העיניים שלי רצו על השורות והלב שלי התמלא פחד וכיווץ והמון אכזבה.
הדלקתי עכשיו נר, בשונה משאר הפעמיים שבהם הוא הודלק לצדיק הפעם הוא הודלק לכבוד ה' יתברך.
להזכיר לי שיש עוד טיפה מאורו וגדולתו בעולם חשוך שכזה.
עוד רב מסתבך באיזה פרשייה וערמת התיקים הולכת וגדלה, שקר ואמת מעורבבים בוכים וצוחקים.
לפעמיים גם ההורה הכי טוב בעולם נאלץ לתת איזה סטירה לחנך. עוד סטירה ועוד אחת- שנפנים "אין עוד מלבדו".
דור שכל כך מהללים את האדם ותופסים מהחיצוניות המרשימה שלו ולמרות העיניים הביקורתיות מובלים כעיוורים.
לא להחזיק לבשר ודם קדושים ככל שיהיו את העושר והכבוד, לא להם להחזיק את הענווה והאמת- לא לייחס למתנות שניתנו להם כגון: כריזמתיות , חריפות, שכל - להוליך אותנו שולל ולאבד בסיחרור את שורש היניקה שלנו.
בעיניי זאת מגמה של אלוקים להסיר לשקרים את המסכות ולחזיר את התלות בנותן המתנות.
יובל, אני בוכה בדמעות חנוקות עלינו ועליך.
על מעגלים של תאוות, פרסום וכבוד שכולנו שבויים בתוכם.
אני מלאת כאב עלייך, שבחרת להפסיק להילחם להדחיק את היצר ולהשקיט את השאלה 'מהו רצון ה?'.
ממשברים אפשר לצמוח, לעלות תמיד למקום גבוה יותר משהיית בו, להתמודד ולנצח.
אבל קצת נחלשת, חיפשת אוליי חופש מדומה, וויתרת במלחמה האמיתית . אם לא צומחים מניסיון אפשר להתרסק לתהום.
המציאות מלאה בשחור, שקרים וחסרונות. הגדלות והאמונה זה להתעלות מעל לשכל והעיניים הביולוגיות שלנו ולמצוא נקודות של אור וטוב בכל מציאות. המון פעמיים לא מצליחים או לא מודעים אבל לא מוותרים . הכיוון הוא למעלה לתיקון והתקדמות תמיד. ומותר לא להצליח, ומותר גם להפסיד ולטעות לפעמיים אבל ממשיכים ונלחמים. הרצון בשאיפה לטוב.
הרי המציאות עצמה היא נכתבת מלמעלה ותפקידנו הוא למצוא את הטוב ולהאדירו.
לא חידשת שיש שקר, לא גילת לנו פתאום את פנייה האמיתיות של המציאות.
פשוט וויתרת. ואין בי זכות לשפוט ואני גם לא שופטת. כל אחד עובר מה שעובר והנפש נמצאת תמיד בתנועה.
אני רק מאוכזבת , באופן עמוק ביותר.
מאוכזבת שבחרת להפסיק להילחם
מאוכזבת שבחרת בחוזק על פניי הענווה
מאוכזבת שבשם האמת בחרת בשקר
מאוכזבת שניצלת את אחת המתנות ש-ה' נתן לך נגדו
מאוכזבת וכואבת מאוד.
לא הכרתי אותך באופן אישי, אבל אתה באמת אח שלי וגם אם מעולם לא נפגשנו , הנשמות שלנו קשורות.
כואב לי שאתה מתבייש במשפחה הענקית והמדהימה שאנחנו חלק ממנה. שבחרת לשים בקדמת הבמה את הצדדים הפגומיםשדורשים תיקון ובזה מחקת מהמשפחה שלנו את כל הטוב, היופי והאור.
מה שיעשה אותך שייך זה לא סממן חיצוני, אלא חיבור פנימי.
מעריכה וכואבת כל כך
אחותך.
