אני מתגעגעת לחורף
שבעיקרון אני שונאת.
אני מתגעגעת לאוויר נקי, ושקט.
רחובות מלאים באוויר, במקום באבק.
אני מתגעגעת לרגעים מתחת לפוך.
ולחיבוק חזק באמצע סופה.
אני מתגעגעת לריצות בכפור.
אני מתגעגעת לעצמי של החורף.

אני מתגעגעת אליה של החורף של שנה שעברה,
אני זוכרת אותה שמחה כל כך, זה היה בדיוק אחרי האירוסין.
עכשיו אין אותו, והיא. היא לא איתנו גם.
אני מתגעגעת לפשטות אמיתית של הרגעים הקטנים האלו.
אני מתגעגעת לאנשים מסויימים.
אני מתגעגעת לביחד שאהבתי כל כך.
אני מתגעגעת ללילות שאהבתי.
אני מתגעגעת לגיטרה שלי, לזמנים שאהבתי לנגן עליה.
אני מתגעגעת לעצמי של החורף שעבר.

לפעמים עדיף שיהיה קר,
כמוני.