עבר עריכה על ידי פיצוחית בתאריך כ"ב בסיון תשע"ט 00:51
הכרת הטוב ולדעת להוקיר תודה זה אחד המתנות היפות שאנשים קיבלו בחייהםאין מורים עם לב רע,
יש מורים שממלאים את תפקידם בחוסר רגישות
תסמונת דאון זה לא אוטיזם כמו שמרקר זה לא ארטליין.
האמונה נעלמת בזמנים הכי קשים.
והאמונה מגיע ברגעים הכי קריטיים
להיות בן של בלע בלע
לא תמיד זה כבוד שגורם לקנאה.
לפעמים פשוט גורם לרחמים.
קבלת עול זה לא דבר קל.
אבל בדיוק בגלל זה עושים את זה
העולם בנוי על רכילות ולשון הרע
מועטים האנשים שמצליחים
לא לשמוע ולא להשמיע
ואותם אני, מעריכה.
רוב האנשים דפוקים.
השאר נעים בין דפוקים מאוד ליחסית בסדר.
ילדים חסרי רגישות לאנשים יותר גדולים מהם.
לא בכוונה, אלא כי מחפשים אדם עם לב חזק.
לפחות מבחוץ. שיכולים להוציא עליהם
את מה שהם הם עצמם. לא מבינים.
מילים יכולות להקבר אבל משאירות קבר וחותם חרוט על אבן
החיים עוברים בקליק עם בום וכף
גם הדקה הקשה בעולם.
וגם הדקה הטובה בעולם.
שניהם 60 שניות.
ועוברות אחרי דקה
שמרו על החברים שלכם קרובים.
ועל המשפחה שלכם קרובים יותר
הרגע הזה יכול להיות יותר טוב מהרגע הקודם.
והרגע הבא יכול להיות יותר טוב מהרגע הזה.
-אם רק נדע לייקר רגעים.
אם הרביצו לך-
והיית חזק מספיק בשביל להחזיר.
סימן שלא הוכית חזק
נקודה זה לפעמים,
פשוט סימן קריאה בלי קו נוסף.
הקשבה אמיתית, היא קודם כל
לשתוק ולא להתפרץ.
לפעמים אתה מתקיף ומדבר ככ מהר-
עד שאפילו השני מאמין במה שאתה עצמך לא האמנת.
