איך אפשר להמשיך כרגיל.

הכל מציף פתאום ואני אשב לראות את הסרט עליהם ואקרוס.

אני פשוט רוצה שיחזרו. שהיא תחזור לה. שכולם יחזרו לכולם.

למה עולים לקבר ולעוד קבר במרחק של 2 מטר למה. הוא לפני רגע עוד היה כאן, בדרך לעבודה במוסד.

קשה לי. אני רוצה לחבק מישהו.

כוסעמק.

את תלמדי מטעויות. אבל אפשרי בלי פשוט?

ודי לקחת ללב כל-כך.)

יש אותו ואת גרעין דביר ,
מה שזה לא יהיה בכלל...

אולי את באמת כזו?

כבר שנים שלא עקצצה לי התחושה הזו בגוף.

והנה פתאום שוב, זה נוכח, וזה מבהיל.

לא יודעת אם אני רוצה,

אבל אני רוצה.)

לפעמים זה מעצבן להתחשב באנשים אחרים.

לפעמים מעצבן שככה זה מתנהל.