וכמה מזה
ומזה
פה שבוע
פה שנה
פה שנתיים וחצי
שנה וחצי
עשרה חודשים
ותשעה
והכהן הגדול מזה
להכל אתה מחכה ונחתך
פה אתה רושם
פה זה קרה
שם זה פצע
כאן זה נגדע
שם זה נפלא
פלא
גדול
איפה אנחנו אחרי כל הזמן הזה
אתה יכול לדבר בעצמך?
עכשיו כואב
הפתיחה הגדולה
זועקת לקרבה
לשלמות
ליחסים קטנים
חברוּת
עוד מנסה לנשום
עוד מנסה לנשום
עוד מנסה
צער וחמלה
אנושיות בוערת
משהו שקט מחלחל פנימה
משאיר עקבות
כמו עקבות בשדה
שדה הוא דימוי שאני מאוד אוהב
אני רץ
והולך עם סנדלים
חול נכנס למכנסיים
הכל מלא בו
נרתע מצלילים ועלים רוחשים
לבד. כמה שיותר לבד
בדמיוני עם יד ביד
המאוורר בחדר מתגלגל על קנו
הוא פועל
מאתמול בצהרים
אני שוכב במיטה בחדר
חולם חלומות
נפגע עמוקות.
אין שיר לגעת
לפתוח מגירה גדולה של מים
להיות שם
לצוף ביחד
לחלום
לחלום
לקפוץ בחלון
האוכל מתהדק, הוא סובב בנחת
הגוף יתרגל
משהו מוזר קורה
כל הספרים מונחים בחדר
לא עושים לי כלום
הכל צבוע קודר
שלמם, שלם, שלמ, שלום, שלמים, שלימים
מנשיל את הנשלים הארוכים של הנחש
מתעטף בטלית דמעות
קורא צועק לא חושב מחשבות
נשען על הקיר
נשכב על המיטה
זה המקום שלי
ולא, הוא לא אני.
קצת תפילות השבוע
מקומות מוזרים
לקחת דמיונות ולעשות שמוֹת
כמה טעויות כמה תקוות מה כבר להיות
מה כבר להיות
חלקים חלודים חלולים
מפוזרים על הרצפה
רגל יחפה חשופה
הכל חשוף כמו חוט חשמל
להתכסות בשמיכה
לתת לגוף לישון
לישון לישון
עוד
בלי חלום
מרותק אליה
למשטח בסדין כחול
לא מתאים לגודל
לא מתאים לגודל
אין לא מתאים
אולי גודל
גודל פה פרח
נא לא להפריע
יש גם פרחים בקברים
ויש של בר
ויש של ג׳ונגל
ויש שהם במקום לב, הפרחים
ויש לתת פרח אדום עטוף
וכמה רומנטי
רומנטיקה מאכלת
רגע סטוף
יש מחסום לשער,
כרגע לא
בידוק בטחוני
לעמוד על טיבך
שוטר גדול
בית משפט קטן
קוראים לך בשם
קוראים לך
אותיות עם ניקוד זוהרות
צועקים לך
בוכים לך
מנשקים את הידיים
מנשקים על הצוואר
מנשקים באוויר מילים
על קלף מעור טהור
שאת נפש
שעת רחמים
שהייה קלה
ברכבת
בית כנסת בתל אביב
חסידים מתפללים לאט
כל מילה
עם הגלים
ולא אל מול
מוציאים לאור
מלים תינוק
כורתים ברית
שבים ביחד
פדיון שבויים עם כדור גומיות
מותר מותר
שלמי תודה