שנה פלוס גמול בבקרים.מבט קדימה
כבר לא מפספס בכלל ב"ה.
אבל בלילה... קם כל בוקר עם טיטול מלא. מה יהיה??
יש לי מה לנסות עוד? (שוחחתי איתו. שבחתי ממש על לילה נקי. לקחנו אותו בלילה פעמיים... כלום!)
ואל תציעו לא לשתות משעה... כי בסופו של דבר הוא צקיך להתמודד גם עם זה, וזה ממש קשה לי שהילד צמא ולא אתן לו לשתות (הוא גם ככה לא שותה מלא..)
היום קם יבש (בלי טיטול) אבל מלא בריח של פיפי... זה אומר שבבוקר לא עשה כנראה..

פרט שולי הוא בן 3 אבל עבר יפה את הגמילה.
לא כ"כ הבנתי..מאושרת(=
הוא ישן עם טיטול עם בלי?
אני מאמינה שאם מורידים את הטיטול אז לא להחזיר אח"כ, גם אם בורח לו הרבה, זה עלול לגרום לחוסר ביטחון.
אנחנו הורדנו את הטיטול בלילה, ברגע שהגמילת יום הייתה בשליטה (גם כשהטיטול עדיין היה רטוב בבקרים) בריחות זה חלק מהתהליך וצריך לנשום עמוק.

טיפ קטן, לתת לו להתמודד עם הבריחות. אנחנו אומרים להם להתפשט / להתקלח(תלוי בגיל) לבד אחרי שבורח להם. לפעמים ההתמודדות והקושי שיש להם בניקוי אחריהם עוזר למנוע את הבריחה הבאה.

בהצלחה!!
כמה פעמים שזה לא עובד להחזיר לטיטול?מבט קדימה
ממש מחכה להפרד מהטיטול....
אני מאמינה בלא להחזיר את הטיטול!מאושרת(=
מאמינה שיש כאלה שלא יסכימו איתי...
לפי דעתי גורם לבילבול ולחוסר אמון של הילד בעצמו.

פשוט להתחיל גמילה ולהבין שזה דבר שלוקח זמן והרבה כוח. אבל חלק מהחיים

זה שעכשיו נגמל אצלי ברח לו לילה אחד 3 פעמים. זה בהחלט מתיש!!
כדי להקל על עצמי אני לא מצפה להם את השמיכות. הם ישנים או רק עם ציפה או עם שמיכה לא מצופה (יש לי שמיכות שאפשר לכבס חופשי אז לא מפריע לי)

והכי חשוב לשדר לילד שלא נורא שברח לו! זה בהחלט קורה!! ועם-זאת שינקה את עצמו אח"כ!
איך הוא ינקה את עצמו?!מבט קדימה
הוא כולה בן שלוש... נראה לי לא רלוונטי בגיל הזה
שלי עוד שניה בן שלוש..מאושרת(=
הוא צריך להוריד לבד את הבגדים (את התחתונים כשהם רטובים די קשה להוריד אז אני עוזרת לו) ולשים את הבגדים בכביסה. זה מאוד מגעיל אותו והוא לא רוצה. אך זה הדרך שלנו ללמד אותו להתמודד עם דברים שקורים לו גם אם לא נעים ונוח... וזה יכול גם לעזור למנוע את הבריחה הבאה. יכול להיות שאם הוא רואה כמה קשה לנקות אח"כ הוא ינסה לשלוט יותר..
אני רק אגיד מהניסיון שלי משהו-רק כדי לענות
אני בתור ילדה הרטבתי עד גיל ממש גדול (12-13 בערך). אחד הדברים שההורים שלי עשו היה להעביר לי את האחריות על טיפול בהרטבות- להחליף בעצמי בגדים, מצעים, בגיל יותר גדול כשכל זה לא עזר הם החליטו שאני אכנס ביד את המצעים באמבטיה וקיוו שזה יהיה מספיק קשה כדי למנוע את ההרטבות.
אני היום חושבת שזה אחד הדברים שההורים שלי הכי טעו בו בגידול שלי (ב"ה הם עשו הרבה דברים טובים אחרים, אני מאוד מעריכה אותם ויש לי קשר טוב איתם, אבל בזה אני חושבת שהם ממש טעו).
אני תמיד הרגשתי שההרטבה היא לגמרי לא בשליטתי. זה לא שהרגשתי שאני צריכה ללכת לשירותים ולא היה לי כוח, באמת עשיתי מתוך שינה ופשוט התעוררתי למיטה רטובה ומגעילה. היחס הזה של 'להעביר אחריות' גרם לי להרגיש שלא מספיק הסבל שלי שאני מתעוררת ככה רטובה, אני עוד צריכה להתמודד עם זה לגמרי לבד (ואחר כך גם לכבס את המצעים ביד כשאפשר במכונה, שזה היה ממש הרגשה לא נעימה).
ובגיל כזה קטן (פחות משלוש) בכלל אין ציפייה שתהיה שליטה על הסוגרים בלילה. יש ילדים שכן, אבל יש ילדים שהיכולת הזו פשוט לא הבשילה עדיין וכל מה שתעשי לא יעזור להם כרגע (את כותבת 'הוא ינסה לשלוט יותר', אבל אם הוא לא יכול הוא באמת לא יכול, איו פה עניין של לנסות...).
לדעתי להחזיר לילד טיטול בלילה (עם הסבר ואולי אפילו לקרוא לטיטול בשם אחר כמו 'תחתוני לילה') זה הרבה יותר מכבד אותו ועוזר לו בשלב הזה. ואם בכל זאת לא רוצים, אז לפחות לעזור לו כשהוא מפספס ולא לתת לו הרגשה שזה באשמתו אז שיתמודד עם התוצאה.
טוב שהארת את עינינו!מאושרת(=
כמו כל תהליך חינוכי אני חושבת שחייבים להיות תמיד עם "יד על הדופק" ולראות איך זה משפיע על הילד. אני חושבת שמה שקרה לך הוא קיצוני ומצער.

אבל אדגיש! אני ממש ממש לא מענישה את הילד שלי כשבורח לו! אני לא כועסת אליו ח"ו!!
כמו שאנחנו מלמדים אותו לסדר אחרי שהוא שיחק, זה לא עונש לסדר, זה חלק מהחיים. אם משחקים צריך לסדר אח"כ כמו שאם בורח צריך להחליף. אני חושבת שלתת לכבס ביד כשאפשר לכבס במכונה זה כבר לא חלק מהחיים ולכן זה בעיני עונש ולא מתאים...

ובעיני להחזיר את הטיטול כן קצת לא מכבד אותו. הוא כ"כ התרגש מזה שהוא כבר גדול והולך לישון עם תחתונים ובגלל שהוא פיספס כמה פעמים הוא חוזר להיות קטן??

לנו בכל-אופן זה מצליח (טפו טפו טפו) וכבר כמה לילות שהוא קם יבש ב"ה!!

ושוב, כמו שכתבתי בהתחלה, כל תהליך משפיע על כל ילד בצורה אחרת. וההורים צריכים תמיד לבדוק אם ואיך מתאים לילד שלהם. לא לקבל כל דעה מבחוץ כתורוה למשה מסיני!

בהצלחה!
תודה על התשובה...רק כדי לענות
כמה דברים בכל זאת-
1. אני מסכימה שיש הבדל גדול בין לתת לכבס ביד כשאפשר במכונה ובין לתת לילד להוריד בגדים לבד. ועדיין גם כשנותנים לילד קטן להוריד את הבגדים הרטובים, אם זה קשה לו ולא נעים לו, וההורים מתעקשים שהוא צריך להוריד למרות שזה לא נעים והם לא יעזרו לו (גם אם זה לא בכעס), זה יכול לתת תחושה שמשאירים אותו להתמודד לבד על משהו שמבחינתו אין לו בכלל שליטה עליו.
אני לא יודעת איך זה אצלכם, יכול להיות שאתם עושים את זה בצורה שלא פוגעת בכלל בילד. אבל בגלל שאני חוויתי משהו דומה בגיל מספיק גדול בשביל לסגור את ההרגשה האישית שלי בסיפור אני חושבת שזה חשוב לדעת איך זה עלול להרגיש וממש לנסות לדמיין את הסיטואציה שקורית מנקודת המבט שלו כדי להיות בטוחה שזה לא מה שהוא חווה.

2. לגבי להחזיר את הטיטול- אם אתם רואים שבאמת יש שיפור, אז זה בהחלט נשמע הגיוני להמשיך ולא להחזיר לו טיטול.
אבל אני לא חושבת שזה נכון לכתוב באופן גורף שאם מורידים את הטיטול- זה לא נכון להחזיר כי זה עלול לגרום לחוסר ביטחון, או שזה לא מכבד את הילד.
אם יש ילד שבאופן פיזיולוגי לא מסוגל בכלל לשלוט על הסוגרים שלו בגיל 3, ויהיה מסוגל לזה רק בגיל 7, האם זה יותר מכבד לתת לו להתעורר רטוב כמעט כל בוקר? במשך 4 שנים? האם זה לא יגרום ליותר חוסר ביטחון? (ותחשבי על הורים שצריכים להחליף ולכבס מצעים כל בוקר מחדש, האם הם באמת יצליחו במשך 4 שנים להגיב תמיד בנחת ובסבלנות בלי לכעוס עליו בכלל? או שמידי פעם זה כל כך מתסכל אותם שהם בכל זאת יכעסו, והוא יחווה כעס על משהו שלגמרי לא בשליטתו וקורה רק בגלל הבחירה של ההורים לא להחזיר לו טיטול כי כבר הורידו לו?).
אז נכון אולי לציין שגם אם יש פספוסים אחרי שמורידים טיטול אפשר לתת לזה עוד צ'אנס ולראות אם תוך כמה זמן יש ירידה בכמות. וכדאי גם לציין שסתם כך להחזיר טיטול לילד שכבר הורידו לו זה יכול להיות פחות מכבד עבורו.
אבל לדעתי אם רואים שילד בכלל לא בשל, יהיה הרבה יותר טוב ונכון גם לו וגם להורים להחזיר לו את הטיטול, וכדאי באמת לחשוב איך לעשות את זה בדרך שהכי לא פוגעת לו בכבוד או בביטחון העצמי (למשל- 'חמוד שלי, איזה כיף שאתה כזה גדול ויודע ללכת לשירותים כל היום! אתה יודע, נכון שכמה פעמים בלילה קצת רטוב והיה לנו לא נעים? אתה יודע שזה בגלל שלפעמים גם בלילה יש לך פיפי שרוצה לצאת ואתה ישן כל כך חזק ולא שם לב? אתה יודע שזה קורה להרבה ילדים בגן, ולאט לאט כשהגוף גדל אז הוא לומד להעיר אותך כשאתה צריך לעשות פיפי גם בלילה? אבל בינתיים, כדי שלא יהיה לך לא נעים להתעורר רטוב, קנינו לך תחתוני לילה מיוחדים, שהם ישמרו על הפיג'מה והמיטה יבשים גם אם בטעות יצא לך פיפי. ואם אתה בכל זאת מתעורר ומרגיש שאתה צריך לשירותים אז בטח שיותר טוב לקום וללכת לשירותים כמו שאתה הולך גם ביום. ואתה תמיד יכול להעיר אותנו גם באמצע הלילה אם אתה צריך עזרה ללכת לשירותים...')
לי זה נשמע הרבה יותר מכבד ותורם לביטחון העצמי...
ככהבת 30
קודם כל- רוגע.
צריך לדעת שגמילה בלילה ממש לא תמיד מגיעה יחד עם גמילה ביום.
יש לי ילדות שרק בגיל 7, 6, 5 הפסיקו להרטיב בלילה.
אחת מהו דווקא גמלתי יום ולילה ביחד, וזה הצליח לזמן קצר מאוד.
אז באמת- לא להילחץ. יש ילדים שנגמלים מהר ויש שלא. אני אישית לא חושבת שכ''כ נורא לנסות להוריד ביטול ואם לא הולך אז להחזיר.
אני מעדיפה ככה מאשר להיות מתוסכלת מכמויות של מצעים לכביסה כל בוקר, או לחילופין לשים טיטול ו להיות מתוסכל ולחוצה ''מתי לא נצטרך יותר טיטול''.
אני אחרי כמה שנים שאני מכנה אותן ''שנות פיפי''...ופשוט הבנתי שצריך לשחרר לגמרי בקטע הזה. עד גיל 7 או קצת.יותר זה נחשב לנורמלי לגמרי שילד לא גמול בלילה.
גמילה = הורדת חיתול נקודה.Orit39
ברגע שאת שמה לו טיטול בלילה בלבלת לו את כל המערכת. ואח"כ תתמודדי עם הרטבות בלילה....
אז יש שבוע שבועיים של כביסות בלי סוף.(אני תמיד אומרת שגומלים כשהאמא מוכנה ולא הילד...) אבל אחר כך נגמר הסיפור. אולי נסיגה קטנה אם נולד אח תינוק אבל גם זה עובר.
אגב שנה וכמה חודשים? אולי הוא עדיין לא בשל לזה?
ברוך ה'!!! ו'רק כדי לענות'מבט קדימה
מעדכנת שהילד כבר גמול בבקרים למעלה משנה... פשוט אמרו לי שיום אחד הוא יקום יבש.
וקצת ביאס אותי העניין שהיום הזה לא הגיע.
מסכימה איתך רק כדי לענות. אני ממש חוששת שהילד ירגיש את מה שירגיש ורק מי שחווה מזדהה. אבל נראה לי שבגדול ההמלצה היא טובה (למרות שקשה לי לומר לו להחליף לעצמו..)
אני אחת שקמה בלילה לשירותים אז כן לוקחת אותו פעמיים לשירותים.
אתמול פספס קצת והיום אני שמה לה שהוא שומר. לא כל רגע שיש מוציא. וזה משמח. בעה נראה בבוקר איך עבר הלילה.

תודה רבה לכולן!!! ממש חיזקתן אותי!
מבינה אותך ממשרק כדי לענות
זה באמת מבאס שזה לא פשוט קורה לבד... (דווקא פה אני לא מדברת מניסיון, אצל שני הילדים שגמלתי בינתיים הורדתי טיטול בבת אחת ביום ובלילה, עם כוונה להחזיר אם נראה שממש לא בשלים בלילה, ובאורח פלא הם מההתחלה היו מתעוררים כל פעם לשירותים, נראה לי שמעולם לא עשו מתוך שינה... כן היו כמה פספוסים כשלא הספקתי לבוא לקחת אותם לשירותים אחרי שהתעוררו, אבל זה היה ממש פעמים בודדות...).
לדעתי אם את זהירה ורגישה לחוויה של הילד אז זה לגמרי בסדר ונכון להמשיך לנסות. וטוב לשמוע שאת רואה שיש קצת שיפור.
עוד פיתרון (לא יודעת אם לגיל הזה או רק להמשך) זה לקחת זמזם מיד שרה. אבל חשוב להשתמש בו בצורה נכונה- להבין שזה נועד לגרום למוח של הילד לקשר בין שלפוחית מלאה להתעוררות. אז בהתחלה זה אחריות ההורים לקום ולעזור לילד לקום וללכת לשירותים (למרות שקצת כבר הספיק לברוח אז אולי צריך ממש להחליף בגדים והכל) ובהמשך המוח כבר אמור ללמוד את זה והילד יתעורר לבד עוד לפני שהוא לו. אבל צריך עם זה סבלנות, לפחות חודש...
גמילה כזאת היא טראומטית.רפואה שלמהאחרונה
עושה המון לחץ סביב נושא בריחת השתן בלילה.
אני השארתי טיטול כל עוד היה צריך. ואם התברר לי שהופסק טיטול וצריך, החזרתי.
לא מבינה מה הבעיה.
שהילד/ה הרגישו שלא צריך את זה הם סרבו לטיטול בעצמם.
בחיים לא נתתי פרס על גמילה מטיטול, לא עשיתי שיחות מוטיבציה בנושא, פשוט שמתי, עד שהינוקא התורן הודיע, שהוא לא צריך את זה.
כולם נגמלו מעצמם באופן טבעי. אם זה קרה לפני גיל שנתיים או אחרי, לא עניין לא אותם ולא אותי.

למזלי- גם החברות שלי באותו ראש ולא עשינו תחרות הישגים על הילדים שלנו.

כנ"ל לגבי מוצצים
חפץ מעבר
וכולי
מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

עבודה סמינריונית על ליקויי למידהEva

שלום רב,

שמי חוה.


 

אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.


 

אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.

אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.  


 

אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.


 

האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?

אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?


 

אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.


 

השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.


 

קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית


 

תודה רבה לכם בכל מקרה.


 

יום טוב ונעים לכולם.

 

עוד הרבה ועוד קצת בבת אחתEvaאחרונה

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!


תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.


תודה רבה. יום טוב.

השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית

אולי יעניין אותך