אז אחרי שעה וחצי של התהפכויות במיטה הבנתי שכנראה באמת יש לי סחרחורת.
לכתוב אני תמיד יכול. אז כתבתי משהו, אולי יעניין איזה מישהו..
היום כבר ירד הערך והמשקל של המילים.
בשביל לבטא את זה שנהנית מאיזו כתיבה, תצטרך לכתוב 'יואו אני מת, בחיימשלי לא ראיתי כזה דבר' כשבאמת גם תגובה כמו 'וואו, נהניתי' היתה יכולה לעשות את אותה עבודה עם קצת אמון בכל מילה שכתבת.
אמנם, לכל חיסרון יש יתרון.
והוא, כי אם נבין שלכל מילה שלנו יש ערך, נוכל לשמוח באמת מכל דבר קיים, וגם אם הערך הציבורי לא עלה..
ומספיק שמישהו ישלח לך 'יואו אני נגנב', אתה תתרגש ותהיה בהלם מוחלט, כמעט תבוא להתקשר למשטרה, כי אתה תבין שהמסר שהוא רצה להעביר הוא לא כ"כ רגיל, (הרי אתה מבין שלמילים יש משקל ותוכן)
מסקנה סופית:
כמו שמילים יכולות להרוג, כך מילים מחיות.
קחו את זה כאתגר ותתחילו להחיות עפוצים.
הא, שכחתי לציין. שעכשיו שלא כולם עוד מבינים את הגודל של המילים, תוכלו לשוט חופשי על אילו מילים שתרצו!
כדאי לקרוא: עשרה חיוכים. - פרוזה וכתיבה חופשית
כט"ס לכולם!
תודה אם בכלל עניינתי אתכם
שחריס'!!
- לקראת נישואין וזוגיות