תאומים לא זהים.
ב"ה לא הוגדר בסיכון.
לאחר אישות כואב חי למטה...
כאב שורף
כאילו התרחב לי..לא יודעת להסביר..
עדיין לא מרגישה תנועות
כך שלא יודעת אם הכל בסדר..
יש סיבה לדאגה?

שלפעמים יש בזרע חומציות מסויימת שמורגשת בהריון ולכן זה צורב
חברה שיתפה אותי שהיא שוקלת הפלה, מסיבות של קשיים טכניים.
אני ממש מזועזעת, והייתי רוצה להציע לה עזרה ושלא תפיל.
כמובן שזאת צריכה להיות עזרה משמעותית כדי להשפיע על ההחלטה (ואולי גם זה לא יספיק כמובן...)
אני לא יכולה להציע עזרה משמעותית כל כך בלי להתייעץ עם בעלי, אבל לא יודעת אם מותר לי לספר לו. היא שיתפה אותי, ומן הסתם לא מצפה שאשתף אותו.
אני יכולה לא לספר לו באיזו חברה מדובר, אבל סיכוי גבוה שהוא ינחש עכשיו, ואם לא סיכוי גבוה שיבין בעתיד (אפילו נניח והיא לא תפיל, הוא ידע שהיא שקלה את זה).
מה הייתן עושות?
אגודת אפרת?
בגדול אני חושבת שהייתי משתפת את בעלי אם יש לעזרה שלי לתת השפעה על הבית.
בלי שמות, אם יבין הוא ישמור לעצמו ומניחה שמהר ישכח מהסיפור..
ואם הוא יבין לבד… אז שיבין.
אני חושבת שאנשים יודעים שבין אשה לבעלה אין סודות.
ישר כח! אולי עמותת אפרת יכולה לעזור גם.
את לא יכולה להתחייב שתוכלי לספק לה את העזרה שהיא צריכה
אבל הם גוף מסודר ויכולים לעזור
מה שכן אני לא בטוחה שכדאי לפנות אליהם בלי לדבר איתה
נשמע שעדיף להפנות אותה אליהם בעצמה
אמנם זה פחות מקובל בציבור דתי
אבל
הפלה יכולה להיות גם דבר נכון
לא הייתי לוקחת אחריות לשכנע לשנות דעה
(גם בכל נושא משמעותי אחר
אבל במיוחד פה שהאחריות ענקית)
צריך להפריד בין החוויה שלך - הזעזוע והרצון שהיא לא תפיל, לבין החוויה שלה - שבה הפלה היא אפשרות.
אם היא מאוד רוצה את התינוק אבל חוששת מדברים טכניים שיקשו עליה, זה המקום להציע עזרה, כמובן לפי הכוחות והיכולת שלך.
אבל אם היא לא בטוחה שהיא רוצה את ההריון הזה - זה שלה. אל תתערבי לה בזה. את רוצה לקחת אחריות על ילד שיוולד למרות שאימא שלו לא רצתה אותו?!
על דעה שנויה במחלוקת
בנושא רגיש
אבל נצרכת מאד
בעולם מדי שמרני מכדי לראות קצת מעבר
המקוריתכרגע זאת לעוד 7 חודשים.
זה עוד הרבה זמן ואת לא יכולה לדעת באיזה מצב משפחתי ועומס את תהיי..
לא הייתי נותנת לחברה תחושה של תשמרי את ההריון ותקבלי את העזרה, כי אם לא תוכלי לתת אותה..
בסוף החברה צריכה להחליט שהיא שומרת עם הנתונים שלה, הכוחות שלה, בלי לבנות על הסביבה..
ברור שהרצון שלנו הוא שההריון ישמר, ותהיה עוד נשמה בעולם..
אולי למרות שזה לא כלכלי אגודת אפרת יכולים לתת את התמיכה הנפשית.
את חייבת לשתף את בעלך ולהחליט יחד, או שלא תתחייבי לעזרה ושהיא תחליט לבדה.
את גם לא באמת יודעת האם תהיי פנויה עוד 7-8 חודשים.
אולי תהיי בהריון בעצמך, אולי חס וחלילה ניתוח או מחלה שלך או של הילדים.
שום סיכוי שהייתי מתחייבת לאדם אחר אפילו לא בקרבה משפחתית.
אגב, וסליחה על הנחרצות, אני כשאני רואה שאני כבר חזקה פיזית ונפשית ויש לי זמן אני מבינה שזה הזמן להביא עוד ילד ולא לעזור למישהי אחרת עם הילדים שלה.
בעיניי זה ערך וקודם לכל.
ברור שכל אחד מדבר מהרהורי ליבו ותפיסת עולמו,
אולי העצה לא מתאימה לחייך, רק רציתי להאיר גם אל הצד הזה.
זה מורכב וצריך להתייעץ עם גורם מקצועי,
ועם כל העזרה שתתני בסוף ההתמודדות היא שלה.
לגבי השיתוף מבחינתי אישה ובעל זה אחד.
לא שומרת ממנו שום סוד וגם במידה ששיתפתי חברה, אני לא מצפה שתשמור דברים אישיים שלי מבעלה.
ככה גם בעלי איתי.
נראה לי שרוב האנשים לוקחים את זה בחשבון.
צריך להיזהר גם אישה עם בעלה..
יש צנעת הפרט.
ויש סטיגמה שתיווצר אם היא תשתף את בעלה וזה לא הוגן כלפי החברה.
כשאני מדברת עם מישהי בפרטיות על דברים אישיים שלי אני יודעת שמי שבחדר זה מי ששומע וזה אמון בסיסי לא להעביר את זה הלאה אלא במקרה של צורך מאוד קונקרטי.
יש נפרדות בין בני זוג בדברים מסויימים ובעיני שיתופים מהסוג הזה זה מקום שצריך להיזהר בו.
אז לא אומרת בשום סיטואציה לא לשתף, כתבתי שזה נשמע לי מקרה שמותר לשתף. אבל באופן אוטומטי כל דבר יעבור זה לא שייך מבחינתי.
אתמול בדיוק שאלתי את גיסתי אם היא מרשה לי לשתף את בעלי במשהו שהיא סיפרה לי והיא אמרה שכן בגלל שהוא אח שלה.. ושהיא מעדיפה שאחיות שלה לא יעבירו הלאה והגיסים לא ידעו.
מתבעלי אין לי סודות אבל סודות של חברות שלי הם לא שלי. ולכן אבקש רשות לשתף ולא אצא מהנחת יסוד שאישה מספרת לבעלה את הכל.
זה כ"כ לא נעים שאישה זקוקה לאוזן קשבת אבל תחשוש כי עוד מישהו ידע.
ולגבי הסיטואציה בהחלט להפנות להתייעצות במכון פועה.
כי זה לא נושא שיחה של "בוא תשמע ג'וס"
אבל מבחינתי בעלי זה כמו לכתוב ליומן, זה כמו מחשבות שאני אומרת בראש שלי,
אני לא מסננת מילים או רגשות כשאני לידו, בטח במקרה של דברים שמטרידים אותי או במקרה הזה עם השלכות משמעותיות עלי.
הוא גם לא מכיר אישית את החברות שלי ולא מגבש דעה או שופט אותן, לרוב לא אשתף אותו כי זה לא מעניין אותו.
ככה אנחנו וטוב לנו ככה ואני בטוחה שזה לא נדיר.
לא יודעת לגבי הלכות לשון הרע, אני לא כזאת צדיקה.
כלומר שלא רק מותר אלא מצווה לספר לו.
ואם את לא רגועה על זה תשאלי רב..
האם עזרה טכנית תוכל לשנות את ההחלטה שלה,
ואם היא תשמח שתנסי לחשוב איך אפשר לעזור או לארגן עזרה,
ואם היא בכיוון חיובי,
אפשר לשתף את הבעל בלי שם כמובן, ואם כולם זורמים ובסוף זה יוצא לפועל - אז הוא יבין. מן הסתם זה יהיה ברור לה שאם את עוזרת לה, בעלך יודע למה זה נצרך.
לומר לו שמדובר בעניין נשי, שתהיה תועלת עצומה וגמילות חסדים גדולה מאוד אם תוכלי להציע לה עזרה משמעותית אבל זה יבוא על חשבון המשפחה שלכם.
אם היא תעשה הפלה הוא לא ידע מזה. אם בסוף ידע על ההריון והלידה אולי יחשוב שהיה מדובר בעיניין של פוריות או הריון.
ועד כמה תוכלי לסייע לה?
- בקימות בלילה
-בבקרים
- אחהצ עם הילדים האחרים
- מקלחות
- השכבות
- איסופים
- הסעות לחוגים
- תפעול הבית: כלים, כביסות, ניקיון
בקיצור להבין מה זה אומר קושי "טכני" ואיזה מחיר החברה ומשפחתה ישלמו אם הילד יוולד.
הייתי מפנה לרב או לגורם מוסמך בתחום הנפש שיוכל לייעץ לה.
היא מתעסקת בנושא הפלות,ויש לה כתפיים מאוד רחבות בהכל,כולל דעת תורה
אם את רוצה מספר תשלחי לי הודעה
והאמת שלא ברור לי איך את יכולה להתחייב לעזור לה מבחינה טכנית ו/או נפשית, בצורה משמעותית עד כדי כך
אמאלה. ילד זה לא לשנה-שנתיים. בע"ה זה לכל החיים.
ואני חושבת שעניין ההפלה הוא גם ככה לא "על הדרך" לאף אחת. זה לא שמי שעושה הפלה זה יאללה תור וביי. ממש לא.
אם זה מה שהיא החליטה, אני סומכת עליה.
אם היא רוצה להתייעץ? באהבה. אנסה לעזור לה לסדר את המחשבות *של עצמה*
אבל נראה לי שלבוא ולהגיד למישהי - מאמוש אולי תלדי ואני אבוא 2 לילות בשבוע לטפל בו, זה נותן תחושה רעה ואולי גם מסוכן.
לא אמרתי לה שאני מזועזעת. ניסיתי להיות נייטרלית כמה שיותר בשיחה איתה.
ואני מבינה שהיא אולי (כמעט בטוח) לא רוצה לשמוע את זה.
בהתחלה חשבתי שזה סתם שפשוף ממשהו, אחר כך חשבתי שאולי זה התחלה של פסוריאזס חלילה (לאמא שלי יש ואני יודעת שלפעמים זה תורשתי), אבל עכשיו שמתי לב שגם סביב השפתיים נהיה לה יובש כזה שנראה דומה לפצע הזה בגב.
הפצע בצורת אליפסה ונראה כמו שפשוף הוא גירוי אדום-בהיר.
אני מתלבטת אם לקחת אותה לרופא - כי השעות של הרופא שלנו הן רק בבוקר, מה שאומר שהיא לא תוכל לנסוע בהסעה וסדר היום שלה ישתבש והיא עלולה להתחרפן מזה. (היא על הרצף האוטיסטי, כזכור)
נראה לכן שדחוף בכל זאת לקחת אותה לרופא? זה עלול להיות משהו מדבק/מסכן?
נשואים יותר מ15 שנים, עם כמה ילדים ממש טובים.. הזוגיות קשוחה לי וכבדה, אני חייבת לחזור לחיות את החיים שלי לא רק דרך העיניים של מישהו אחר.. לא רוצה לצפות מאף אחד לשום דבר ולא שיצפו ממני, לא לאכזב ולא להתאכזב, רוצה שהעולם שלי יהיה שלם גם בפני עצמי, רוצה מרחב ושקט, לחזור לרצון העצמי ולשאיפות הגדולות שלי בלי שמישהו יסתכל עליי בעיניים חיצוניות.
זה באמת כבר נהייה ממש קשוח, למה מאז החתונה מישהו חייב להיות נוכח כל הזמן בכל מעשה שאני עושה? זה מחניק ולוחץ ואין לי אוויר.
ואם אני רומזת שאני צריכה זמן לעצמי נהייה פיצוץ אדיר כמובן, והוא נעלב, אין לי כח לזה, באמת.
יש עוד מלא דברים קטנים שממש קשה לי איתם- אני מרגישה שלבעלי יש מנטליות של איש מבוגר- כל הזמן מעיר לילדים כמה הכל מסוכן ואסור לגעת, ואתה עוד תהיה חולה.. וגם מתעטש ומשתעל כמו איש מבוגר, בדיחות שחוזרות על עצמם, ובכלל החיים לצידו מאד חד-גוניים ואפרוריים.. יש תחושה של כבדות. וכללללללל הזמן אני צריכה להסביר את עצמי, בכל דבר! וגם אחרי 5 פעמים הוא פשוט לא מבין. (לא נעים, אבל הבן שלי הגדול יודע להיות הרבה יותר אמפטי וזורם, ולמעשה הרבה יותר כיף לי לדבר איתו...).
אני מרגישה שאנחנו חיים בתוך איזו מערבולת אחד בתוך השני וזה מתיש לגמרי.
כשהוא יוצא מהבית אני מרגישה איך כל הגוף שלי נהייה רפוי יותר.
זהו, רק פורקת.
יש לי תור לעוד שבוע
ונראה לי שאני מקבלת היום/מחר 😕
משמע זה יהיה ב7 נקיים
אני נמצאת בסיטואציה דומה וזה באמת קשוח...
בהצלחה! ותחזיקי חזק את הברכה והקדושה שאת מביאה לעולם בהתמודדות הזו
הבדיקה עצמה לא אוסרת כמובן,
אבל לפעמים יוצא מעט דם,
והכי גרוע - לפעמים הרופאים אומרים את זה גם בלי ששאלת, כי הם יודעים שזה חשוב לטהרה, אז הם מאוד נדיבים ואכפתיים לעזור לך - ולפעמים זה יוצא יותר גרוע. אז אם הרב אומר לזרוק בלי להסתכל - חשוב לומר את זה לרופא.
ולפעמים הבדיקה גורמת לשריטה או מתיחה קטנה למי שרגישה, יכול להיות שעדיף לוותר על בדיקה באותו יום.
צריך לשאול רב.
אמנם המתמר נכנס פנימה אבל את לא חייבת להסתכל (כמו בשירותים) ואם הרופאה לא דתיה מן הסתם לא תגיד לך
ולא ברור לי בכלל שאת צריכה לשאול אותה.
וסליחה שמאנונימי עכשיו רואה, סורי
מבחינה הלכתית צריך לדעת.
הפתרון הוא לבקש מהרופא לזרוק בלי להסתכל.
אבל כמובן הפורום הוא לא מקום לפסיקת הלכה ולכן אין ברירה אלא להתייעץ עם הרב..
לי רופאה פעם הציעה סטריפינג, בקשתי רגע לדבר עם בעלי וצלצלתי לשאול אם זה אוסר.
בלחש היא שאלה אותי אם אני צריכה להתיעץ עם בעלי על כל דבר, והאם אני מרגישה מאוימת ממנו
רקאניזה באמת תלוי בסביבה וברוב המטופלות וכזה
יש רופאים חילונים שאין להם מושג
ויש כאלה עם בקיאות מרשימה בהלכות 😅
לפני הבדיקה.
זה היה. מאד יפה בעיניי
בבדיקת פאפ פוצעים טיפה את צוואר הרחם, כחלק מתהליך הבדיקה. לכן אם יש גם - ברור שהוא מפצע.
זה שונה מבדיקת אולטרסאונד שבה המתמר לא אמור לפצוע את המקום, ואם רואים דם אז כנראה שהוא מהרחם (אלא אם כן יש סיבה לחשוב שזה פצע - אם היה כאב, או שראו פצע בבדיקה, או שהאישה הולכת לבודקת טהרה שרואה פצע).
למרות שהוספת אימוג'י מתאים לא קראתי אותך ככה...🫣
אני על גלולות, אז לכאורה יכולה למשוך
אבל כבר נמאס לי מהכתמים, וגם ככה אנחנו מגבילים את עצמנו...
שואלת ברצינות איך אפשר שלא להאמין באלוקים אחרי שמביאים ילד לעולם? זה הרי נס מעל הטבע זה
ויודעות מה גם נניח והוא לא קיים - בעייני עדיף לחיות עם אמונה מאשר בלי כי הכל פחות כבד… פחות משקל על הכתפיים שלנו. קורה משהו "אה ככה ה' רצה" וזו הקלה 😮💨
את מכירה את צורת החשיבה הזו?
קל מאוד לחשוב שדרך שלך הכי ברורה ופשוטה ואי אפשר לחשוב אחרת כי אף פעם לא שקלת נקודת מבט אחרת.
ולידה היא תהליך ביולוגי הכי טבעי שיש, זה ממש לא מובן מאליו לראות אותו בתור נס למי שזאת לא צורת החשיבה שלו.
וגם מה שאמרת לגבי אמונה של "אה, ככה ה' רצה", יש הרבה אנשים דתיים שלא חושבים ככה, ודווקא יש הוגי מחשבת ישראל שרואים את זה בעין שלילית כי דבר רע אמור לגרום לחשוב אם יש חטא שצריך לחזור עליו בתשובה. יש גם תשובות והסברים נוספים, זה מה שעלה לי לראש עכשיו.
באופן כללי אני ממליצה לחשוב לעומק על למה אנחנו עושים ובמה אנחנו מאמינים, ולא להשאר בנקודת מבט רדודה של "ככה זה", במיוחד לא בנושאי אמונה.
כי לאדם חילוני מה שכתבת כאן יכול לגמרי להעלות גיחוך על "דוסים פרימיטיביים", וזה יהיה מובן לגמרי.
"אני נולדתי בקינוח קיסרי!"
אז זהו, יש לי טרימינולגיה חדשה כדי להרגיש טוב עם הקיסריים שלי
מוזמנות לאמץ
(ודרך אגב, לפני שבע שנים בדיוק הקינוח המתוק שלה היה, אז אתן מוזמנות גם לאחל מזל טוב
)
תאמת קצת מבולבלת,
הרופא נשים נתן הפניה לעשות סקר גנטי לפני הריון.
ואני אף פעם לא שמעתי שעושים דבר כזה,
עשיתי 'דור ישרים' לפני החתונה,
זה לא אותו דבר כמו 'דור ישרים'?
מה המטרה של זה?
וזה מותר הלכתית, דתיים עושים את זה?
עשיתן לפני הריונות?
ואם כן,
מה בדיוק הפרוצדורה?
עשינו לפני שהתחלנו לנסות להכנס להריון.
אין בעיה הלכתית, יש מצב שיש אפילו המלצה.
ההבדל המרכזי בין דור ישרים לסקר גנטי זה שדור ישרים אומרים אם יש התאמה או אין התאמה.
כאשר אי התאמה= 2 בני הזוג נשאים של משהו
התאמה= אף אחד מבני הזוג נשא/אחד מהם נשא והשני לא.
כשיש התאמה את לא יודעת אם מישהו מכם נשא, ולמה.
בסקר גנטי לעומת זאת בודקים אם האישה נשאית למשהו, ואם כן- אומרים לה ובודקים אם גם הגבר נשא של אותו דבר.
בסקר גנטי בודקים גם 2 דברים (x שביר ועוד משהו) שיכולים להיות רק אצל האישה.
דור ישרים מונע "כתמים" על בני זוג עם נשאות כלשהי, שלא ימנעו מלהתחתן איתם.
בתכלס
שניכם מגיעים לקופ"ח שלך.
לוקחים משניכם דמים.
היה וימצא אצלך משהו- יבדקו גם את הדם של בעלך.
בסוף את מקבלת פלט של מה את נשאית והאם בעלך גם נשא, ובהתאם לזה המלצות.
מקווה שברור
מוזמנת לשאול אם יש עוד ואנסה לענות 
שאנחנו עשינו,
ולא נמצאה אצלנו נשאות כפולה.
ונכנסנו להריון, שנאלצנו להפסיק
בגלל מום,
שבדיעבד התברר שנמצא אצל בעלי
אז אנחנו עושים את ההשתדלויות
אבל בסוף לא הכל מתגלה
ולפעמים אנשים חיים טוב לאורך שנים, עם דברים "נוראיים"
היום זה יותר מקיף.
קובעים תור ושניכם צריכים להגיע.
ממלאים טפסים, ולסיכום לוקחים דגימות דם משניכם.
עשיתי לפני 12 שנה. וזה היה ממש בדיקות בודדות.
ובשנה האחרונה את החדש. המקיף. יותר בדיקות. ורוב הסיכויים שימצאו משהו.
עשת לפני שנה ועדיין לא הגיע?
הבנתי נכון?
זה יכול להיות מציל חיים בעיני וזה יפה מאוד שעכשיו זה ללא עלות
בדיקת דם פשוטה לשני בני הזוג
הייתי חושבת שזה אפילו מומלץ מאוד
כן מוסיפה שאצלי באתי עם התוצאות של הדור ישרים ואז האחות הסתכלה ואמרה שתכלס עשיתי כמעט את כל הדברים הרלוונטיים, אז אפשר לצמצם את הבדיקות.
בתכלס זה לא משנה, כי בכל מקרה לוקחים ממך דם...
וגם כל הזמן נוספות בדיקות, אז הגיוני שנוספו דברים שלא היו לך בדור ישרים.
לא רואה בזה שום בעיה הלכתית.
אם חלילה מגלים איזו נשאות אפשר להיערך ובמידת הצורך לפנות לטיפולים, וככה לזכות בעז"ה לילדים בריאים.
למה לא למנוע סבל כשאפשר?
כי בבדיקה החדשה בודקים מעל 300 אפשרויות, ולא בוחרים מה בודקים, הכל נכלל. אז אם זה מתייחס לבדיקה החדשה, זה קצת מפתיע.
ואם זה בעבר, אז חשוב לדעת שיש בדיקה חדשה שהיא מקיפה וכוללת ושני בני הזוג מגיעים יחד.
אני חושבת שבגלל שאני ובעלי ממוצא שונה ממש זה גם צמצם את האפשרויות.
אולי לא באמת בדקו פחות אלא היא אמרה שלא יהיה הרבה חידוש...
לא זוכרת כבר, עשיתי אז מה שאמרו לי 🤷♀️
לא קיבלתי כלום, רק מספר.
ועשיתי די לאחרונה אז אולי אני גם לא אצטרך לעשות הכל
במבט לאחור לא חושבת שזה משנה,
לוקחים לך דם בכל מקרה, מה אכפת לך מה הם בודקים...
שבדור ישרים היה כלול כמעט הכל.
אבל היום הבדיקה בקופה מורחבת הרבה יותר.
ואחכ עשינו לפני הריון רביעי ולפני הריון שישי. כל פעם נוספו עוד בדיקות שהיה צריך לבדוק.
לא רואה סיבה למה לא לעשות...
חשבתי שזה סתם איזה המצאה של הרופא, מבינה שזה חשוב.
עוד שאלות שעולות לי
1.הבעל צריך להגיע איתי גם בהתחלה? או רק לבדיקת דם אחר כך?
כי ממה שהבנתי אפשר להתחיל רק איתי ואם במקרה מוצאים משו אז גם הבעל הולך לעשות.
2. צריך לדעת מה המוצא שלי? כאילו זה רק אשכנזי/ספרדי או שעכשיו שואלים איפה הסבא של הסבא נולד? (כי את זה אין לי מושג)
3. ואם מוצאים חלילה משהו חמור? קצת מלחיץ אותי, הצ'אט אומר שאפשר לגלות בזה גנים שמשפיעים על ילדים עם בעיות קשות, חס וחלילה במקרה ש- מה עושים?
אני סתם לחוצה🫢
אז צריכים להגיע ביחד.
עכשיו לוקחים ל2 בני הזוג ביחד.
ואם יש צורך בודקים גם את שלו. אם אין משמידים.
2. רק סבא וסבתא אני חושבת.
3. כמובן תלוי בבעיה, אבל בגדול שוקלים לעשות טיפולי פוריות ואז בוחרים עוברים בריאים.
זה לא משנה. כל אלו זה דברים שהיו נכונים לבדיקות שעשו פעם
בעבר היו בודקים מוצא, רק האישה הייתה מגיעה, והיום ממליצים על בדיקות בהתאם למוצא ועוד פרטים. התשלום היה לפי בדיקה
היום זה בסל הבריאות
חובה להגיע יחד עם בן הזוג, עושים את השאלון ואחר כך מיד שניכם נבדקים. את לא בוחרת הפעם במה להיבדק, בודקים הכל.
במעבדה יבדקו קודם כל את הדגימה שלך, ורק אם יש נשאות אצלך, יבדקו גם את של בעלך.
לגבי 3, זה מאוד תלוי איזה גן מוצאים. יש מעל 300 בדיקות, לכל גן יש משמעות אחרת.
1. בבדיקה החדשה לוקחים דם משני בני הזוג ביחד. ואם צריך בודקים במעבדה גם את של הבעל. אז כן צריך את שניכם
2. שואלים מה המוצא של הסבים- אשכנזי לא צריך לפרט וספרדי כן צריך לומר ארץ מוצא כי זה משפיע על המחלות שבודקים.
3. אם מוצאים משהו חלילה יש דרכים לטפל וללדת ילדים בריאים. וברור שעדיף לגלות את זה ככה ולא אחרי שכבר נולד הילד..
בעזרת ה הכל יהיה בסדר
זה בדיקה שגרתית קלילה
את צריכה לבוא עם בעלך באותו זמן. אם לא באים ביחד לא שולחים את הבדיקה.
לנו הייתה בעיה בסימון המבחנה שלו אז היינו צריכים להגיע שוב. (אבל זאת הייתה אחות ממש לא בסדר. זה לא אמור לקרות..)
2. מה שאת יודעת זה אחלה.
3.במקרה שמוצאים אצל שניכם את אותו גן בעייתי אם יש צורך אפשר לפנות לטיפולי פוריות מסוג pgd - בודקים שהעובר בריא לפני ההחזרה.
טיפול פוריות שבו עושים הפריית מבחנה ובוחנים את העוברים. מחזירים רק עוברים שאין בהם את הגן הבעייתי.
אבל יש מחלות גנטיות שבהחלט אפשר לחיות איתן ואם יודעים מראש שיש לילד סיכוי לחלות במחלה בודקים ועוקבים מגיל מוקדם.
לדוגמה הגן brca שהוא גן שקשור לסרטן השד והשחלות - מי שנשאית שלו מתחילה מעקבים מגיל מוקדם ולפעמים גם טיפול מונע כמו כריתת שחלות.
בע"ה הבדיקות יצאו תקינות לגמרי!!
ותקינות לגנרי זה גם אם תקבלי תשובה שאת נשאית למשהו, אם בעלך לא נשא אין לזה משמעות.
ואם יהיה משהו - ישלחו אותך לייעוץ גנטי. התפקיד של היועץ זה לתת מידע שיעזור להגיע להחלטות הרפואיות הכי טובות עבור המקרה הספציפי.
אם לא היה את הפורום הזה הייתי אומרת
הכל טוב, כנראה סתם הגזמות של הרופא,
כי אין לי את מי לשאול,
בחיים האמיתיים לא רוצה שידעו שאני מתחילה לנסות…
אז ממש פורום מציל חיים☺️
אלופות
ובשעה טובה!!
(זו לא המלצה רפואית ותשקלי את הדברים אבל אם דור ישרים שלכם תקין אני אישית לא הייתי מחכה לתוצאות של הבדיקה הגנטית כדי לנסות להיכנס להריון.)
אבל יש הבדל אם לא עשו אף פעם שום בדיקה גנטית ויש חשש שתהיה מחלה רצינית מאוד חלילה, או שאת החששות הקשים הפריכו בדור ישרים. ואז הסיכויים למשהו שהתינוק יסבול מאוד יורדים...
אישית עשיתי דור ישרים לפני החתונה
ואת הבדיקה החדשה תוך כדי ההריון האחרון.
מאז שעשית דור ישרים נכנסו לסל המון מחלות
למה לא לבדוק בעצם?
עליתי המון בהנקה, כולם אומרים שיורדים בהנקה אבל זה לא קרה אצלי...
עדיין מניקה ופשוט לא יכולה לראות את עצמי בתמונות
בעוד חודשיים יש אירוע
יש סיכוי שאראה טוב יותר עד אז??
וגם אלה שכן, זה לא דווקא תמיד אותו דבר...
כן יש סיכוי שעוד חודשיים תיראי אחרת, אבל זה בגלל שהגוף קצת יותר מתאזן, אם לא ירדת עד עכשיו את כנראה לא תרדי פתאומית הרבה בגלל ההנקה...