה, כי אני רוצה שבאמת נעשה תהליך...
תבעת על זה שאני גורע ממך את מצוות עונה, וזה הפתיע אותי לטובה. כי אני בכלל חשבתי שאת לא מעוניינת. (אל תיכנס גם לא במחשבה לזה שיש מצב שהיא סתם תבעה על זה)
בפעם ההיא ש... קיבלתי תחושה שאת לא רוצה את זה.
הרגשת שאולי אני אינטרסנט, ומתוך זה השתדלתי לא להמשיך לתת לך את התחושה הזאת, וגם האמת? כואב לי לקבל ממך דחיה.
אבל אני לא מדבר איתך עכשיו על עצמי, באמת אני מעוניין שתסבירי לי את העמדה שלך ביחס לזה, כי אני קצת בדילמה. אני לא רוצה לפגוע בך.
לא מצד זה שתחווי ממני אינטרסנטיות, ולא מצד זה שאני אגרע ממך.
את רוצה לדבר על זה?

(דברים אופציונאליים למהלך השיחה -
את מרגישה שאת צריכה תנאים בשביל זה?
אילו תנאים?
אני מאוד רוצה לחזר אחריך ואני חושש לקבל דחיה)...

תנהל איתה שיחה טובה, אני חושבת שזה יעשה לכם טוב. מה שבטוח לפחות תדע מה לעשות
בהצלחה ❤

מה שהיא רוצה זה חום ואהבה! ולא ריחוק!כלה נאה
ואם החלטתם לא להתגרש אז תעבדו על הקשר שלכם.
ובמקום להתעלם (מסכנה!! איזו הרגש נוראית)
אז יותר מתאים שתפנו ליעוץ זוגי. ותיראו איך אפשר להתקדם.

ואתה חייב לפייס אותה בליל טבילה לפחות.
חמור מאוד להתעלם.
אולי דרך זה שתראה לה כמה אתה רוצה אותה היא תתרכך?
אולי בגלל הריחוק היא מלאה עליך וזה מה שגורם לבעיות בעקיפין?

אתה שואל איך לדבר איתה על זה??
פשוט לדבר.
עצם זה שיש סגירות בניכם זאת בעיה.
אתם צרכים עזרה.
בהצלחה!
כדאי שתלך ותשאל אותה ותדבר על זה איתהמר שוקו
אם היא לא הייתה רוצה אותך היא גם לא הייתה טובלתליאן
אתה חושב שזה כיף ללכת למקווה? תדע שזה דיי סיוט!
כשלי ולבעלי היו תקופות רעות ולצערי היו בהתחלה.. לא חשבתי לרגע ללכת למקווה. כשכן הלכתי זה כי באמת קיוויתי שיקרה משהו.
תנסה יום אחד להתייחס אליה אחרת ביום המקווה אולי תופתע..
צודקת לחלוטיןחשובה1

תראה לה התרגשות, שמחה באותו היום,תפתיע אותה, תפנק אותה.

דבר אתה על זה.

אישה שלא רוצה את בעלה לא הולכת לטבול, אחד הסיוטים.

יש נשים שהודרכו ללכת בכל מחירסוסה אדומה
והאמת, שאני די מאמינה בזה.
לא כדאי ולא נכון בעיני שהטבילה תהיה על תנאי זה שאתם ביחסים טובים כרגע. כי כל רגע הוא רגע חדש.

יכול להיות שמי שלא הולכת לטבול ברגע של ריב זה בגלל האמונה שבליל מקווה חייבים לקיים יחסים? או בגלל חשש שהאיש שלה יגע או יפציר בה בניגוד לרצונה?

אני חושבת שיותר נכון להחליט שאם לא מתאים לכם, אתם לא חייבים לקיים יחסים בכח (לאישה פגועה בעיניי אסור לקיים יחסים - כלומר, זה לא רק שלגבר אסור להיות איתה עד שיפייס אותה, אלא גם לה אסור ממש להיות איתו עד שתתרצה לדעתי. זה פוגע בהמון רבדים בנפש, ובשניהם).

אבל הטבילה מאפשרת לכם לבחור בכל רגע נתון ואין לכם את ההגבלה החיצונית.
כלומר, חשוב בעיני שברגע שכן תרצו להתקרב, תהיה לכם את האפשרות.
המגע בלבד יכול לשחרר ולעורר פלאים בינכם.

מעבר לזה, נראה לי שיש גם עניין רוחני.
המקווה הוא לא רק מול האיש שלנו, אלא הוא גם מול עצמנו ומול הקב"ה.
אבל מרגישים את זה בעיקר כשעושים את זה לא כשזה על תנאי מה שמתחולל בינכם.

יכולה לספר שהיה לנו ליל מקווה אחד סיוטי ברמות שאני לא מאחלת לאף אחת.
אחרי לילה ללא שינה, כשכל הגוף שלי כואב מעבודה פיזית קשה בבית (פרפקציוניזם...) ועזרה ועמידה של כמה שעות בבית של ההורים, כשאנחנו מתארחים במקום שאנחנו לא כל כך מכירים, בשבת, מה שהצריך אותנו ללכת מהמלון הליכה של 10 דקות לעבר מקווה (שהתברר כ) מטונף שהיה באיזור - בפועל זה לקח שעה הליכה על עקבים ושמלה קיצית בכפור של ירושלים.
מקווה מגעיל עם בלנית שנגעה בי (כנראה שזה נהוג במקומות מסויימים), ועד שסוף סוף הייתי אחרי טבילה, כשאני עוד על העקבים והשלפוכיות והכאבי תופת בכל הגוף, האיש שלי התבייש להחזיק לי את היד כי היינו במאה שערים.
נפגעתי וכעסתי והייתי בטוחה שלא ארצה שיגע בי לפחות שבוע.

בסוף יצא שהיה רגע של חסד והסכמתי שיתקרב אלי, ושם, פעם ראשונה שהבנתי באמת את העוצמה של המגע שבין איש ואישתו.

זה שיחרר כל כך הרבה מתח, כאבים פיזיים! עייפות.
זה היה פשוט קסם מטורף. עד שלא הרגשתי את זה, לא האמנתי.

בקיצור, אני בעד מקווה בכל מחיר. לא בעד מגע בכל מחיר.
כל הכבוד לך, אמיתי מאוד.ק"ש
שתי הערות קטנות:
1. אם צריך עוד פעם, כדאי לברר. כאחד שמכיר את ירושלים, קשה לחשוב על מקום שאי בו מקווה, תוך פחות משעה הליכה. בד"כ גם אפשר לברר בפורומים של נשים על רמת נקיון וייחס מהבלניות.
2. בשכונות שזה לא מקובל, באמת לא לעניין לתת יד בפרהסיא. איני בטוח שזה לעניין גם במקומות אחרים, אבל במקום שזה לא מקובל זה ממש לעורר פרובוקציה.
סוסה אדומה
היה מקווה במרקח של 10 דקות, פשוט הייתי על עקבים (לא היו נעליים נוספות) ועם כאבי תופת בכל הגוף - מה שגרם להליכה של שעה בפועל...

לגבי נתינת יד, הרב שלנו אמר שזה בסדר גמור, וגם ראינו תמונות של רבנים גדולים בציונות הדתית שנתנו יד בפרהסיא.

נראה לי שהרצון לא לעורר פרובוקציה הוא חשוב, אבל לא יותר מלתמוך פיזית ונפשית באישתך שבאמת צריכה את זה.
זה בבחינה של חסיד שוטה בעיניי... ברור שיש סדרי עדיפויות.
כן... רק שהבעיה היא:Orit39
שהגברים לא ממש מחוברים למציאות כשזה נוגע לצרכים הנפשיים שלנו, הנשים 😓.... לפעמים אני חושבת, איזה נחמד היה אם היה מכשיר מתורגמן לגברים שהיו יכולים לקרוא את מחשבותינו בזמן מריבה.... "תעוף מפה!" מתורגמן: תשאר ותחבק אותי! "איזה קמצן אתה! כמו אמא שלך בדיוק!". מתורגמן: מקנה לה עגילי פנינה. וכן על זה הדרך.....
אמממסוסה אדומה
נראה לי שחשוב שנשלים עם זה שגברים מדברים בשפה שונה...
יותר קל להשלים ולנסות לדבר בשפה שהוא יבין מאשר לצפות שיבין לבד שפה שהוא לא מכיר.

אני חושבת שהקב"ה ידע מה הוא עושה כשהוא ברא את הנשים באופן מסויים ואת הגברים באופן אחר.
והוא מצפה מאיתנו שנעשה עבודה משותפת.

הוא מנסה להבין, והיא מנסה להסביר. ולהפך... (גם אנחנו לא תמיד מבינות מה מסתתר באמת מאחורי האמירות שלהם... וזה טבעי. זוג צריך ללמוד לתקשר. להבין כל אחד את עצמו ככל שניתן ולנסות להסביר לבן זוג שלנו).

לדעתי בכל מצב לא נכון לדבר עם בן זוג באופן הזה.
"תעוף מפה", "איזה קמצן אתה, אתה כמו אמא שלך"...
זה מאוד משפיל ופוגע..........

אפשר להשיג דברים בדרכים הרבה יותר חיוביות.

בקיצור, עבודת המידות של שני הצדדים.
טוב..... השאלה מה קורה במציאות...Orit39
את יודעת, כשהרגשות עולים על גדותיהם והבעלול בכלל לא מבין מה קורה איתך או שלא מעניין אותו, גם אמירות כאלה משתלחות להן בחלל האויר.. הכל כפרובוקציה כמובן.. או שזה רק אצלי? זוגות אחרים רבים במחמאות? 🤔😕😓
אני מאוד מבינה את התסכול ואת הקושיסוסה אדומה
אבל בעיניי מלכתחילה צריך לסכם בינכם שמילים כאלה, ולא משנה מה קורה, לא יוצאות מהפה של אף אחד מכם.
מילים שליליות שפוצעות את שנינו... חבל.....

בסופו של דבר גם למי שאומר אותן זה לא עושה טוב לנפש, וגם בכלל מצד ההשלכות של האמירות האלה לטווח הקצר והארוך.


היחס צריך להיות יחס של כבוד...
גם בזמן של פרובוקציה טבעית.

מאוד קשה לאדם שמגדירים אותו כקמצן לצאת מההגדרה הזאת ולרצות להעניק.
ועוד להיפגע בשביל אמא שלו...

זה כמעט על אנושי לשמוע דבר כזה ועדיין לרצות אי פעם להעניק משהו...

אם נגיד אנחנו רוצות להשיג משהו, בלי להגיד באופן ישיר כי אנחנו מתפדחות, אפשר למצוא דרך אחרת, חיובית יותר.

נניח, לשאול בקריצה אם הוא רוצה לקיים אחרי (במקרה שזה אחרי) או לפני (בקרה שזה לפני) החג את המצווה של לשמח את אישתו בתכשיטים וכו...
או להגיד שאת מאוד אוהבת את הפנינים האלה "אני רק רומזת"
ולהמשיך ללכת.

לתת לו צ'אנס לרצות לתת לך כי הוא אוהב אותך, ולא כי הוא מרגיש מאוים מההגדרה השלילית שתיפול עליו.

כתבת נפלא!💖לצמוח ולהצמיח
ממש מעריצה אותך!Orit39
לא בצחוק! ברצינות! אם את אף פעם לא מגיעהה למצבים האלה אני ממש מקנאה בך! קנאת סופרים כמובן....
אין מה להעריץסוסה אדומה
גם אם אני לא מגיעה למצבים הספציפיים האלה, אני עדיין יכולה להגיע למצבים קצת דומים שאני לא גאה בהם בכלל.

נניח, לחשוב (ולפעמים להגיד באופן קצת מניפולטיבי) מחשבה שלילית.

הבעיה היא בכלל שזה קיים במחשבה.
גם בנינו לבין עצמנו חשוב שנכבד את בן הזוג שלנו.
אם נחשוב טוב, נדבר טוב, ונפעל טוב.

נניח, במהלך וויכוח, שהוא לא מבין משהו שאת מסבירה לו 100 פעמים, ואפשר לחשוב "וואי... מה זה?? התחתנתי עם טמבל?" ולהעביר החוצה את המחשבה הזאת בצורה מניפולטיבית ומעליבה.
או לנסות לחשוב, "כנראה שלא הסברתי את עצמי מספיק טוב"...

ברגע שחושבים ככה, הוויכוח הופך לדיון מכבד ואוהב. וגם מפיקים לקחים לפעם הבאה.

נניח, אתמול הפקנו והגענו לכלל תקשורתי בנינו-
שמעכשיו ואילך, כל פעם שיש בנינו דיון, במקום להתחיל לדבר על פערי ההסכמה בנינו, להתחיל* לדבר דווקא על מה אנחנו כן מסכימים.
רק ככה אפשר להבין איפה נקודת המחלוקת שיש בינכם, אם בכלל.

בקיצור.... לכולנו יש מה לתקן.
הלכה בשולחן ערוךה' אלוקינו

אסור להתנהג ביחסי חיבה ברבים .. הלכה בשולחן ערוך... בגלל זה בעלך לא החזיק לך את היד כנראה 

למה התגובה שורשה אלי?ק"ש
לגופו של עניין, בנושא הזה זה לכאו' תלוי מקום. במקום שמקובל לתת יד בפרהסיא - זו לא כזאת חיבה. במקום שלא מקובל - לזה התייחסתי.
כתבתי את זה לסוסה אדומהה' אלוקינואחרונה

לפי הרב אבינר אסור..הוא לא התנה את זה באם זה מקובל או לא.

תודה לכולם...נובל לאיטי...

אני מרגיש שהיא הולכת למקווה לא כדי שיהיה משהו (אפילו הכי קטן) אלא בגלל סיבה דתית...

שלא מתייחסים אליי איך אני יכול לתת יחס?

ועוד שאלה

מה כל כך גרוע בזה שאני לא מתייחס? הרי זה מה שגם היא עושה...

חייבת לשאול את כל ציבור הגברים ולהאיר את עיניכם!Orit39
למה בכל פעם שיש בעיות עם האישה אתם מתקפלים ובורחים??? אני רואה את זה גם אצל בעלי. במקום לחזר, לדבר, לחפש איך לחדש את הקשר אתם מתעלמים מהמציאות ומחכים ש"הגל יעבור"... אז יש לי חדשות בשבילכם. אולי בעניינים ובעיות מסוגים שונים זו דרך טובה להתמודד. לא עם האישה!!!! אישה מפרשת את ההתעלמות שלכם כחוסר אהבה, חוסר אכפתיות לרגשותיה. הריחוק הזה שאתם יוצרים זה עונש בלתי נסבל עבורה!! ואח"כ מתפלאים למה גירושין? למה הנשים מתפרצות בזעם?? הן מ ת ו ס כ ל ו ת!!! וזה לא משנה איזה הצגות היא עושה לך. הצגות כן! התעלמות / צעקות .. מה שלא תעשה זה בשביל דבר אחד: לעורר אותך שתחזר אחריה ותראה לה שאתה אוהב אותה! ואתה במקום זאת עושה ההיפך......
מקווה שהבנת את דבריי. ומקווה שהדברים ביניכם יסתדרו!
כמה שאת צודקת!!!כלה נאה
על זה נאמר אל תיהיה צודק תיהיה חכם.

בסך הכל הם ירויחו מזה אם הם שוברים את האגו שלהם!
הפרוש של "אישה ניבראה מעצם" מסביר הכל.
מאה אחוז!!!קיקה

הפערים בין ראש של גבר לראש של אישה הם עצומים!!

אני פשוט חותמת על כל מילה שכתבת, כמה תסכול זה מביא

כי זו שפה שגברים לא מביניםאניוהוא
כשגבר מתנהג ככה - החבר שלו נותן לו את הזמן לעכל את המצב ואח'כ אומר חצי סליחה חוזרים להיות כמו קודם.

האשה רואה שבעלה לא מתייחס (בשפה שלו - הוא מכיל ונותן לה זמן לעכל) אז היא מחריפה את המצב - ומתנהגת עוד יותר גרוע - ואז הבעל גם נהיה מתוסכל - כי הוא עובד כמו שהוא חושב שהוא אמור לעשות- וזה לא פוטר את הבעיה אלא רק נהיה גרוע יותר וכו'..


את רוצה שבכלל יבין אותך? תדברי בלשון ברורה אל תשליכי מהרצון שלך שהוא יבין איך להתנהג.
אבל אתה רואה שהדרך הזו לא עובדתOrit39
וה"גל" הזה שחשבת שיחלוף הופך לצונאמי, אז למה להמשיך באותה טעות?
כמו שלך יש צורך בשקט כדי "לעכל" לאישתך יש צורך להרגיש נאהבת. אז מה אכפת לך לפני שאתה בורח לומר לה איזה כמה מילים טובות שירגיעו את הסערה שמתחוללת בנפשה? אחר כך תברח... וכשתחזור אולי אישתך לא תקבל אותך עם שטיח אדום, אבל לפחות לא תקבל צונאמי בפרצוף....
אבל גם אתן ממשיכות באותה דרך...נובל לאיטי...

למה לא לדבר ברור???

 

כי אישה פגועה לא יכולה.Orit39
אז בואי תפרשני לי משהו...נובל לאיטי...

היה סיכום שאני ואשתי נדבר מפה לשם התפתח ריב על משהו אחר ואז היא אומרת לי

"השיחה מבוטלת"

מה אני ילד שמקבל עונש??

אז מה בעצם היא אומרת?

שהשיחה מבוטלת....Orit39
עבר עריכה על ידי Orit39 בתאריך י"ז בסיון תשע"ט 11:22
כנראה שזו לא היתה שיחה אלא חלופת האשמות שלא הובילה למקום טוב ואישתך החכמה ידעה לעצור אותה בזמן...
הבנתי..לא משנה מה יהיה האישה או חכמה או צודקת...נובל לאיטי...

אז במקום להגיד בוא נעצור ונירגע היא העדיפה להביא לפיצוץ והיא עוד יוצאת החכמה...הזוי

שוב אתה מנסה להיות צודק במקום חכםאילנה2

היא החליטה לבטל דיון שהיה לה חשוב מאוד כדי שלא יהיה פיצוץ. 

אפשר לפתוח את הדיון מחדש ביום אחר אבל לנסות לדון בנושא אחד. 

היא עצרה לפני הפיצוץ... זה ההבדל.Orit39
כנראה שראתה בבינתה היתרה שבמצב הנתון אתם לא תירגעו. תפסיק להתגונן ותנסה לראות מה אני מסבירה לך. אתה לא בתחרות עם אישתך מי צודק! אם הגישה שלך בכל ריב היא לנסות להוכיח שאתה צודק ולכופך לה את היד כמו בהורדות ידיים איך אתה רוצה שלום בית? וכואב לך לחשוב שאישתך צודקת לפעמים? חכמה? זה באמת עצוב....
את לא יודעת אם מה שאת כותבת נכוןרקלתשוהנ
את לא מכירה אותה ולא יודעת למה עצרה
אמממ.... הסקת מסקנות פשוטה מתוך מה שכתב?Orit39
אבל את צודקת. אולי עצרה כי מכונת הכביסה צפצפה והיא רצה לתלות אותה.
אולי תשקלי הסבה מקצועית?אניוהוא
נשמע שאת יכול להיות עו''ד מוצלחת....



מאין לך שאני לא?Orit39
לא היינו שם כדי לדעתסוסה אדומה
באיזו נימה זה נאמר.
בכל אופן, יתכן מאוד שהיא ראתה שהיא לא מסוגלת לנהל שיח מצידה כשאתם במצב הזה.

עם זאת, אני מאמינה שאם היא היתה אומרת "אני לא מסוגלת לדבר עכשיו, נדבר בהזדמנות אחרת" זה היה מתקבל אצלך יותר טוב.

שמע, צא מנקודת הנחה שאף אחד לא מושלם.
לא היא, לא אתה ולא אף אחד אחר...
ככה יהיה לך קל יותר לעבוד על מה שאתה צריך לעבוד, ולהכיל את זה שיש לה על מה לעבוד.
בכל מקרה, יכול להיות שהיה משהו בריב בינכם שגרם לה להגיד את זה דווקא בצורה הזאת, ולכן אני לא שופטת.
רק אומרת שאני מבינה את הקושי שלך עם האמירה הזאת גם במקרה שהיא היתה מוצדקת (נניח, הפצרת בה לקיים שיחה אבל לא בהקשר אחר במקום לנהל שיח, האשמת או רבת איתה אז היא אמרה את זה במזיד או שלא במזיד באופן הזה) בלהט הויכוח.
^^אניוהוא
יכול להיות עוד הרבה דברים,

אבל כדי לקיים בית צריך לדון לכף זכות.
את יכולה להגיד אותו דבר לאשהאניוהוא
את רואה שהוא לא מתנהג כמו שאת מצפה, אז למה את ממשיכה להחריף את המצב?

כל מה שכתבת תכתבי הפוך.

אבל הכי קל להגיד לגבר תמיד שהוא אשם בהכל.
לא אמרתי שאתם אשמיםOrit39
אלא שאתם טועים בכך שאתם חושבים שההתרחקות שלכם תפתור את הבעיה ויוצרים בדיוק את ההיפך.
אז אפשר שכל אחד יתבצר בעצמו ולא פתרנו כלום. אז תסבול ותשלם מזונות כמו ילד טוב.
אבל אפשר גם אחרת. אם אישה מסוגלת להתגבר רגשית ולחייך אליך אחרי שברחת לה והוכחת לה שהיא לא מעניינת אותך - אז יופי! פתרנו את הבעיה!
אני אומרת לך שיש מצבים שאישה לא מסוגלת להתגבר על התסכול והרגשות הרעים שלה עד שתדע שאתה עדיין אוהב אותה. וזה גם קשור לעוד דברים שהיא לא מספרת לך. יש לה קשיים מכל כך הרבה כיוונים שאתה רק החץ האחרון והעוגן האחרון שלה להתמודד עם הכל. (הורמונים משתוללים בהריונות.. לידות.... כאבים... צרות עם הילדים... צרות עם החמות... כל מני צרכים אשיים שלא מתממשים.. ביעות כלכליות....ועוד ועוד....)
אז לא אמרתי אל תלך להתייחד עם עצמך. לפחות תגיד לה משהו טוב לפני. לא כזה סיפור...
שוב, הגישה שלי היא - שכל אחד ינסה לשנות את עצמו ולא את האחראניוהוא
לגבר שיבוא - אגיד לא להתעלם
אבל לאשה אגיד - אל תעשי מניפולציות.

את מצידך - רק הגבר צריך לא להתעלם, והאשה 'אין לה ברירה'. את זה אני לא מקבל.
שינוי דפוסי התנהגות קשה לשני הצדדים, וכל אחד צריך לעשות את המאמץ שלו
שלום בית הוא לא אחריות בלעדית של הגבר ...
מכיוון שכותב השאלה הוא גברOrit39
והוא עושה טעות לעניות דעתי, הגבתי כפי שהגבתי והבאתי חו את הגירסא הנשית בסיפור. אם אישתו היתה כותבת אולי הייתי כותבת לה לא להפגע מכך שבעלך מתעלם ממך... אולי...... לא יודעת כמה זה היה עוזר.
בכל אופן גם אתה וגם כותב השרשור תעשו עם היחסים שלכם מה שאתם רוצים. אתם גם יכולים להתעלם מכל מה שכתבתי ולהמשיך בדרככם המתכטשת. אבל כמו בכל קרב אגרוף שני הצדדים יוצאים עם פנסים בעיניים. חבל...
כתבתי כך -מכיוון שבאת להטיף מוסראניוהוא
לא כתבת בשום מקום את ההבנה בפער בין המינים.
רק את הלגיטימיות בהתנהגות האשה והאשמה של הבעל.

ובנוסף את מתחבאת מאחורי 'לא יודעת כמה זה היה עוזר',
למה את מצפה מהגבר שיצליח לשנות דפוס התנהגות אבל לאשה מותר להתבצר בהתנהגות שלה?
לא כתבתי כדי להטיף מוסר.Orit39
כותב השרשור נמצא בבעיה עם אישתו. אצלך אני לא יודעת מה קורה. זיהיתי חוסר הבנה להתנהגותה של אישתו. וניסיתי להסביר את הצד שלה כדי שידע איך להתמודד איתה במצבים אלו. אם לא היה לי רצון ליצור שלום בית ביניהם לא הייתי טורחת להקליד מילה אחת. לא משעמם לי בחיים באמת! אני פשוט יודעת כמה זה חשוב.
ואתה מוזמן לחפש בכל ההודעות שלי כמה טחנתי את עניין השוני בין המינים. דווקא משום כך באתי להציג בפניכם את הצד שלנו הנשים שאתם לא מודעים אליו. ואתה טוען לגביי בדיוק מה שאתה עושה. אתה זה שחושב שהצד השני צריך להשתנות ומאשים את האישה, לא אני. אני פשוט פניתי אליכם הגברים אתם פשוט לא מוכנים לשמוע.
וכתבתי 'לא יודעת כמה זה היה עוזר' כי זה כמו לומר לאדם שקיבל אגרוף אל תצעק מכאבים! זה בדיוק זה. לאישה פגועה צריך לדבר ברכות ולפייס אותה ותפסיקו לחשוב שזה מוריד מהערך שלכם - נהפוכו! הערך שלכם רק עוךה בעינינו כשאתם מנסים לפייס ולא מתנהגים כמו מאצ'ואים.
ושוב. הכל בגדר המלצה. אתם יכולים להתייעץ עם מי שאתם רוצים. בינינו אין שום ויכוח.
אני אענה לך בתור אישהקיקה

נראה לי שזה הבדל עצום בין גברים לנשים, ואולי כאן טמון חוסר ההבנה. אני אסביר מה הבנתי על עצמי: קודם כל הנקודת פתיחה היא שהזוגיות שלי ב"ה נפלאה, אמנם יש עליות ומורדות כמו אצל כולם אבל הסך הכללי מצוין. אני התחתנתי אחרי תקופה מאד קשה שהייתה לי בתור בחורה (נפילה רוחנית שהייתה בעקבות שורת מקרים טרגיים שעברתי) והגעתי לחתונה מאד חסרת ביטחון ועם הרגשה שאסור לי לדרוש כלום ומה שקורה אני צריכה לומר תודה.

עם הזמן זה ב"ה השתפר ואין ספק שהיום כבר עשיתי כברת דרך ארוכה מאד, הרבה בזכות בעלי המדהים.

תכלס הנקודה שבה נפגשתי עם מה שאתה מתאר זה שמבחינה אינטימית היו תקופות שבגלל לחץ בעבודה של בעלי או כשהיתי בהריון יצא שהרבה זמן לא היו חיי אישות (יכל להיות גם שבועיים שלושה) ואותי זה חירפן בטירוףף לא ידעתי למה זה עכשיו ניסיתי גם לרמוז לו על זה במלא צורות ואופנים ושום דבר לא זז והכל ישר התיישב לי על המשקעים שלי שאולי בעלי לא אוהב אותי ואולי הוא לא נמשך אלי, תכלס אחרי הרבה זמן אזרתי אומץ ופתחתי איתו את זה והוא היה פשוט בהלם, אמר לי שהוא לא הרגיש את זה בכלל ולא שם לב ולמה לא אמרת, תכלס מה שהבנתי זה שאשה תרמוז בכל מיני דרכים, שהרבה פעמים הבעל לא מבין, כי אצל גברים הכל זה תכלס ואני מאמינה ( א"א לדעת בלי להכיר את המקרה אבל השערה שלי)  שעצם זה שאשתך הולכת למקווה זה בעצם אמירה שלה שהיא רוצה אותך ולא סתם עונה זה חיוב ומי שמבטל כתוב על זה דברים קשים מאד כי ההרגשה של אישה שבעלה לא רוצה אותה ולא מתעניין בקרבתה היא נוראית!!!!!!!!! אפילו אם היא יודעת שבעלה אוהב אותה קל וחומר אצלכם שהכל על כרעי תרנגולת וכל החיים לא ברורים, אני אומרת לך תנסה, מה כבר תפסיד?? מקסימום לא ילך אז תדע שלפחות ניסית ותוכל גם להגיד את זה בבי"ד, ואל תרתע אם היא בהתחלה תהיה מסוייגת, זה מאד טבעי אם זה מה שיהיה אחרי כל מה שעברתם ועוברים, חכה בסבלנות שהיא תיפתח, תגיד לה כמה את האוהב אותה למרות הכל וכמה כואב לך שזה המצב, אם היא מתחילה לדבר לא יפה תבין אותה, היא יושבת על מטענים!!!!!!! אל תתפרץ אלא חבק אותה ותגיד לה כמה את המצטער,

כלל אחד שלמדתי מהזוגיות שלי: במלחמה אין נמצחים, כולם מפסידים. גם אם לרגע נראה שאתה משפיל את עצמך תזכור שאתה עושה את זה למטרה חשובה מאד ותדע שבסוף זה תמיד משתלם!!!!

ותזכור את זה כל הזמן כי בשעת מעשה זה קשה מאד!!

ועוד משהו, תתפלל. תפילה פותחת שערי שמיים וזה עובדה!!

מלא הצלחה

סיבה דתית לא מעניינת אם היא לא מתכוונת להיות איתךכלה נאה
כי זה כמו לא ללכת.

גרוע שאתה לא מתייחס כי לגבר מדובר על שחייב לפייס את אישתו עד שתתרצה.

אם לא תראה לה ריחוק ולא רק במצוות עונה. תקשיב מה מפריע לה.
מאמינה שהיא בן אדם עם לב והיא תבוא לקראתך ותעריך. (לא מדברת על אישה מושחטת או בעיות נפשיות)
רק אתה צריך ללמוד איך לעשות את זה.
אבל אם היא פגעה בי למה אני צריך לפייס??נובל לאיטי...

אני לא מחפש להשפיל אותה אני פשוט לא מסוגל להתקרב אליה אחרי פגיעה..

זה פוגע בגבריות זה מוריד את החשק....

לא מבין למה היא מסכנה שצריך לרחם עליה ואני יוצא הרע בסיפור...

אתה צודקרקלתשוהנ
ותנסה לא לקרוא את מה שכותבים לך כהאשמות (למרות שאני מסתייגת מנימת ההאשמה, זה לא הוגן לדעתי להאשים רק את הגבר - גם האישה צריכה לעבוד על המידות), כולם יודעים שזה עבודת מידות עילאית להצליח לעשות צעד לקראת כשאתה זה שנפגע.
אבל יש משהו בזה שאישה יכולה להתרחק כשהיא נפגעת, וכשאתה מתרחק גם, או לא עושה צעד לקראתה לפייס אותה ולחזר אחריה ולהראות לה שהיא רצויה, זה מחמיר וגם יכול להעלות דברים אחרים לגמרי - אולי אני לא מושכת בכלל? או אולי הוא לא רוצה בקרבתי אם זה לא מגיע עד הסוף? או אולי כל כך פגעתי בו שכבר לא אכפת לו ממני?...
אלף תחושות שמקשות עליה להתרכך ולהתקרב.

זה לא עניין של צודק או לא, ואם תצליח להתגבר היא תדע להעריך את זה, כי הצלת את שניכם (בתקווה) ממעגל של התרחקות-היעלבות-התרחקות.

וכמו שכתבה כלה נאה, בסיס של הבסיס שהקירבה לא תהיה רק בזמן של המקווה - זה פוגע עוד יותר.

בהצלחה גדולה!!!!!


אתה לא הרע בסיפור. ואולי אתה גם לא אשםכלה נאה
אבל הייתה תקשורת נכונה בניכם אז הייתם יודעים להסביראת עצמיכם ולומדים מה מפריע לשני ואיך לצאת מזה ולא להתרחק.

אפשר להגיד שרוב המריבות הן מחוסר הבנה ולא מרוע או שינאה.הפגיעות אליך זה יותר סימני מצוקה

החזון כיש כותב עיקר רצון האישה שתיהיה חביבה על בעלה. וכשזה אינו קורה קרוב הדבר לפיקוח נפש.
כיוון שאישה לא תובעת בפה היא באה בתלונות אחרות שזה בעצם למה אתה מתרחק ממני. או לא אוהב אותי...

וזה שהיא אומרת שאתה עושה את זה לעצמך ולצורך שלה זה בשביל לשמוע כמה שאתה אוהב באמת...וזה ניקרא פיוס. התורה מחייבת מצות עונה ע"י פיוס ורצוי.

וע"י שאתה מתעלה על עצמך ואתה מראה לה שהיא רצויה ואהובה בזה אתה ניקרא גבר!
שם עיקר הנתינה. אם לא מבין את הקטע הזה הוא ניקרא חנון.
כאילו מה היא רוצה מימני??
אוקיי....אבלנובל לאיטי...

אם נגיד רבנו ריב קשה על משהו שרציתי או שלא רציתי...ברגע שאני מפייס אותה היא בעצם מבינה "איזה כיף ..הוא מסכים לי.. הוא וויתר לי..אני יעשה את זה גם בפעם הבאה..."

כאילו היא מבינה את הוויתור שלי בגלל רצון לשלום כחולשה...וזה מה שמתסכל

תשמעסוסה אדומה
אין מצב שמישהו נפגע סתם.
בטוח שיש לך חלק בפגיעות שלה כמו שבטוח שלה יש חלק בפגיעות שלך.
אתה לכ צריך להתנצל על דברים שאתה לא מתנצל עליהם.
אבל כן ראוי שכל אחד מבני הזוג ישאל את עצמו בלי לצפות מהשני, איפה אני צריך לחזור בתשובה ולהתנצל על זה.

אתה יכול להגיד לה מראש שאומנם אתה פגוע ממנה, אבל אתה מניח את זה בצד כרגע כי ברור לך שגם היא פגועה ממך וכואב לך על זה.
ועם זה לגשת להתנצל על החלק שלך. תבקש סליחה ותפרט על מה אתה מתנצל, ואפילו תשאל אותה מה עוד כואב לה.
ברגע שאתה אומר את זה עם ההקדמה של ה"אמנם אני פגוע", אתה לא מסתכן בזה שהיא תחשוב שאין לה גם על מה לעשות תשובה. ואם זה יקרה, לפחות אתה תהיה בטוח שזה לא בגלל הצעד הזה שלך, אלא בגלל סיבה אחרת.

אני מסכימה עם מי שאומר שגם אישה צריכה לעבוד על המידות שלה.
אבל אנחנו לא מדברים איתה כרגע, אתה זה ששאל, והתשובה היא שגם לך יש על מה לעשות תשובה. אין מצב בעולם שלא.
וזה לא כי אתה הגבר, אלא כי אתה זה ששאל.

הרבה פעמים כשצד אחד עושה את הצעד, הצד השני מצליח פתאום לראות שגם לו יש מה לתקן...
כשכל אחד מתבצר בעמדה שלו, אין שום סיכוי לקשר.

ולהקדים שלום זאת מעלה, והבאת שלום בין איש ואישתו אלו דברים שהאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא.
כל שכן כשזאת אישתך.
בקיצור, אתה לא יוצא פרייאר, אתה יוצא גדול. הכל עניין של גישה. כשאתה תאמין בזה, היא תאמין בזה גם כן.

ולגבי החיזור, העולם בנוי ככה שהגבר מחזר.
אני לא יודעת, אבל חז"ל אומרים לכם שאסור לכם להיות עם האישה שלכם לפני שתפייסו אותה.
והקב"ה ברא אתכם כאלה שכנראה צריכים את זה מאוד וככאלה שהרצון לזה לא ממש תלוי בתקשורת בינכם.
מפה כן אפשר להבין, שאולי גם דרך הטבע שבמקרים כאלה הגבר מחזר ומפייס.
(אם עושים את זה נכון, גם אישה מפייסת על החלק שלה).

אני יודעת שנשמע שסתרתי את עצמי.
אחרי ריב קשה לא הולכים לישון בלי לדבר על מה שקרהכלה נאה
לפייס זה לא דוקא לוותר על העמדה שלך. אלא להרגיע את המצב. שתבין אותך.
שלא שמת לב.. או באמת לא התכוונת שזה יגיע לויכוח כזה או לפגיעה. ומילים טובות...

וגם אם ויתרת על משהו תדגיש לה שאתה מוותר על..כי היא חשובה לך.
אם היא תנצל את זה ?
מאמינה שהיא תעריך ותבוא לקראתך בעוד דברים.

מדברת מנסיון שלי. כשבעלי הייה מוותר לי על משהוא אומר לי מה ה' רוצה ממני? שאני ישמח את אישתי אפילו שנפגעתי. אז זה מה שאני יעשה כי את הכי חשובה. מבטיחה לך שהוא הרויח בגישה הזאת.
איזה חמוד סוסה אדומה
איזה חמוד סוסה אדומה
תפקידך בתור גבר זה להובילמר שוקו

וככה גם בפתרון הבעיות- תפקידך זה להוביל פתרון הבעיה.
אסור לך "להחזיר לה"- תפקידך זה לבוא וליצור קרבה דרך המצב הקיים. אם היא מתעלמת- תחזר. אם היא מזלזלת- תכבד וכולי ובסוף תפתח את זה איתה ותבקש ממה את מה שחשוב לך בצורה מכבדת.

מסכימה חלקיתרקלתשוהנ
כי בתוך זה גם אישה צריכה לעבוד על המידות, לא רק הגבר.
נכוןמר שוקו
אני מתכוון לומר שבתור גבר תפקידו לעשות את הצעד הראשוני.
למרות שזה לא יזיק אם גם האישה תעשה את זה לפעמים,אבל קודם זה אחריות של הגבר
כגבר,סוסה אדומה
מה הנימוק שלך לזה שהאחריות היא על הגבר?
אני כגבר לא מחכה שדברים יקרו מעצמםמר שוקו
הבנת את השאלה?סוסה אדומה
השאלה היא מה הקשר בין זה לבין זה שאתה גבר.
גם נשים לא מחכות שדברים יקרו מעצמם...
זה הנימוק וזה מאפיין גברימר שוקו
למה, אישתך מחכה שהכלים ישטפו את עצמם?סוסה אדומה
כל אחד בתחומו יוזם איפה שנראה לו ואיפה שברור לו שהוא צריך לעשות.
השאלה היתה למה אתה חושב שגבר הוא זה שאמור לחזר.

אבל אם זאת התשובה שלך, אז אוקיי.
יכול להיות שבגלל שהגר צריך את זה יותר?נובל לאיטי...

לדעתי חבל שהשוויון זכויות פסח על הנושא הזה..

נראה לי גם שזאת הכוונה - כל אחד מתאמץ יותר בתחומוג'סיקה

ובמה שחשוב לו.

 

אבל מי זה בכלל השוויון זכויות שיוכל לשנות את המציאות?

גבר צריך את זה בהרבה יותר.

ההשוואה אינה נכונהOrit39
הרי סיכמנו את זה שלגברים ונשים מבנה נפשי אחר. אישה פגועה לא תצא מהפגיעות שלה עד שלא תהיה משוכנעת שבעלה עדיין אוהב אותה והיא מצפה ליוזמה שלו. ואם היא לא באה (היוזמה) אה הפגיעה הולכת ומעצימה מרגע לרגע. למה הגבר מצפה כשפוגעים בו אני לא יודעת. אני כן חושבת שהגבר לא מרגיש תלוי באהבת אישתו עד כדי כך וזה קשור לשרשור אחר שהיה כן "ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך" ימשול איך שאני רואה את זה זה גם בין היתר התלות הרגשית של האישה באהבת בעלה.
התשובה שלי כי זה הטבע שלנומר שוקו
וזה הדרך בה המוח שלנו פועל, לחזר לעשות ולפתור בעיות
הנשים פועלת לרוב בדרך עקיפה ומרומזת, מצפות מאיתנו להבין לבד מה ההמשך מה שכמובן נדיר שקורה...
ברור שאישה צריכה לעבוד גם על המידותכלה נאה
אבל יש כאן משהו חמור. בעיה קבועה של התרחקות.
א ב אישה צריכה להרגיש נאהבת. ואחר כך יגיד למה היא צועקת.
אחרי שתרגיד נאהבת והיא ממשיכה לצעוק ולפגוע יש מה לבדוק הלאה.

אם המצב לא היה חמור היא לא הייתה הולכת לרבנות.
הלכתם לטיפול?סוסה אדומה
ביצה ותרנגולתירא שמים!
גם היא בטח חושבת ככה.
צריך לדבר והחליט באופן דו צדדי להשתנות. וגם אם זה לא מעשי כרגע.. תתחיל אתה, על חשבון הגבריות שלך.. אחרת לא יהיה סיכוי
טיפ כללי לשיחה:יהלומ
לפעמים אפשר לדבר על המקרה בצורה תיאורית
כששני הצדדים מבינים היטב על מה מדובר.

זה מיקל על השיח
זה נותן אווירה יותר קלילה ואפילו לעיתים קרובות מוסיף חיוך
ומשום מה, קל יותר להגיד את דעתך בצורה הזו.

לדוגמא
שב איתה על הספה
תגיד לה שיש לך שאלה תיאורית לשאול אותה
'אם היה מישהו איזה בחור חביב, שרב עם אשתו וזה אבל ממש אוהב אותה, והוא היה מתלבט אם היא רוצה אותו, מה היית אומרת לו במקומה? '
ממשיכים עם השיח בצורה הזו. אתה תראה שזה פותח.

בהצלחה!
אהבתיג'סיקה


איך מדברים? מדברים.Orit39
נשמע שכל הבעיה שלכם היא תקשורתית. קח ערב, תזמין אותה לאיזה מקום שקט וניטרלי או אפילו בבית לאחר שהילדים ישנים אם יש ילדים, שבו על כוס קפה ותדברו בנחת. תדגיש בפניה שאתה רוצה שהשיחה תהיה בכבוד מבלי הרמת קול. אל תדברו ישר על עניין המקווה וכו... זה הדבר האחרון. אישה רוצה את בעלה אבל קודם תטפלו בקצר שלכם ואז הכל יסתדר גם העניין הזה.
במחילה אפשר לשאול למה היא רצתה להתגרש ולמה חזרה בה?אלגריטי
אתה לא חייב לענות.
אני רק תוהה עד כמה היא שלמה עם ההחלטה לנסות שוב ואיך היא רואה את העתיד של הנישואים שלכם.
מלחמה!! איך אתם שורדים נכון את התקופה הזו?חיוך2019

אצלנו זה 3 ילדים: 7,5 ושנה וחצי.

קומה שלישית, מקלט בכניסה. אין ממד.


האמת שבהתחלה המקלט היה דוחה, אבל ב"ה טיפלנו בזה. הבאנו מנקה רצינית, קניתי דשה סינטטי לרצפה (כי הרצפה מבטון חשוף) ועם הזמן שדרגנו שם ועכשיו זה מקום סך הכל נחמד.


אני מרגישה כבר מותשת, מוצפת


אשמח לשמוע מה נותן לכם כח בתקופה הזו?

איך ליצור נפרדות וזמן גם לעבודה ופנאי אישי בצוך כל התובענות של המצב...


ואיך לעלות תמורל...

האמת שמאתגרנקדימון
והידיעה שזו מלחמה קיומית של אין ברירה עוזרת אבל גם לנימוק הזה יש מיצוי.

האם שקלת ליטול קלמנרבין או מרגיעים טבעיים אחרים? לפעמים צריך גם את זה עד שיסתדר

לא ניסתי..חיוך2019

מאמינה בחוסן מנטלי

אז מנסה לשאןב רעיונות🙂

אני לא חושב שזה סותרנקדימון

אפשר לשתות קמומיל להרגעה, ולשתות מיץ תפוזים טרי כדי לקבל ויטמין c נקי, אז למה אי אפשר לקחת רגיעון טבעי בכדור?
 

זה לא במקום עצות מנטליות, זה עצה נוספת. אל תבואי שלילית לזה, לא מדובר במשהו כימי או ממכר.

אני יותר חושבת שזה עוד סבב ומי יודע עוד כמה יהיוחיוך2019
וזו מחשבה מחלישה
לזה אין פיתרון מוצלח כל כךנקדימון

חוץ מההבנה שהעולם מורכב. לפחות אנחנו נמצאים בארץ ישראל, ריבונים על עצמנו, ויכולים להגן מבלי להיות תלויים בחסד המזויף של העמים.
 

ובעז"ה גם זה נראה שבכל מקרה נצא מהמלחמה (אולי סבב) הזה מחוזקים ייתר עם מעמד אחר, בריתות אחרות, ותודעה אחרת.


 

רק ראיה לטווח הארוך יכולה להועיל כאן.

יפה, מחזקחיוך2019
בעינייoo

זה יותר כמו מלחמה אחת מתמשכת עם הפסקות

זה כנראה ימשיך

אולי עוד הרבה זמן


זה לא מחליש אותי

מה שהיה לפני רצף המלחמות הללו

היתה אשליה

שמחיר הניפוץ שלה יכל להיות גבוה בהרבה

כל מה שיקרה

הרבה יותר טוב ממה שהיה פה קודם


הטיפים שלי


להתעלם מהחדשות

לצמצם התייחסות למלחמה למינימום

להתעסק בדברים שיש עליהם שליטה

כאלה שנותנים תחושות טובות


לחיים יש להציע הרבה יותר מאזעקות טילים וחדשות

זה כנראה ימשיך, איך אתה רואה את זה?חיוך2019
מלחמה שתמשך עוד כמה שנים?

זה מעבר ללהתעלם מחדשות, זה זה שאי אפשר לתכנן שום דבר, לבסס קרירה, הילדים קופצים וצריך להעסיק אותם והכל מיטלטל

אי אפשר לדעת כמה זמןoo

לילדים אולי למצוא פתרון ביניים שיכול להחזיק תקופה


קריירה כדאי שלא תהיה תלויה רק בזמני שגרה

ולעשות איזושהי חלוקה זוגית בקשר לילדים


אפשר לתכנן דברים

במגבלות מסוימות

רוב הדברים אפשריים

אם באמת רוצים אותם

האמת?עוד מעט פסח

לומדת תנ''ך.

התחלתי בלימוד הנ''ל היומי, וזה פשוט מרחיב את הדרך להסתכל על המציאות. זה נותן ראייה רחבה של מה שקורה כאן והמון המון תקווה. כשקשה לי אני עושה בינג' ומרגישה אח''כ שאני חוזרת לנשום.

זה נותן לי אמונה וחוסן מנטלי בכמויות.

ממליצה מאוד.


רעיון יפהחיוך2019
מה את לומדת?
הנ''ך היומיעוד מעט פסח

אלה פרקי תנ''ך מבוארים על ידי הרב פרנקו מישיבת הגולן.

אפשר למצוא בכל אפליקציה שאת שומעת בה פודקאסטים או מוזיקה.


דוגמא לפרק ששמעתי במוצ''ש האחרון (רק כדי להתבשם. ממליצה בעקרון לשמוע על הסדר)-

'תהילים מזמור פג


ואם שמעת, חשוב לזכור שאלו שיעורים בני חמש-שש שנים, שהוקלטו לפני ה-7.10.

הרלוונטיות שלהם רק מראה כמה אנחנו תחת השגחה אלוקית.

יש משהו כתוב או רק מוקלט?חיוך2019
אני חושבת שזה מוקלטמתיכון ועד מעון

גם אני שומעת, מאוד אוהבת.

אני נמצאת בקבוצה ששולחים בה מידי יום 2 פרקי נ"ך ע"מ לסיים לשבועות

לא מכירה כתובעוד מעט פסח
יש קבוצה מלווה עם חומרים שאנשים שלומדים מעלים, אבל אני לא שם ולא יודעת מה יש ומה אין שם.
יעזור לך לדעת שהילדים חוזרים למסגרות ביום ראשון?רוני 1234
זה לא וודאי. ותלוי בכל מיני דבריםיעל מהדרום

לק"י


אם זה מעודד אותה, היא יכולה לחשוב על זה...

אבל לדעת שזה לא סופי.

לא כולם חוזרים כנראה5+אחרונה
גם אם יחזירו, לא בכל המוסדות קיים מרחב מוגן ולא בכל מקום יחזירו. צריך להערך לזה. 
היה לי דוחה אצל חמי וחמותי בחגחיוך2019

מאז ומתמיד היה לי קשה שם.. בשנים האחרונות ההגעות שלנו ללינה הצטמצמו לפסח וסוכות. בדכ היינו ישנים בקומה למעלה ושם יש שני חדרים.

מורכב לי שם מאד, אח אחד עם אספרגר נמצא בדכ אצל ההורים בחגים.

הבית מבולגן, מוזנח ולא הגייני. שירותים מלוכלכים, מטבח מזונח וכו...


בשנה וחצח האחרונות, אחות של בעלי באה לגור שם עם החבר שלה והבת שלהם בת שנתיים והם השתלטו על הקומה למעלה.


נשאר לנו רק חדר אחד בקומה למטה, שהוא גם הממד, חדר קטן ביותר שיש בן מקום למיטת יחיד ושני מזרונים על הרצפה. בזה עם תכננו שנהיה משפחה של שני הורים ו3 ילדים🤬 בעוד בקומה למעלה יש שני חדרי שינה ובאחד מהם  אף אחד לא ישן.


למיותר לציין שהיה זוועה, הילדים קפצו על המזרונים, קפצו מהמיטה למזרונים שברצפה, רבו כי היו צריכים לישון שניים על מזרן אחד. התינוק בכה רוב הלילה ולא מצא את עצמו.

באמצע הלילה אזעקה ונכנסו לממד הזה עוד 6 אנשים פלוס כלב.


סבל


חמותי התפלאה למה לא נשארנו גם שבת אחרי החג פחחחח


אני כועסת. אם כבר הזמנתם אי אפשר לאפשר להיות בחדר הפנוי למעלה? אשכרה הגיסה השתלטה שם אז אי אפשר..


הבית היה סירחון. לא יכלתי לעמוד בזה, רוב החג יצאתי להסתובב בחוץ.

ומרפי כשיצאתי למטלה עם התינוק אחרי דקה שתיים היתה התרעה ואזעקה, ולרוץ לממד 3 קומות למעלה עם תינוק בן שנה וחצי ביידיים.


למחרת החג כשהתעוררתי בבית גילתי דימום והריון שחשבתי שהתחיל נגמר.


רע לי.


איך אפשר להזמין אנשים ולא לאפשר להם תנאים מימנליים של שהות?


איך אפשר להשאיר חדר ריק ולדחוס את כולם לחדר אחד. אני עצבנית. אבל יותר מזה מוצפת ולא מצליחה לחזור לרוגע והשלווה שלי.


למה בכלל הלכתי לשם.. הלכתי כי חשןב לי שלילדים יהיה סבא וסבתא בליל הסדר, אבל החויה היתה זוועה  והגוך שלי עדיין מזועזע מזה.


אפשר לדבר עם חמותך על זה?חושבת בקופסא

לפנות בעדינות ולבקש את החדר הריק?

בכל מקרה נשמע מבאס ממש. מה בעלך עושה בשביל לשפר את התנאים האלו?

אז תצמצמו גם את הפעם בשנההעני ממעש
דפא 2 תפתחו מולם הכול
באמת לא פשוטנהג ותיק

ומורכב


אי אפשר להסביר להם?

למה לא היה אפשר להיות בחדר הפנוי למעלה?

כביכול זה נהיה הבית של האחות שהתנחלה אצל ההוריםחיוך2019
ולחלוטין לא ידעתםנהג ותיק

לפני שהגעתם שזה יהיה המצב?

וגם אם זה הבית של האחות, אי אפשר שאח שלה ואשתו או האחיינית יהיו שם?

באמת מוזר להזמין כשלפחות לזוג אין מיטה לכל אחד משני בני הזוג

מסכימה שזה פחות מתאיםחיוך2019
אני חשבתי שנהיה גם בחדר שלמעלה ובו יש 3 מיטות. העניין שהכל רגיש בין האחות לחבר שלה, כשבאנו בסוכות הוא לא היה ואך אחד לא העז לשאול איפה הוא.   הוא כנראה שכר דירה לבד. אחות של בעלי והחבר לא נשואים כי כביכול היא דתלשית שלא מאמינה ברבנות וההורים שלי בעלי הולכים על קצות האצבעות ולא מעיזים לשאול שום דבר, העיקר שעכשיו הם שוב ביחד, כי יש להם ילדה בת שנתיים, אז לא נעים להם לשאול אם אפשר להשתמש בחדר.. וכביכול יש שם את החפצים שלהם. וגם לבעלי לא נעים לשאול אם אפשר להיות שם בחדר. משהו הזוי בעיני
באמת מצב מורכב מאודנהג ותיק

הקשר עם האחות לא חזק גם בלי קשר לחגים?

אין מצב לנסות להתקרב בשגרה כדי שאם תתארחו שוב (אם בכלל תרצי עם כזאת מציאות) תוכלו להשתמש בחדר הפנוי למעלה?

לך אין בכלל קשר עם גיסתך?

והכי חשוב, בעלך מבין אותך בכל הסיפור הזה?

בעלי מבין אותי מאדחיוך2019
יש לי קשר עם הגיסה ודווקא קשר טוב, אבל יש סוג של הסכמה בשתיקה במשפחה הזו ויש דברים שלא מדברים אליהם. נגיד להורים שלו זה סופר מפריע שהיא והחבר לא נשואים אבל הם לא יגידו על זה מילה. אז כל הקטע עם החדר היה מסוג הדברים שלא מדברים עליהם..
ברוך הנהג ותיק

מאוד חשוב שהוא איתך


אם הקשר עם גיסתך טוב, אין אפשרות לפני אירוח שם לבקש ממנה שאתם או הילדים יהיו בחדר השני?

על הדברים האישיים שלה כמו שאמרת לא צריך להיכנס


חבל שתגיעו לשם ותצאו בכזאת הרגשה לא טובה 

זה כאילו גולש למקום האישיחיוך2019
כי הקומה הפכה להיות הבית שלהם וההורים הדוסים כביכול לא משלמים עם זה שהם ביחד בלי נישואים אז כביכול אם יש שני חדרים למעלה הם לא יודעים.. אבל אם נתפוס תחדר זה כביכול בעייתי. למרות שברור שהם ישנים באותו חדר
מורכבנהג ותיק

מאוד מורכב

וכנראה מצב רגיש ביותר

אגב, להזמין את ההורים אליכם רלוונטי? 

חמי אוהב את הבית כנסת שלו בחגיםחיוך2019
הם לא יעזבו את שאר הילדים שבבית, אז כרגע נראה לי פחות
ולהזמיןנהג ותיק
יחד עם שאר הילדים לא רלוונטי? 
לא..חיוך2019
האח עם האספרגר לא מתחבר לבית שלנו. ואין מקום לכולם יש לנו רק חדר אחד לארח
אני מביןנהג ותיק
באמת בכלל לא פשוט
אז מציע להיות רגישים ממשהסטורי
מכיר כמה משפחות כאלו. ההורים ממש הולכים על ביצים, כדי מצד אחד לא לתת לגיטימציה רשמית לאיסורים שנעשים אצלהם ומצד שני לא לקרוע את החבל עם הבן/הבת שהתרחקו מהדרך.

אז אישית, בלי קשר לכלל ההתנהלות, הייתי חושב שמי שמסוגלת להיות אמא, אמורה להחזיק באופן קבוע דירה לעצמה ולא להיות תקועה אצל ההורים, אבל כנראה שגם זה חלק מהמורכבות.


למעשה מציע להתמקד במה נכון לכם, גם אם זה להשאר בבית (אולי להזמין אותם אליכם?), אבל בשום אופן לא להכנס למורכבות בין גיסתך להורים.

כבר כתבתי פעם בשרשור אחרפשוט אני..

מבחינתי, אירוח צריך לכלול תנאים מינימליים כגון מיטה.

אם אין מיטה, אין אירוח שכולל לינה. נקודה.


''אמא, אנחנו נשמח מאוד להתארח אצלכם, אבל בגלל שאין לכם מיטות עבורנו, נגיע ביום שבו אפשר גם לחזור הביתה לישון אחרי האירוח''. ככה פשוט.

בלי דרמות, בלי להפוך את זה ליותר ממה שזה.


אין מיטות, לא מגיעים.

צודק, באופן אישי קשה לי עם ליל הסדר בלי סבאחיוך2019
אבא שלי בחו"ל כבר שנים ולא ידעתי איך בדיוק יהיה אצלם. חשבתי שיהיה מקום. אבל לפעם  הבאה לגמרי צודק
נשמעעוד מעט פסח

שחלק מהקושי הוא גם שציפו מכם 'להתכלב' בלי שאמרו לכם.

ויש אנשים שבאמת זורם להם לישון מיליון אנשים בחדר קטן (שכנים שלי ישנים קבוע 7 נפשות בממ''ד עם תנאים כמו שתיארת). אבל יש אנשים שאצלם ילד בלי מיטה משלו- לא ישן דקה.

והילדים שלי הם מהסוג האחרון- אז אני מבינה אותך מאוד.


ואשתף שפעם חמי וחמותי הוציאו אותנו לנופש, אבל כדי לחסוך הם החליטו בשבילנו שהילדים ישנו שניים במיטה. שזה סבבה בעיני אנשים מסוימים, אבל אצלנו לא. ממש ממש לא. וגילינו את זה רק כשהגענו לנקודת האירוח.

אני הייתי חצופה מספיק כדי לשלוח שני ילדים לישון בחדר של סבא וסבתא.

ומאז זה לא חזר על עצמו.

קלעת בולחיוך2019
אני לא הבנתי שאני נכנסת לסיטואציה הזו, אפילו ניסנו לברר מראש וכאן היתה האכזבה וגם ההתשה מהסיטואציה
מציע להתיידד עם הרעיון של ליל סדר בביתהסטורי
(בתגובה אחרת כתבתי לגבי הזהירות מול המשפחה)

ספציפית לגבי 'ליל סדר עם סבא', יש לזה משמעות וחשיבות של המשך העברת מסורת הדורות, אבל יש גם אפשרות אחרת.


רבים שנאלצו בקורונה או במלחמה או בנסיבות אחרות לעשות בעצמם - גילו גילוי חדש. ליל סדר שלכם, בקצב שמתאים לכם כשבעלך ואת ממוקדים בילדים שלכם - זה משהו מיוחד ומרומם מאוד. אפשר גם להזמין חברים לעשות יחד. אם יש לכם כח הכי חשוב (וגם הכי מחנך את ילדכם) להזמין את הזקוקים לכך בשכנותכם - אדם גלמוד, משפחה של עולים שאין להם קרובים בארץ וכד'. אבל קודם כל המיקוד בכם.


זה לא אומר שמעכשיו כך זה יהיה לנצח, יתכן שבעוד כמה שנים יסתדרו דברים ותוכלו לעשות בפורמט זה או אחר סדר עם סבא וסבתא, אבל כרגע זה כנראה יוצא מאוד עמוס - אז כדאי לחשוב על האפשרות.

בעניין ליל הסדר בביתחיוך2019

עשינו את זה לא מעט שנים,

כי גם בשנים שהיינו צריכים להיות בצד שלי לפעמים לא יכלנו בגלל מורכבויות משפחתיות.


אבא שלי עזב לחו"ל לפני 5 שנים וכן יש כאב כזה ותחושת חוסר, זה בעיקר פוגש אותי סביב ליל הסדר

כואבהסטורי

ועדיין מציע למצוא איך להפוך את הלימון ללימונדה.


אנחנו עשינו לבד סדר, זוג עם תינוק, בגלל אילוץ מאוד מורכב וזאת היתה חוויה מכוננת.

אח"כ חלק מהשנים כן נסענו, אבל כשהתאים שמחנו לעשות לבד.

וואי, כואב לקרוא את התיאורשלג דאשתקד

ומצד שני, ממש מרגיש לי שאני מכיר את הסיפור הזה... די דומה לבית שאני מכיר. או בקיצור, יש מצב שאנחנו קרובי משפחה


בכל מקרה, התיאורים נשמעים לא טוב, אבל גם צריך להבין שאלו ההורים של בעלך, ואיזשהו מחיר תצטרכי לשלם על הכבוד שלך לבעלך ולרצון שלו לשמר קשר עם הוריו.

לשמחתי, אני שומע כאן הרבה תחושת הזנחה, אבל לא משהו בלתי הגיוני או לא אפשרי לחלוטין.


מציע שתקיימי שיחה עם בעלך ותחשבו על מה כן ומה לא, ואיך בכל זאת הולכים זה לקראת זה. כי בסופו של דבר דם זה לא מיץ עגבניות ואנחנו צריכים לתת מקום להיבטים סוציולוגים של בני זוגינו.

מציע לך להגיע עם אמפתיה וכבוד לצרכים שלו. קחי בחשבון שהמחיר יכול להיות הוצאה של בטן מלאה שלו על הורייך (אחרי הכל, הגמל לא רואה את דבשתו). וגם להכיר ולקבל את המושג "כניעה".

זה מה יש...

מעניין אם יש קרבת משפחה...חיוך2019

למרות שלא נראה לי.

ביננו אנחנו פתוחים ומדברים על הכל.

על האתגרים בשמפחתי ובמשפחתו.

וגם הוא מבואס מהמצב.

קשה לו שאמא שלו לא יוצאת...

לא מבין מה האחות נתקעה שם שנה פלוס...

וגם מתגעגע, בקיצור, מורכב

תראישלג דאשתקד

הסיפור-מסגרת שתיארת, מתאים אחד לאחד לבית שאני מכיר (ולמגינת הלב, הבית שגדלתי בו. רק שמסיבות שונות אני כמעט לא מתארח בו..). וכן, הכתיבה שלך מתאימה לגיסה שהתארחה בחג. כולנו יודעים שמאוד קשה לה.

מה שכן, זה כנראה לא אתם, גם כי אין הרבה סיכוי שהיא תכתוב כאן, וגם כי כשכנסת לפרטים זה שונה מאוד מהבית שאני מכיר (האספרגר הוא לא אח אלא קרוב ברמה אחרת, והאחות התקועה היא לא דתלשית וזה סיפור של הרבה יותר משנה שנתיים. ועוד כמה פרטים).

 

מצד שני, דווקא אני מדמיין את אותה גיסה מתייעצת אתי. ובכנות אני בעיקר שואל את עצמי למה מתוך כמה וכמה ילדים שקשה להם, רק היא "עושה כל כך הרבה בעיות"? למה דווקא היא לא מתפשרת? ובפרט באמת שהם באים מעט מאוד (לא רק לאירוח, גם לארוחה קצרה וכדו' הם בקושי באים, וגם כשבאים - זה בלעדיה).

וזה מדגיש לי אולי את מה שצריך לשים לב ולהיות מודעים לו. בשביל לשמר קשר עם משפחה, זה עניין רציני ודורש איזה מחיר משמעותי. אם זה חשוב לכם (כמובן בהנחה שזה באמת חשוב), אז נאלצים לשלם את המחיר. אפשר להפחית את הכמות, אפשר למצוא מקסימום פתרונות לבעיות ספציפיות (נניח אם יש בעיה עם הממד, אז אולי יש לבעלך חבר ילדות או שכן שהוא בקשר טוב איתו, ושינסה לסדר לינה אצלו). אבל אם הקשר הזה חשוב, צריך להבין שיש לו מחיר.

זה לא קל, אבל יכול להיות שגם בילך מתקשה אצל הורייך ושותק, ולא כדאי לעורר דובים. ובכלל יש סיכוי שזה גם קשור לרגישויות ייחודיות שלך.
 

בהצלחה יקרה ♡

לצערינו הרב, יש הרבה משפחות כאלוהסטורי
כלומר - אני לא מכיר את כל הפרטים אחד לאחד, אבל מאז שאני מודע, כי במשפחה המורחבת שלי יש דתל"ש, שכל אירוע/אירוח וכו', הפך למלחיץ מה אומרים/מה לא אומרים/מתי מצפים לכבד ומתי שותקים וכו' - אני שם לב להרבה סיפורים כאלו.
אני חושבנקדימון

שהכיוון של השיח ביניכם פה הולך למקום רע.

אתה די בטוח שאתם משפחה ויש לך בטן מלאה עליה (או על הגיסה האמיתית), מה שמבטיח מתכון נוראי לפורום.

 

הכי טוב שתדלג על הסיפור הזה, או שתנסה להתאמץ להבין את הצד שלה. זו הזדמנות פז שלך לשמוע ולהיכנס לנעליים של מישהי שאתה חושב ש"רק היא עושה בעיות". אולי תגלה כמה דברים גם על עצמך במהלך הקריאה.
 

ואכמ"ל.

מה?!?שלג דאשתקד
לרגע לא כתבתי שהיא לא צודקת, כתבתי שלצערינו אין המון מה לעשות עם העובדה שהיא צודקת וכדאי לחשוב איך מתמודדים ולא איך נמנעים.

ואני אומר את זה דווקא בגלל שאני מבין את הסיטואציה, וגם אני כנשוי טרי, הייתי ממש שמח להיות קצת פחות דבוק למשפחה של אשתי, אבל בס"ד הבנתי מהר שאין טעם להיפרד ועדיף למסגר ולהתמודד.

היישבורת,לב

ממש מבינה את התסכול על הסיטואציה. זה באמת יכול להרגיש שלא מתחשבים בכם.

זה שלא היה מקום נורמלי לישון, וחוסר הגיינה זה נורא מגעיל ומבאס אין ספק וברור שצריך להסיק מסקנות כלשהן להבא.


יחד עם זה, מציעה גם לחשוב על מה שההורים עוברים עם האחות וכמה זה התגברות והתמודדות יום יומית ואולי עוגמת נפש עבורם, ויש בן עם אספרגר שאולי צריך יחס מיוחד, והם בטוח רצו שתבואו ואתם גם חשובים להם מאוד.

יש מצב שהם נמצאים בסיטואציה מאוד קשה של לנסות לרצות את כולם ובעצם לא יכולים לתת פתרון טוב לכולם בו זמנית. וכמו כל הורים מבוגרים הם פשוט רצו את הילדים שלהם איתם בחג. רצו נחת וזה רצון כל כך מובן.


אני לא אומרת שאת לא צודקת, ההרגשה שלך מובנית ומצודקת.

את לא צריכה לסבול ואולי לא תוכלו להתארח שם בתקופה הקרובה,

אבל אולי כדאי לנסות לראות גם את הצד של ההורים ולהבין את הקשיים שלהם בהתמודדות עם כולם.

אולי זה יתן פרופורציות וחמלה למצב שלהם, גם אם זה לא עושה את המצב שלך יותר קל.

אולי תמצאו דרך לשפר בעתיד את השינה שם ואולי לא. אולי תמצאו דרך אחרת לקשר.

זה לא חייב להיות פתרון מידי אבל כל צעד קטן לחמלה יכול לעזור.


שולחת חיבוק


תגובה יפהביישן נ
את ממש צודקתחיוך2019

זה בדיוק הסיפור.

וזה נורמלי.

זהההרבה צרכים שונים בו זמנית וזוג הורים שרוצה לתת לכולם.

אבל בגלל שזיהתי שזה יותר מידי צרכים, גילאים, סטטוסים וכו שמתנגשים, העדפתי ללכת אחרי החג ולא להשאר גם לשבת כי הרגשתי שזה כבר יהיה יותר מידי.


קצת מבאס שלאחות אין עצמאות ולא נראה שיש אופק להתנחלות שלהם שם.

להורים זה ממש קשה אבל לא ברור לי למה הם נתקעים שם.


בעבר גיסתי היתה עובדת ומאז הלידה שזה שנתיים היא רוצה לגדל את הילדה בבית אז עובדת רק שעה ביום וההכנסה בהתאם והבן זוג לא יודעת היה שם קצת און אנד אוף אז לא ברור..


הפתרון הקל שלהם זה להיוצ אצל ההורים, הסבתא עוזרת המון עם הילדה, חוסכים הוצאות, אבל בעיניי זה קטסטרופה.


גם כמובן דוחק אותנו הצידה לסבא ולסבתא לא נשאר גרם של כח וסבלנות לילדים שלנו. אבל מעבר לזה הסבתא אישה חולה וכולם בבית עליה זה עומס. 

וואוונהג ותיק

כמה מורכבות

כמה זה דורש לנווט בין חלקי המשפחה בעיקר שזה חשוב לכם וזה מביא גם מחירים לא פשוטים כמו שכתבת.

@שבורת,לב כתבה מאוד יפה כאן

כואב הלב לשמועשבורת,לב

את כנראה לא תוכלי לפתור את המצב עם הגיסה,

זה שלהם.

אל תקחי עליך דברים שמיותרים לך.

אבל את מקסימה שלמרות הכל היית שם בחג ומקסימה החשיבות של חג עם ההורים בעיניך.

זה לא מובן מאליו.


צריך לקוות שעם הזמן אולי יהיו שינויים.

יש עוד שנה עד ליל הסדר הבא ובינתיים יכול להיות שדברים יזוזו וישתנו לטובה.


צריך זמן וסבלנות.

❤️

תודהחיוך2019
את מקסימה ואני מאוד מזדהה עם המאמץ שלך לעשותאורין

ליל סדר עם הסבא והסבתא. מעריכה אותך ממש.   זו כן חוויה שזוכרים הילדים.    מבינה שהיה לך קשה ומעריכה גם את הסבתא שמתמודדת בכל כך הרבה חזיתות : הבת הלא נשואה עם הרגישות הדתלשית - קורה במשפחות דתיות ובאמת הולכים על ביצים כדי לא לנתק ולהתנתק, הבן עם האספרגר וגם הרצון לארח אתכם - משפחה שלמה כשאין להם תנאים מתאימים. חושבת שאולי כדאי מראש לחשוב איך לעזור לסבתא, אולי להביא מיטה מתקפלת, אולי משהו בניקיונות לפני, להביא מצעים שלכם (אני מביאה קבוע כדי לא להוסיף כביסות למארחים) וכד'. חושבת שכיוון חשיבה כזה, שהסבתא מתאמצת ולא ככ מצליח לה כי קשה לעמוד בצרכים של כולם ורצון לעזור לה וליצור חוויה משופרת לכולכם כחזית מאוחדת, יכול לעזור גם לתחושות שלך.

אפשר להשקיע ולמצוא דירה קרובה. אפשר בתשלום ויש הרבאיציק אברג'ל
רעיוןחיוך2019אחרונה
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י

שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

הי את! איזו משתמשת וותיקהמשה
לבדוק עם בודק שבביםנפשי תערוג
אין לנויהודיה מא"י
ביום חמישי צפוי להגיע פקח מטעם הוטרינר של המועצה, ויוכל לבדוק זאת, אם נמצא את הבעלים קודם, עדיף.
יש קבוצה של מתנדבים שיכולים לסרוקנפשי תערוג

הסורקים - מחזירים את הכלבים הביתה | Facebook


עד יום חמישי זה הרבה זמן

גם הבעלים יחפש את הכלב

וגם הכלב "יתגעגע" 

לא יודעת, אבל החסד שלך נוגע לליבידיאט ספרייט
הלוואי שתעדכני אותנו שהבעלים נמצאו ושלכולם שלום.
לשאול בחוות באיזור אולי5+אחרונה
לבעלי החוות יש קבוצות ווצאפ
הילדים אצל חמי וחמותיאדם פרו+

כל החג מה עושים??

זה הזמן לתחביבים, לתחזוקת הבית, לקניות, לביקוריםזמירות
אם יש לך בית עם גינה - האביב הוא זמן מצויין לחידוש הפרחים העונתיים בגינה
זה בעיה בחול המועדרקאני
מטייליםרקאני

אוכלים אוכל טעים

פוגשים חברים

לומדים

מדברים איתם בטלפון 

 

בהצלחה! נשמע לא פשוט בכלל...

משחקים עם aiמשה
אחייניות שליתמיד בבטחה

מבקשות מג'מני דברים מופרכים לדפי צביעה, ואז מדפיסות וצובעות

כן!משה
חדי קרן אוכלים מצות בסוכה.
חתול עם תחפושת של נסיכה שרודף אחרי פיהתמיד בבטחהאחרונה
קהילה דתית מגןבשת בצפוןיונית321
מישהן מכיר קהילה דתית מגובשת מאד ברדיןס חצי שעה-ארבעים דקות חיפה? שכל הדתיים באותו איזןר כזה ויש אווירה צעירה כזאת אנחנן זןג צעיר עם תינוק.. עדיף בעיר ולא בחיפה עצמה
האם חייבים להגיד את כל ההגדה? (מוזכרים ילדים)חרות

מה החובה להגיד?

תמיד אני מוצאת את עצמי מתזזת בין הילדים לאורחים ובין לבין מנסה להשלים את כל הטקסט של ההגדה.

אני תוהה מה חובה להגיד ומה רשות... אשמח למקור אם יש לכן.. 

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גבריםהסטורי

כולל מצוות סיפור יציאת מצרים.

 

אמנם כמינימום שבמינימום, למי שלא מצליח הכל (או חייל וכד' שיש לו דקות ספורות), יוצאים ידי חובת סיפור יציאת מצרים בהזכרת יציאת מצרים שבקידוש (וכמובן - לשתות כוס ראשונה) ולהגיד מ"רבן גמליאל היה אומר וכו' לפיכך וכו'" עם הברכה שחותמת את המגיד וכוס שניה.

(מקור: משנ"ב סימן תע"ג ס"ק ס"ד).

 

נוהגים להשתדל מאוד לשמוע גם את עשרת המכות (משנ"ב שם) ולכאורה כדאי מאוד גם את הפסקה של "עבדים היינו" שבהתחלה, שבה מופיע סיפור השיעבוד והיציאה בקיצור. (ע"פ דבריו בסימן תע"ב ס"ק נ')


 

מעבר לזה - כמובן כל המרבה, הרי זה משובח, אבל אם את מפסידה קטעים מכל הדרשה הארוכה של "ארמי עובד אבי וכו'" - לא צריך להילחץ להשלים.

חייבים להגיד "פסח מצה ומרור"אריק מהדרום
בתאבון
גם כשהשאר אומרים ואת שומעת זה תופסחוזרת
אומרים פסח ומצה ומרור
רבן גמליאל אומר פסח מצה ומרור חובהחתול זמני

עשרת המכות מאוד חשוב

כל השאר פחות מהותי

מניח שאת מדברת על מגיד והללנפשי תערוג

מגיד לוקח כ10 דקות בקריאה מהירה ורצופה

הלל כ3-4 דקות


לא רואה לחץ להשלים כלום.

תכווני בקידוש. תגידי "פסח מצה ומרור" את עשרת המכות.

ותכוונתי "ולהגדת לבנך". תספרי להם שאת מתזזת אחרים כי זה פסח.


או שלשם שינוי אל תתזזי.

ואז הם ישאלו מה קרה שאת ככה נינוחה?

אז תספרי להם שעבדים היינו ועכשיו את בת חורין 🤣


פסח שמח 

פירוט של מה שחייבים:גבר יהודי

מתוך שולחן ערוך "הרב", תעג סעיף מג:

ועיקר נוסח ההגדה שתקנו חכמים חובה על הכל הוא מתחילת עבדים היינו עד הרי זה משובח ואחר כך מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו כו' עד סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי ואח"כ פסח שהיו אוכלין כו' מצה זו כו' מרור זה כו' בכל דור ודור כו' ואותנו הוציא משם כו' לפיכך כו' עד ברוך אתה ה' גאל ישראל ושאר כל נוסח ההגדה הוא מנהג שנהגו כל ישראל מדורות הראשונים:


נ.ב. מה שהוא כותב "סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי" - הכוונה היא עד עשרת המכות (ולא חייבים להוסיף את דברי רבי יוסי הגלילי וחבריו)

ומי שמוכרח לקצר יותרגבר יהודי
יכול למצוא הנחיות בפסקי ההלכה של הרבנות הצבאית
ממה שזכור לי מהמשנה ברורהשלג דאשתקד

צריך לומר, או לפחות להקשיב, מ"רבן גמליאל אומר, כל שלא אמר..." עד הברכה שלאחר ההגדה.

אם תרצי אבדוק במדויק

זה מה שכתבתי:הסטורי

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גברים - נשואים טריים

וציינתי את המקורות.


העובדה שכמה ניקים שונים, ענו על דעת עצמם בלי מקורות ו(כנראה) בלי לדעת בכלל, כיצד הראשונים והפוסקים השונים הבינו את המשפט היחיד שהם ציטטו, מדגישה שוב עד כמה הפורום אינו במה מתאימה לפסיקת הלכה.

מסכים איתך בכל דבריךשלג דאשתקדאחרונה

ולתועלת הציבור, להלן דברי המשנה ברורה, סימן תעג סעיף קטן סד:

גם נשים חייבות במצות הלילה ובאמירת הגדה ... ולכן החיוב גם על המשרתת שתשב אצל השולחן ותשמע כל ההגדה ואם צריכות לצאת לחוץ לבשל עכ"פ מחויבת לשמוע הקידוש וכשיגיע לר"ג אומר כל שלא אמר וכו' תכנוס ותשמע עד לאחר שתיית כוס ב' שהרי מי שלא אמר ג' דברים הללו לא יצא ונוהגין שגם קוראין אותן שתשמע סדר עשרה מכות שהביא הקב"ה על מצרים כדי להגיד להם כמה נסים עשה הקב"ה בשביל ישראל

פסח+עומס+אופיhodayab

אז ככה:

פסח: צריך להסביר למישהו למה פסח מלחיץ?? למה חשוב לשמור על סדר ונקיון לקראת פסח?? למה יש מליון דברים על הראש?? נראה לי שמובן.

עומס: אנחנו לא נשואים טריים, יש עוד כמה קטנים ב"ה וכולם בבית. אז עומס יש בלי עין הרע.

אופי: בעלי אדם מבולגן, ואני מתערבבת לחלוטין מבלאגן בעיניים. זה ממש מכבה אותי. והוא מנסה לסדר, רק שמבחינתי זה עוד יותר גרוע כי אני רק חושבת שמסודר ומסתבר שהוא משאיר לי כלים מלוכלכים בייבוש, או שם את הדברים במקום הלא נכון (ולא קשור!!!), או שהוא פשוט לא מסדר כי "גם ככה את לא מרוצה" ואז הכל נופל עליי. 

 

אז בימים כתיקונם אני מחליקה. אבל עכשיו גם קשה לי, וגם הגדולה שלנו (שדומה לו מאד) מסתבר גם ירשה ממנו את האופי ומתחילה לסדר בכאילו בדיוק אותו דבר! ופה אני בפאניקה מוחלטת. אני כועסת עליה שהיא לא מסדרת ושמה דברים לא במקום ומוציאה דרך זה עצבים בעצם על אבא שלה. וזה ממש מתסכל.

בנוסף, אני מרגישה שאני היחידה שרודפת אחרי סדר בבית ואני לא מהמבריקות, אני מדברת על מינימום. לראות מרצפת ריקה. כולם מבלגנים ואני מנסה לאסוף את עצמי ואת כל הבלאגן בבית ולסדר...

עצות מישהו? 

 

חיבוק יקרהנגמרו לי השמות

בזמן וביום הכי לחוץ בשנה אולי זה לא הזמן לתהליכי עומק,

לכן ממליצה רגע לעבור את היום ומחר כמה שאפשר, ובהמשך לראות במבט-על איך לגשת לנושא.

גם לבחון יותר לעומק את הצורך שלך שם,

גם את ההתנהלות עצמה של כל אחד מבני הבית בנושא הסדר והניקיון,

גם להקשיב פנימה ולפתוח לעומק את הצד של בעלך שכתבת שהוא כן מנסה לסדר

וכי הזמנים בהם הוא לא מסדר עבורו הם כי "גם ככה את לא מרוצה" כדבריו.

כלומר להקשיב רגע לחוויה הפנימית גם שלו.

שהוא כן מנסה וניסה לסדר.

שאולי לא יודע או לא מסוגל או קשה לו לסדר כמוך, אולי זו לא החוזקה הכי חזקה שלו, אולי הוא "סתם" שונה ממך והראש שלו פועל אחרת וכן הלאה...

וגם שהוא לא מסדר לא כי לא אכפת לו, לא כי הוא נגדך, אלא כי באמת באמת הוא מרגיש שמה זה שווה אם גם ככה תהיי לא מרוצה, אז הוא במעין "אין כניסה" כמו תמרור כזה.

אם אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אם לא אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אז מה אוכל לעשות?

אולי אני מרגיש שכל מה שלא אעשה זה אף פעם לא יהיה בסדר או מספיק?

שאין לי שם כניסה, אין לי שם מוצא?

אולי אני צריך להרגיש שם בעומק שכן יש הכרה למאמץ שאני כן עושה,

שכן יש קבלה לשוני ולאדם שאני,

שכן אשתי שמחה ומאושרת,

שכן אני יכול לתת יד ולתחזק את הבית כמו שצריך ויש לכך ניראות והערכה?

וכמובן לשמוע גם לעומק אותך.

ואז להגיע למציאת דרכי כיוון שיכולים להתאים לשניכם.

אחרי ראיית עומק שלך

ראיית עומק שלו

ראיית עומק של ההתנהלות כולה בנושא

השלב של ההתקדמות והפתרונות יכול להגיע יותר בבהירות, אבל רק על גבי ההבנה לעומק והניראות של כל הנ"ל.

 

שולחת עוד חיבוק וחיזוק

ב"הצלחה גדולה בכל יקרה!

ומצרפת לך כאן שתי הודעות שכתבתי בדיוק מקודם בפורום הו"ל שיכולות להתאים גם לכאן ❤️

 

קוצר רוח ועבודה קשה

 

וקצת על הזוגיות שלנו בתקופה הזו 

 

(משום מה קצת מתקשה ולא עובד לי להעתיק את הכתובת של הקישור עצמו, אז ניסיתי מה שיכולתי בינתיים ואם לא עובדים לך הקישורים אפשר פשוט להיכנס לכרטיס שלי ולראות את שתי ההודעות האלה שם בצורה מסודרת...)

יש לך בית גדול והרבה מקום?שוקולד לבן

אם כן אני מציעה לרכז כל תחום באותו אזור, לתת מקום לכל דבר ואם צריך לכתוב על כל מגירה וקופסא מה יש בה. כשיש מקום לכל דבר, וכל תחום באותו האיזור הרבה יותר קל לשמור על סדר גם למאותגרי סדר קשים. ואם הםממש מאותגרים שלטים ממש יכולים לעזור כי הם רואים בדיוק איפה כל דבר

צריך כמובן תקופת הטמעה,אבל זה עדין מקל מאד

אם לא קשה לך אפשר גם לזרוק ולפנות מהבית דברים לא נצרכים,ואז זה מוריד מהבלגן כי יש פחות מה לבלגן

לפני פסח תמיד הכי מבולגןרוני 1234

וזו תקופה שצריך לנשוך שפתיים ולהחזיק מעמד.


לאחרי פסח אני מציעה חלוקת תפקידים שבה את האחראית הבלעדית על הסדר ו"בתמורה" הוא אחראי על משהו אחר (רצוי משהו שאת שונאת לעשות).

בתור המבולגנת מביננו אני יכולה להעיד שאני בכלל לא *רואה* שום בלגאן בזמן שהוא משתגע ולכן זה פתרון ממש טוב שבו הצד המסודר משלים עם הבלגאן של השני אבל "מרוויח" ממקום אחר.

נשמע גםמשה

אם יורשה לי, שאת בעצם כועסת על אנשים שמנסים לעזור (וטועים) ומוציאה את החשק שלהם מזה. גם על הבעל ועכשיו גם על הילדה שלך.

 

גם התגובה שלו "גם ככה את לא מרוצה" נשמע כמו "אני עושה את המקסימום שלי ואת לא מרוצה". זה לבד מוציא את החשק.

 

המחשבה שלי: רשימה סגורה, לתת לו משימות שלא מטרגרות אותו איתך, ובטח שלא להעיר לו. זה לא מועיל לכם.

קראתישבורת,לבאחרונה

נשמע שאת מאוד מוצפת, יש עלייך הרבה עומס ופסח עושה להכל בוסט.

את רוצה שותפות ואת צודקת, כשאין זה מאוד מתסכל.

אני חושבת שזה יותר עמוק מהבלגן הטכני וכדאי לברר מה קורה לך בפנים ובזוגיות.

בקשר לילדה-

ברגע שאת שמה עליה תווית שהיא כמו אבא שלה המוח שלך כבר מתחיל לחפש הוכחות לזה ואז כל דבר קטן שהיא עושה נצבע דרך זה.

היא קצת אבא שלה וקצת כמוך ובעיקר היא אדם בפני עצמה.

היא תלמד ממך מיומנויות בצורה יותר טובה כשזה יבוא בלי לחץ.

אז אולי הכי שווה כרגע להתרכז בלהחליף את המחשבה שהיא דומה לאבא שלה במחשבה אחרת כמו שהיא עדיין לומדת.

זה יעשה המון הבדל.

שולחת חיבוק❤️🧘🏽‍♀️🙏


מעשים קטנים של אהבהצופה אנונימי

שלום לכם

קצת חדש פה (בעיקר קורא מהצד)

רציתי לשאול ולשאוב השראה

אילו מעשים קטנים (או גדולים) אתם עושים לאשתכם (או לאשכן) להראות אהבה?

פרחים, פתק קטן, איזה שוקולד…

בתודה מראש לכל העונים

מקווה שיעזור וייתן השראהזמירות

פרחים מידי יום שישי,

לקום בלילה לילדים הקטנים

לקום איתה בלילה גם כשהיא מניקה כדי לעזור

אחריות לניקיון הבית

אחריות לקניות השבועיות

מתנה שווה ליום הולדת

ליזום מידי פעם יציאה לבית קפה/מסעדה

ליזום לצאת איתה לקניות לעצמה בקניון

לאפשר לישון עד מאוחר בשבת בבוקר

חופשות שוות בארץ או בחו"ל 

דעה לא פופולרית אולי(מנק' מבט נשית)*אשתו של בעלי*
מיותר שהבעל יקום בלילה יחד עם אשתו,אם הוא עובד למחרת והאישה בחופשת לידה (ובעיניי גם אם היא עובדת...)

בעיניי זה מיותר לחלוטין שהבעל גם יקום בלילה,לפחות שהבעל ישן כמו שצריך


מי שבא לה להעיף עגבניות...רחמים...הכל נקי פה לפסח...

זה תלוירקאני

לי היו תקופות בתחילת ההנקה

שהציל אותי כשהוא היה קם לעזור לי

 

לא קם יחד איתהנפשי תערוג

אבל כן היינו עושים סוג של תורנות או לפחות קימה אחת שלי כדי שיהיה לה 4-5 שעות רצופות של שינה.

אחרת זה מורכב להמשיך לתפקד שכל שעתיים צריך לקום להאכיל + יש בית ועוד ילדים שצריכים את צרכי הבית 

לא רלוונטי בהנקה מלאהרקאני
מש"א☝️☝️☝️*אשתו של בעלי*
גם בהנקה מלאה זה מאוווווד יכול לעזוררחללי

יש תינוקות שלא נרדמים מיד אחרי הנקה.

ואפילו רק להביא את התינוק לאישה להנקה בשכיבה יכול להקל מאוד מאוד.

אבלרקאני

הוא כתב שהוא קם במקומה...

זה לא רלוונטי

לקום יחד איתה כן

בעיניי מיותר*אשתו של בעלי*

רק בשביל להביא/להחזיר תינוק,

זה תינוקי ומיותר בעיניי,במיוחד אם הבעל עובד למחרת.

תדעי שיש נשים שזה עוזר להן מאודרחללי

ככה לא באמת צריך להתעורר אלא ממשיכים להניק חצי מתוך שינה.

ויש גם אמהות מניקות שעובדות.

אני חושבת שיש תפיסה כללית, ופרטים טכניים.לאחדשה

ויש הבדל מהותי בעיניי, בין מה גבר יכול לעשות לאשתו, לבין אשה שיכולה לעשות לבעלה.
מבחינת התפיסה- זה חופף בעיניי והכלל הוא- לאן מכוון החץ? מה בראש סדר העדיפויות?
כל הפעולות הקטנות- והנחוצות מאוד, צריכות לנבוע היכן ומתי שבן הזוג יצליח לחוש תחושת אכפתיות, וזה שאני בראש סדר העדיפויות.
ברור שאנחנו חיים עם רגליים על הקרקע, ויש בלתמי"ם ויש  עניינים אבל מה מניע אותי?
מקווה שזה ברור..
לעניין הטכני-
לפי דעתי אשה צריכה להרגיש יציבות, לקיחת אחריות ויוזמה.
מה הבעל יכול לעשות?
ליזום דייט- ביתי או בחוץ, אחת לשבוע או לשבועיים, לדאוג שיש מי שישמור על הילדים (לא לבקש מאשתו אבל שהוא יהיה זה שמוביל את העניין)
משקה שהיא אוהבת בלי שהיא תצטרך לבקש
משהו טעים שהיא אוהבת
מסאז'- בזמנים שמותר, או אפילו לרכוש לה מסאז' מקצועי
הודעות במהלך היום, גם הבעת חיבה רגשות ומחשבות וגם שיתוף -נתקלתי בסרטון\ פוסט הזה וחשבתי עלייך (משהו שמביע אהבה, הערכה או תשוקה)
כמובן שפינוק של מתנה שווה מדיי פעם, מבלי שהיא תצטרך להתחנן ולהזכיר מליון פעם, לשים לב היא היא רומזת או אומרת שרוצה משהו, ולהפתיע איתו
לסדר לה את המיטה
אם מתאפשר לשניכם בלו"ז- לשחרר אותה לעשות כרצונה לזמן פינוק של מה שהיא רוצה, כמה שעות מבלי שהיא תצטרך לדאוג איך הבית מתפקד ומסתדר...
כשיש אפשרות לתת לה לישון עד מאוחר בשקט\ שנ"צ
ושוב חוזרת לעיקרון- שהיא תרגיש במעשים ולא רק בדיבורים שאתה חושב עליה ושהיא נמצאת בראש סדר העדיפויות.

נשמע שפותח הפוסט הוא גבר לכן עניתי על הצד הנותן הגברי..
 

תגובה נפלאהנגמרו לי השמות
זה לפירקאני

מה שהשני אוהב

אני אוהבת קפה

כיף לי שהוא מפנק אותי בכוס קפה עם שוקולד

 

הוא אוהב אוכל טוב

כיף לו שאני מפנקת בארוחה שווה

 

פתקים זה תמיד טוב

פרחים אני פחות בקטע

דווקא בעלי שמח לקבל עציצים יש לו גינה מכובדת

 

לצאת ביחד לטייל

הוא מאוד אוהב לצאת לאיזה מעיין

אני אוהבת לבתי קפה

 

חושבניחתול זמניאחרונה

שמשתנה מאדם לאדם.

כן יש בזה משהו טיפונת לא־רומנטי לשאול "מה עושה לךָ/ךְ את זה"

אבל באמת אנשים כל־כך שונים וכל־אחד אוהב ומתלהב ממשהו אחר.

סבורני שהחכמה הגדולה היא לאו דווקא לעשות את המעשה הרומנטי הגנרי אלא דווקא לדעת מה הצד שני האוהב? מה האופי שלו? מה הנקודה שנוגעת בו/בה בדווקא?

אולי יעניין אותך