אם נחפש משמעויות

אולי נבין שיש מאין

אולי נרצה להשתנות

אל תעצור לצד הדרך

הסתכל מסביבך

אז תחשף לחום השמש

ולאור שמבסיבך

אם רק תבין שתלוי זה בך

לו תרצה להשתנות

ויש בך את כח להמשיך ולא ליפול

רק תזכור שאף פעם לא יהיה מאוחר

בתוכי האש לוחשת 

היא מציתה בי מחשבות

את גופי היא אז כובשת

אני עובר בין התשובות

שאל את האיש בסוף הדרך

ותראה הוא אכן קיים

אז תחשף לאור השמש

כמו ילד שנולד.

רודפים אחרי השמש, 
שבויים בתוך מעגלים, כולם מסובכים, 
אז מה את עוד חולמת, 
שנים הם מסתירים, שנים כולם יודעים, 
אבן מתהפכת, 
בלילות ובימים כולם כבר מדברים, 
למה את עוד נשארת... 

עדיף לרוץ לאש, לדרוש לא לבקש, 
ממה את מפחדת? 
אין מה לחשוב כשהוא אומר, אין זמן יפה יותר, 
הביאי את היום... 

שנים הם שואלים, שנים לא מקשיבים, 
שומרים הכל בבטן, 
זה מצטבר וזה גובר וזה בסוף גומר, 
על מה את מדברת, 

עדיף לרוץ לאש, לדרוש לא לבקש, 
ממה את מפחדת? 
אין מה לחשוב כשהוא אומר, אין זמן יפה יותר, 
הביאי את היום... 

יוצא שאת תמיד שותקת 
אבל בפנים זה בוער ונשרף הכל, 
כל המילים שנעלמו 
תמצאי אותן בחלומות של אחרים... 

שנים הם נפתחים ונשארים סגורים, נאחזים ברוח, 
כל אסון רודף אחר, זה בא זה מדבר, 
חוזרים לפצע הפתוח... 

עדיף לרוץ לאש, לדרוש לא לבקש, 
ממה את מפחדת? 
אין מה לחשוב כשהוא אומר, אין זמן יפה יותר, 
הביאי את היום... 

יוצא שאת תמיד שותקת... 

שנים כולם בורחים, שנים כולם חוזרים, 
רודפים אחרי השמש.

בעולם של פלדה של קוצים ושל כוח, חלק ממני תמיד יזכור לאהוב, 
חלק בי יבכה בלי להבין, חלק בי ימשיך להאמין.
 
גם אם לא רואים כבר את האור, והחושך נוגע. 
חלק בי תמיד ימשיך לזכור, ויהיה שם.
חלק בי ישכח.. חלק בי יאהב..

   חלק ממני תמיד יישאר של המים, ויגע בשמים יותר מתמיד, 
כשפתאום ישכחו להסתכל בעיניים, חלק ממני תמיד יזכור להביט.

גם אם לא רואים כבר את האור, והחושך נוגע. 
חלק בי תמיד ימשיך לזכור, ויהיה שם.
חלק בי ישכח.. חלק בי יאהב..