מצוות עונה...נובל לאיטי...

אני ואשתי ביחסים על הפנים

השאלה  שלי היא כזו

בליל טבילה אני מעדיף להתעלם כי לא נראה לי שהיא רוצה משהו בכלל.. וגם כי שניסיתי בעבר היא דחתה אותי בטענה שיש לי אינטרס.

לפני כמה חודשים היא פתחתה תביעה ברבנות על גירושין והחלטנו לנסות שוב...

בתביעה היא גם כתבה על מצוות עונה שכביכול אני גורע ממנה..

מה היא בעצם רוצה?

יחסי אישות? בלי חום ובלי אהבה?

אם זה מה שהיא רוצה מבחינתי סבבה אבל אני לא רוצה להרגיש כופה

אני מעדיף לוותר (זה מבחינתי יותר מכבוד אליה ולא כדי לפגוע בה) השאלה איך מדברים על זה...

מקווה שהסברתי את עצמי

ראשית,כל הכבוד שהחלטתם לנסות שוב.זה דורש הרבה גבורה!לצמוח ולהצמיח
אבל אם אתם באמת נחושים להצליח, אתם חייבים ליווי של יעוץ זוגי או דמות שעוסקת בזה.
זו לא החלטה טכנית לנסות שוב ולמשוך זמן, אלא דורש לפתח תקשורת מסוג שונה ממה שהיה עד היום, וכחלק מזה לברר ביניכם את כל נושא חיי האישות.
מאחלת לכם בהצלחה ושמחה בזוגיות.
דיברת איתה?*אשתו של בעלי*
ניסית לברר מולה את העניין?
לא מובן לי איך היא מציינת שאתה גורע ממנה אישות כשהיא זאת שדוחה אותך כשאתה רוצה בקרבתה?
משו חסר לי פה....
מה להגיד לה?נובל לאיטי...

"שאנחנו במתח וזה ליל טבילה את רוצה סקס" ???

לא יכול...

אז או שהיא סתם רשמה את זה בכתב תביעה או שזה מפריע לה.

אני עכשיו פחות מסתכל על התביעה כי אנחנו מנסים לשקם והשאלה איך להתנהג..

ברור שלי בתור גבר יותר קל אבל למרות כל המשקעים בנינו אני אוהב אותה ולא רוצה לכפות...

אוי ממש לא להגיב ככה, יש עוד דרכים להגיד את זהג'סיקה

למשל להגיד לה פתאום כמה היא יפה, או לשים לה פתק על הכרית שאתה מאוד אוהב אותה ורוצה להתפייס...

איך היא תגיב אם היא תחזור מהמקווה ותראה על השולחן ארוחת ערב נחמדה לאור נרות ומוזיקה נעימה?

או תיכנס לחדר ותראה על המיטה עלי כותרת בצורת לב? היא תעיף אותם?? או שזה עשוי להמיס אותה (לפחות קצת)?

 

יש כל כך הרבה דרכים לרכך לב של אישה ולהתקרב אליה בצורה מכובדת ויפה.

דרכים עקיפות שמסוגלות למצוא את הפרצה בחומה ולשבור אותה.

 

כשאתה מתעלם אתה בעצם אומר לה שלא שווה לך להתאמץ בשבילה.

כשאתה בא במשפט ישיר מידי - אתה מנסה לכפות.

שניהם לא טובים וחייבים למצוא דרך מקורית אחרת.

מקווה מאוד ומאחלת שתצליחו לשקם את הזוגיות.קרן-הפוך
אבל אם ח״ו הדברים ידרדרו לכדי בית דין רבני, אל תסמוך שכל הנאמר והמוגש בכתב בתיאורים שהצדדים מצהירים לבית הדין - הוא האמת, כל האמת ורק האמת.

ולא מן הנמנע שהיא כבר בייעוץ בידי עו״ד או טוען רבני.
אדם סביר לא פונה לבית דין בעצמו וללא ייעוץ משפטי.
איזה כיף שהחלטתם לנסות...!סוסה אדומה
משמח לשמוע. מצטרפת למי שדיבר על ליווי מקצועי...
נראה לי שמאוד קשה לצאת משם לבד, ושכדאי שמישהו יתן לכם דרך וכיוון.

לגבי השאלה שלך...
כתבת בתגובה למטה שאתה אוהב אותה ולא רוצה לכפות, ולמעלה "מה היא בעצם רוצה? יחסי אישות? בלי חום ואהבה?"...

למה אתה מתכוון "בלי חום ואהבה"?

לענ"ד מה שהכי נכון, זה שברגע טוב בינכם, תדבר איתה על זה.
תגיד לה "שרה, אני יכול לשאול אותך שאלה"?
תראה לפי התגובה שלה אם היא נכונה לשמוע את הדברים מהסוג הזה...
ואז תגיד לה שב"ה אתם החלטתם לנסות שוב, אולי זה לא תמיד נראה, אבל אני אוהב אותך באמת.
רציתי לשתף אותך בדילמה שיש לי... אני יכול?
בעיקרון, למרות שאני לא רוצה לדבר על כל מה שקשור לזה, כי אני רוצה שבאמת נעשה תהליך...
תבעת על זה שאני גורע ממך את מצוות עונה, וזה הפתיע אותי לטובה. כי אני בכלל חשבתי שאת לא מעוניינת. (אל תיכנס גם לא במחשבה לזה שיש מצב שהיא סתם תבעה על זה)
בפעם ההיא ש... קיבלתי תחושה שאת לא רוצה את זה.
הרגשת שאולי אני אינטרסנט, ומתוך זה השתדלתי לא להמשיך לתת לך את התחושה הזאת, וגם האמת? כואב לי לקבל ממך דחיה.
אבל אני לא מדבר איתך עכשיו על עצמי, באמת אני מעוניין שתסבירי לי את העמדה שלך ביחס לזה, כי אני קצת בדילמה. אני לא רוצה לפגוע בך.
לא מצד זה שתחווי ממני אינטרסנטיות, ולא מצד זה שאני אגרע ממך.
את רוצה לדבר על זה?

(דברים אופציונאליים למהלך השיחה -
את מרגישה שאת צריכה תנאים בשביל זה?
אילו תנאים?
אני מאוד רוצה לחזר אחריך ואני חושש לקבל דחיה)...

תנהל איתה שיחה טובה, אני חושבת שזה יעשה לכם טוב. מה שבטוח לפחות תדע מה לעשות
בהצלחה ❤

מה שהיא רוצה זה חום ואהבה! ולא ריחוק!כלה נאה
ואם החלטתם לא להתגרש אז תעבדו על הקשר שלכם.
ובמקום להתעלם (מסכנה!! איזו הרגש נוראית)
אז יותר מתאים שתפנו ליעוץ זוגי. ותיראו איך אפשר להתקדם.

ואתה חייב לפייס אותה בליל טבילה לפחות.
חמור מאוד להתעלם.
אולי דרך זה שתראה לה כמה אתה רוצה אותה היא תתרכך?
אולי בגלל הריחוק היא מלאה עליך וזה מה שגורם לבעיות בעקיפין?

אתה שואל איך לדבר איתה על זה??
פשוט לדבר.
עצם זה שיש סגירות בניכם זאת בעיה.
אתם צרכים עזרה.
בהצלחה!
כדאי שתלך ותשאל אותה ותדבר על זה איתהמר שוקו
אם היא לא הייתה רוצה אותך היא גם לא הייתה טובלתליאן
אתה חושב שזה כיף ללכת למקווה? תדע שזה דיי סיוט!
כשלי ולבעלי היו תקופות רעות ולצערי היו בהתחלה.. לא חשבתי לרגע ללכת למקווה. כשכן הלכתי זה כי באמת קיוויתי שיקרה משהו.
תנסה יום אחד להתייחס אליה אחרת ביום המקווה אולי תופתע..
צודקת לחלוטיןחשובה1

תראה לה התרגשות, שמחה באותו היום,תפתיע אותה, תפנק אותה.

דבר אתה על זה.

אישה שלא רוצה את בעלה לא הולכת לטבול, אחד הסיוטים.

יש נשים שהודרכו ללכת בכל מחירסוסה אדומה
והאמת, שאני די מאמינה בזה.
לא כדאי ולא נכון בעיני שהטבילה תהיה על תנאי זה שאתם ביחסים טובים כרגע. כי כל רגע הוא רגע חדש.

יכול להיות שמי שלא הולכת לטבול ברגע של ריב זה בגלל האמונה שבליל מקווה חייבים לקיים יחסים? או בגלל חשש שהאיש שלה יגע או יפציר בה בניגוד לרצונה?

אני חושבת שיותר נכון להחליט שאם לא מתאים לכם, אתם לא חייבים לקיים יחסים בכח (לאישה פגועה בעיניי אסור לקיים יחסים - כלומר, זה לא רק שלגבר אסור להיות איתה עד שיפייס אותה, אלא גם לה אסור ממש להיות איתו עד שתתרצה לדעתי. זה פוגע בהמון רבדים בנפש, ובשניהם).

אבל הטבילה מאפשרת לכם לבחור בכל רגע נתון ואין לכם את ההגבלה החיצונית.
כלומר, חשוב בעיני שברגע שכן תרצו להתקרב, תהיה לכם את האפשרות.
המגע בלבד יכול לשחרר ולעורר פלאים בינכם.

מעבר לזה, נראה לי שיש גם עניין רוחני.
המקווה הוא לא רק מול האיש שלנו, אלא הוא גם מול עצמנו ומול הקב"ה.
אבל מרגישים את זה בעיקר כשעושים את זה לא כשזה על תנאי מה שמתחולל בינכם.

יכולה לספר שהיה לנו ליל מקווה אחד סיוטי ברמות שאני לא מאחלת לאף אחת.
אחרי לילה ללא שינה, כשכל הגוף שלי כואב מעבודה פיזית קשה בבית (פרפקציוניזם...) ועזרה ועמידה של כמה שעות בבית של ההורים, כשאנחנו מתארחים במקום שאנחנו לא כל כך מכירים, בשבת, מה שהצריך אותנו ללכת מהמלון הליכה של 10 דקות לעבר מקווה (שהתברר כ) מטונף שהיה באיזור - בפועל זה לקח שעה הליכה על עקבים ושמלה קיצית בכפור של ירושלים.
מקווה מגעיל עם בלנית שנגעה בי (כנראה שזה נהוג במקומות מסויימים), ועד שסוף סוף הייתי אחרי טבילה, כשאני עוד על העקבים והשלפוכיות והכאבי תופת בכל הגוף, האיש שלי התבייש להחזיק לי את היד כי היינו במאה שערים.
נפגעתי וכעסתי והייתי בטוחה שלא ארצה שיגע בי לפחות שבוע.

בסוף יצא שהיה רגע של חסד והסכמתי שיתקרב אלי, ושם, פעם ראשונה שהבנתי באמת את העוצמה של המגע שבין איש ואישתו.

זה שיחרר כל כך הרבה מתח, כאבים פיזיים! עייפות.
זה היה פשוט קסם מטורף. עד שלא הרגשתי את זה, לא האמנתי.

בקיצור, אני בעד מקווה בכל מחיר. לא בעד מגע בכל מחיר.
כל הכבוד לך, אמיתי מאוד.ק"ש
שתי הערות קטנות:
1. אם צריך עוד פעם, כדאי לברר. כאחד שמכיר את ירושלים, קשה לחשוב על מקום שאי בו מקווה, תוך פחות משעה הליכה. בד"כ גם אפשר לברר בפורומים של נשים על רמת נקיון וייחס מהבלניות.
2. בשכונות שזה לא מקובל, באמת לא לעניין לתת יד בפרהסיא. איני בטוח שזה לעניין גם במקומות אחרים, אבל במקום שזה לא מקובל זה ממש לעורר פרובוקציה.
סוסה אדומה
היה מקווה במרקח של 10 דקות, פשוט הייתי על עקבים (לא היו נעליים נוספות) ועם כאבי תופת בכל הגוף - מה שגרם להליכה של שעה בפועל...

לגבי נתינת יד, הרב שלנו אמר שזה בסדר גמור, וגם ראינו תמונות של רבנים גדולים בציונות הדתית שנתנו יד בפרהסיא.

נראה לי שהרצון לא לעורר פרובוקציה הוא חשוב, אבל לא יותר מלתמוך פיזית ונפשית באישתך שבאמת צריכה את זה.
זה בבחינה של חסיד שוטה בעיניי... ברור שיש סדרי עדיפויות.
כן... רק שהבעיה היא:Orit39
שהגברים לא ממש מחוברים למציאות כשזה נוגע לצרכים הנפשיים שלנו, הנשים 😓.... לפעמים אני חושבת, איזה נחמד היה אם היה מכשיר מתורגמן לגברים שהיו יכולים לקרוא את מחשבותינו בזמן מריבה.... "תעוף מפה!" מתורגמן: תשאר ותחבק אותי! "איזה קמצן אתה! כמו אמא שלך בדיוק!". מתורגמן: מקנה לה עגילי פנינה. וכן על זה הדרך.....
אמממסוסה אדומה
נראה לי שחשוב שנשלים עם זה שגברים מדברים בשפה שונה...
יותר קל להשלים ולנסות לדבר בשפה שהוא יבין מאשר לצפות שיבין לבד שפה שהוא לא מכיר.

אני חושבת שהקב"ה ידע מה הוא עושה כשהוא ברא את הנשים באופן מסויים ואת הגברים באופן אחר.
והוא מצפה מאיתנו שנעשה עבודה משותפת.

הוא מנסה להבין, והיא מנסה להסביר. ולהפך... (גם אנחנו לא תמיד מבינות מה מסתתר באמת מאחורי האמירות שלהם... וזה טבעי. זוג צריך ללמוד לתקשר. להבין כל אחד את עצמו ככל שניתן ולנסות להסביר לבן זוג שלנו).

לדעתי בכל מצב לא נכון לדבר עם בן זוג באופן הזה.
"תעוף מפה", "איזה קמצן אתה, אתה כמו אמא שלך"...
זה מאוד משפיל ופוגע..........

אפשר להשיג דברים בדרכים הרבה יותר חיוביות.

בקיצור, עבודת המידות של שני הצדדים.
טוב..... השאלה מה קורה במציאות...Orit39
את יודעת, כשהרגשות עולים על גדותיהם והבעלול בכלל לא מבין מה קורה איתך או שלא מעניין אותו, גם אמירות כאלה משתלחות להן בחלל האויר.. הכל כפרובוקציה כמובן.. או שזה רק אצלי? זוגות אחרים רבים במחמאות? 🤔😕😓
אני מאוד מבינה את התסכול ואת הקושיסוסה אדומה
אבל בעיניי מלכתחילה צריך לסכם בינכם שמילים כאלה, ולא משנה מה קורה, לא יוצאות מהפה של אף אחד מכם.
מילים שליליות שפוצעות את שנינו... חבל.....

בסופו של דבר גם למי שאומר אותן זה לא עושה טוב לנפש, וגם בכלל מצד ההשלכות של האמירות האלה לטווח הקצר והארוך.


היחס צריך להיות יחס של כבוד...
גם בזמן של פרובוקציה טבעית.

מאוד קשה לאדם שמגדירים אותו כקמצן לצאת מההגדרה הזאת ולרצות להעניק.
ועוד להיפגע בשביל אמא שלו...

זה כמעט על אנושי לשמוע דבר כזה ועדיין לרצות אי פעם להעניק משהו...

אם נגיד אנחנו רוצות להשיג משהו, בלי להגיד באופן ישיר כי אנחנו מתפדחות, אפשר למצוא דרך אחרת, חיובית יותר.

נניח, לשאול בקריצה אם הוא רוצה לקיים אחרי (במקרה שזה אחרי) או לפני (בקרה שזה לפני) החג את המצווה של לשמח את אישתו בתכשיטים וכו...
או להגיד שאת מאוד אוהבת את הפנינים האלה "אני רק רומזת"
ולהמשיך ללכת.

לתת לו צ'אנס לרצות לתת לך כי הוא אוהב אותך, ולא כי הוא מרגיש מאוים מההגדרה השלילית שתיפול עליו.

כתבת נפלא!💖לצמוח ולהצמיח
ממש מעריצה אותך!Orit39
לא בצחוק! ברצינות! אם את אף פעם לא מגיעהה למצבים האלה אני ממש מקנאה בך! קנאת סופרים כמובן....
אין מה להעריץסוסה אדומה
גם אם אני לא מגיעה למצבים הספציפיים האלה, אני עדיין יכולה להגיע למצבים קצת דומים שאני לא גאה בהם בכלל.

נניח, לחשוב (ולפעמים להגיד באופן קצת מניפולטיבי) מחשבה שלילית.

הבעיה היא בכלל שזה קיים במחשבה.
גם בנינו לבין עצמנו חשוב שנכבד את בן הזוג שלנו.
אם נחשוב טוב, נדבר טוב, ונפעל טוב.

נניח, במהלך וויכוח, שהוא לא מבין משהו שאת מסבירה לו 100 פעמים, ואפשר לחשוב "וואי... מה זה?? התחתנתי עם טמבל?" ולהעביר החוצה את המחשבה הזאת בצורה מניפולטיבית ומעליבה.
או לנסות לחשוב, "כנראה שלא הסברתי את עצמי מספיק טוב"...

ברגע שחושבים ככה, הוויכוח הופך לדיון מכבד ואוהב. וגם מפיקים לקחים לפעם הבאה.

נניח, אתמול הפקנו והגענו לכלל תקשורתי בנינו-
שמעכשיו ואילך, כל פעם שיש בנינו דיון, במקום להתחיל לדבר על פערי ההסכמה בנינו, להתחיל* לדבר דווקא על מה אנחנו כן מסכימים.
רק ככה אפשר להבין איפה נקודת המחלוקת שיש בינכם, אם בכלל.

בקיצור.... לכולנו יש מה לתקן.
הלכה בשולחן ערוךה' אלוקינו

אסור להתנהג ביחסי חיבה ברבים .. הלכה בשולחן ערוך... בגלל זה בעלך לא החזיק לך את היד כנראה 

למה התגובה שורשה אלי?ק"ש
לגופו של עניין, בנושא הזה זה לכאו' תלוי מקום. במקום שמקובל לתת יד בפרהסיא - זו לא כזאת חיבה. במקום שלא מקובל - לזה התייחסתי.
כתבתי את זה לסוסה אדומהה' אלוקינואחרונה

לפי הרב אבינר אסור..הוא לא התנה את זה באם זה מקובל או לא.

תודה לכולם...נובל לאיטי...

אני מרגיש שהיא הולכת למקווה לא כדי שיהיה משהו (אפילו הכי קטן) אלא בגלל סיבה דתית...

שלא מתייחסים אליי איך אני יכול לתת יחס?

ועוד שאלה

מה כל כך גרוע בזה שאני לא מתייחס? הרי זה מה שגם היא עושה...

חייבת לשאול את כל ציבור הגברים ולהאיר את עיניכם!Orit39
למה בכל פעם שיש בעיות עם האישה אתם מתקפלים ובורחים??? אני רואה את זה גם אצל בעלי. במקום לחזר, לדבר, לחפש איך לחדש את הקשר אתם מתעלמים מהמציאות ומחכים ש"הגל יעבור"... אז יש לי חדשות בשבילכם. אולי בעניינים ובעיות מסוגים שונים זו דרך טובה להתמודד. לא עם האישה!!!! אישה מפרשת את ההתעלמות שלכם כחוסר אהבה, חוסר אכפתיות לרגשותיה. הריחוק הזה שאתם יוצרים זה עונש בלתי נסבל עבורה!! ואח"כ מתפלאים למה גירושין? למה הנשים מתפרצות בזעם?? הן מ ת ו ס כ ל ו ת!!! וזה לא משנה איזה הצגות היא עושה לך. הצגות כן! התעלמות / צעקות .. מה שלא תעשה זה בשביל דבר אחד: לעורר אותך שתחזר אחריה ותראה לה שאתה אוהב אותה! ואתה במקום זאת עושה ההיפך......
מקווה שהבנת את דבריי. ומקווה שהדברים ביניכם יסתדרו!
כמה שאת צודקת!!!כלה נאה
על זה נאמר אל תיהיה צודק תיהיה חכם.

בסך הכל הם ירויחו מזה אם הם שוברים את האגו שלהם!
הפרוש של "אישה ניבראה מעצם" מסביר הכל.
מאה אחוז!!!קיקה

הפערים בין ראש של גבר לראש של אישה הם עצומים!!

אני פשוט חותמת על כל מילה שכתבת, כמה תסכול זה מביא

כי זו שפה שגברים לא מביניםאניוהוא
כשגבר מתנהג ככה - החבר שלו נותן לו את הזמן לעכל את המצב ואח'כ אומר חצי סליחה חוזרים להיות כמו קודם.

האשה רואה שבעלה לא מתייחס (בשפה שלו - הוא מכיל ונותן לה זמן לעכל) אז היא מחריפה את המצב - ומתנהגת עוד יותר גרוע - ואז הבעל גם נהיה מתוסכל - כי הוא עובד כמו שהוא חושב שהוא אמור לעשות- וזה לא פוטר את הבעיה אלא רק נהיה גרוע יותר וכו'..


את רוצה שבכלל יבין אותך? תדברי בלשון ברורה אל תשליכי מהרצון שלך שהוא יבין איך להתנהג.
אבל אתה רואה שהדרך הזו לא עובדתOrit39
וה"גל" הזה שחשבת שיחלוף הופך לצונאמי, אז למה להמשיך באותה טעות?
כמו שלך יש צורך בשקט כדי "לעכל" לאישתך יש צורך להרגיש נאהבת. אז מה אכפת לך לפני שאתה בורח לומר לה איזה כמה מילים טובות שירגיעו את הסערה שמתחוללת בנפשה? אחר כך תברח... וכשתחזור אולי אישתך לא תקבל אותך עם שטיח אדום, אבל לפחות לא תקבל צונאמי בפרצוף....
אבל גם אתן ממשיכות באותה דרך...נובל לאיטי...

למה לא לדבר ברור???

 

כי אישה פגועה לא יכולה.Orit39
אז בואי תפרשני לי משהו...נובל לאיטי...

היה סיכום שאני ואשתי נדבר מפה לשם התפתח ריב על משהו אחר ואז היא אומרת לי

"השיחה מבוטלת"

מה אני ילד שמקבל עונש??

אז מה בעצם היא אומרת?

שהשיחה מבוטלת....Orit39
עבר עריכה על ידי Orit39 בתאריך י"ז בסיון תשע"ט 11:22
כנראה שזו לא היתה שיחה אלא חלופת האשמות שלא הובילה למקום טוב ואישתך החכמה ידעה לעצור אותה בזמן...
הבנתי..לא משנה מה יהיה האישה או חכמה או צודקת...נובל לאיטי...

אז במקום להגיד בוא נעצור ונירגע היא העדיפה להביא לפיצוץ והיא עוד יוצאת החכמה...הזוי

שוב אתה מנסה להיות צודק במקום חכםאילנה2

היא החליטה לבטל דיון שהיה לה חשוב מאוד כדי שלא יהיה פיצוץ. 

אפשר לפתוח את הדיון מחדש ביום אחר אבל לנסות לדון בנושא אחד. 

היא עצרה לפני הפיצוץ... זה ההבדל.Orit39
כנראה שראתה בבינתה היתרה שבמצב הנתון אתם לא תירגעו. תפסיק להתגונן ותנסה לראות מה אני מסבירה לך. אתה לא בתחרות עם אישתך מי צודק! אם הגישה שלך בכל ריב היא לנסות להוכיח שאתה צודק ולכופך לה את היד כמו בהורדות ידיים איך אתה רוצה שלום בית? וכואב לך לחשוב שאישתך צודקת לפעמים? חכמה? זה באמת עצוב....
את לא יודעת אם מה שאת כותבת נכוןרקלתשוהנ
את לא מכירה אותה ולא יודעת למה עצרה
אמממ.... הסקת מסקנות פשוטה מתוך מה שכתב?Orit39
אבל את צודקת. אולי עצרה כי מכונת הכביסה צפצפה והיא רצה לתלות אותה.
אולי תשקלי הסבה מקצועית?אניוהוא
נשמע שאת יכול להיות עו''ד מוצלחת....



מאין לך שאני לא?Orit39
לא היינו שם כדי לדעתסוסה אדומה
באיזו נימה זה נאמר.
בכל אופן, יתכן מאוד שהיא ראתה שהיא לא מסוגלת לנהל שיח מצידה כשאתם במצב הזה.

עם זאת, אני מאמינה שאם היא היתה אומרת "אני לא מסוגלת לדבר עכשיו, נדבר בהזדמנות אחרת" זה היה מתקבל אצלך יותר טוב.

שמע, צא מנקודת הנחה שאף אחד לא מושלם.
לא היא, לא אתה ולא אף אחד אחר...
ככה יהיה לך קל יותר לעבוד על מה שאתה צריך לעבוד, ולהכיל את זה שיש לה על מה לעבוד.
בכל מקרה, יכול להיות שהיה משהו בריב בינכם שגרם לה להגיד את זה דווקא בצורה הזאת, ולכן אני לא שופטת.
רק אומרת שאני מבינה את הקושי שלך עם האמירה הזאת גם במקרה שהיא היתה מוצדקת (נניח, הפצרת בה לקיים שיחה אבל לא בהקשר אחר במקום לנהל שיח, האשמת או רבת איתה אז היא אמרה את זה במזיד או שלא במזיד באופן הזה) בלהט הויכוח.
^^אניוהוא
יכול להיות עוד הרבה דברים,

אבל כדי לקיים בית צריך לדון לכף זכות.
את יכולה להגיד אותו דבר לאשהאניוהוא
את רואה שהוא לא מתנהג כמו שאת מצפה, אז למה את ממשיכה להחריף את המצב?

כל מה שכתבת תכתבי הפוך.

אבל הכי קל להגיד לגבר תמיד שהוא אשם בהכל.
לא אמרתי שאתם אשמיםOrit39
אלא שאתם טועים בכך שאתם חושבים שההתרחקות שלכם תפתור את הבעיה ויוצרים בדיוק את ההיפך.
אז אפשר שכל אחד יתבצר בעצמו ולא פתרנו כלום. אז תסבול ותשלם מזונות כמו ילד טוב.
אבל אפשר גם אחרת. אם אישה מסוגלת להתגבר רגשית ולחייך אליך אחרי שברחת לה והוכחת לה שהיא לא מעניינת אותך - אז יופי! פתרנו את הבעיה!
אני אומרת לך שיש מצבים שאישה לא מסוגלת להתגבר על התסכול והרגשות הרעים שלה עד שתדע שאתה עדיין אוהב אותה. וזה גם קשור לעוד דברים שהיא לא מספרת לך. יש לה קשיים מכל כך הרבה כיוונים שאתה רק החץ האחרון והעוגן האחרון שלה להתמודד עם הכל. (הורמונים משתוללים בהריונות.. לידות.... כאבים... צרות עם הילדים... צרות עם החמות... כל מני צרכים אשיים שלא מתממשים.. ביעות כלכליות....ועוד ועוד....)
אז לא אמרתי אל תלך להתייחד עם עצמך. לפחות תגיד לה משהו טוב לפני. לא כזה סיפור...
שוב, הגישה שלי היא - שכל אחד ינסה לשנות את עצמו ולא את האחראניוהוא
לגבר שיבוא - אגיד לא להתעלם
אבל לאשה אגיד - אל תעשי מניפולציות.

את מצידך - רק הגבר צריך לא להתעלם, והאשה 'אין לה ברירה'. את זה אני לא מקבל.
שינוי דפוסי התנהגות קשה לשני הצדדים, וכל אחד צריך לעשות את המאמץ שלו
שלום בית הוא לא אחריות בלעדית של הגבר ...
מכיוון שכותב השאלה הוא גברOrit39
והוא עושה טעות לעניות דעתי, הגבתי כפי שהגבתי והבאתי חו את הגירסא הנשית בסיפור. אם אישתו היתה כותבת אולי הייתי כותבת לה לא להפגע מכך שבעלך מתעלם ממך... אולי...... לא יודעת כמה זה היה עוזר.
בכל אופן גם אתה וגם כותב השרשור תעשו עם היחסים שלכם מה שאתם רוצים. אתם גם יכולים להתעלם מכל מה שכתבתי ולהמשיך בדרככם המתכטשת. אבל כמו בכל קרב אגרוף שני הצדדים יוצאים עם פנסים בעיניים. חבל...
כתבתי כך -מכיוון שבאת להטיף מוסראניוהוא
לא כתבת בשום מקום את ההבנה בפער בין המינים.
רק את הלגיטימיות בהתנהגות האשה והאשמה של הבעל.

ובנוסף את מתחבאת מאחורי 'לא יודעת כמה זה היה עוזר',
למה את מצפה מהגבר שיצליח לשנות דפוס התנהגות אבל לאשה מותר להתבצר בהתנהגות שלה?
לא כתבתי כדי להטיף מוסר.Orit39
כותב השרשור נמצא בבעיה עם אישתו. אצלך אני לא יודעת מה קורה. זיהיתי חוסר הבנה להתנהגותה של אישתו. וניסיתי להסביר את הצד שלה כדי שידע איך להתמודד איתה במצבים אלו. אם לא היה לי רצון ליצור שלום בית ביניהם לא הייתי טורחת להקליד מילה אחת. לא משעמם לי בחיים באמת! אני פשוט יודעת כמה זה חשוב.
ואתה מוזמן לחפש בכל ההודעות שלי כמה טחנתי את עניין השוני בין המינים. דווקא משום כך באתי להציג בפניכם את הצד שלנו הנשים שאתם לא מודעים אליו. ואתה טוען לגביי בדיוק מה שאתה עושה. אתה זה שחושב שהצד השני צריך להשתנות ומאשים את האישה, לא אני. אני פשוט פניתי אליכם הגברים אתם פשוט לא מוכנים לשמוע.
וכתבתי 'לא יודעת כמה זה היה עוזר' כי זה כמו לומר לאדם שקיבל אגרוף אל תצעק מכאבים! זה בדיוק זה. לאישה פגועה צריך לדבר ברכות ולפייס אותה ותפסיקו לחשוב שזה מוריד מהערך שלכם - נהפוכו! הערך שלכם רק עוךה בעינינו כשאתם מנסים לפייס ולא מתנהגים כמו מאצ'ואים.
ושוב. הכל בגדר המלצה. אתם יכולים להתייעץ עם מי שאתם רוצים. בינינו אין שום ויכוח.
אני אענה לך בתור אישהקיקה

נראה לי שזה הבדל עצום בין גברים לנשים, ואולי כאן טמון חוסר ההבנה. אני אסביר מה הבנתי על עצמי: קודם כל הנקודת פתיחה היא שהזוגיות שלי ב"ה נפלאה, אמנם יש עליות ומורדות כמו אצל כולם אבל הסך הכללי מצוין. אני התחתנתי אחרי תקופה מאד קשה שהייתה לי בתור בחורה (נפילה רוחנית שהייתה בעקבות שורת מקרים טרגיים שעברתי) והגעתי לחתונה מאד חסרת ביטחון ועם הרגשה שאסור לי לדרוש כלום ומה שקורה אני צריכה לומר תודה.

עם הזמן זה ב"ה השתפר ואין ספק שהיום כבר עשיתי כברת דרך ארוכה מאד, הרבה בזכות בעלי המדהים.

תכלס הנקודה שבה נפגשתי עם מה שאתה מתאר זה שמבחינה אינטימית היו תקופות שבגלל לחץ בעבודה של בעלי או כשהיתי בהריון יצא שהרבה זמן לא היו חיי אישות (יכל להיות גם שבועיים שלושה) ואותי זה חירפן בטירוףף לא ידעתי למה זה עכשיו ניסיתי גם לרמוז לו על זה במלא צורות ואופנים ושום דבר לא זז והכל ישר התיישב לי על המשקעים שלי שאולי בעלי לא אוהב אותי ואולי הוא לא נמשך אלי, תכלס אחרי הרבה זמן אזרתי אומץ ופתחתי איתו את זה והוא היה פשוט בהלם, אמר לי שהוא לא הרגיש את זה בכלל ולא שם לב ולמה לא אמרת, תכלס מה שהבנתי זה שאשה תרמוז בכל מיני דרכים, שהרבה פעמים הבעל לא מבין, כי אצל גברים הכל זה תכלס ואני מאמינה ( א"א לדעת בלי להכיר את המקרה אבל השערה שלי)  שעצם זה שאשתך הולכת למקווה זה בעצם אמירה שלה שהיא רוצה אותך ולא סתם עונה זה חיוב ומי שמבטל כתוב על זה דברים קשים מאד כי ההרגשה של אישה שבעלה לא רוצה אותה ולא מתעניין בקרבתה היא נוראית!!!!!!!!! אפילו אם היא יודעת שבעלה אוהב אותה קל וחומר אצלכם שהכל על כרעי תרנגולת וכל החיים לא ברורים, אני אומרת לך תנסה, מה כבר תפסיד?? מקסימום לא ילך אז תדע שלפחות ניסית ותוכל גם להגיד את זה בבי"ד, ואל תרתע אם היא בהתחלה תהיה מסוייגת, זה מאד טבעי אם זה מה שיהיה אחרי כל מה שעברתם ועוברים, חכה בסבלנות שהיא תיפתח, תגיד לה כמה את האוהב אותה למרות הכל וכמה כואב לך שזה המצב, אם היא מתחילה לדבר לא יפה תבין אותה, היא יושבת על מטענים!!!!!!! אל תתפרץ אלא חבק אותה ותגיד לה כמה את המצטער,

כלל אחד שלמדתי מהזוגיות שלי: במלחמה אין נמצחים, כולם מפסידים. גם אם לרגע נראה שאתה משפיל את עצמך תזכור שאתה עושה את זה למטרה חשובה מאד ותדע שבסוף זה תמיד משתלם!!!!

ותזכור את זה כל הזמן כי בשעת מעשה זה קשה מאד!!

ועוד משהו, תתפלל. תפילה פותחת שערי שמיים וזה עובדה!!

מלא הצלחה

סיבה דתית לא מעניינת אם היא לא מתכוונת להיות איתךכלה נאה
כי זה כמו לא ללכת.

גרוע שאתה לא מתייחס כי לגבר מדובר על שחייב לפייס את אישתו עד שתתרצה.

אם לא תראה לה ריחוק ולא רק במצוות עונה. תקשיב מה מפריע לה.
מאמינה שהיא בן אדם עם לב והיא תבוא לקראתך ותעריך. (לא מדברת על אישה מושחטת או בעיות נפשיות)
רק אתה צריך ללמוד איך לעשות את זה.
אבל אם היא פגעה בי למה אני צריך לפייס??נובל לאיטי...

אני לא מחפש להשפיל אותה אני פשוט לא מסוגל להתקרב אליה אחרי פגיעה..

זה פוגע בגבריות זה מוריד את החשק....

לא מבין למה היא מסכנה שצריך לרחם עליה ואני יוצא הרע בסיפור...

אתה צודקרקלתשוהנ
ותנסה לא לקרוא את מה שכותבים לך כהאשמות (למרות שאני מסתייגת מנימת ההאשמה, זה לא הוגן לדעתי להאשים רק את הגבר - גם האישה צריכה לעבוד על המידות), כולם יודעים שזה עבודת מידות עילאית להצליח לעשות צעד לקראת כשאתה זה שנפגע.
אבל יש משהו בזה שאישה יכולה להתרחק כשהיא נפגעת, וכשאתה מתרחק גם, או לא עושה צעד לקראתה לפייס אותה ולחזר אחריה ולהראות לה שהיא רצויה, זה מחמיר וגם יכול להעלות דברים אחרים לגמרי - אולי אני לא מושכת בכלל? או אולי הוא לא רוצה בקרבתי אם זה לא מגיע עד הסוף? או אולי כל כך פגעתי בו שכבר לא אכפת לו ממני?...
אלף תחושות שמקשות עליה להתרכך ולהתקרב.

זה לא עניין של צודק או לא, ואם תצליח להתגבר היא תדע להעריך את זה, כי הצלת את שניכם (בתקווה) ממעגל של התרחקות-היעלבות-התרחקות.

וכמו שכתבה כלה נאה, בסיס של הבסיס שהקירבה לא תהיה רק בזמן של המקווה - זה פוגע עוד יותר.

בהצלחה גדולה!!!!!


אתה לא הרע בסיפור. ואולי אתה גם לא אשםכלה נאה
אבל הייתה תקשורת נכונה בניכם אז הייתם יודעים להסביראת עצמיכם ולומדים מה מפריע לשני ואיך לצאת מזה ולא להתרחק.

אפשר להגיד שרוב המריבות הן מחוסר הבנה ולא מרוע או שינאה.הפגיעות אליך זה יותר סימני מצוקה

החזון כיש כותב עיקר רצון האישה שתיהיה חביבה על בעלה. וכשזה אינו קורה קרוב הדבר לפיקוח נפש.
כיוון שאישה לא תובעת בפה היא באה בתלונות אחרות שזה בעצם למה אתה מתרחק ממני. או לא אוהב אותי...

וזה שהיא אומרת שאתה עושה את זה לעצמך ולצורך שלה זה בשביל לשמוע כמה שאתה אוהב באמת...וזה ניקרא פיוס. התורה מחייבת מצות עונה ע"י פיוס ורצוי.

וע"י שאתה מתעלה על עצמך ואתה מראה לה שהיא רצויה ואהובה בזה אתה ניקרא גבר!
שם עיקר הנתינה. אם לא מבין את הקטע הזה הוא ניקרא חנון.
כאילו מה היא רוצה מימני??
אוקיי....אבלנובל לאיטי...

אם נגיד רבנו ריב קשה על משהו שרציתי או שלא רציתי...ברגע שאני מפייס אותה היא בעצם מבינה "איזה כיף ..הוא מסכים לי.. הוא וויתר לי..אני יעשה את זה גם בפעם הבאה..."

כאילו היא מבינה את הוויתור שלי בגלל רצון לשלום כחולשה...וזה מה שמתסכל

תשמעסוסה אדומה
אין מצב שמישהו נפגע סתם.
בטוח שיש לך חלק בפגיעות שלה כמו שבטוח שלה יש חלק בפגיעות שלך.
אתה לכ צריך להתנצל על דברים שאתה לא מתנצל עליהם.
אבל כן ראוי שכל אחד מבני הזוג ישאל את עצמו בלי לצפות מהשני, איפה אני צריך לחזור בתשובה ולהתנצל על זה.

אתה יכול להגיד לה מראש שאומנם אתה פגוע ממנה, אבל אתה מניח את זה בצד כרגע כי ברור לך שגם היא פגועה ממך וכואב לך על זה.
ועם זה לגשת להתנצל על החלק שלך. תבקש סליחה ותפרט על מה אתה מתנצל, ואפילו תשאל אותה מה עוד כואב לה.
ברגע שאתה אומר את זה עם ההקדמה של ה"אמנם אני פגוע", אתה לא מסתכן בזה שהיא תחשוב שאין לה גם על מה לעשות תשובה. ואם זה יקרה, לפחות אתה תהיה בטוח שזה לא בגלל הצעד הזה שלך, אלא בגלל סיבה אחרת.

אני מסכימה עם מי שאומר שגם אישה צריכה לעבוד על המידות שלה.
אבל אנחנו לא מדברים איתה כרגע, אתה זה ששאל, והתשובה היא שגם לך יש על מה לעשות תשובה. אין מצב בעולם שלא.
וזה לא כי אתה הגבר, אלא כי אתה זה ששאל.

הרבה פעמים כשצד אחד עושה את הצעד, הצד השני מצליח פתאום לראות שגם לו יש מה לתקן...
כשכל אחד מתבצר בעמדה שלו, אין שום סיכוי לקשר.

ולהקדים שלום זאת מעלה, והבאת שלום בין איש ואישתו אלו דברים שהאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא.
כל שכן כשזאת אישתך.
בקיצור, אתה לא יוצא פרייאר, אתה יוצא גדול. הכל עניין של גישה. כשאתה תאמין בזה, היא תאמין בזה גם כן.

ולגבי החיזור, העולם בנוי ככה שהגבר מחזר.
אני לא יודעת, אבל חז"ל אומרים לכם שאסור לכם להיות עם האישה שלכם לפני שתפייסו אותה.
והקב"ה ברא אתכם כאלה שכנראה צריכים את זה מאוד וככאלה שהרצון לזה לא ממש תלוי בתקשורת בינכם.
מפה כן אפשר להבין, שאולי גם דרך הטבע שבמקרים כאלה הגבר מחזר ומפייס.
(אם עושים את זה נכון, גם אישה מפייסת על החלק שלה).

אני יודעת שנשמע שסתרתי את עצמי.
אחרי ריב קשה לא הולכים לישון בלי לדבר על מה שקרהכלה נאה
לפייס זה לא דוקא לוותר על העמדה שלך. אלא להרגיע את המצב. שתבין אותך.
שלא שמת לב.. או באמת לא התכוונת שזה יגיע לויכוח כזה או לפגיעה. ומילים טובות...

וגם אם ויתרת על משהו תדגיש לה שאתה מוותר על..כי היא חשובה לך.
אם היא תנצל את זה ?
מאמינה שהיא תעריך ותבוא לקראתך בעוד דברים.

מדברת מנסיון שלי. כשבעלי הייה מוותר לי על משהוא אומר לי מה ה' רוצה ממני? שאני ישמח את אישתי אפילו שנפגעתי. אז זה מה שאני יעשה כי את הכי חשובה. מבטיחה לך שהוא הרויח בגישה הזאת.
איזה חמוד סוסה אדומה
איזה חמוד סוסה אדומה
תפקידך בתור גבר זה להובילמר שוקו

וככה גם בפתרון הבעיות- תפקידך זה להוביל פתרון הבעיה.
אסור לך "להחזיר לה"- תפקידך זה לבוא וליצור קרבה דרך המצב הקיים. אם היא מתעלמת- תחזר. אם היא מזלזלת- תכבד וכולי ובסוף תפתח את זה איתה ותבקש ממה את מה שחשוב לך בצורה מכבדת.

מסכימה חלקיתרקלתשוהנ
כי בתוך זה גם אישה צריכה לעבוד על המידות, לא רק הגבר.
נכוןמר שוקו
אני מתכוון לומר שבתור גבר תפקידו לעשות את הצעד הראשוני.
למרות שזה לא יזיק אם גם האישה תעשה את זה לפעמים,אבל קודם זה אחריות של הגבר
כגבר,סוסה אדומה
מה הנימוק שלך לזה שהאחריות היא על הגבר?
אני כגבר לא מחכה שדברים יקרו מעצמםמר שוקו
הבנת את השאלה?סוסה אדומה
השאלה היא מה הקשר בין זה לבין זה שאתה גבר.
גם נשים לא מחכות שדברים יקרו מעצמם...
זה הנימוק וזה מאפיין גברימר שוקו
למה, אישתך מחכה שהכלים ישטפו את עצמם?סוסה אדומה
כל אחד בתחומו יוזם איפה שנראה לו ואיפה שברור לו שהוא צריך לעשות.
השאלה היתה למה אתה חושב שגבר הוא זה שאמור לחזר.

אבל אם זאת התשובה שלך, אז אוקיי.
יכול להיות שבגלל שהגר צריך את זה יותר?נובל לאיטי...

לדעתי חבל שהשוויון זכויות פסח על הנושא הזה..

נראה לי גם שזאת הכוונה - כל אחד מתאמץ יותר בתחומוג'סיקה

ובמה שחשוב לו.

 

אבל מי זה בכלל השוויון זכויות שיוכל לשנות את המציאות?

גבר צריך את זה בהרבה יותר.

ההשוואה אינה נכונהOrit39
הרי סיכמנו את זה שלגברים ונשים מבנה נפשי אחר. אישה פגועה לא תצא מהפגיעות שלה עד שלא תהיה משוכנעת שבעלה עדיין אוהב אותה והיא מצפה ליוזמה שלו. ואם היא לא באה (היוזמה) אה הפגיעה הולכת ומעצימה מרגע לרגע. למה הגבר מצפה כשפוגעים בו אני לא יודעת. אני כן חושבת שהגבר לא מרגיש תלוי באהבת אישתו עד כדי כך וזה קשור לשרשור אחר שהיה כן "ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך" ימשול איך שאני רואה את זה זה גם בין היתר התלות הרגשית של האישה באהבת בעלה.
התשובה שלי כי זה הטבע שלנומר שוקו
וזה הדרך בה המוח שלנו פועל, לחזר לעשות ולפתור בעיות
הנשים פועלת לרוב בדרך עקיפה ומרומזת, מצפות מאיתנו להבין לבד מה ההמשך מה שכמובן נדיר שקורה...
ברור שאישה צריכה לעבוד גם על המידותכלה נאה
אבל יש כאן משהו חמור. בעיה קבועה של התרחקות.
א ב אישה צריכה להרגיש נאהבת. ואחר כך יגיד למה היא צועקת.
אחרי שתרגיד נאהבת והיא ממשיכה לצעוק ולפגוע יש מה לבדוק הלאה.

אם המצב לא היה חמור היא לא הייתה הולכת לרבנות.
הלכתם לטיפול?סוסה אדומה
ביצה ותרנגולתירא שמים!
גם היא בטח חושבת ככה.
צריך לדבר והחליט באופן דו צדדי להשתנות. וגם אם זה לא מעשי כרגע.. תתחיל אתה, על חשבון הגבריות שלך.. אחרת לא יהיה סיכוי
טיפ כללי לשיחה:יהלומ
לפעמים אפשר לדבר על המקרה בצורה תיאורית
כששני הצדדים מבינים היטב על מה מדובר.

זה מיקל על השיח
זה נותן אווירה יותר קלילה ואפילו לעיתים קרובות מוסיף חיוך
ומשום מה, קל יותר להגיד את דעתך בצורה הזו.

לדוגמא
שב איתה על הספה
תגיד לה שיש לך שאלה תיאורית לשאול אותה
'אם היה מישהו איזה בחור חביב, שרב עם אשתו וזה אבל ממש אוהב אותה, והוא היה מתלבט אם היא רוצה אותו, מה היית אומרת לו במקומה? '
ממשיכים עם השיח בצורה הזו. אתה תראה שזה פותח.

בהצלחה!
אהבתיג'סיקה


איך מדברים? מדברים.Orit39
נשמע שכל הבעיה שלכם היא תקשורתית. קח ערב, תזמין אותה לאיזה מקום שקט וניטרלי או אפילו בבית לאחר שהילדים ישנים אם יש ילדים, שבו על כוס קפה ותדברו בנחת. תדגיש בפניה שאתה רוצה שהשיחה תהיה בכבוד מבלי הרמת קול. אל תדברו ישר על עניין המקווה וכו... זה הדבר האחרון. אישה רוצה את בעלה אבל קודם תטפלו בקצר שלכם ואז הכל יסתדר גם העניין הזה.
במחילה אפשר לשאול למה היא רצתה להתגרש ולמה חזרה בה?אלגריטי
אתה לא חייב לענות.
אני רק תוהה עד כמה היא שלמה עם ההחלטה לנסות שוב ואיך היא רואה את העתיד של הנישואים שלכם.
מה זה זוגיות תקינה מבחינתכם?מישהי נשואה

ואני אענה ראשונה כי מן הסתם תצפו ממני לשתף גם.

אז לדעתי זוגיות תקינה:

  1. כבוד הדדי (מדברים הכבוד אחד לשני)

  2. ויתור הדדי. (לא רק צד אחד מוותר)

  3. מעוניינים לבלות זמן ביחד על בסיס רצון חופשי ולא שצריך להתחנן ליחס

יפה מאודאדם פרו+

אני מחלק דירוג

כי מן הסתם תרצי שמישהו

יתן לך דירוג

ואף אחד לא יתן כי את שאלת ומצפים

לפידבק ממך.

כזוoo

שמצמיחה ולא מכבה/ מוחקת

מכילה ומקבלת ולא שיפוטית

מבוססת על דעות/ אמונות/ רצונות משותפים ולא מלאה בקונפליקטים בלתי נגמרים

יפה מאודאדם פרו+

ראיתי תכונות, ראיתי יעדים בזוגיות.

החכמתם אותי.

תנו עוד.

לפרק הבא כבר אגיע מצוייד בע"ה.

בעזרת ה'מישהי נשואה

זה בהחלט הבסיסנפשי תערוג

אני חושב שגם צריך להיות אמון,תמיכה הדדית ותחושת ביטחון. ויחד עם זאת, שהזוגיות תעזור לכל אחד לפתח את עצמו בפני עצמו.

זה הבסיס לדעתי.

בלי זה קשה לנהל זוגיות תקינה

מכאן זה עולם ומלואו.

איך כל אחד/ת מסביר מה זו זוגיות4ne1

לפי תפיסת עולם שלו והמסגרת שבה הוא נמצא.

תכלס, מה שנכתב זה מאוד כללי. זה כמו לכתוב שיהיה החבר הכי טוב שלי

קודם כלמישהי נשואה

ברור שכל אחד מההשקעה שלו

וכן למרות שזה כללי

זה יכול לעזור למי ששואל את עצמו

מה זה זוגיות תקינה

מצד שני

עולה לי חשש עכשיו

שמי שיקרא את זה יתחיל לחשוב שלא תקין אצלו

בזמן שכן תקין אצלו

בקיצר אין בשרשור הזה לקיחת אחריות

לא קשור ללקיחת אחריות4ne1אחרונה

כל אחד מחליט לעצמו מה ההגדרה שלו לזוגיות תקינה.

בדר"כ אלה שיש להם בעיות בבית נניח יגדירו את זה אחרת ממישהו אחר

עזרה בחיי נישואיןאורית595

יש לנו בעיה ביחסי אישות. אנחנו נשואים כבר 10 שנים בהתחלה הייתי מדברת על זה והלך לכמה בדיקות אבל הפסיק. מאוד מתוסכלת מה עושים?

אם את רוצה לשמוע תשובות מעוד נשיםיעל מהדרום

לק"י

מוזמנת לשאול גם בפורום הריון ולידה (אפשר לשאול שם גם דברים נשיים, לא רק שקשורים להריון ולידה).

לא בדיוק מובן על מה מדובר ולא בטוח שצריך שיהיה מובהסטוריאחרונה

מובן בפורום פתוח.

ממליץ:

  1. למצוא עזרה מאיש מקצוע בעולם האמיתי. אם צריך הכוונה לאיש מקצוע - אפשר להתייעץ באנונימיות עם הקו הנשי של מכון פוע"ה בשעות הערב.

  2. לך ולכולם - להזהר מאוד מכל מיני 'נשמות טובות', שהשאלה שלך תביא אותם לשיח בפרטי...

רק את זה אני לא יכול לספר להחוזר תמיד לאשתי

אוף, קשה לי ממש שעל הכל אני יכול לדבר עם אשתי, לשתף אותה, חוץ מהאתגר של שמירת הברית, התמודדות מול נשים אחרות וכו'.

אני מרגיש בוגד שאני מסתיר ממנה את זה.

ברוך השם אני הולך בתלם, אולי קצת יותר מאותגר מהרבה אחרים, אבל ההתמודדות נשארת בגזרת ההתמודדות וברוך השם לא מעבר.

אבל זה קשה מאוד, כל היום להתמודד עם משהו חזק ממך, והכי קשה שאני לא מעיז לספר לה.

אף פעם לא ניסיתי אבל אני מרגיש עליה שהיא לא תוכל להכיל את זה.

אז אני מרגיש בוגד מעצם ההסתרה הזו.

מה אתם אומרים? אתם מספרים? יצא לכם לספר, ומה היו התגובות?

והנשים - מה אתם חושבות על הנושא הזה? זה אמור להיות שיח פתוח ביניכם או משהו שהבעל סוחב לבד?

מה אתם מצפות ממנו, לספר או לא, ומה נראה לכם יהיו התגובות שלכם כשהוא יספר.

אני תוהה איזה תגובות אתה מצפה לקבלאריק מהדרום

בפורום פתוח שקוראים בו נשים וגברים וניער גם כשחלק גם מכירים אחד את השני אישית.

לקחתי את זה בחשבוןחוזר תמיד לאשתי

פשוט אני קצת נואש, זה מציק לי כבר הרבה זמן.

אולי יהיה מישהו אנונימי שיוכל לשתף

אולי מישהו מכיר איזה רב שיוכל לייעץ לי מה לעשותחוזר תמיד לאשתי

הרב יהושע שפירא והרב שלמה אבינראריק מהדרום

שניהם כתבו ספרים בנושא.

הרבנית נעמי שפירא אשתו של הרב שפירא גם כתבה ספר מקביל לנשים בעניין זה.

מכיר אותם טוב. לא מתחבר לסגנוןחוזר תמיד לאשתי

ולצורת הסתכלות על הנושא.

מחפש רב עם רוח יותר צעירה

הרב חגי לונדין?אריק מהדרום

יש לו שיעור ביוטיוב עם עבודת סאונד לא מוצלחת אבל אפשר להתאמץ להקשיב.

זה כבר יותר בכיוון, אבל הוא מאוד פתוח.חוזר תמיד לאשתי

יותר מידי בשבילי

חחחחח הרב לונדין פתוח??כְּקֶדֶם

טוב

לא יודעת כמה המחשבה שלי בעניין רווחתהמקורית

אבל ביקשת תגובה נשית - לא מעניין אותי איך בעלי מתמודד ואני לא רוצה לדעת

זה שלו עם עצמו ועם בורא עולם ושיהיה לו בהצלחה

בעיניי לא נכון ולא צריך להכניס אותה להתמודדות הזו, זה יכול מאוד לאתגר אותה נפשית מולך ומול עצמה ובשביל מה בעצם? מה אתה מצפה שיקרה אחרי? שהיא תתמוך בך? לא יקרה. זה יחליש אותה

שהיא תהיה אוזן קשבת? היא לא המטםלת שלך ואל תיצור בה תלות כזו, זו ציפייה לא הוגנת

חוץ מזה שזה מאוד לא גברי בעיניי לשתף את אשתף בדבר כזה. שמור על פאסון גם אם זה רק כלפי חוץ

ואין פה בגידה בעיניי

אשתך נושאת אליך עיניים וסומכת עליך. אם היא מציאותית היא יודעת שיש לך התמודדות

אם לא - למה לפרק לה את האשליה?

גם בעלי לא יודע כל מה שאני חושבת ועובר עליי

לא על כל דבר צריך לדבר לדעתי

סתם מעלה שאלהצופה אנונימי

למה אם היא אוזן קשבת זה הופך אותה למטפלת?

כלומר האם אין איזה אלמנט של כנות בנישואין גם בלי מטרה לפתור את הבעיה בה משתפים?

האם אין חשיבות לשיתוף (גם בדברים קשים והתמודדויות בין השאר) בפני עצמו?

באמת שואל מתוך רצון לשמוע עוד דעות ולא מתכוון חס ושלום לתקוף אם זה נשמע ככה

תשובההמקורית
  1. כי זה לא שיתוף בעלמא, זה שיתוף על קושי שגם משפיע על ההסתכלות שלה עליו הרבה פעמים, וכמו שכתבתי יכול לגרום לה לסיבוכים עם עצמה. היית רוצה שאשתך תשתף אותך בזה שיש לה קושי דומה מול גברים אם היה לה כזה? היית מסתכל על זה כשיתוף בעלמא ולא היה פוגע לך בתחושת הבלעדיות מולה?

    אצל אישה זה קריטי להיות הכי חשובה בעולם לבעלה, הכי יפה, הכי טובה, הכי הכי בהכל. שיתוף כזה יכול להכניס אותה בעיניה לתחרות מול כל הנשים בחוץ על בעלה ובכנות - תמיד יש מישהי שהיא יותר. אז למה?

  2. כי בהרבה מערכות יחסים יש דינמיקת אמא ילד שגורמת לאישה לרצות לפתור לבעלה את הבעיות. אף גבר לא רוצה שאשתו תיזום לו פתרונות בעניין

  3. בטח שיש עניין של שיתוף.

    גם גברים נופלים בזה אגב, שאישה משתפת לשם השיתוף והפריקה והגבר רץ למצוא לה פתרונות במקום לתת לה אמפתיה ולהכיל

    תלוי מה משתפים ואיך.

    אולי אחרים יענו לך אחרת, שיתפתי את דעתי בעניין

לדעתי, תלוי מאד בסוג הקשר ובדינמיקה הזוגיתפינג פונג

לשאלתך אין תשובה אחת שמתאימה לכל אחד או ליתר דיוק לכל זוג,

זוג שלכל אחד מהם יש את החוסן, ההכלה, האמון והביטחון בקשר ומצליחים לשתף דברים כאלה בצורה טובה, זה נפלא, ויכול גם לעזור בהתמודדות.

אך אני מתאר לעצמי שאצל רוב הזוגות זה לא ככה.

וזה גם בסדר.

אם אתה מרגיש שהיא לא תוכל להכיל - מציע שלא תכניס אותה לזה. מדובר באתגרים שמטבע הדברים אמורים להתמודד איתם כעיקרון לבד.

אבל - זה לא אומר שאשתך לא יכולה לעזור לך בהתמודדות. היא יכולה לעזור גם מבלי לדעת כלום.

מבלי לעשות כלום.

עצם זה שאתה אוהב אותה ומרגיש שהיא היתה לוקחת מידע על כשלונות בצורה קשה - יכול להוות כלי נשק עוצמתי במלחמה זו.

בפרט לפי תיאורך שאתה מרגיש שיש בזה מימד של בגידה בה.

בכל התמודדות, תזכיר לעצמך שאתה אוהב את אשתך יותר מאת עצת היצר השפל הז:

נשים אחרות? מה לך להן שה' כבר נתן לך את האשה הנפלאה בתבל עבורך?

להסתכל על מישהי ברחוב? מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק? כל השאר זה שקר והבל.

אי שמירת הברית? איך תכניס את הפולש הזה למרחב הזוגי - מיני המקודש שאמור להתקיים רק בינך ובין אשתך?

יש מצבי קיצון, (אף אם אולי לא כל כך נדירים למרבה הצער), שבהם צד אחד (לרוב הבעל) ממש נזקק לתמיכה לפחות רגשית מהצד השני (לרוב האשה) על מנת לצאת מבור שהוא לא מצליח להיחלץ ממנו לבד, למרות שניסה שוב ושוב ושוב. אך הכאב והפגיעה עלולים להיות משמעותיים מאד, ולא תמיד הצד הפגוע יצליח באמת להתגבר על הכאב ולסייע.

בכל אופן, נשמע שאתה כעיקרון מתגבר ומצליח, ואם כן אתה אתה ראוי להערצה!

תחשוב כמה אשתך היתה מעריצה אותך על כל ההצלחות, לו רק היית יודעת ומבינה.

אז נכון, אולי היא לעולם לא תקלוט, ואילו היית מספר לה היתה אולי נתפסת לכשלונות או נגעלת מעצם זה שקיימת התמודדות (מתוך חוסר הבנה), אך לכן במקום לספר לה - תתחזק על ידה!

בהצלחה גיבור!

אני חולק על התשובה שלךפשוט אני..

תתאר לך אדם שמן מאוד מאוד, שמגיע לדיאטנית.

נניח שהיא תגיד לו ''מה זה בורקס? סתם פחמימות ריקות עם שומן טראנס, פויה!

ומה זה שווארמה בלאפה? אתה לא צריך את זה! אתה יכול להיות שבע ומאושר גם עם אוכל בריא!'' וכיוצ''ב.

עובדתית, היא צודקת בכל מילה שהיא אומרת. אבל בפועל, זה יעזור לו אולי לכמה שעות, מקסימום ליומיים.

בסוף לגוף ולמוח יש רצונות, חשקים, מאוויים ויצרים, והם לא יושתקו על ידי החדרת משפטים מהסוג הזה.

אציין שגם אני עצמי חוויתי משפטים כאלה על נושא אחר כשהייתי נער, ולמעט תסכול, דיכאון והאשמה עצמית - הם לא הועילו בדבר.

בנוסף, יש לך כשלים שפשוט לא מסתדרים עם המציאות (להבדיל מהדיאטנית בדוגמה למעלה שאמרה אמת אבל זה לא מועיל ולא מוביל לשינוי התנהגות, אצלך חלק מהדברים פשוט לא מסתדרים עם המציאות):

''מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק?'' - אשתו היא לא האחת והיחידה שבה הוא חושק, הוא בן אדם אנושי ולא רובוט, יצרים ומאויים לא נכבים ביום שבו אנחנו מתחתנים.

לתת לו הרגשה כאילו המצב הנורמלי זה להימשך רק לאשתך ואילו הוא יוצא דופן, זה רק מוריד ומשפיל ומכניס לעצב ולא מקדם כלום וגם לא אמת.

ברור לי ששום דבר ממה שכתבתיפינג פונג

לא מנטרל את ההתמודדות.

אך גישה כזאת לדעתי מסייעת למי שרוצה להצליח בהתמודדות יותר מאשר הגישה ההפכית - יצירת ניתוק בין ההתמודדות עם היצר ובין המרחב הזוגי, ובחירה לראות בכשלונות כמשהו אישי שלא נוגע לבת הזוג. התפיסה הנכונה היא שההתמודדויות הדתיות שלנו הן לא רק אישיות אלא כל אחד הוא חלק מכלל, וההצלחה בכל התמודדות מזכה את הכלל, ונפילה פוגעת בכלל.

והכלל מורכב ממעגלים מעגלים, הזוג, המשפחה, הקהילה, האומה, והעולם. זו תפיסה שמעבר לכך שהיא צודקת - היא גם מעצימה, ומסייעת מאד בהתמודדות.

כשכתבתי ''מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק?''

הדגש הוא על באמת. חבל שלא הדגשתי במקור.

כשבוחרים בשכל שהחשק לאשה הוא נפלא, מקודש, ואמיתי - וחשקים אחרים הם רעים, רדודים, מתעתעים ושקריים - קל יותר להתגבר.

לא שהם לא קיימים - אך אפשר לבחור להתייחס אליהם בביטול, עם כל הקושי שבדבר.

ממש תשובה יפהאוריןאחרונה

הבגידהסוסה אדומה

היא לא בזה שאתה לא מספר.

בכל מצב אתה לא אשם בהתמודדויות שלך, אבל אם משהו בהתמודדות שלך פוגע גם בה גם בלי שהיא יודעת, אתה אחראי לטפל בזה אצל מטפל. מסכימה עם מי שאמרה שהיא לא המטפלת שלך. אל תצפה ממנה שתחבק אותך עם סכין קצבים ביד.

זה אומנם לא קשור אליה ולא באשמתה בשום צורה, אבל ההשלכות של זה ושל השיח איתה על זה בהכרח קשור אליה.

תודה לכולם על התגובותחוזר תמיד לאשתי

מעריך מאוד שנתתם מעצמכם בנושא רגיש כזה.

@פינג פונג

אהבתי מאוד את המשפט הזה: תחשוב כמה אשתך היתה מעריצה אותך על כל ההצלחות, לו רק היית יודעת ומבינה.

אז נכון, אולי היא לעולם לא תקלוט, ואילו היית מספר לה היתה אולי נתפסת לכשלונות או נגעלת מעצם זה שקיימת התמודדות (מתוך חוסר הבנה).

לצערי מסכים עם @פשוט אני..

בפרקטיקה של החיים מרגיש שיש פה משהו גדול יותר מהרוח החיובית והסיסמאות האלו.

יש פה קושי עמוק של תחושת הסתרה ובגידה. אני הכי בעולם רוצה שהיא תגיד לי שהיא אוהבת אותי גם אם היתה יודעת...

מטריף אותי לחיות בצילה של מחשבה מאיימת שאם באמת אשתי תדע מה עובר עליי היא לא תרצה להמשיך...

מרגיש שקרן, בוגד, ולא ממצה כלום מהקשר שלנו.

אני כל כך מנסה להיכנס לראש שלה, לנסות להבין מה היא תחשוב אם תדע.

אשתי יותר פתוחה, יותר משתפת, גם בנושאים האלו. היא צדיקת עולם לעומתי, הדברים שהיא משתפת וזה מה שעובר עליה באמת אני מרגיש שהיא לא מסתירה, זה דברים קטנים ממש ובכל זאת ממש קשה לי להכיל את זה. אז מה היא תגיד כשהיא תשמע מה עובר עליי???

תודה ל@המקורית

על הזווית הנשית בעניין. לימד אותנו הרבה מאוד.

רק אשמח לשאול את כולכם, בסוף כולנו מודים שהדבר הזה קיים, יש משיכות בין שתי המינים גם בקשר הזוגי. האם נכון לטאטא את זה, להטיל וטו על הנושא הזה כביכול על זה לא מדברים.

הרי בסוף הרבה זוגות מאותגרים בזה. אולי הגיע הזמן לפתוח הכל, לחשוף, לעבור כמה ימים/שבועות/חודשים קשים ואז, אחרי המבול נראו ראשי ההרים - אולי אז הקשר בינינו יהיה טוב יותר? עמוק יותר, מודע יותר מכיל יותר נאמן יותר?

לא הרבה זוגות מאותגרים בזההמקורית

הרבה גברים מאותגרים בזה

צריך לעשות הפרדה בין הקשר שלך איתה לניסיון שלך

ולא, זה לא משבר שעובר אחרי כמה חודשים

זה עלול ליצור פצע עמוק של אי אמון לטווח ארוך

לדעתי לא חכם אבל תעשה מה שאתה חושב

מה מטרת השיתוף?נעמי28

אתה או היא?

שאתה תרגיש יותר טוב עם עצמך ופחות בוגד (מילים שלך)

שהיא תנחם ותכיל למרות שהיא במצב הנבגד? (לדבריך)

אם אתה מחפש מקום לפרוק ולהתנחם, תתחיל במישהו שהוא לא ה"נפגע", תטפל במה שאתה רוצה לטפל, וכשאתה בתהליך של טיפול, אפשר לשתף.

אצלנו זה נושא שכן מדובר, אבל לא נחשב כבגידה אלא יותר התמודדות אישית, אבל אתה כן רואה את זה כבגידה, אז מה מטרת השיתוף?

תשובה בפניםחוזר תמיד לאשתי
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ח' באב תשפ"ו 18:24

עצם המציאות שאני לא מספר מרגישה לי כבגידה.

זה מה שכתבתי

הבגידה היא לא בזה שאתה מסתירסוסה אדומה

אלא בזה שיש לך משהו להסתיר.

לא כל דבר נכון לומר לבן הזוג. יש דברים שהשתיקה יפה להם.

תפתור את ההתמודדות בדרך אחרת. היא צריכה להיפתר, אבל לא זו הדרך.

אישתך ממש לא צריכה לשמוע ממך שאתה נמשך לנשים אחרות. זה הדבר הגרוע ביותר שאתה יכול לעשות.

תשים אותה במרכז ולא אותךנעמי28

זה שיתוף שיכול לפגוע בה, אל תשתמש בה רק כדי להרגיש יותר טוב עם עצמך.

אני לא נגד שיתוף, אנחנו דווקא כן מדברים על זה ואני מאמינה שככל שיש פחות הסתרות בזוגיות הקשר יותר עמוק, אבל לא ממקום כזה שרואה יותר אותך ופחות אותה.

החלטתי לערוךעוד מעט פסח

אגיד רק שאחרי 20 שנה, וכשכבר יש לנו ביטחון מאוד עמוק בקשר, אנחנו בהחלט משתפים אחד את השני, וזה בעיקר עוזר להבין יותר איך השני עובד (למרות שלעולם לא נבין באמת), ויוצר אצלי יותר ויותר הערכה על המלחמה היומיומית שהוא נלחם בה עבורנו.

ושתי עצות בשבילך-

  1. לשתף בצורה כללית יותר (נגיד- 'איזה קשה זה ללכת ליד הים בקיץ'). גם יתן לך קצת אפשרות לפרוק, וגם לגלות איך היא מגיבה לשיתוף כזה כללי (אני מניחה שזה לא משהו שיפיל אותה מהכיסא).

  2. להבהיר בשיתוף שאתה נלחם. מתאמץ. בשבילה ובשבילכם. כי היא זו שבאמת באמת חשובה לך, וכל הפיתויים שמסביב הם רק רגעים חולפים- מול הטוב הנכון, הנצחי והאינסופי שיש ביניכם.

  3. להחמיא לה בלי סוף. להתפעל ממנה. לבנות אצלה את הביטחון שהיא שלך ולא משנה מה. זאת התשתית שבעזרתה תוכל יום אחד לשתף באמת ולקבל את התגובה שאתה רוצה.

תודה. מלמד מאודחוזר תמיד לאשתי

מסכימה מאוד, בעיקר לגבי 3שלומית.

אישה שיודעת ומרגישה שהיא ה דבר מבחינת בעלה, יש לה הרבה יותר כח וחוסן להתמודד עם דברים שקורים ושיתופים מורכבים

כי הרבה מהקושי הוא סביב הרגשה שאולי היא לא מספיק שווה או שיש מישהי יותר ממנה. ברגע שהיא רגועה מהבחינה הזו יכולה להיות לה הרבה יותר פניות להקשבה ותמיכה

אם אתה רוצה להיות צדיק...שנונימי

אז תלך בדרכי הצדיקים ותדבק בהם!

העיצה על הכל היא תפילה!

תקפיד מאוד על תפילות בזמנן זה מגן ומציל חיים.

השכמת הבוקר ותפילת שחרית בזמנה,

כי ללא זה אין טעם לתפילה, וזו ההתחלה ממש.

מקווה כל יום ותיקון הכללי מציל חיים, הטומאה נעלמת.

לגביי שיתוף עם האישה -

היא לא תבין כי אין לה!!!

תשתף את בורא עולם ואת הצדיקים,

רק הם יעזרו לך.

כל אדם הוא בבחינת רצוא ושוב עליות וירידות -

עד שזוכה לחזור בתשובה שלימה ואין לו נפילות.

גם אין יום ללא פגע אז זה מלחמת נצח.

אבל תמיד מנצחים.

יש פה משהו ומתלבט אם אתם רואים?Hakuna.Matata

כרגע, בלי קשר לשאלתך. בהמשך אולי אצליח להתייחס.

"

מטריף אותי לחיות בצילה של מחשבה מאיימת שאם באמת אשתי תדע מה עובר עליי היא לא תרצה להמשיך..

"

"

אצל אישה זה קריטי להיות הכי חשובה בעולם לבעלה, הכי יפה, הכי טובה, הכי הכי בהכל. שיתוף כזה יכול להכניס אותה בעיניה לתחרות מול כל הנשים בחוץ על בעלה ובכנות - תמיד יש מישהי שהיא יותר. אז למה?

"

זה דוגמאות מבחינתי לשני הצדדים. לשני הקצוות שאתה מעלה פה.

מניסיון שלי נשים אינן יכולות להבין את מורכבות ההתמודדות ואת האופי שלה. מצד שני, אנחנו הגברים לא מסוגלים להבין את המורכבות אצלן.

בין אם אנחנו מבינים ובין אם לא, יש משהו שצריך להיות לנגד עיננו תמיד. גם הגבר וגם האישה צריכים לדעת דבר אחד עקרוני. התתמודדות שלך היא לא ההתמודדות שלי.

על ההבנה הזו אפשר לבנות עוד קומה.

הקומה השניה היא - אסביר לאור דברים שלמדתי בספר התניא (אלו הדברים שלי ולא של בעל התניא - לכן אם יש שגיאה או חוסר דיוק זה לא מה שהמחבר התכוון). שאם יש לאדם הרהור עבירה והוא הסיח אותה - הוא צריך 1. לשמוח שהוא בינוני. כלומר, שהצליח בהתמודדות. 2. אם הוא עצוב זה גלל שהוא גס רוח (גאוותו) שהוא חושב שהוא צדיק ולא מגיע לו שייפלו לו מחשבות רעות. (פרק כז בליקוטי אמרים).

הקומה השלישית היא - אמון.

אם בעל בחר לאשתו על התמדדות שלו - היא צריכה לשמוח. שהוא לא מסתיר. שהיא העוגן שלו. הכי יפה בעולם היא לא תהיה - הכי יפה בעיניו - היא כן.

אישית -

כן אספר ואשתף הכל. הכל.

אם אני צריך עזרה. ואם הצלחתי. ואם נפלתי. וכשקמתי. ואני הייתי רוצה לשמוע ממנה באותה מטבע.

נכון - היא לא מבינה. ואני לא מבין. אבל אנחנו שם אחד בשביל השני.

כי

  1. אנחנו לא מבינים את התמודדות

  2. אם נפלה מחשבה רעה זה כי אני בינוני

  3. יש בנינו אמון .

אם באיזה אופן המחשבה שנפלה לא נשארה רק בגדר מחשבה. והיא התגלגלה - למעשה, מחשבה, דיבור.. יש פה משנו אחר.. חציו בגידה בה' חציו בגידה באישה.

.וגם אז יש לדון באופי וברמת השיתןף.

מה עושים כשאין מקום להיות חלשאריה ששכח לשאוג

כשכל חולשה מתקבלת בזלזול וביזוי, בירידות והקנטות, השפלה ועקיצה.

מול הילדים וגם לא מולם.

באמת שכואב לי שרק הג'יפיטי שומע אותי

תלך לטיפולסוסה אדומה

זה מקום מעולה, במובנים מסויימים הרבה יותר טוב מהצאט'.......

נשמע שבלי קשר טיפול יעשה טוב, אבל ככלל, בהרבה מקרים אישה זו לא הכתובת לפרוק אצלה חולשות.

בפרט כשהמצב בינכם הוא כזה.

טיפול.

נותנים גט.אדם פרו+

בן אדם שחי מהחולשות שלך

אתה לא רוצה להיות נשוי לו.

דרך אגב גם להיות גרוש ממנו זה לא הכי נחמד.

או מפציצים אותו באהבה ובחמלה

בתקווה שהוא יצליח להתיישר

כמו שיש לך ילדה שמתחילה להרביץ

ולהתנהג לא יפה

ואז אתה בבת אחת מתעלם מכל זה

ואומר איזה ילדה טובה

ומזכיר את כל הדברים הטובים שהיא עשתה

ואז מרוב הלם היא מוחמאת

וחוזרת לתלם.

אבל ללא ספק יש פה בעיה אצלה

שהיא רואה שלילי וחותרת לפירוד.

דייייייייי די למכונת הרעל הזו!!!חוזר תמיד לאשתי

שמישהו יעשה לזה סוף!!!!!!

^^כְּקֶדֶם

באמת חצה גבולות

אתה מגזים ממש מה קשור מכונת רעלאדם פרו+

הבן אדם בבעיה.

האשה משפילה אותו מול הילדים.

הוא סופג ניכור הורי.

וניכור אישי.

לא נשאר לו תמיכה מלבד הגיפיטי.

מה אתה מציע לו לעשות?

הכי קל להגיד טיפול טיפול טיפול

מבחינתי זו אמירה ריקה

כי אשה כזו ברור לה שהיא מעליו

וכל הבעיה אצלו, והיא משפילה אותו

השכם והערב

אשה כזו לא תלך לטיפול בשום אופן

והיא אולי אולי תשלח אותו לטיפול

לכן תרגיעו.

יש לבן אדם בעיה

תנסו לעזור לו עם עצות אמיתיות

לא עם דיקלומים.

ובטח לו להוציא את התסכול עלי.

בלי קשר. נכון יותר נעים לקרוא

דברים נחמדים על אנשים שטוב

להם בחיים

והם נהנים.

בשביל זה יש פורום גרושים גרושות

שם מכיייפים (:

בחרת להכנס לפורום הקשוח

של נישואין טריים.

אז מה ציפית לקרוא שם על פרחים

ופרפרים. בן אדם מספר לך על בעיה.

תביעה אמפתיה תעזור תייעץ מנסיונך.

מה קשור להתקומם נגדי?

מה אתה מחפש פה?חוזר תמיד לאשתי

נראלי זה פחות מתאים.

זה רק שובר אנשים, ולא מביא אותם לתיקון.

דווקא לדעתימישהי נשואה

אדם פרו

מגיב ממש טוב

(:

תודהאדם פרו+

אני מגיב סבבה

עיינו ב200 תגובות

אחרונות (:

תודה ממש הייתי צריך את העידוד

מידי פעם נוהגים לחבוט בי

בפורום זה או אחר.

הבעיה היחידה שיש בי,

שאני לא סוגד למילה "טיפול" ו"מקצועי"

אני חושב שחבר טוב

שנמצא ועבר דברים דומים,

אם כי לא זהים.

הוא הכתובת לתמיכה.

כי הוא יבין אותך

יודע לתת לך עצה מהזוית שלך

וזה שאין לו אינטרס כלכלי קצת מוסיף בעיני

אם כי לא איכפת לי שיהודים נוספים יתפרנסו

הבעיה עם כל הרבנים והמושלמים

שהם יכולים רק לעשות בכאילו אנחנו מבינים

אותך.

אופס, התחתנת בגיל 20 ואני 30

אבל לא נורא אני אתעודד ממך

אם אתה מתעקש

אני מסכימה איתךמישהי נשואה

אנשים כותבים בפורום

לא כדי שיגידו להם: טיפול.

אגב אני בטיפול רגשי

ועדיין

השיחה עם אנשים על בסיס חופשי

כמו בפורום או עם חברות

יש להם איכות אחרת

טיפול רגשי הוא חשוב מאוד

יחד עם זאת

זה לא הדבר היחיד שעוזר.

כי לא תמיד זלזול והקנטותכל היופי

הם חסרי תקנה והמוצא היחיד הוא גירושים.

אגב להתגרש מאדם שמזלזל ומקטין, אם יש ילדים, יהיה כואב ויתחום קצת את הפגיעה אבל לא יכחיד אותה.

ולפעמים הקטנות וזלזול נובעים מממרמור שנובע מתחושה דלא רואים אותי, מטינה הדדית, מדפוסים כאלה מהבית, דברים שהם ברי טיפול.

אם לא הולך מתגרשים, זו גם אופציה.

אבל כדאי להביא בחשבון שלפעמים יש עוד אופציות.

טיפול זוגי יכול להציל חיים, או לכל הפחות ליצור פרידה סבירה.

אני מכירה כל כך הרבה גרושים/תמישהי נשואה

והמסקנה שלי

באופן מכליל

ואני ממש לא מומחית

בהכללה גסה מאוד

אני משערת

שכמו שאנחנו מתאהבים ולא יודעים לתת הסבר

ככה גם מתרחקים

וקשה להסביר איך הריחוק התחיל

זה יושב על הרבה דברים

אם מתבוננים, בדיעבד יש הסברשבורת,לב

לדעתי לרוב זה לא נכוןכל היופי

זה נכון שאנחנו לא תמיד מודעים למה מישהו מוצא חן או מרתיע אותנו אבל זה בדרך כלל לא מיסטיקה אלא סיבות שניתן להתחקות אחריהן.

למשל זה אדם שנוהג בהתאם לדפוסים שאנחנו רגילים אליהם ומוכרים לנו. אדם שמשלים משהו שחסר לנו. אדם שדומה לנו מאוד בצורה מסוימת (מנטליות, אופי, הרגלים, צורת חשיבה וכו') ימצא חן בעינינו יותר.

יכול להיות שבהמשך נגלה שהוא עושה לנו רע בדיוק בגלל זה (לא כל הדפוסים חיוביים...)

בהרבה זוגותנהג ותיק

בטח כאלה שחיים בזוגיות טובה, יש לא מעט תכונות ואופי של הפכים זה מזה.

רק עצם העובדה שגבר ואישה מתאחדים לבית אחד זה כבר נס ענק כי מדובר על שני בני אדם שונים זה מזה במהות

מחקרים מראים אחרתכל היופי

אבל אני לא כאן כדי להתווכח

וכמובן אנחנו שונים מעצם היותנו גבר ואישה אבל לרוב הדומה רב על השונה.

גם אני לא כאן כדי להתווכחנהג ותיק

ולא עשיתי מחקר אז בהחלט יכול להיות שאני טועה.

מה שהתכוונתי שגם בזוגות שיש בהם הרבה דמיון יש בינהם לא מעט תכונות/תחומי התעניינות/דפוסי התנהגות ועוד שיהיו הפכים זה לזה.

ואחרי שאמרתי את זה אני מקבל את התיקון שלך

כתבת נכוןנהג ותיק

על כל האופציות שאפשר וצריך וגם על גירושין. לצערנו לא מעטים המקרים שהגירושין מאוד מכוערים. מתלווה להם, לפני, תוך כדי וגם אחרי משקעים גדולים, מריבות קשות מאוד, לא מעט על חשבון ועל גב הילדים וזה נורא ביותר.

וכמובן שיש גם מקרים של ניכור הורי/ילדים.

כאב עצום ממש

תודה על הארת העיניים

לדעתי להגיד גרושין גרושין גרושין זה לא יותר מועילאורין

מלהגיד טיפול טיפול טיפול

אפשר להחזיר את הגרושה ואז מזכים את כולם בברכותחתול זמניאחרונה

כואב מאודהסטורי

קודם כל - תשים גבול, אין דבר כזה לדבר בצורה מזלזלת כלפיך, בוודאי שלא מול הילדים.

אחרי זה - תלך לטיפול אישי, שיעזור לך לעמוד על שלך ולזקוף את קומתך.

כדאי גם לקרוא חומרים על 'הקוטביות הבריאה' באתר של יהונתן ומרים קליין. גם הקורס האינטרנטי שלו - 'יצאת גבר', יכול לעזור לך.

בהצלחה רבה, תתאמץ ותצליח לחזור לשאוג

קודם כל אתה צריך ביטחון עצמימשה

יש לך מנגנון כנראה שמתכווץ מולה ומזמין עוד מהרעל הזה. תתעלם ממנה ותתמקד רק בעצמך. במנגנון שלך.

במה מפעיל אותך.

היא דורכת על משהו שהיה שם לפניה. כשהוא יעלם, אתה תהיה אחר.

להישבר זו חולשה - תחזיק מעמד זה חוזקה.שנונימי

תאמין, ותלך בצדקת דרכך.

האנשים הגדולים ביותר בעולם הלכו נגד כולם,

סללו דרך חדשה שהמציאו והאמינו שאפשר אחרת.

ואם הייתה לך אמונה בצדקת דרכך - לא היה לך שום בלבול.

תמשיך לחפש ולבקש את הדרך הישרה לך ללכת בה.

  • אישה וילדים הם בני אדם רגילים כמו כולם, לא שונים מאף אחד בעולם. ויכול להיות שאשתך גם פחות חכמה מהממוצע... האחריות היא עליך להוביל את משפחתך למקום טוב יותר. דאג למשפחתך לא רק בפרנסה אלא גם ברוח ללמד מה טוב ונכון.

ותזכור ש'טוב' אמיתי זה לב טוב נתינה חסד יושרה שמחה. גם להיות אדם טוב זה צדקת הדרך.

בטח בה' הכל ממנו והוא ינחילך למקום טוב.

דילמה כלכליתאבי130

אני ואשתי נשואים 8 שנים

יחסינו עלו על עליות וגם ירדו מורדות,

לאחרונה אני מרגיש שלא איכפת לה מהמצב הכלכלי בכלל,

היא כמעט ולא הולכת לעבודה

ולעומת זאת אני מכניס את המשכורת העיקרית

כל חודש אנחנו מוצאים את עצמנו לוקחים הלוואה

וזה הגיע למצב שגם הבנק לא מוכן כבר לתת הלוואה

סיכמנו על תקציב מסוים שגם ממנו היא חרגה

ניסינו לתחום את התקציב לחן בנק שני ואז גיליתי שהיא פתחה אשראי נוסף

אני כבר שוקל להפריד חשבונות, עם כל החובות שהיא צברה אני מעדיף לעזות את זה עכשיו ולא שיהיה מאוחר מידי

כל פעם שאני אומר לה את זה היא עונה לי אם אתה מפריד חשבונות נתגרש וזהו,

לא הבנתי אנחנו נשואים רק כדי שאני אממן אותך?

זה עוד יותר דוחף אותי לעשות את הצעד הזה

מה אתם אומרים?

עוד אשה ששכחה שהיא שותפה בבניית הביתאדם פרו+
עבר עריכה על ידי אדם פרו+ בתאריך ז' באב תשפ"ו 8:50

והחליטה לשים רגל על רגל

ולתת לבעלה לג'נגל את החזקת הבית עליו.

החולשה של הדור.

המפרקת את רוב הבתים.

פינקו אותן, כל הזמן אמרו לה את יפה את שווה.

אני בתור גרוש שמחפש שידוך באתרים האלה

ולא מהיום אומר לך.

הפינוק הזה וההגזמות האלה מוביל אותם לחיי בדידות.

גרושה+6 מקצה הארץ, בת 40

בטוחה שיבוא כבר מבוגר שכבר לא רוצה

ילדים ויקבל אותה ואת ילדיה ויממן אותה.

ואני שואל

אם הוא לא מעוניין בילד משותף,

למה שהוא יעזוב את כל הרווקות 45

שאתרי ההיכרות מלאים מוצפים מהן.

ואת כל הרווקות חוזרות בתשובה 42

גם שמציפות את אתרי ההיכרות.

ויגיע לקצה הארץ בשביל לממן גרושה וילדיה

שכל מה שהיא עשתה זה לריב עם בעלה.

וכל זה בלי ציפייה שיהיה להם ילד משותף.

ואפילו אם תאמר שהיא תמצא את אותו

אדם שיממן בשביל בדל יופי שנותר בה

והולך להעלם בשנים האחרונות.

זה ממש דוחה אותי.

זהו כסף שקונה יופי.??

על זה את מתבססת?

הכל מבוסס על גאווה מטופשת שהביאה את החורבן

המביאה עוד הרבה חורבנות עד היום.

ומי שאחראי לזה הוא מי שנתן לה את התחושה

שהיא שווה והיא שווה, והוא לא שווה אותה.

הביא אותה לחיי בדידות נצחיים.

באלגנט.

חברה אמיתית

שרואה חברה שלה מתקרבת לגיל 36

גיל שממנו אפשר רק לרדת.

בגלל החוסר ביכולת לסיכויי לילדים משותפים.

נותנת לחברה שלה ניעור אמיתי

אומרת לה "תתחתני עם עמוד חשמל ברחוב

מבחינתי" את לא יפה, ולא שווה כלום,

המשפחה שאת עדיין יכולה להקים שווה יותר!!

כאילו שהיופי נועד למטרות מסחר ואגו.

זה נראה כניצול פרצה, בסוף היא תישאר לבד.

באחריות ומנסיון.

רק לידיעה...פשוט אני..

ברגע שאתם נשואים, אתה ערב אוטומטית לכל חוב שלה, וגם להפך כמובן.

כלומר אם היא תיכנס לחוב בחשבון בנק שהוא רק שלה, זה לא ימנע מהבנק לעקל חשבון בנק שהוא רק שלך.

זה לא מדויקנפשי תערוג

להבנתי זה מדויק למצב שלהםפשוט אני..

גרים באותו הבית, חיים מאותה המשכורת.

הפרדת חשבונות תיראה כצעד מלאכותי ולכן לא תמנע מהבנק או מכל נושה אחר לגעת בכל החשבונות.

אפילו זוגות פרודים עם בתים נפרדים מתקשים להוכיח שההפרדה לא מלאכותית, כדי שיהיה אסור לעקל להם נכסים בגלל החוב של השני

מחילה אבלשפוי

פה לא נראה לי המקום לפתור בעיות כלכליות ושלום בית

יש ברוך ה' כיום מלא גורמים מקצועיים שיטפלו בבעיות מהסוג הזה, מציע לך לגבי הנושא הכלכלי לפנות ל'פעמונים', זו עמותה, היא בחינם, ממש בחינם, תנסו! הם קצת (הרבה) יעזרו לכם לצאת מהברוך הזה (אולי גם אם אשתך לא עובדת)

לגבי שלום הבית כמובן שיועצים\מטפלים זוגיים הם המקום לנושא הזה, מאמין ששווה כל שקל.

מזועזע מתגובתו שלחוזר תמיד לאשתי

@אדם פרו+

אתה שופך את כל הלכלוך הזה על בן אדם שעוד יכול לעשות הרבה עבודה עם עצמו כי אתה מחפש חברים לצרה...

אני משתתף בצערך ובקושי, אבל אל תזיק לאנשים אחרים.

איך אני יודע את זה - זה שקוף! אתה מפיל עליו דברים שהוא לא אמר.. דברים שאתה פגשת בזוגיות שלך.. הוא לא דיבר בכלל על היופי של אשתו ועל כל השאר שכתבת.. כל כך לא יפה לדבר ככה... זה יכול ממש להזיק

אני הייתי מוחק את התגובה המזעזת הזו. באמת.

ועכשיו בקשר אליך,

דבר ראשון מצטער שהיית צריך לקרוא כזאת תגובה,

מקווה שלא נגרם לך נזק, ושתתקן אותו, כי זה באמת היה תגובה לא לעניין.

אני שואל אותך, למה אתה כל כך מהר מתייאש. אני במצב שלך בדיוק, הלכנו למקימי, באמצע תהליך, וזה מדהים. מכל מצב אפשר לצאת. בפרט שאתם לא נשמעים במצב הכי גרוע...

הרבה פעמים אנחנו מנסים לגלגל את כל האשמה על נשותנו, זה הכי קל בעולם. אבל תמיד תמיד אם תחשוב יותר טוב תראה איפה אתה גם קשור למצב הזה.

לפעמים הסיבה הכלכלית זה טריגר. יש דברים אחרים שמפריעים ואז גם זה.

תנסה רגע להתנתק, לחזור לרגעים הראשונים של הנישואין. כמה אתם אוהבים, כמה אתם באמת זוג משמיים. לפני שהחיים התחילו לבלוע אותכם.

בסוף האהבה הזאת זה הכי חשוב.

מכאן תתקדמו ביחד לליווי כלכלי. כי מלווה כלכלי הוא לא יועץ זוגי... ולא נעים שזה יתפרץ מולו.. גם לא יהיה לו יותר מידי מה לומר. לכן תיישבו את זה ביניכם SOS ותלכו מהר לייעוץ כלכלי.

כל יום שעובר זה הפסד.

תראה אבי היקרחוזר תמיד לאשתי

נשמע שאתה סוחב את זה הרבה זמן.

בהנחה שכל מה שאתה כותב פה לאורך השנים נכון ואמת, מדובר בסיפור שמתגלגל הרבה זמן.

קודם כל, זה ממש יפה שאתם עוד על זה, זה מראה שיש לך ולה הרבה מאוד כוחות, ואתם עושים עבודה ממש מדהימה.

קטונתי מלייעץ לך, אבל היה משפט אחד שתפס אותי, משהו שכתבת לפני כמה שנים טובות.

"אנחנו זוג נשוי כמה חודשים, אני מאד אוהב אותה"

אתה גם מתאר שם פער בסגנון ובכל זאת התחתנתם מאהבה.

תראה, כשאנחנו מתחתנים זה כי אהבנו, קליק של נשמות.

וזה האמת לעולם.

רק מה, החיים בולעים.

חיים אכזריים שכבר אין אוויר לנשימה.

כל נשוי, בהבטחה, לפעמים חושב - עדיף לי להתגרש, הרבה יותר קל...

כולם ככה.

הלוואי שנצליח להזכיר לעצמנו אהבה ישנה, איך אהבנו פעם עד השמיים, איך אמרנו על הכל עוד נתגבר ביחד, איך הבטחנו לעצמנו שביחד שום דבר לא ישבור אותנו, את אהבתנו.

לפעמים בגלל מה שעברנו הכל כבר מכוסה, הכל חסום. מה שעברנו כיסה את האהבה בתהומות של יאוש, ונדמה לנו שהיא איננה עוד. לא שייך לעורר אותה, להחזיר אותה.

בפרט אתה אחרי כל כך הרבה זמן של התמודדות...

הלוואי שהשם יתן לכם את הכח להאמין שבוודאי ישנו. שעוד לא מאוחר. שבוודאי ישנה אהבה, והיא בבית שלכם, ביניכם, מחכה להתגלות שוב מבין רסיסי הלילה.

הלוואי.

הדילמה אינה כלכלית אלא התנהלותיתהסטורי

בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי, בחלקם גם היחיד. בדורות קודמים זו היתה המציאות הנפוצה ברוב העולם, כשבמקביל כל או כמעט כל הטיפול בבית - הכנת אוכל, נקיון וכד' היו על האשה. כיום מכל מיני סיבות ונסיבות המציאות השתנתה, אבל כן, עד היום בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי.

יש סוגיא אחרת של התנהלות אחראית. לקחת הלוואה כשלא יודעים מאיפה מחזירים אותה, זה לא אחראי, להתנהל ככה באופן קבוע זו הפקרות.

צריך לשבת ביחד מול דף/טבלת אקסל, לעקוב אחרי ההכנסות ורק לפיהם להוציא הוצאות. זו א', ב' של התנהלות אחראית (ג' זה גם לחסוך, אבל זה שלב הבא).

אם יש מאזן שלילי - צריך לראות איפה מצמצמים הוצאות או מגדילים הכנסות.

בגדול, צריך ללמוד להתנהל בשיח ולא לעשות דברים מאחורי הגב.

היא לא דואגת מחובות?נעמי28

נשמע שאתם צריכים טיפול זוגי, לא רק כלכלי.

לראות את הצורך אחד של השני, לקחת אחריות, לתקשר.

לפן הכלכלי יש עצות פרקטיות, למשל כרטיס דביט או הגבלה של האשראי,

אבל נשמע שזה הרבה יותר עמוק מ"אישה בזבזנית"

להפריד חשבונות לא יתן לך כלום, גם שם היא יכולה להיכנס לבור שלא תהיה מודע עליו והחובות של שניכם.

היא לא דואגת שתתגרשו? היא תצטרך להתמודד עם חצי מהחובות בעצמה.

היא לא עובדת כי יש ילדים קטנים? היא מבזבזת או קונה צרכים בסיסיים?

אתה מצליח לראות את המקום שלה בתוך כל זה?

אם תרצה שיתוף פעולה, השלב הראשון הוא לראות ולהכיר בצורך שלה (לא בהכרח לספק אותו מידית).

איזו תגובה רגישהמשהאחרונה

לא יודע אם פרודוקטיבית, אבל אהבתי את השאלות פה.

דיכאוןחקלאי

האם יש פה מישהי שתחתנה עם אדם שסובל מדיכאון?

האם אני יכול להתייעץ איתה בפרטי?חקלאי

לא. אני לא מתכתבת בפרטי עם גבריםיעל מהדרום

לק"י

אם יש לך שאלות, מוזמן לכתוב כאן.

בהצלחה!!

אוקייחקלאי

אז ככה אני בתוך קשר עם מישהי, והולך ממש טוב ונעים.

אני סוכב איתי מגיל קטן דיכאון, בשנים האחרונות לוקח כדורים.

לאחרונה זה עלה הסיפור הזה של הדיכאון ומה זה אומר לחיות ליד אדם כזה.

ואני די עומד נבוך מול זה, איך אפשר לבקש ממנה לבחור במשהו שכזה? אני יודע בעיקר איך זה משפיע אלי, לא איך לחיות לידי.

בשנים האחרונות התחלת כדוריםאריק מהדרום
עבר עריכה על ידי אריק מהדרום בתאריך ז' באב תשפ"ו 9:28

בכללי איך אתה מתפקד מבחינת מטלות בית? מתפרנס? אושפזת כבר פעם? כל כמה זמן יש לך משבר אם בכלל? או שזה בכלל דכדוך מתמשך? מוכר בביטוח לאומי?

לאחקלאי

התיפקוד שלי די גבוה, שאני בטוב אני מתפקד כמו 3 אנשים ביחד.

לקחתי משהו כמו 4 שנים כדורים שלא היו נכונים לי, שם היה יותר נפילות, בשנה האחרונה אני לוקח כדורים שהרבה יותר טובים לי בפער. אפשר לספור על יד אחת את כמות הימים שפספסתי בגלל זה עבודה.

מעולם לא התשפזתי, הנפילה הרצינית האחרונה היית בין הכדורים, בדיוק במלחמה הראשונה עם אירן.

לדעתי זה מה שאתה צריך לענות לה.אריק מהדרום

היא יודעת את זה?חוזר תמיד לאשתי

מה היא אומרת על זה?חוזר תמיד לאשתי

יצאנו פעם ושם אמרתי להחקלאי

ועכשיו חזרנו וזה עלה עכשיו, בעיקר מצד המשפחה שלה, וזה מאוד הפחיד אותי ואז גם אותה.

כשהיא תהיה שלמה עם זה-סוף טוב

אני מאמינה שהיא תצליח לשדר את זה למשפחה שלה.

המלצה שאני מכירה היא לצאת תקופה, ולתת למשפחות של שניכם להכיר אתכם. שלא יחששו המילה 'דיכאון' אלא יכירו את האדם שמאחוריו.

נשמע שמצבך מצוין, אבל הדברים די טריים.

ממליצה גם לתת לבחורה תכנית גיבוי, למי היא פונה כשרואה שאתה לא בטוב, בהסכמתך כמובן.

תצליחו!!

המשפחה שלה יודעת?יעל מהדרום

לק"י

האמת שקשה לי לייעץ בנושא הזה.

אני רק חושבת שהיא לא חייבת לשתף את כל בני המשפחה שלה. אולי מישהו אחד ספציפי שיידע לכוון אותה.

ובנוסף אם אתה מטפל בעצמך, מאוזן, עובד/ לומד/ עושה משהו עם עצמך, זה מצב פחות מרתיע.

כן צריך לדעת, שלפעמים יש עליות וירידות במצב. אבל גם אדם שבריא לחלוטין לפני החתונה, עלול לחלות פתאום.

אני, אפשר לומרעשב לימון

כשהתחתנו הוא היה ממש בתחילת שנת אבל, וחלק ממנה הוא היה בסוג של דיכאון

אני אבל זה נודע לשנינו רק בדיעבד אחרי.על הנס

אני לא חושבת שאתה לא ראוי אני חושבת שכמו בכל נישואין צריך להכיר את הפלוסים והמינןסים של הבן זוג ולדעת שלפעמים היא תצטרך להתמודד עם ההשלכות של זה.

ושיהיה לשניכם נכונות לעבודה אישית וזוגית.

..ירושלם.

כן, הוא לא סבל מדיכאון כשהכרנו.

יש לה יתרון עצוםפשוט אני..

היא יודעת מראש חלק משמעותי מהמגבלות שלך, ויודעת שאתה מספיק אמיץ וחכם בשביל לטפל בזה.

לא כל אשה זוכה לדעת על זה מראש (וכמובן נכון גם בהיפוך המינים)

ההיסוס הזה לא נשמע טובHakuna.Matataאחרונה

סה משהו זצריך לבחור.

אם סה רק המשפחה שלה מהססת , זה אולי פחות גרוע..

אבל עדיין יכולה להיות לזה השפעה עליכם.

לצערי המושג הזה דיכאון הוא שקוף ולא מספיק במודעות

בהצלחה.

לכבוד הנשואים הטרייםאדם פרו+

נשואים טריים וותיקים אלופים

לפני כמה שנים נחרב הבית

כל בית שאתם בונים

הזוגיות שלכם המשפחה

היא כמו אבן,

כמו בנייה ושיקום של חורבה מחורבות ירושלים

תמשיכו לנסות ולהשתדל בבניין הבתים שלכם

אתם מביאים את הגאולה

אל תתיאשו

חיזקו ואימצו נשואים.

אני מעריך אתכם על כל העבודה שאתם עושים.

עבודה שאף אחד לא ידע מי עשה.

אבל היא העבודה האמיתית.

והבניין האמיתי של עם ישראל.

כידוע שהבניין הוא לא רק טכני אבנים

אלא הקשר והביחד הנעים שהיה בו

והקרבת אלוהים שהוא ייצג.

כשעם ישראל היה במדרגה טובה

עם דוד ושלמה שהיו מתאימים למצב העם

באותה תקופה.

לכן שימרו על עצמכם יחד.

ותרו זו לזה. תרעיפו באהבת חינם.

על הילדים (קל יותר) ועל בני הזוג (כנראה יש כאלה שמתקשים בכך) ועל עצמכם.

תהנו תשקיעו ותבנו בתים מלאים באהבה.

יפה מאודמתוך סקרנותאחרונה

מחפשים מטפל/ת זוגית טובה באזור המרכזאנונימי פשוט

נשואים חמש שנים

לא יודעים איך מחפשים מטפל/ת זוגית

נשמח להמלצות מנסיון

אולי יעניין אותך