אני אותם זוכרת
אני אותם עד סוף ימיי אשא
במשעולים,
בין דגניה לכינרת
עמדה עגלת חיי העמוסה

והוא ניגש
שמעי אליי, קטנטונת
אני בניתי בית לשבתך
את תרקמי,
בערב לי כותונת
אני אנהג ביום את עגלתך

הוא היה אז בהיר
וגבוה כזמר
הוא נהג עגלות
לשדה הרחב

עקב זה שקיבלתי סוף וסך את פורום חלומתיי. פרוזה וכתיבה שטותית לעתיד👏🏻👏🏻👏🏻👏🏻
מוזמנים גם
פורום סניף קטמון
נעמתם לי מאוד. סלאמת