ואם מתביישים אז, סיפור.
כשהרב הררי היה יוצא מהרב אליהו לאחר ששאל שאלות הרב אליהו היה אדום,
רבנים פה בשביל שנציק להם,
את מה שאמרו על תלמידי חכמים שלא שימשו כל צרכם את רבם, מסבירים שלא מספיק שאלו וחקרו כדי להבין את כל הסברות.

"וידעת היום"- צריך לחקור ולנסות להבין.
ויש צד של
"והשבת אל לבבך"- לישב ולסדר את הדברים על מנת שיהיו ברורים.

הסבר הרב אברהם הורוביץ ב"מי מפחד שאלות"

אם עברת ויאין יותר אפשרות של וידעת היום, אז צריך להגיע ל "והשבת אל לבבך"
ואז זה הופך ל"תורה דיליה" והתורה בתוכי היא אחרת מאשר בתוך הרב,
זהו.

אבל, הסיבה שפניתי א-ל הרב היא א. לדעת תורה ב. לדעה אוייבקטיבית. כמו שאתה יודע, אני נגועה בדבר ואין לי איך לדעת שהשיקולים שלי לא מושפעים מהרגש/מהשכל (ולמעשה, הם כן). אז בותן חלקנו שלי, זאת לא בהכרח דעת תורה, א-לא למי נתתי להשתלט, לרגש, או לשכל, וכולי, ואם עכשיו הוא תומך (טוב, תומך בדיעבד, אבל) אז מצד אחד זה משמח אותי ומצד שני זה --- קצת מסובך לי, ו, לא יודעת מה לעשות

אז נשמע שהגעת לשלב של ה"והשבת אל לבבך"
או שתמצאי אולי אצלך התורה הזו שונה.

או שמא הדגש על שלך.

אני לא הבנתי מה אמרת בגלל שניסיתי להבין מה החידוש על פני מה שכתבתי ב- "טוב,"
ויש לומר
אולי לא ניסחתי מספיק טוב
או דלמא רצית להדגיש יותר

לב, או שלך. הדגש הוא על נטית הלב או על מה שאתה מגדיר כשלך, כמחשבות שלך, וכו

לכאורה הפשט הוא בלי ה-או, לא?

לא יודעת. זה קשה. ותלוי באחרים.

הפשט לכאורה הוא שצריך להשיב ללב שלך.

במעשה?
ונגיד אני מקשיבה לרגש, שדווקא הולך עם דעת התורה, מה הלאה?

ניתן להסביר במילה כך
"וידעת היום"-שכל
"והשבת אל לבבך"-רגש

צריך לישב על השכל, אחרי שהוא מיושב לפעמים עדיין קשה להכיל, ואז צריך לישב על השכל.

הערות, הארות, שאלות, קושיות, תענות תלונות ומענות?

סתם.

בתוך והשבת א-ל לבבך. לבבך. לב- שלך. רגש - שכל. לא?

שייכות היא לרוב שכלית משהו. שלי שלך ושלך שלך - זה שכלי. לב לרוב משהו רגשי.
אז, לבבך, זה לכאורה שילוב

נדמה לי שמדובר פה שלכל אחר הרגש או "הלב" שונים ולכן על כל אחד יש ציווי אישי להסתדר עם התורה למרות שלפעמים הוא מרגיש אחרת.

שהשייכות בלבבך היא על 'והשבות'
שמא שלא יושב לך, לך ספיציפית, תושיב אותו
או שהבנתי לא נכון?

היא שהבנת נכון

תזכה למצוות️

גם לך,
נדמה כי,
לילה טוב.🙂

לילה, כן. וטוב, כן. ברוך ד'. אין שמחה כהתרת הספקות

אולי כדאי שנדון מתישהו.

כדאי, כן.