ביום ראשון האחרון נתבשרתי לצערי כי לעובר אין דופק וכי לא מתפתח…שבוע 6
אחרי התייעצות עם עוד רופאים לא נותרה ברירה. לקחתי ציטוטק ביום שני בבוקר מאז יש לי דימום יחסית קל
ולא כמו שתארו לי. דימום כבד ופליטה של השק… באולטרה או ד שעברתי אתמול אצל הגניקולוג השק עוד היה קיים… רציתי לדעת האם מישהי עברה דבר דומה? האם יש עוד סיכוי שזה יקרה ולא אצטרך סיבוב שני או חלילה גרידה שממנה אני חוששת…
אני הולכת לביקורת ביום שני, אולטרסאונד ואז מחליטים אם צריך לקבל מנה נוספת… הלוואי שיסכם בזה. שבת שלום ושיהיו לנו בשורות טובות
מייסר לי את הנשמה, אובדן מר וקשה, אני אנסה מנה נוספת כי אני מפחדת מהליך כירורגי. הלוואי שיסתכם בזה. אני מאחלת לך מכל הלב באמת שתבשרי לנו בקרוב על הריון חדש בריא ושלם בעזרת השם
אמון מחדשביום שני אגש לבדיקה נוספת וכנראה שאקבל עוד מנה. מקווה שיסתכם בזה…שבת שלום ושנשמע אחת מהשניה רק בשורות משמחות אחרי כל הצער הזה
זה בדיוק מה שקורה לי…
דימום של מחזור רגיל ולא כמו שהסבירו… לא הלכתי לקבל מנה שניה כיוון שבמחלקת נשים בבית חולים מאיר הודיעו לי שצריך לחכות שבוע בין מנה למנה ולכן אני צריכה להמתין ככה בייסורים וכאב לב שיש בתוכי משהו ללא חיים במשך שבוע עד קבלת המנה השניה…מתסכל וכואב, אני רוצה להיות אחרי וזה נמשך וכל יום נראה כנצח
אמרו לי להגיע עם הטפסים שהביאו לי באותו היום. האמת שהאשפוז עבר לי ברגשות מעורבים מצד שני ההלם מכל הנשים מצד שני שיתוף ופריקה אצל נשים שמבינות לא כאלה שאומרים לי ״לא קרה כלום, יהיה לך עוד,על מה את בוכה זה שבוע מוקדם, תגידי תודה שזה קרה מהר״ ועוד שלל התנסחויות שכל כך לא מתאימות כשאת רק רוצה לשמוע- משתפת בצערך ובאובדנך… רק לתת חיבוק וזהו
בשבוע 5 בערך..אמר שיש לו עין טובה והוא רואה.. ועוד הוסיף שזה הולך להיות הריון תקין ובריא ונתן לי תמונה ראשונה לאלבום, לא מאמינה שתוך כמה ימים הכל השתנה..
אני בטוחה שזה עדיין שם ושביום שני אצטרך לקבל עוד מנה
לבדיקה ולראות אם לקבל עוד מנה?
וכל כך מעצבן במצב הזה..
אני ביקשתי הפניה בטלפון האמת..נתתי קוד שאמרו לי במיון והרופא הזין לי.. אני בכללית אם זה משנה. אולי תנסי מחר בבוקר?
שתלכי ביום שלישי בבוקר כבר
בנוסף הוא נתן לזה שצי הזדמנויות, כלומר לא על האולטרסאונד הראשון אמר שזה זה.. חיכה עוד שלושה ימים ואז כבר לא ראה דופק אבל גם לא ראה התפתחות... בבדיקה לפני שהודיע לי ראה דופק אבל היה מאוד לא רגוע ושאל המון שאלות.. כי כנראה כבר ראה שיש משהו לא בסדר מבחינת התפתחות.. בבית החולים ממש הצליבו את כל הבדיקות וכבר היו צריכים לראות דופק במיוחד אם כבר נצפה ב2 בדיקות קודמות והיו צריכים לראות קוטר עובר גדול יותר מה שלא היה
בנוסף הלכתי להתייעץ עם הרב…שבהתחלה כמובן אמר שהם ממהרים לקבוע.. אך אחרי שהתבונן בי, בשמי ובבדיקות אמר לי באופן חד משמעי שהעובר הזה לא בריא וכי אני צריכה להודות לאלוהים שעשה עימי חסד..
חשוב לציין שכל פעם תיקן לי את גיל ההריון כי חשב שביוץ מאוחר מה שהסתבר פשוט כחוסר התפתחות כשהצליבו את כל הבדיקות יחד ואת תאריך הווסת שדיי סדיר..
הבעיה שזה מתמשך ולא נגמר כבר מייסר את הנפש… סליחה על התיאור אבל כל פעם שאני נכנסת לשירותים אני בהלם כל פעם מחדש מהדם יוצאת ומתחילה לבכות... אני רק רוצה להיות אחרי לחלוטין ולא לקבל כל כמה זמן תזכורת.. אני גם שולחת לך חיבוק ענק ומאחלת לנו לשתף בדברים טובים בקרוב
אין ייאוש בעולםושואבת מכן כוחות... כשהסביבה כל כך אטומה..
מאוד קשה לי כשאומרים לי שלא קרה כלום..או למה אני עוד בוכה..שיש נשים שעוברות את זה הרבה יותר ועוד המון היגדים קשים ולא מתאימים לאישה שעברה הפלה..כמובן שזה לא מכל הסביבה שחלקה מאוד עוטפת ומחזקת... זה מאנשים ספציפיים, שהאטימות שלהם לא ברורה לי
אז מסתבר שהטעו אותי.. וכל מקרה לגופו. לא כל אישה חייבת לדמם המון על מנת שזה יעזור.
ברוך השם אני אחרי, צריכה להגיע לביקורת אחרי הווסת הבאה. היו איתי עוד 8 נשים שרובן הזדקקו למנה נוספת ואפילו שלישית. מבחינה נפשית אין שינוי, רק הרגשה של פחות ייסורים..אני מקווה שגם את בטוב..
היו איתי שתי נשים בשבוע שלי ששתיהן הזדקקו למנה נוספת ועברו דימומים קשים, התכווצויות וכאבים. הרופאה אמרה שזה ממש תלוי גוף ואי אפשר להשוות
הרופאה הסבירה לי אחרת.. כמובן בריאות ובשורות משמחות לכולנו
גם כשהרופאה אמרה לי ללכת לא האמנתי..חשבתי שהיא התבלבלה באישה.
עכשיו נותר לשקם את הנפש...התמודדות לא פשוטה כלל
היום אני חושבת עלייך.. בבקשה עדכני מה שלומך..אני דואגת ושולחת חיבוק גדול
ב"ה עד להפלה הריונות ספונטנים.
עברתי הפלה לפני כ10 חודשים בשבוע 7+6. עשו לי גרידה ומאז מתפללים ומנסים להיכנס להריון נוסף.
המחזורים שלי עם דימום חלש של יומיים שלושה, מה שהביא את ברופאה להביא לי הפניה להיסטוקופיה.
הבנתי שעושים את זה במרפאה ואפשר ללא הרדמה. ממי שעברה דבר כזה. נסבל?
והאם זה יכול להיות סיבה לחוזר קליטה של הריון?? אשמח לשמוע מניסיון מה יש לכן להגיד על הבדיקה.
בגדול מכניסים צינורית לרחם שממלאת את הרחם במים (להביא פדים לאחרי כי המים ממשיכים לצאת)
ויחד איתו מצלמה קטנה שבודקת מה יש הרחם.
לפעמים אחרי גרידה התערבות יש הידבקויות או כל מיני שאריות. ואז זה בודק את מצב הרחם. זה אבחנתי, לא טיפולי.
ואז אם יש תורך טיפולי אז בהיסטרוסקופיה ניתוחית מוציאים את מה שיש.
הבדיקה עצמה לא נעימה בכלל אבל לי היא הייתה סבירה.
מה שכאב לי זה שהוציאו את השארית שהייתה בלי הרדמה. אבל כאב מקומי שעבר..
בדרכ ניתוחית עושים בהרדמה.
נתנו לי אופציה לעשות את התהליך בבית חולים, בהרדמה. זה בהרדמה מלאה?
או בקופת חולים, בלי הרדמה.
יש עוד נשים שעברו את זה ויכול להוריד לי לחץ מהכאב?
אם זה לבדוק אז לא צריך הרדמה. זה לא כואב, רק לא נעים.
אם צריך טיפול בגלל הידבקויות או שאריות אז זה בדרכ עושים בהרדמה.
יש בתי חולים שמתחילים בלי הרדמה אבחנתית ואז אם צריך לטפל מרדימים.
ובמידה וחלילה יש הדבקות, יקבעו לי בבית חולים.
בגדול זה לבדוק אם זה הסיבה למחזורים קצרים ולחוסר כניסה להריון
בשיטת see&treat
במרפאה. ללא משככי כאבים מאף סוג.
זה קצת כואב כשעוברים דרך צוואר הרחם, אבל אח"כ סביר ולא הרגשתי כאב. אולי אי נוחות
כלומר אצלי לא רק הסתכלו עם מצלמה אלא גם ממש עשו פרוצדורה קטנה.
וצוואר הרחם שלי רגיש ברמות (רפואית אני אומרת לך, כל מגע הכי מינורי שיש פוצע אותו)
אם מדובר בשארית קטנה אז עושים בשיטה הזו, ואז ניתן להוציא את השארית ללא הרדמה.
לא זכור לי כאב בכלל. רק קצת אי נוחות.
מקווה שזה בסדר להשתמש פה באנונימי של הו"ל לא יודעת איך נכנסים דרך האנונימי שכאן והרבה שמעו את הסיפור אז אולי ייזהו.
חיבוק גדול גדול❤️ כ"כ כואב.
גם לי היה אחרי גרידה, ראו לי בוודאות שאריות. היו ממש גדולות אז אמרו שחייב לעשות בפרוצדורה ניתוחית עם הרדמה מלאה בבית חולים.
נאמר לי שגם אחרי הרדמה מלאה , משתחררים באותו יום. כמו אחרי גרידה.
בפועל,
בעלי היה באותה תקופה בעזה💔 וברגע האחרון הצליח להיות לצאת להיות איתי 24. היה לנו ליווי צמוד של מכון פועה לאורך התקופה (בכ"ז דימום לא מוסברים אחרי גרידה+מילואים זה שילוב זועה) והבנתי שיש הקלות ואפשר לא להאסר אחרי הפרוצדורה הזו, תלוי בגודל הצינורית ועוד גורם זה אם זה בהרדמה או לא, אז החלטתי לנסות בלי הרדמה. לקחתי רופאה פרטית, היא עשתה לי בבית חולים, בחדר ניתוח, אמרנו מראש שנתחיל בלי הרדמה ואם יהיה ממש בלתי נסבל נעבור להרדמה.
לקחתי את הסיכון עשו לי גם צילום וגם ניקיון של הרחם ללא הרדמה. היה כואב, היה לא נעים בכלל, אבל לפחות יכולתי לקבל ממנו עוד חיבוק לפני שהוא חזר לעזה. וגם ההתאוששות הייתה ממש מהירה, כי לא הייתה הרדמה. נגמר, קמתי והלכתי הביתה🤷🏽♀️
אז מוסיפה לך עוד משהו לשיקול (למרות שאין לי מושג אם ההיתר של הגודל/הרדמה שלא אוסר רלוונטי לכל מצב, או שיש הקלות בגלל המלחמה)
ואם באמת יש שאריות, בוודאי שזו סיבה לא להיכנס להריון.
ב"ה יחסית מהר (בהתחשב בבעל עם בקושי יציאת) אחרי ההיסטרוסקופיה נכנסתי להריון תקין ❤️
שיהיה בקלות, בבריאות ובעז"ה שתתבשרי בשורות טובות בהמשך.
אז ב"ה אני אחרי, כאב מאוד אבל סביל
מסתבר שכל הרחם היתה דבוקה ממש, פתחו הכל ב"ה. ועכשיו חודש נתנו לי כדור לשקם את הרחם
בעז"ה בעוד חודש שוב בדיקת היסטרוסקופיה לראות שהחלל פתוח, ואז בעז"ה נתפלל לנס והריון תקין במהירות ,קלות וידיים מלאות
שמחה לשמוע שאת אחרי.
בעז"ה שיגיע גם הריון בזמן הכי טוב לך❤️
זוכרת את הקושי העצום אחרי הגרידה, לא הפסקתי לבכות. הכל היה ביחד, קושי נפשי עצום, בלאגן בגלל הדימום והבירוקרטיה המעצבנת להיסטרוסקופיה, והכל תוך כדי מילואים😵💫 היה באמת זוועה.
אבל היום, אני מחבקת את הקטנה שנולדה אחרי הגרידה ומרגישה שהכל היה שווה. היא מילאה לי את הלב מחדש.
מאחלת לך את התחושה הזו בקרוב מאוד❤️
אבל זה היה בשבוע 22 כבר הרבה אנשים ראו שאני בהריון ונעדרתי לתקופה של 9 שבועות.
אבל באופן כללי הגישה שלי היא שאני לא עשיתי שום דבר רע אז אין לי מה להסתיר
לקחתי ציטוטק בשבוע שעבר ביום רביעי.. שבוע סביב 8... הגעתי למיון אחרי שהעובר והשק יצאו ונשארה רק שארית קטנה שבשבילה הציטוטק. בשבת עלה לי החום ל39 עם רעידות. נסעתי למיון ושם לא היה נראה שיש חשד לזיהום ברחם או משהו שקשור להפלה או לציטוטק. קרה אולי למישהי משהו דומה? אני קצת תלויה באוויר... מאז לא עלה לי החום.. יש לי ב"ה 4 ילדים חמודים ואני נמצאת בבירור מקיף. עשיתי עבודה עם עצמי. הפלה אחרונה הייתה בחודש יולי. לוקחת ציפרלקס שמאוד עוזר להתמודד. וממשיכה את הבירור. כרגע מונעת עד השלמת הבירור המקיף. (גם בקודמים עשיתי אבל כאן זה בירור של הפלות חוזרות... )
ו... עליתי 13 קילו בכל התקופה הזו. הזנתחתי את הגוף שלי. לפני כל הסרט הזה הייתי 3 שנים רזה אחרי תוכנית של סיוון אופירי. היום קיבלתי מזל טוב על ההריון... (השומני) אז החלטתי שלכבוד השנה החדשה אני נגמלת חזרה מסוכר ופחמימות ממכרות. כרגע אין צפי להריון... צריכה להנות מימה שיש ולחזור לדאוג לעצמי.
אגב, זה בכלל חלק מתהליך שהתחלתי אחרי ההפלה השלישית... לדאוג לעצמי...
התחלתי סדרה של טיפולי שיניים. מסתבר שאני צריך לחדש 3 טיפול שורש, עוד טיפול שורש שהתגלה על הדרך... אז נו.. מקווה שעד ההריון הבא אהיה רזה, חזקה ובריאה.
בהצלחה לי!
מי מצטרפת?
אבל יש לנו שליטה מה אנחנו בוחרים לעשות בדרך.
בהצלחה!!!
האמת היא שאני גם מנסה לטפל בעצמי אבל ממש לא מצליחה
לא עוזר שלפני ובמהלך ההריון האחרון עשיתי דיאטה שלא הורידה כלום, ושעכשיו אני אמנם מנסה לשמור אבל מדי פעם נופלת ואוכלת מלא מתוק (ועולה במשקל בלי שום פרופורציות)
ולא עוזר שנפלתי לדיכאון נוראי ממש אחרי ההפלה האחרונה
אני מטפלת רק כי אין לי ברירה, ההריון האחרון היה מלא החרדות שפחדתי שרק זה עצמו מזיק ועלול לגרום להפלה (כנראה שלא כי העוברית היתה פגועה מאד ואמרו לנו שאין הרבה סיכוי שתשרוד, אבל החשש תמיד עומד), ולכן כדאי אם רוצים עוד (רוצים מאד)
נראה לי שעשינו את כל הבירורים האפשריים להפלות חוזרות, לא רואה מה עוד אפשר לבדוק.
שה’ ימלא חסרונך, לצערי מכירה מקרוב את הכאב ממישהי קרובה מאד.
ממליצה מאד לפנות לטיפול אחרי שתחלימי קצת, לא לוותר על זה. חווית אובדן וזה חשוב לעבד אותו.
בינתיים תעשי לך טוב בכל דרך אפשרית, תפנקי את עצמך, ותקיפי את עצמך רק במי שעושה לך טוב.
עוד חיבוק מרחוק💔
מה עכשיו, לתת לעצמך זמן לעבד , להתאבל ולנוח.
אני פניתי לחני גולד שעשתה איתי תהליך מדהים של עיבוד שעזר לי לקום. ממליצה.
השאלה אם זה נכון
אני עברתי בשבועות 17 ו18 גם ציטוטק להוציא את העובר וגם גרידה להוציא את השליה (לא יודעת אם חייבים בשבוע 22, אם לא חייבים גרידה אולי עדיף לוותר על זה? גרידה זה לא פיקניק לגוף, היו לי הידבקויות אחריה, זה היה רק גרידה של השליה אז עדינה למדי, וגרידה בשבוע כל כך מתקדם עלולה להרחיב את הצוואר גם ולעשות בעיות של אי ספיקת צוואר בהריונות הבאים)
לי אישית בשבוע מתקדם היה חשוב להיפרד מהבנות שלי, בסוף זה כבר ממש תינוק קטן. בגרידה אין אפשרות כזאת, זה גם שיקול. (אבל אם את עושה את זה תשקלי לקחת אפידורל כי ציטוטק זה כמו לידה שאין לגוף יכולת להפסיק את הצירים, כאבי תופת)
בכל מקרה אם את מחליטה שכן או שצריך לעשות גרידה בכל מקרה תעשי היסטרוסקופיה אחר כך לוודא שאין הידבקויות
חיבוק גדול מאד, תהיי קשובה לעצמך ממש ותעשי מה שטוב לך, זה אחד הדברים הכי כואבים שיש ❤️
אני כל כך מבינה את הקושי ❤️
זה שובר שובר שובר, כל התמימות הזאת שהריון בהכרח נגמר עם ילד, כל החלומות שחלמנו, ועכשיו אינם, כל הנשים מסביב שכן מצליחות והכל אצלן חלק ולמה אצלי לא?
(אני מדברת מנסיון כואב, לצערי אצלי ההריונות באו מתוך טיפולים עם קושי רב ואחרי שנים של נסיונות, ועדין 3 מתוך 4 נפלו)
תדאגי להרבה תמיכה כדי לשרוד (לשרוד זו המילה) את זה, ולהרבה מעטפת אחר כך, יש לך כזאת?
לי היה נכון לקרוא את הספר כחלום יעוף, אולי תנסי
ואני לא יודעת מה לייעץ לך, במקרה שלי יש לי אי ספיקת צוואר ואמרו לי שגרידה בשבוע מתקדם (18) יכולה לגרום להפלות אחר כך כי הצוואר ניזוק, אבל אולי זה רק אצלי
אולי תתייעצי עם מכון פועה?
זה באמת נורא לחוות ככה לידה ראשונה, מצד שני לי היה חשוב להיפרד מהבנות שלי (ההריון הראשון גם נגמר אבל מוקדם יותר), כי בכל זאת הן הבנות שלי ורציתי לראות אותן ולהגיד להן שלום. תחשבי מה נכון לך, אם את לא מסוגלת כלום תלכי בכל זאת לגרידה לאסף הרופא (אולי גם סורוקה עושים את זה, אולי גם תל השומר? לא בטוחה, דווקא אמרו לי לפני ההפלה שעברתי אבל לא הייתי בראש לזכור את זה) ותקווי ותתפללי שלא יזיק
שוב חיבוק גדול!
מאחלת לך שתזכי לנחמה גדולה
לי זה היה כבר אחרי הפלה ואחרי מלא שנות צפייה, רציתי להרגיש אמא גם אם היא תלקח ממני עוד רגע, כל אחת ומה שנכון לה
זה באמת שבוע גבולי. האמת היא שבשבוע כזה למיטב ידיעתי אמורים ללכת למיון ואז לטפל כי זה מסכן אותך, את ממש לא אמורה לחכות לתור לגרידה. לא אמרו לך בקופה ללכת ישר לבית חולים?
תור זה במקרים מוקדמים יותר לפי מה שאני יודעת
אני הרגשתי שאני לא מסוגלת לראות, גם פחדתי שאראה מראה מעוות בגלל המום שהיה, ביקשתי לפני לא לראות ולגמרי כבדו את הרצון שלי.
אז לפותחת את לא חייבת כלום, את גם לא חייבת להחליט עכשיו מה את רוצה, אפשר להחליט באותו הרגע בהתאם למה שתרגישי
או שאת כבר אחרי.
בעיני לידה עדיפה עשרת מונים
נכון, זה לא פשוט, אבל זה מאפשר לעבור דרך התהליך ולהפרד מהתינוק, זה נותן קלוז'ר שאחריו תהליכי האבל והעיבוד של האובדן מחוברים יותר.
גם לגוף ובעיקר לרחם לידה עדיפה, פוטנציאל נמוך יותר לנזק.
בשורות טובות ונחמה לגוף ולנפש
ולהיות כמה שאפשר נוכחת ברגע, יבואו בטח רגעים קשים, אבל גם זמנים טובים.
רגש הוא גל, בא ואחר כך הולך, תני לרגשות לשטוף אותך, אל תברחי מהם.
ממליצה גם לכתוב את סיפור ההריון והלידה.
