אנחנו יוצאים כמה חבר'ה מידי פעם במוצ"ש
ויושבים באיזה בר,
עם אוירה של דתי רצף ודתל"ש.
אבל לא עם ריקודים והבחורות,
כי אני לא דתי חלש, ובטח לא דתי לשעבר.
הרי אני בייני"ש, בסופו של דבר
ולא אחד כזה נגרר.
משתדל לשמור מצוות
ודי נזהר.
ואולי מישהו יאמר
שבעצם אני גם קצת עכבר.
כלומר;
די פחדן, וגר בכפר
אז בקיצור נמהר-
אני לא איש של בר.
אבל בכל זאת
מידי פעם אפשר,
אם זה אחד סולידי
ויש שם דוסים בין השאר.
.
.
.
יש לי עוד וידוי:
תשמעו קטע קצת מוזר,
אין קטע לוידוי ההוא למעלה
פשוט העניין הזה חזר
עם הראש המהורהר
והלב שקצת נשבר
אז בא לי לטבוע בשיכר
להרגיש קצת מסוחרר ומשוחרר.
אני יודע, זה שחוק, מוכר
ומרגיש כבר ממוחזר-
סתם עוד ילד ממורמר.
אבל צובט לי המחר
שכבר דוחק את הלילה לָאתמול-
המבוזבז המרוקן והמחורר.
אז פשוט אני נזכר
בבירה ובבר.
והלב הבודד והמנוכר,
מרגיש די מטורטר ומיותר.
אז אמרתי
שאם כבר לבד, ואין לי בירה בסביבה-
נעשה מזה שיר
נטביע בכתיבה.
לחיים!
- לקראת נישואין וזוגיות