הזוי לגמרי. מרן הרב חלק על היתר השדי חמד לצאת אפילו לקברי צדיקים. הבהיר שלא יסכים לקבל כל כסף וזהב שבעולם על מנת לוותר על רגע אחד של אויר ארץ ישראל. אני ממש לא מסוגל להבין איך אינם נבוכים מעצמם?
(וכתבתי בעדינות מפני כבוד הנוגעים בדבר)
הוא אכן היה מתנגד חריף לציונות, אבל כמובן הכיר בקדושתה של ארץ ישראל, ואפילו הכיר בכך שהיא תופסת מקום מרכזי בתורה.
לכאורה, הסיבות שגרמו לו להתנגד לציונות, לא אמורות להשפיע על דעתו בשאלת היציאה לטיולים בחו"ל.
נ.ב. נראה לי סביר שהוא לא היה תומך במסע כזה גם בלי הבעיה של יציאה מהארץ. נראה לי סביר שהוא היה מעדיף שילמדו בספריו, ולא היה רואה ערך בטיולים בעקבות חייו.
אני לא מכיר/זוכר שאת המשפט שאתה מתייחס אליו, אבל סביר בעיני שהוא התייחס לריכוז הגדול של יהודים באותה תקופה מחוץ לאירופה [בערך פי עשר ממספר היהודים בא"י באותה תקופה, ופי כמה מיהודי ארצות ערב].
סביר בעיני שלרושם לא היה את האפשרות לדייק.
שאיסור יציאה מהארץ הוא הלכה מפורשת, לא גזירה.
מותר לצורך, לא סתם.
שכאן לא מדובר אפילו על קברי צדיקים
סתם לבקר במקומות שהרב חי
התקנה על פת גויים, בימי בית שני.
כמובן שבחו"ל המצב חמור יותר היום, אבל אפילו בארץ יש לא מעט נישואי תערובת.
ואחת הסיבות לכך שחז"ל תקנו תקנות גורפות, ובמקרים רבים נמנעו מלחלק בין מצבים, זה שכאשר תולים תקנה בטעם, הרבה פעמים נדמה לאנשים שהטעם לא שייך, גם כשהוא שייך. [כמו בדוגמא הזו].
בשו"ע מוזכרת יציאה לטיול.
השאלה היא על כל השאר.
צודק שזה מגוחך, קצת כמו עלייה לקבר הרמב''ם.
ראש הישיבה שלמדתי בה סיפר פעם שעשיר גדול מארה''ב רצה לתרום לישיבה סכום של כמעט מיליון דולר לצורך פרוייקט מסוים (קשור להרחבת הישיבה ולישוב הארץ) שניסו לגייס בעבורו כסף והסכום הזה היה יכול לכסות את כל הפרוייקט, אבל הוא דרש שראש הישיבה יבוא לפגוש אותו בארה''ב. הרב העדיף לוותר על התרומה ולא לצאת מהארץ.
גם ראש הישיבה הסביר אז שמן הדין היה מותר.
אישית אני לא יודע אם הרב צדק או לא, ייתכן שהיה צריך לצאת לטובת הישיבה, רק סיפרתי מה קרה.
מסופר על הגר''א שפירא שנאלץ לצאת ליומיים לארה''ב מתוקף תפקידו כשהיה רב ראשי שלא ישן כל היומיים האלו ולמד כל הזמן ירושלמי זרעים, איך שהמטוס נכנס לגבולות הארץ הוא נרדם.
לפני שנים, העלו את עצמותיו של הרבי האחרון של חסידות שטפנשט, לבית העלמין בגבעתיים.
אפשר להתפלל שם, אומרים שרבים נושעו שם, הכל בסדר.
לפני כעשר שנים התחילה התופעה הזו של טיסות לחו"ל במגזר החרדי בכיסוי של קברי צדיקים, אבל לשטפנשט הייתה בעיה - האדמו"ר שלהם כבר פה.
ומכיוון שהאדמו"ר שלהם כבר פה, אין לאן לטוס.
אבל אל תדאגו למוח היהודי. לוקחים סולם, מטפים לבוידעם, ומוצאים שם את אבא שלו. אבא שלו קבור בהונגריה ואז יש לאן לטוס.
שתי נקודות לראשי תיבות שלא מתחילות ב"תהא שנת"
בכל זאת נותרו רק 12 שנה לזה.
לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת
והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה
וביקשת בלי "תהא שנת":
תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת
תפילה, שירה, פתיחות זולת
תקופה של פרנסה זמינה
מהשנה של הבחירות הקודמות
תאכלו שוקולד פלוס זנגביל
תנין שבולע פטריה זוהרת
תוכי שאוכל פסטה זולה
אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה
אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם
איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ
אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?
אשמח לכל מידע או סיפור מקרה
בשורות טובות ושמחות 
רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.
ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
🤡
אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח
ארץ השוקולדאחרונהזה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?
שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום
כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,
למרות שהוא לא קרוב משפחה,
ולא חבר קרוב,
ולא בוס,
אלא ''רק'' מנחה ומנטור.
מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,
ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.
נוחי בשלום,
פרופסור עדה יונת.
אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...
היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.
היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.
יהי זכרה ברוך.
לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית
בפועל היתה רק אחת
לא היו גונבים ממנה את הגילוי