המון המון דמויות ופנים חולפים מול העיניים. אנשים מטושטשים, כמעט כמו ההבנה עכשיו. זה פונה לזה וזה פונה לזה ושני'הם פונים אליך, מחייכים, עוד י'הי'ה בסדר. ואתה מנסה לזעוק מבעד לעיניים הבוכיות, עכשיו בסדר, גם בזה נגלית השגחת השי"ת, והם לא מבינים. נדים בראשם בצער, פונים והולכים וחוזרים ובאופן כללי הבית שלך נהי'ה תחנת רכבת והדלת סבה על צירה וי'הונתן על מיטתו ולא רוצה לצאת. לחברים שלו שהגיעו אמרת שעכשיו זה לא זמן מתאים, והם סקרו את עשרות האנשים שישבו בתוך הבית - הבית שאבא תמיד הקפיד שי'הי'ה יחסית ריק ומרווח ועכשיו הוא מלא באנשים וכסאות נמוכים וכוסות מים ריקות ודפים ומילים וצלילים שמכאיבים לך כ"כ, אתה פשוט רוצה לעצום עיניים ולישון כמו י'הונתן, רק שי'הונתן לא ישן, הוא שוכב במיטה ובוהה בתקרה וחושב בשקט שהוא צריך ללמוד אבל אין לו כח לקום. וכשמתפללים שחרית הוא עומד בצד השני של החדר ליד הסלון ומתפלל איתם, וכשאמרו קדיש הוא התיישב על הרצפה - ראית דרך החלון שנקבע בקיר, החלון שי'הונתן כ"כ רצה כדי שיוכל לראות את אבא לומד - והניח את הסידור ולקח ספר, מתמטיקה בכלל והוא שונא מתמטיקה, הוא אומר שהוא מעדיף לפתח את מוחו על גמרא ולא על זה למרות שהוא חוזר ומדגיש שגם זה נפלאות ד', ופתח אותו והעמיד פנים שהוא קורא. ואתה שידעת כמה הוא מקפיד על ההלכה שלא לעשות שום דבר בשעת הקדיש, ק"ו שלא חול, נחרדת חרדה גדולה.
פחדת. פחדת מהאדישות שמשתלטת עליו, פחדת מהאדישות שמשתלטת עליך אחרי שכבר שלשה ימים אתה צריך לשבת בחוץ ולהסביר שכן, אתה בסדר, כן, י'הונתן בסדר, הוא סתם לא רוצה לצאת עכשיו, פחדת אפילו מהשלט שעמד מחוץ לדירה הקטנה, בצער רב וכו - הוא שנא תיאורים כא-לו - על פטירתו של עטרת ראשנו וכו - הוא שנא תיאורים כא-לו, ואבא עוד יותר - ידידי'ה רפא-ל ירחמיא-ל בן הרב (גם לזה אבא לא הי'ה מסכים, הוא העריך מאוד את סבא אבל אמר שבענייני י'הדות הוא פחות למד ממנו, ולא הרשה להם לבוא לבקר) גד נתן זצ- שוב התיאורים הא-לו. ופחדת, פחדת לפחד, פחדת לפחד לפחד, פחדת לפול, פחדת לצמוח, פחדת. וכשנרשמה תכונה סביב דלת הבית המשכת לשבת בפחד, וכשהראש ישיבע - היית כבר בן 16 כשנכנסת לשם לראשונה - נכנס המשכת לשבת, וכשהוא פנה א-ליך ושא-ל מה איתך, המשכת לשבת ולשתוק, וכשהוא שא-ל על י'הונתן המשכת לשתוק וכבר לא שלטת בזה, כי, כבוד תורה ואסור לא לענות אבל איך יכולת, וכשלאט לאט העולם התפוגג לך מול העיניים שמחת שאתה יכול כבר שלא להאבק עם עצמך לענות למרות שאתה מפחד. ופחדת שהוא מתמוגג, אבל גם אתה, אז אולי

למישהו יש קישור לדרייב לסרט למלא את החלל?

חורף בריא לכולם

הא?