ראיתי תמונה שלך.
את עם שיער קצוץ צבוע,גופיה ועיניים שחורות עייפות כבויות.
את לא חיה.
את לא שמחה.
את רק מנסה להיות שמחה.מנסה להשכיח כאבים ולמרוח את החיוך מליון דולר שלך.
זוכרת שאהבת את הניגון ההוא.תמיד דיברת שאת אוהבת שאבא שלך מנגן לך את הניגון הזה,בכל סעודת שישי.
ועכשיו את שם.ברחת אל החופש וכלאת את נשמתך.
ברחת אל האמת והשקר התפוצץ לך בפנים.
בחרת להיות,לחיות את החיים אבל הפנים שלך מראות שאת קבורה,אוהו קבורה.
את אהובה כל כך וחושבים עלייך מלא.
הלוואי ואשיג את המספר שלך אכשהו,אפגש איתך ואשיר לך את היגון שלך,הניגון שתמיד תאהבי.
הלוואי שתחזרי,אנחנו נקבל אותך כמו שאת.
לאן אבדת?!מה מצאת שם?מצאת שם ריק נוצץ.
מצאת שם הכל אבל לא את עצמך.
כולי תפילה שתחזרי כבר.)