עשרה פרצופים
מציצים אלי מהמראה
אני מכבה את האור
רק שלא יתפרצו

מאה פרצופים
משתקפים אליי מהחלון
אני מאפיל בוילון
רק שלא יתפרצו

אלף פרצופים
מבקרים אותי בחלום
אני מקיץ מבועת
רק שלא יתפרצו

ובשעת צהריים
שמש באמצע שמיים
הכל רגוע,
הכל בנתיים.

שמש מומרת בירח,
אנחנו במחבואים;
המראה ואני,
ומליון פרצופים

ובשעה של חצות
עננים מוסטים
מתגלה הלבנה;
הם כולם מתפרצים.