בחודש הראשון אחרי שהפסקנו למנוע - מייד נקלטתי.
ואני לא מרגישה כלום לגבי זה.
כלום כלום כלום.
הלב כנראה לא מעיז לשמוח.
הוא רוצה להיות בטוח שיש לו בשביל מה.
פורום אבדן הריון
בהנהלת:
מכתב פתיחה
מזדההאין ייאוש בעולם
אני בהריון אחרי הפלה
מודה לה' הודיה ענקית!
ומצד שני מרגישה שאני בהכחשה.
אני מלאת פחדים.
התקופה הזאת עד לבדיקת דופק פשוט סיוט.
ממש קשה לי.
במתח נוראי ממה יהיה.
רוצה כבר להעיז לשמוח
מודה לה' הודיה ענקית!
ומצד שני מרגישה שאני בהכחשה.
אני מלאת פחדים.
התקופה הזאת עד לבדיקת דופק פשוט סיוט.
ממש קשה לי.
במתח נוראי ממה יהיה.
רוצה כבר להעיז לשמוח
ואני ממש רוצה להגיע לרגע שאני ארגיש כמוכן 
באפל
בעז''ה שיהיה לכן הריון בריא ושתצאו בידיים מלאות!
מקווה שתרגישי יותר טוב 
מאחלת לך בקרוב הריון, ללא פחדים!!אין ייאוש בעולם
הלוואי. מקווה איתך. אמן.ציפי כהןאחרונה
מזדההה כל כךראשית אמונה
אחרי 2 הפלות. האחרונה הייתה טראומטית גם נפשית.. מגלה לפני שבועיים היריון.. ומאז במן אפטיות. אין סטרס. אין שמחה. אין עצב. אין כלום.. חוץ מתפילה לה' כל יום.. חוץ מלתת צדקה כל יום כדי להציל את העובר. חוץ מלשאת מאגניט= חתיכת ברזל..(קראתי בליקוטי עצות שזו סגולה למפלת). חוץ מלהכריח את הבעל להגיד את הקטע מתפילת חנה של הצדקה והתפילה שאישתו לא תפיל. חוץ מזה שאני אומרת את כל התפילות בתפילת חנה שיש(של האישהבימי היריונה)... כי לא נשאר לי כלום חוץ מזה. כי שום רופא לא מאמין אחרי הבדיקות שעשיתי שיש משהו שאפשר לתת. כי אין שום אינדיקציה שיש. עשית כל השתדלות... החרדות לא מתפרצות.. כי אין לי כח לעצור את החיים.. אני מובילה. לא ההיריון כמו פעם קודמת.. אני אשמח ואחיה עד אבוא שילה.. עד ההתמודדות הבאה...מקווה שזאת תהיה הלידה, ההתמודדות הטובה היחידה והבריאה.בשורות טובות לכולן. יקרות ואהובות
כמה קשה להרגיש משהו בכלל, אחרי חוויה כה קשה של אבדן.ציפי כהן
באמת, הריון לאחר אבדן הריון הוא חתיכת נושא.
זה משהו שכל כך מצפים לו, עורגים אליו, מקווים, מתפללים, מנסים...
ואז כשהוא באמת מגיע- ההרגשה היא כאילו אין מילים, אין יכולת לשאת את כל הרגשות, אולי זה מציף מדי אז סוגרים את התריסים ולא מעיזים להרגיש כלום?
אולי חוויית התקווה שהתנפצה פעם אינה מאפשרת להרגיש כלום מהפחד שמא שוב תתנפץ?
אולי הכאב, על מה שהיה, מתחבר איכשהו לפחד האיום על מה שעלול אולי להיות? (רק שלא, רק שלא, רק שלא!!! אבל הפחד שם... ומה עושים איתו?!)
אולי חוסר רצון להיקשר כי אם ניקשר ואז נאבד, ההרגשה היא שלא נוכל להכיל יותר את הצער הזה...
אולי חוסר רצון לשמוח, כי מיד מבטלים מבפנים: אבל זה הרי כל כך שברירי, ומי אמר שיימשך, ואיך יימשך, ומה יקרה...
הפחד משבית כל רגש אפשרי, אולי אפילו משתק.
נראה לי כאילו כמעט אי אפשר אחרת במצב הזה.
פשוט לא להרגיש, כי אחרת התחושות מורכבות מדי, מסתבכות מדי, כואבות מדי, בלתי ניתנות לחשיבה...
אז לא מרגישים.
אולי עדיף כך.
יקרות,
הריון לאחר אבדן.
קשה מאוד לחוות את כל הפחדים והחרדות, הייאוש והמילים המבטלות, ולצידן את התקווה, הרצון, האהבה, השמחה הזהירה...
קשה לחוות את הכל יחד.
אני מציעה לאפשר לדברים להיות שם עם כל המורכבות שלהם.
להבין שיש גם את זה וגם את זה.
ושהכל כה לגיטימי בתוך ההקשר הזה של חייכן כרגע.
להבין שיש תקווה ואפשר להאמין שיהיה בסדר, ולצד זה להבין שאי אפשר לדעת כלום עד שבאמת המציאות מראה שאכן זה יסתיים בידיים מלאות ובריאות.
הריון לאחר אבדן הוא תקופה מטלטלת וכואבת, מלאה בתנועות בין בליל הרגשות.
מה שאני מציעה זו עבודה פנימית על נשימות, הרגעה כמה שניתן, מחשבה טובה, דמיון טוב של המשך הריון תקין,
וקבלה של המצב הנפשי שבו אתן נמצאות כרגע.
זה מובן ולגיטימי והגיוני כל כך.
ועוד אני מציעה- לעבור כל תקופה בנפרד. לחלק את ההריון לחלקים קטנים. לעבור מבדיקה לבדיקה, או אפילו לחלק לימים. לעבור את היום הזה בהצלחה... זו משימה.
ואחר כך את היום הבא.
תהיו יותר בהווה, פחות בעבר ובעתיד. אנחנו הרי חיות כאן ועכשיו, למרות שהתודעה נמצאת אי שם...
הגוף כאן. ועכשיו. היו איתו.
מחבקת כל אחת ואחת מכן, באהבה!!
(וזה עושה לי הרגשה שצריך לפתוח קבוצת תמיכה לנשים בהריון לאחר אבדן. המממ...)
❤תודה לך! באהבה. (אכן קבוצת תמיכה)ציפי כהן
תודה ציפי. תיארת מנעד של רגשות בצורה מדוייקתאין ייאוש בעולם
הפסקת הריון- עובר פגועאנונימית בהו"ל
הלב שלי גמור
אני בשבוע 20
לעובר שלי גילו במי שפיר טריזומיה 18
שזה או תמותה ברחם או כמה חודשים של סבל מחוץ לרחם ואז מוות
לא רואה שאלה בכלל בקשר להמשך הריון אבל כואב לי מאוד שאני צריכה לבצע את זה בעצמי (אומרת לעצמי שזה למנוע ממנו את הסבל וזה בשבילו הדבר הכי נכון)
הרופאה אמרה לי שהפרוצודרה היא גרידה בלי אופציה אחרת.
חושבת לבצע את הגרידה בשבוע 22 כדי לקבל חופשת לידה ולהשתקם נפשית מהאירוע המטלטל הזה.
מישהי כאן ביצעה גרידה בשלב כזה מאוחר?
הרופאה אמרה לי שאין סיכון גדול יותר בין 20 ל22 וזה פחות משנה (בכל מקרה זה לא יהיה לפני 20+4)
אשמח לכל תובנה שהיא אם יש כאן כאלו שעברו דבר דומה
אין לי עצה או משהו, אבל חיבוק ושה' ישלח לך נחמהשימושית
ואור מהר מהר
חיבוק❤️ קשה ממשנעמי28
חיבוק גדול, זה סבל כל כך גדולאנונימי (2)אחרונה
לי לא נתנו רק גרידה אפילו בשבוע 17 ו18 (לצערי איבדתי שתי עובריות בשלב הזה 
)
הייתי חייבת לעבור גם תהליך כמו לידה עם ציטוטק וגם גרידה, הבנתי שככה זה ברוב המקומות בשבוע הזה
לא יודעת אם יתנו לך בפועל, בטח בשלב יותר מתקדם, קחי בחשבון שכנראה תצטרכי גם וגם (לחכות ל22 אולי יעזור לך לפחות לוותר על גרידה)
יש הפרש של שבוע ויומיים בין 20+4 ל22, הגיוני לחכות את זה, השאלה אם לא יהיה לך סיוט במיוחד שמתחילים לראות ❤️
אבל מסכימה איתך שעדיף חופשת לידה, לי לא היה כאמור והיה לי סיוט לחזור כל כך מהר במיוחד שהגוף והנפש היו מפורקים
אבדן הריון גרידהJoyS
היי
עברתי גרידה לאחר שהייתי בשבוע 12 והעובר נצפה באולטרסאונד בשבוע 8 ללא דופק
(נצפה עם דופק בשבוע 6…)
זה היה ההריון הראשון ומאוד התרגשנו
כמה זמן לוקח לדימום להפסיק? אני כבר 10 ימים אחרי והדימום נרגע ליום/ יומיים ואז ממשיך
היי חיבוק חזק על האבדןעל הנס
ממש ממליצה לך להתייעץ עם רב.
כי יכול להיות מאתגר להיטהר אחרי זה ויש הרבה הקלות שאפשר לקבל בתהליך הזה.
אם נרגע ליום כן הייתי ממליצה לך לעשות הפסק ואם עשית תתיעצי מה לעשות בהמשך עם רב או עם מכון פועה יש קו בערב שנשים עונות בו.
לי לקח ארבע שבועותעדי7אחרונה
וגם היה לי בונוס מדללי דם שמאט את התהליך
חיבוק גדול♥️♥️ואילו פינו
שה' ימלא חסרונך בקרוב, בהריון בריא בידיים מלאות
אחרי גרידה בשבוע מוקדם יותר לקחתי 3 ימים וזה ממש לא היה מספיק.. חזרתי ליום אחד, התפרקתי, ואז יצאנו לחופש של אחד החגים אז זה עזר לי שלא הייתי צריכה להגיע לעבודה.
(בעיקר נפשית.. קצת פיזית)
לפעמים זה עושה טוב לנפש לצאת, אבל צריך לדעת מה המינון וכמה...
אני רק חיבוקעדי7
איזה קשהמתיכון ועד מעוןאחרונה
עברת גרידה בשבוע כ"כ מאוחר?
הכי קשה שמבחינה חוקית אין שום הכרה ושום זכויות.
בעיני תקחי כמה שיותר, אפילו חודש, אל תחזרי לפני שתרגישי מספיק טוב פיזית וגם שתרגישי שאת מסוגלת נפשית להתמודד.
איך ממשיכים זו שאלה גדולה ממש, לפעמים כדאי לפנות לטיפול לצורך עיבוד, לפעמים שיחה עם חברה, דמות רבנית, לפעמים פשוט הזמן מרפא.
בשורות טובות, ואם צריך עוד משהו, אני פה...
שק הריון בלי עוברmiren301
היום בבדיקת האולטראסונד המיוחלת גיליתי שאין דופק ואין עובר, נצפה רק שק הריון ושק חלמון, אני אמורה להיות שבוע 8 כנראה שהיה ביוץ מאוחר אבל ב6/8 כבר היתה בטא חיובית מה שכנראה מעיד בהחלט על הריון לא תקין, הרופאה לא הסכימה להפנות למיון בשביל הפלה עד בדיקה חוזרת עוד כשבוע, מבאס שזה יוצא גם עם ראש השנה. צריכה להתכונן לחג ...מה הייתן עושות.
ציטוטקmiren301אחרונה
רציתי לעודד כאן את הנשים שמציעים להן ציטוטק ולהגיד שזאת היתה חוויה לא כזאת נוראית תוך שעות ספורות כל התוכן ברחם פשוט יצא. אז זה גם יכול לעשות את העבודה במינימום התערבות..
היי שאלה דחופהTst
עברתי יום רביעי הפלה בשאיבה
יש לי כאבים דמוי מחזור התכווצויות למטה מורגשים
דימום אין אבל יש כמו הפרשה חומה בהירה
האם מישהי חוותה האם זה תקין ?
יומים אחריי שאיבה דימום קלTst
וכאבי מחזור
האם זה בסדר ? משהי מניסיון
עזרה דחופהTst
יש לי מחר תור לשאיבה משהי עשתה את זה יכולה להסביר לי
אשמח לשמוע אני בחרדות
שאיבה או גרידה?ואילו פינו
אני לא מכירה שאיבה
עברתי בגרידה
אם רלוונטי אפרט
וחיבוק גדול♥️♥️
אמרו לי שאיבהTst
אני בחרדות
בהרדמה מלאה? אם כן זה נשמע כמו גרידה..ואילו פינו
מה מפחיד אותך?
התהליךTst
הרבה חרדות לקראת
אמרו שאיבה וואקום
וואי.. אני לא מכירה בשביל להגיד לך.. אבל שולחתואילו פינו
חיבוק ענק♥️♥️
אולי תכתבי בפורום הריון ולידה? הוא יותר פעיל ואולי יהיה שם יותר מענה..
אני עשיתי את זה (מקווה שזה אותו דבר)מתואמת
קצת כואב ולא נעים, אבל נסבל ועובר מהר.
בהצלחה! ושה' ימלא את חסרונך❤️
היTst
עשיתי היום בבית חולים נהריה עם הרדמה מלאה
שאיבה .. דימום קל וכאב קל
מרגישה רק עייפה
נתנו לי גם אנטיביוטיקה כי נמצא לי בדם זיהום
מעניין שבהרדמה מלאה... תרגישי טוב ובשורות טובות!מתואמת
היTst
תודה אמן לכולנו
היירקאני
איך את עכשיו?
🫂
הייTst
היום עשיתי בבית חולים נהריה סיבובת שעה 16:00
שאיבה בהרדמה מלאה
קצת דימום קל וכאב קל
כרגע מרגישה טוב רק עייפות
תרגישי טוב❣️רקאניאחרונה
עזרה האם יש מישהי שעברה הפלה בשאיבהTst
ויכולה לסביר לי איך זה
יש לי מחר תור ואני בחרדות מיזה