כי המציאות נשארת אותו דבר, אולי אפילו מחריפה.

ואז שוב בורחים, וחוזר חלילה

כל פעם שנוחתים קצת למציאות

כל הסמסטר הזה לא למדתי כלום.

פשוט כלום.

0 מטלות בש"ב. 2% נוכחות בשיעורים.

ועכשיו מתחילים חודשיים של תקופת מבחנים.

בטוח אני נכשל בכל הקורסים. אין למה לצפות בכלל.

ובא לי לברוח והיעלם ולקום מחדש רק עוד חודשיים, כשנפתח סמסטר חדש.

כל יום אני בורח מרגשות האשם על הכסף שהולך לפח.

כל יום אני בורח מרגשות האשם על מה שאני עושה לאשתי ולילדיי.

|סוף פריקה|

@בתוך בני ישראל (אני צודק?)

@לא זוכר מי עוד סטודנט.

אולי לא ברמת 2% נוכחות כשהנוכחות חובה,

אבל נוכחות פיזית זה לא מה שמראה על נוכחות.

רוב הסטודנטים לומדים לבד את החומר בסוף הסמסטר, וזה ממש לא נורא.

אני ככה לפחות. לומדת לבד וזה סביל לגמרי. הגיוני שהיה לי קל יותר אם הייתי למדת במהלך הסמסטר, אבל זה אפשרי לגמרי.

לא להתייאש זה תקופה שמותר לנו להתלונן בלי סוף ואח"כ עוברים אותה ושוכחים מזה(:

(ותמיד יש מועדי ב ג וכו')

בכלל לא הבנתם את שפל מצבי.

בקורס אחד המטלות-בית הם 30% מהציון, מה שאומר שגם אם אקבל 100 במבחן הציון הסופי שלי יהיה 70.

בשביל לעבור את הקורס אצטרך לקבל מינימום 86 במבחן.

בקורס אחר המטלות הם 25%, מה שאומר שאני צריך לקבל 80 במבחן כדי לקבל בציון הסופי 60 ולעבור.

לב יודע מרת נפשו. בסמסטר הקודם עברתי רק חצי מהקורסים, והסמסטר הזה היה לי הרבה יותר גרוע.

אין לי יכולת ללמוד חומר של קורס בשבוע. גם כי כפשוטו- אין זמן של שבוע בין בחינה לבחינה, וגם כי היאוש מרפה את ידיי. אני לא יכול לשבת וללמוד עד 1 בלילה. יש לי ילדים וריחיים בצווארי.

מצבי הרבה יותר גרוע משאר הסטודנטים. אני יודע את זה.

מצאתי לי כיתה מלאה בסטודנטים שלומדים במרץ (הכיתה התחילה להתמלא בשבוע האחרון בגלל שהחלה תקופת הבחינות). התיישבתי לי לבד בקצה הכיתה. לא לומד. פתאום בא אלי סטודנט ושואל אותי "תגיד, עשית את תרגיל 7 במבנה נתונים?"

לא יודע מה להגיד לו. שאני אפילו לא יודע מה הנושא של תרגיל 2?

אז הוא היה עובר

הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות

גם ככה הוא לא היה עובר.

ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.

הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.

דווקא אני רוצה ללמוד מהתגובות של אנשים ברשת.