אוףףף אני בטראומהדניאלה225
וואי אני בוכהה כל פעם שאני נזכרת בזה...חייבת לפרוק 😢
הבכורה שלי בת חודש. לפני כמה ימים בלילה בעלי נרדם וגם היא סופסוף אז החלטתי שזה זמן טוב להתקלח.
ברגע שאני פותחת את המים אני שומעת אותה מתעוררת... ומתחילה לבכות. חשבתי שבעלי ישמע אותה ויתעורר אבל הוא כנראה ישן עמוק מדיי כי הוא לא שמע כלום. בינתיים הקטנה המשיכה לבכות ולאט לאט הבכי שלה התגבר והפך לצרחות שמעולם לא שמעתי ממנה עד אז... ניסיתי לתקתק את המקלחת הכי מהר שיכלתי ובינתיים אני צועקת לו בצרחות שלא הכרתי את עצמי "מאאאאאמייייייי!!!!!!!!!" פשוט הרגשתי חסרת אונים כי הוא לא שמע כלום ובנתיים היא צורחתתתתת וואי אני כולי בוכה עכשיו.... אמרתי כל השכונה שומעת אותי ובטח אנשים עוד שניה דופקים פה בדלת או מזמינים משטרה לפי איך שאני נשמעת... יצאתי אחרי עשר דקות שהקטנה בוכה את נשמתה וחיבקתי אותה כשאני כולי מתייפחת מבכי... ואני רואה אותו ישן במיטה לידה שנת יופייי לא שמע כלום...
סיפרתי לו אח"כ הוא לא האמין לי.
עד עכשיו כל פעם שאני מתחילה להתקלח אני בטראומה מהדבר הזה ואני שוב נזכרת איך היא בכתה ולא הייתי שם בשבילה.. אני מרגישה כל כך אשמה, לא הייתי צריכה להיכנס להתקלח לפני שאני מעירה אותו לוודא שהוא משגיח עליה.. זו היתה טעות והבטחתי לה שלא אחזור על זה אף פעם מסכנה שלי...
חייבת עידודים בבקשה😭😭
קורה. נורמלי. לגיטימי.מוריה
תינוקות צורחים.
ויש כאלה שאפילו מלא.
גם אם הם בידיים.

תנשמי עמוק.
הכל טוב.
את קצת מגזימה...רינת 29
אמנם זה לא נעים לשתיכן אבל לא סיבה להתייפח בבכי.
סורי על הקשיחות אבל אני רק מנסה להכניס אותך לפורפורציות.
תינוקות בוכים הרבה וצריך להבין שזו הדרך שלהם לתקשר. לא תמיד זה מראה על סבל שלא יתואר.
אז אל תרגישי אשמה ואל תחלישי את עצמך.
וואי... מזכירה לי לפני ארבע שניםחדשה ישנה
בייבי קטן קטן ישן... והחלטתי להתפנות... עם עצירות של אחרי לידה... ואיך שנכנסתי הוא התעורר עם צרחות ממש מפחידות. זה בכי שלא שומעים.. ממש הסטריה. וניסיתי להזדרז כמה שאפשר.. יצאתי ובכיתי איתו את החיים שלי. עד היום שאני נזכרת בזה נצבט לי הלב.

ברור שזה מה יש ואין מה לעשות אבל זה חוסר אונים והבכי ממש מלחיץ וכואב😲
אז לא עודדתי, רק הזדהתי...
בדיוק ככה... כואב לי הלב😭דניאלה225
חמודה אתתיקונים
מבינה אותך מאד ויכולה להזדהות..
גם בעלי יכול ממש לא לשמוע...
מאידך לפעמים דוקא הוא זה ששומע ומביא לי אותה להניק...
יש ויש..

אנחנו האמהות מכווננות תמיד על התינוקות שלנו כי אנחנו המטפלות העיקריות בשלבים הראשונים (אצל הרבה מהזוגות... יש כאלה שזכו ומתחלקים יותר שווה בשווה)
האבות באופן טבעי פחות דרוכים.. פחות ישנים עם עין אחת פקוחה ואוזן כרויה כמונו, וכדומה... כי יש מי שאחראית על זה והם יכולים להרפות..
לפעמים אנחנו גם אוחזות יותר מדי ואז האיש בכלל מרגיש מיותר ולוקח הרבה פחות אחריות.. קיצר.. יכול להיות מורכב העסק...

מניחה שזה ילד ראשון..?
בילדים הבאים אין את אותה יכולת למתן תשומת לב מיידית... והתינוק טיפה יותר בוכה... מתרגלים לזה ומפתחים סבילות לבכי... מה שבילד הראשון הגדרת כקטסטרופה ועילה להזמנת משטרה, בילד השני לא תתרגשי בכלל...
ככה זה אצלנו בכל אופן...

תרגישי מצויין עם עצמך...
שהתקלחת!
שעשית משהו למענך.
שהעברת אחריות.
ששחררת.

לא נורא בכלל לדעתי שהיו כמה דקות של בכי.
העיקר החוויה של הסך הכל שהיא וודאי חוויה של אהבה, שמירה, הגנה, זמינות ונוכחות... ולא מקרה חד פעמי...
הבן שלי ככה צווח באוטו 😭אורוש3
מנסים לעצור, להוציא, להחזיר וכו'. לפעמים עוזר לפעמים לא. מנסה לנחם את עצמי שהחוויה הכללית שלו בחיים היא כן של אהבה והענות לצרכים. הם שוכחים יותר מהר מאיתנו... הכל בסדר. נשיקות
בקשר לאוטו, אנחנו גילינו שזה קשור לאוכלמיואשת******

היתה צווחת ברמות מפחידות ולפעמים דרך בכביש מהיר 40 דקות... הייתי בוכה ביחד איתה 

גיליתי שאם אני מאכילה אותה סמוך ליציאה לפעמים נתקע לה גרעפס (גם אם הרמתי וטפחתי והכל) וברגע שהוצאתי מהכסא תוך 2-3 דקות השתחרר וזה מה שגרם לצווחות שלה

מאז השתדלתי לא להאכיל עד חצי שעה לפני הניסעה וזה מאד עזר

תודה!אורוש3
ניסינו לשים לב מתי ולמה.. אין חוקיות כל כך. חוץ מזה שאם הנסיעה ארוכה מתישהו בטוח זה יגיע... מקווים שיעבור מהר, מנסים לצאת כשהוא בדרך להרדם וכך יש יותר סיכוי שיישן. אין לו עדיין ממש סדר (למרות שמשתפר). מניחה שנראה שיפור גם כשיותר יהיה בעניין של משחקים והסחות..
גם הבת שלי היתה ככה עד שגילינוביגלה
שמייד כששמים אותה בסלקל היא עושה יציאה.
ואז זה מציק לה כל הנסיעה.
אז קבוע היינו עוצרים להחליף לה טיטול קצת אחרי תחילת הנסיעה, וזה עזר.
לא הבעיה אצלנו. יש תינוקות שבוכים באוטו...אורוש3
מזדהה איתך לגמרי, גם אצלי זה ככה...צביה22
לפעמים שירים ומשחקים עם אחותו שיושבת ליד עוזרים, לפעמים עוזר לו קצת למצוץ פירות בתוך מוצץ רשת, אבל זה אף פעם לא מחזיק הרבה זמן, כמעט תמיד בשלב מסויים של הנסיעה הוא יתחיל לבכות וזה באמת קורע לב לשמוע אותו בוכה ככה בלי שאפשר לעזור לו...
גם עם הילדים הקודמים שלי היה ככה (אצלם זה התחיל בגיל כמה חודשים, בהתחלה הם היו ישנים טוב בנסיעות, אבל אצל הקטן כבר מגיל חודש זה ככה...), רק בגיל שנה כשהעברנו לכסא תינוק עם כיוון הנסיעה הנסיעות הפכו לרגועות וכיפיות...
מזכירה לי נשכחות... הקטנה שלי הייתה צורחתחדשה ישנה
בקטע היסטרי...... אבל זוועה. מגיל אפס היא לא אהבה נסיעות.. היפרית קטנה שלא מסוגלת להרגיש קשורה.. ובנסיעות ישבתי לידה, באיזשהו שלב מרב חוסר אונים הייתי מניקה אותה בדרך לא דרך תוך כדי שהיא קשורה. סיוטט.
באמת ב''ה מאז שהיא בכסא תינוקות ולא בסלקל היא אוהבת נסיעות.
הוא בן חודשיים וחצי... מקווה שיעבור לו מהראורוש3
אני גיליתי שהבת שלי בוכה כי יש לה בחילותניקיתוש
בהתחלה זה היה ככה, בוכה בוכה ומקיאה
חשבתי שהיא מקיאה מבכי.
(נסעתי איתה הרבה פעמים לבד, כבישים בין עירוניים, לא יכולתי לעצור)
לאט לאט גיליתי שבעצם היא מתחילה לבכות מאמצע הנסיעה ואחרי שהיא מקיאה היא ממש רגועה.
אז הבנתי שהיא סובלת מבחילות בנסיעה, מסכנה שלי.
מאז אני משתדלת לא לתת לה לאכול לפני יציאה.
לתת לה רק מים בדרך ולעצור מידי פעם להתרעננות.
קראתי גם שטיפות פניסטיל יכולות לעזור, לא ניסיתי עדיין
אוי מסכנה...אורוש3אחרונה
מכירה גם כאלה. אבל הוא לא... רק לא אוהב לדעתי. לפעמים בוכה גם בעגלה באיסוף של האחים. עוצרת בצל, מחבקת ןכו' ומחזירה. לא טוב ללכת חשוף בשמש. הוא גור קטן ואוהב ידיים לדעתי בעיקר. ואם כואבת לו הבטן או תקוע גרפס אז באמת גם לא נעים לו...
מבינה אותך מאודשלומצ'
לא פשוט לשמוע את הבכי הזה. ולא משנה כמה בשכל אגיד לעצמי שהכל בסדר והיא מטופלת באהבה גדולה.
גם בעלי ככה לא מתעורר תנסיבתי 123
להתקלח רק בשעות שהוא ער ואם את חייבת אז שטיפה מהירה
אל תרגישי רע עם עצמךאדווה כ

זה קורה והכל בסדר. 

בעלך כנראה נרדם חזק כי באמת היה זקוק לשינה הזאת, והכי חשוב שבסוף היא קיבלה את החום ואת מה שהיא נזדקקה לו

אויאמא וגם
חויה לא נעימה בכלל

וסחטיין לבעלך על יכולות השינה..
רק מעודדת שיש להם חוש ריח מפותח להריח כשאנחנו הולכותרק אמונה

ואני הייתי מניחה לה שמיכה דקה( לא בפנים  רק בידיים ותפוס)

ואז היתה תופסת אותה ונרגעת /בגד עם ריח שלי.

בגיל כזה הם כבר מזהים מתי זו אמא שמחזיקה אותם???דניאלה225
בטח. מהלידה כבר .רק אמונה


הם מכירים אותךאמא וגם
מ9 חודשים בבטן
ממש מבפנים...
את הריח(טוב זה כנראה לא מבפנים..) , הדופק, חום הגוף, הקול..
קורה לכל אמא, לא צריך להגזים עם רגשות האשמהאורי8
גם לי קרה מקרה דומה עם הבכורה שלי, והיתי עסוקה במחשבות על הטראומות שנגרמו לה. חבל על ההאשמה העצמית הזו. אם הבסך הכל של התינוק הוא טוב, לא יהיו לו טראומות. לבכורה שלי שלום ב"ה. כבר בת 18 ולא נראה לי שיש לה טראומות. את אמא טובה דיה( מושג מהפסיכולוגיה שאומר שאין צורך להיות אמא מושלמת. אמא טובה דיה זה מספיק ואפילו יותר בריא להתפתחות תקינה של ילד)
וואי הגזמת מאמילב נתיים
הבן חודש שלי צורח לפעמים אין לו ברירה יש לו עוד אחים ואמא יש רק אחת (ואבא לא תמיד באזור כדי לעזור)

בכי מפתח את הריאות תצא לך זמרת סה''כ

לא הייתי ממליצה לך להתקלח בלי שיש משגיח ער באזור לפחות ככה תתקלחי רגועה בזמן הקרוב עוד כמה חודשים גם זה יעבור 😘
כל מי שכתבה שאין לתינוק טראומה-חדשה ישנה
זה די ברור שאין לו טראומה כי זה מקרה חד פעמי, ולא משהט קבוע... וזה באמת בטווח הרחוק מן הסתם לא נורא בכלל.

אבל להיות האמא ששומעת צרחות כאלה היסטריות זה מאוד מאוד לא נעים. מלחיץ וחסר אונים. אני לא אמא הסטרית בכלל אבל אני מאוד יכולה להבין על מה היא מדברת, כשזה קרה לי מזמן, זה צרחות ממש לא רגילות ומאוד מלחיץ.
חיבוק לכן .רק אמונה

וגם לתינוק זה יכול להיות כואב מאד  גם נפשית. הוא לא סתם בוכה.

בטראומה אני לא מבינה.

טראומה יכולה לקרותאמא וגם
ממקרה חד פעמי...
לא אומרת שבהכרח קרתה–לרוב אפשר לראות לפי התנהגות של התינוק אם הוא יותר מבוהל או מרוחק.
רק לעניין הנקודתי הזה.


ולך הפותחת זו באמת חויה קשה
ב”ה שלמדת מזה ועכשיו צריך לזכור שאים צה לעשות אנחנו בעולם הזה טועים לפעמים.
העיקר שאנחנו משתדלים להיות טובים, ואם טועים–אז חוזרים בתשובה ומפיקים לקחים.
נראה לי שאת עושה את זה..
לא הייתי מקצין את זה. סיטואציה שקורית בהרבה בתים...רק להיום


צהבת איך להוריד? ואיך לגרום לו ליציאות?,שגרה ברוכה

אז הצהבת במגמת עליה. הברית שנדחתה עוד מילא... מאוד לא רוצה להגיע לאשפוז. אשמח לכל טיפ שיש לכן (שמנוסה)

אבל מה הקאצ הכי גדול?

הצהבת יוצאת בקקי... והילד לא עושהההה אני מיואשת כבר.

עשה אולי פעמיים מאז שהשתשחררנו. מה עושים עם זנ?? והמוזר שלא נראה שסובל! לא מתפתל. לא מתכווץ. אני יודעת מה זה שהם סובלים מעצירות וכאלה.. מכירנ מהילדים הגדולים. אבל הוא רגוע ושליו. אבל אני חייבת את היציאות בשביל הצהבת.

יונק בעיקר. היה פה ושם מטרנה אבל כרגע לא באה הישועה לא מההנקה ולא מהמטרנה.

אז גם טיפים לזה אשמח..

אחחח

הדאגות לא פוסקות. רוצה לנוח כבר. ככ רציתי לסיים עם הברית לעשות וי.

כרגע המטלה זה לא להגיע לאשפוז כי רק זה מה שחסר פה ממש לחוסר איזון בבית. יאללה נעבוד בזה

וואי איזה קשוח!!EBM

איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.

להניק הרבה/ לעבור למטרנה לכמה ימיםיעל...

לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב

אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)

הן עשו פלאים והצהבת ירדה

הוא אוכל בתדירות גבוהה?כבת שבעים

לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות

תסחטי טיפונת חלב כל פעם אחרי ההנקהחילזון 123

ותתני לו בכפית.

תבררי עם יועצת הנקה מה הכמות שאפשר להוסיף בגיל שלו.

וגם לשבת איתו בשמש או ליד חלון של שמש ישירה בלי בגדים

ויטמין e בשבילך

קודם כל לבדוק שהוא אוכלאפונה

שקילת נסיון בטפ"ח/משקל ביתי מיד שרה

ממש ממליצהציונה.

לך לקחת יועצת הנקה מקצועית

צהבת שעולה בשילוב עם זה כמעט אין יציאות

נשמע שממש צריך פה לעזור עם ההנקה

תפני למישהי מקצועית וכמה שיותר מהר יותר טוב

בהצלחה!

מנסיוןג'ינג'ית

כל הילדים שלי עם צהבת גבוהה! חלקם היו באור. הדבר היחיד שעזר זה להאכיל המון! הקטנציק אצלי הגיע כבר למיון עם ערכים של צהבת גבוהים מאוד ואז הסתבר לי שהוא פשוט מיובש והבנתי שאני חושבת שהוא יונק, והוא לא באמת ינק טוב בגלל מבנה הלסת..

מרגע שהתחלתי לשאוב לו ולראות שהוא באמת אוכל הצהבת התחילה לרדת.

בהצלחה! זה ממש סיוט!

אצלי הרופאת ילדים המליצה על שמשעל הנס

להוציא לשמש,שמש עדינה של בוקר,

עוד משהו סגולי:ליטול את הידיים בבוקר.

לי אמרו להניק כל שעתייםכל הישועותאחרונה

כשלבן שלי היה לפני 8 שנים

רופא/ת עיניים לילדיםאפונה

אשמח להמלצות באיזור ירושלים דרך לאומית, אם יש חיה כזו שגם עונה בטלפון וגם עם תורים סבירים.

פתוחה גם לשאר חלקי הארץ כי אני כבר מלא זמן בסרט הזה ונשבר לי.

תודה!

בהצלחה לצערי זו חיה נדירה.....אמהלה

יש רק אחת "בת דודה" במסילת ישרים

היא מאד טובה אבל זמינות תורים גרועה.

תלכי לכאלו שבהסדר עם הקופה או פרטי ותבקשי החזר

אני התייאשתי....

כשאני פעם הייתי צריכה תור ולא קבעתי מספיק מראשבארץ אהבתי

הצלחתי לקבוע תור לד"ר אריאלה מילר ליפשיץ (מקבלת בירושלים בגבעת שאול, עובדת עם כל הקופות).

הייתי מתקשרת כל בוקר לשאול אם יש תורים שהתבטלו ואנחנו יכולים לקבל. המזכירה אמרה לי באיזה שעה הכי טוב להתקשר (מיד אחרי שהיא מאפשרת הגעה עם מי שאמור להגיע מחר), ואחרי כך טלפונים כאלו הצלחתי לקבל תור.

זה דורש פניות - גם להקפיד להתקשר בזמן המתאים, עם סבלנות לנסות כמה פעמים, וגם להיות זמינים מתי שכן מתפנה תור.

אבל אם יש לך פניות בשביל זה, אז זה דרך די יעילה להשיג תור קרוב. (ואחרי שאת בפנים, קבל יהיה יותר קל לקבוע תור מעקב כל פעם בסיום התור).

גם אני פעם קבעתי ככההשם שלי

תור מהיום למחר.

כשלבן שלי נשברו/ נאבדו המשקפיים ורציתי לעשות לו חדשים במספר המעודכן.

בדרך כלל אני קובעת אליה לפחות חצי שנה מראש.

כשזה למעקב קבוע, זה מספיק.

חושבת שהן אומרות להתקשר ב 11 כל יום לגבי ביום שאחראחת כמוני

בהצלחה

יש לך לאומית זהב?עודהפעם

היינו אצל ד"ר מרים ארנברג, מומחית מאד עובדת בשניידר.

היא בהסדר עם לאומית, את משלמת במרפאה 250ש"ח.

מקבלת בפתח תקוה, יש תורים די זמינים. חפשי בגוגל את המרפאה שלה, אפשר לקבוע תור באתר.

לאחד הילדים ישאפונה

לשניים האחרים לא...

נשקול את זה, כי אני גם מבינה שהיות והוא מעל גיל 10 יכול להיות שאצטרך להתפצל בכל מקרה.

לא יודעת אם רלוונטימתיכון ועד מעון

אנחנו מטופלים בכללית פ''ת אצל ד''ר אמיר שטרנפלד, בעיני רופא העיניים לילדים מספר אחת בארץ, מעניין אם עובד עם עוד קופות

נבדוק תודה!אפונה

הוא מדהים!טארקו

תבדקי באתר דוקטוריםרק טוב=)אחרונה

אני מצאתי שם תור לרופאה ממש מומחית מהיום למחר

כמה זמן לקראתציונה.

הלידה אתם מפסיקות לנסוע למרחק שהוא לא סביר להגיע לבית חולים שרציתם ללדת בו?

יש לי עוד הרבה זמן, אבל אוהבת לחשוב על הכל מראש.

אני נוסעת כמעט עד המשוערחמדמדה

מתוך נקודת הנחה שלידה לא מתפתחת בשנייה ויולדים (לפחות לא אצלי/ אחיותיי)

אם אני רחוקה (למשל בשבוע 37 נסענו למסלול בים המלח כשאני רוצה ללדת באיכילוב) אז אני קשובה יותר לגוף

ואם יש ציר- נזוז

אבל לי פחות נוח גם בראש גם בפרקטיקה 'לתקוע' את עצמי בבית משבוע מסויים ולהמתין…

וואו איזה אומץ חחחקל"ת

אני לפי היסטוריית הלידות הקודמות שלי..

לדוגמא, הכי מוקדם שילדתי היה שבוע 37, אז בלידה האחרונה נערכתי כבר כמה שבועות קודם..

זו היתה לידה ראשונה, לא היתה לי הסטוריה להשוותחמדמדה

אבל גם לידה ראשונה כנראה יהיה לי רגע מציר ראשון ללידה…

(נכון אתן יכולות להגיד שלא יכלתי לדעת ויש לידןת בזק, מסכימה. עבורי הרגשתי שהמקרה הכי קיצוני לא ככ נורא ולכן העדפתי)

לרוב בכל מקרה לא יוצא לי לנסוע רחוקהשם שלי

אבל גם לא נמנעתי מנסיעות בגלל הלידה.

יצא לנו לנסוע להורים של בעלי לשבת, ואם היתה מתפתחת לידה, כנראה שהייתי יולדת בבית חולים שקרוב אליהם.

תכננו גם לנסוע לברית בשבוע 38, בסוף ילדתי יום לפני.

מתחילת תשיעישיח סוד

אבל לוקחת לכל נסיעה תיק לידה + משערת בית רפואה קרוב אחר .

קרה לי טיולי חול המועד למשל כבר פעמיים ובאמת היה חול המועד שילדתי אבל ב"ה זה בדיוק היה יום שהחלטנו לעשות הפוגה בבית

אבל אם זו לא לידה ראשונה ואת יודעת בערך איזה שבועות את בד"כ יולדת אז לכוון סביב שם

אני נסעתי גם בשבוע 38+בוקר אור

נוסעת עד הלידה בלי בעיהדיאן ד.

מאיך שאני מכירה את הלידות שלי (2 עד עכשיו בסה"כ חח)

לידה זה דבר ארוך.

ולא רואה סיטואציה שבה אצטרך לטוס דחוף דחוף לבית חולים.

כמובן שהכל יכול להיות, אבל יותר סביר שלידה תתחיל בירידת מים או צירים שאז מבחינתי יש לי בכייף שעתיים שלוש לנסוע ולהגיע לכל בית חולים שאני רוצה.

כן מסייגת שלחמותי אני מפסיקה לנסוע לשבת בערך מהתל"מ

סתם כי לא בא לי להעביר צירים בבית זר.

לא כי אני חוששת שלא אספיק לנסוע לבית חולים שרציתי.

שבוע 37-38 לשהות של שבת כבר לא נוסעתכחל

בלידה השניה עשיתי נסיעה בשבוע 39, הלוך חזור ערב אחד והנסיעה פשוט היתה סיוט

לשבת למעלה משעה עם הבטן, ככה שזה לא רק העניין של המרחק מהבית חולים, זה פשוט לא נוח נסיעות ארוכות

בהתחלה מתחילת תשיעישומשומונית

כשראיתי שאני יולדת מהר ויחסית מוקדם, אז הקדמתי לשבוע 30 בערך. אבל ההורים של שנינו גרים בירושלים וגם אנחנו קרוב (יולדת בירושלים), אז אין לי ככ את הבעיה.

באמצע שבוע קצת יותר קל לי לשחרר אם צריכה, אבל מתשיעי בטוח לא אסע רחוק.

פעם היה שבת משפחתית של הצד של בעלי ב35, ולא באנו.

לא הייתי נוסעת לאיזור אילת או קרית שמונה משבוע 38שיפור

אבל מרחק סביר כזה ירושלים- מרכז - שומרון נסעתי עד המשוער

זהו זה לא מרחק סבירציונה.

בגלל זה השאלה.

ומסיבה רפואית אני רוצה ללדת בבית חולים מסוים.

פחות מעוניינת בבתי חולים בטווח הקרוב.

ואין אצלי מספיק חוקיות וסדר גלידות כדי שאדע לפעם הזאת ...

במצב שהייתי צריכה ללדת בבי"ח מסויםשימושיתאחרונה

(היו לי שתי אופציות) הרופא אמר לי משבוע 33 לא להתרחק מידי מביה"ח אבל גם היה חשש שיצטרכו ליילד מוקדם.

אני אישית נוסעת בלי הגבלההשקט הזה

כל עוד מרגישה בנוח עם הנסיעה

אבל מבחינתי זה לא נורא אם אמצא את עצמי יולדת בבית חולים אחר ממה שתכננתי אז "מרשה" לעצמי.

תלוי מה זה רחוקעדיין טרייה

לא הייתי רוצה ללדת בצפון הרחוק/ אילת כי זה מאוד מסרבל לוגיסטית אם הילדים בתקופת האישפוז. אז בערך משבוע 36 אני לא אסע נסיעות כאלו ארוכות. נסיעות של שעה/שעה וחצי אני נוסעת עד הלידה אם חשוב לי בית חולים מסויים זה זמן סביר להספיק להגיע או סך הכל לשנות קצת תוכניות וללדת בבית חולים אחר.

מישהי ממשאבי אנוש?אפרסקה

או, עלילותיי עם הבוס חלק ד'

מהפרקים הקודמים: הבוס שלי מאוד תובעני, לא אלאה אתכם בפרטים, ואני מסוף יולי מחפשת מקום חדש. התראיינתי לכמה מקומות ויכול להיות שיש משהו ממשי, אבל כלום לא סגור.

בתחילת אוגוסט הבוס שלי קלט שאני מסתובבת בלינקדין והתעמת איתי, אמרתי לו שאני אכן מחפשת אבל מבחינתי אפשר ליישר את ההדורים ושאמשיך במקום העבודה הנוכחי שלי. הבוס שלי רצה שאשאר והבטיח לי העלאה.

היום הוא מתקשר, ואמר לי שמבחינתו או שאני יורדת ל50% משרה בשכר נמוך יותר או שאני מתפטרת. אמרתי לו שחלילה אני לא מתפטרת. ושמבחינתי אני רוצה להישאר באחוז משרה שלי עכשיו, הוא אמר שזה לא אפשרי וזה או 50% או כלום. אז אמרתי 50%. הקלטתי הכל כמובן.

עכשיו שאלתי את הצ'ט, והוא אמר לי לשלוח מייל לבוס ולהגיד שאני רוצה להישאר באותם אחוזי משרה, ולא, שיפטר אותי. כי אם אני מסכימה בעצם לירידה ל50% אני בעצם מסכימה להרעת התנאים ואז כשיפטרו אותי אזי האבטלה תהיה נמוכה יותר..

עכשיו, השאלה אם לעשות מה שהצ'ט אמר? להגיד שאני לא מסכימה לרדת באחוזים? או פשוט לרדת ל50% ולחכות שיפטר אותי? כי הבוס שלי מבחינתי רוצה שאני אתפטר.

עכשיו ברור שאני עדיין מחפשת עבודה אבל אני לא רוצה להתפטר לפני שיש לי משהו ביד.

מה אומרות?

אה וסתם נקודה הוא כבר הפעיל מכבשי לחץ כאלה על 4 עובדים קודמים (אז אני לא מופתעת שתורי הגיע) וכולם בסוף התפטרו מעצמם אז השאלה אם יש לי כח למכבש לחץ הזה...

והקטע המצחיק הוא שאני עובדת יחידה כרגע אז לא ברור לי מה התכנון העתידי שלו 😂 הוא כבר חצי שנה מנסה למצוא עובדים נוספים וכלום אף אחד לא עומד בדרישות חחח

אל תסכימי לרדת ל50 אחוז משרההמקורית

הוא חייב את האישור שלך ולדעתי עדיף שיפטר רותך למרות שאת כנראה יכולה להתפטר בדין מפוטר

תכתבי מייל רשמי ותכתבי את משאבי אנוש שבהמשך לשיחה מקודם את לא מסכימה לאולטימטום הזה

אגב, הוא מחויב לעשות במקרה כזה שיחת שימוע עפ חוק וזה יכול לעלות לו הרבה כסף

אם תחליטי לתבוע

תודה רבהאפרסקה

לגבי מה שאמרת שאתבע אותו, אני לא ממש הטיפוס לתבוע..

השאלה אם אני לא מוכנה לרדת ל50%, מה הוא יכול לעשות חוץ מלהשאיר אותי באותו אחוז משרה או לפטר אותי?

אני חושבתהשם שלי

שאם במקרה כזה את מתפטרת בגלל הרעת תנאים, אז את יכולה לקבל אבטלה כאילו הוא פיטר אותך.

אבל בשביל זהאפרסקה

אני חייבת לא להסכים ל50%?

או שגם אם אני מסכימה ל50% זה נחשב הרעת תנאים?

אם הסכמת אין לך עילה להתלונן כי הסכמתהמקורית

האפשרות להתפטר בדין מפוטר קמה בגלל אי הסכמות

אוקייאפרסקה

אז אני בעצם חייבת לשלוח לו מייל שאני לא מסכימה. זה בסדר, או שעצם זה שהסכמתי בשיחת טלפון אז זה קובע?

תכתבי לו שאת לא מסכימההמקורית

זה סמוך לשיחה ומתועד בכתב

זה הגיוני

סבבה תודה 🙏אפרסקה

אוף אין לי כח לשטויות האלה.

במידה והוא עדיין מוריד אותי ל50%, אני זכאית להתפטר ולקבל פיצויים? או שרק אם אני תובעת אותו?

תתייעצי עם עורך דין שמבין בזההמקוריתאחרונה

יש מישהי ממש תותחית בשם עדי פריינטה, היא נותנת גם ייעוץ טלפוני אאלט. תנסי ליצור איתה קשר

(לא פרסומת)

מתי לספר לילדים על ההיריון?אבןישראל

אתחיל בזה שאת ההיריון הזה התחלתי עם בטן מלכתחילה אבל עכשיו זה כבר בולט יותר (בתחושה שלי וגם במבטים של נשים פה ושם) מתלבטים אם לחכות עוד קצת או לספר, אני בסביבות שבוע 12/13 ,ילדים מגיל 12-4..

אני חושבת שסיפרנוהשם שלי

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

סיפרתיירושלמית במקור

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

אני סיפרתי לגדולה שלי אחרי הא"ס הראשוןמתואמת

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

לבן 4 ששאל בשבוע 10- סיפרנו אז שימושית

בדרך כלל אני מספרת לילדים בשבוע 18מבורכת

כשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה

באחרון סיפרנו לגדולות ממש מוקדםמוריה

כי הרגשתי ממש רע.

לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.

אני לא יוזמת..הם שואלים אותי מיום אחרי הלידה ועדאולי תדעו

בכלל

כל פעם אחרי ארוחת שבת הבטן נפוחה נגיד וגם שאריות מהלידה והם מלטפים לי את הבטן אמא זה נראה שאת בהריון..ואני לא

אז נגיד בתחילת ההריון כששואלים אני מתחמקת..מה יש פה? עוף וקצת אורז והרבה סלטים..וכו

כל שלב שלא רוצה שאנשים מבחוץ ידעו אז לא מספרת

אם שואלים מהשליש השני והלאה- אני עונה שכן כמובן

בהריון השלישי כשהגדולים עוד היו קטנים נראה לי הם קלטו רק בחודש שמיני חח

עם הזמן לרוב בחודשים רביעי-חמישי ככה

תודה למי שענתה!אבןישראל

נראה לי שאין ברירה אלא לספר כבר עכשיו,

הייתי רוצה לחכות עוד קצת אבל הפעם הבטן יוצאת כבר ולא רוצה שאנשים בחוץ ידעו לפניהם..תודה על העצות!

השיקולים שלירק טוב!אחרונה

כשסיפרתי מוקדם זה היה כי לא הרגשתי טוב והעזרה או לפחות ההבנה של הילדים היתה משמעותית להתמודדות.

סיבה נוספת- מעדיפה שהילדים ידעו ממני לפני שאיזה שכנה או חברה נחמדה מהכיתה תספר להם..

לא קשור אבל אתן תמיד עוזרות אז..השם גדולל

שוקלים להשאיר את הבן שלנו כיתה, כרגע הוא בכיתה ו כיתה קטנה, ואנחנו רוצים להעביר אותו לבית הספר אחר מכמה סיבות

  1. קטן במחזור

  2. חוסר בשלות ריגשית

  3. קושי חברתי- מנסה להדביק את הפער בכל מחיר ולא מצליח וכל המשאבים הולכים לזה.

  4. בעיית קשב וריכוז ואימפולסיביות.

    בקיצור הוא בהישרדות וממש רואים את הפער מבחינת הבשלות שלו והבגרות שרחוקה שנות אור מהילדים בשכבה שלו.

    בית הספר מודע לכל ההיסטוריה שלו מאז כיתה א. הוא מנסה להתחקות אחרי ילדים שלא בהכרח הולכים בדרכים טובות ואנחנו ממש חוששים מה יהיה איתו בהמשך. רוצים להוריד ממנו את מפלס הלחץ לרצות ולהיות בקו ישר עם ילדים שהם יותר גדולים ממנו פיזית וגם יותר גדולים בראש.

    יש לנו תקשורת מהממת איתו ואני יודעת שגם אם בהתחלה הוא יתנגד עם הזמן הוא יתרכך.

    אשמח לתובנות, לניסיון שלכן מי שהייתה בצומת הזו..

השאלה הראשונה שעולה לי היא אם התייעצםהמקורית

עם גורם מקצועי שמכיר אותו/ האם ההפרעה שלו מטופלת ומה צפי ההתקדמות בעוד שנה למשל מבחינת הגורם המטפל

וגם - לדעתי שיתוף פעולה שלו הכרחי בטח בגיל כזה

נשמע לא פשוט♥️

יש כזו אפשרות בכלל?מתיכון ועד מעון

ממה שאני מכירה בחוזר מנכל הישארות היחידה האפשרית היא בין גן לכיתה א'.

מעבר לזה, הייתי חושבת ממש טוב איזה שדר זה יעביר לילד והאם יקדם אותו או ישבור אותו

האם הוא אמור להשאר כיתה באותו בית ספרזמינהאחרונה

שבו הוא עכשיו?

כי זה נשמע מבייש

ולהשארת כיתה יכולות להיות השלכות רגשיות מאוד לא פשוטות

האם הוא בטיפול רגשי כלשהוא? אם כן מה אומר המטפל?

להשאיר כיתה לא אומר שהבעיות יפתרו

ילדים שהולכים אחרי חברה לא טובה יכול להיות בכל גיל ובכל מצב

כתבת שהתקשורת ביניים טובה אז מעניין איך הוא רואה את מצבו?

האם בית הספר נגמר בכיתה ו' או שיש חטיבת ביניים? כי זו דווקא יכולה להיות הזדמנות טובה למצוא מסגרת מדוייקת יותר עבורו ואולי זה יתן את השינוי הנצרך

ואוו בהצלחה בהחלטה הלא פשוטה הזו🙏🏼

בית החלמההחלמה

אני לקראת לידה בעז"ה ושוקלת ללכת לבית החלמה.

תמיד היה נראה לי מוזר ומשעמם ללכת לבד.

אני מרגישה הפעם מכל מיני סיבות שאם לא אלך לא אצליח לנוח כמו שצריך.

אשמח לכל מידע מנשים שנסעו לבד.

איךזה?

בחדר זוגי יש פרטיות? או ששווה להשקיע בחדר פרטי? באמת טוב ומפנק?

המלצות על בית החלמה?

ושאלה אחרונה- כדי לשים את התינוק בתינוקיה חייבים להגיע ישר מבית החולים?

תודה לעונות!

אין לי מושג אבל הייתי הולכת לחדר לבדאורוש3

לחלוק שרותים ולהתייחס לזרים אחרי לידה זה לא מפנק בעיני... מקסימום אם את מחפשת אווירה אולי בחדר האוכל.

מצטרפת לשאלות-גם לי יש מחשבה ללכתמחכה עד מאוד

ממליצה בחום ♥️מולהבולה

על ביכורים בירושלים

מלון ומפנק ברמות

לקחת חדר פרטי כי מבחינתי רק זה נקרא מנוחה

אני לא מחפשת חברה אלא לנוח,להנות משקט ומהתינוק החדש

וזה מקום באווירה ירושלמית נעימה ורגועה עם אוכל טעים ומגוון

מנסה לענות.דיליהאחרונה

אני אוהבת חדר עם משהי, בחרדות אחרי לידה להיות לבד.

אני הייתי בטלזסטון, מתאים לחרדיות. יש גם דתיות לאומיות חזקות אבל צריך להיות בצניעות מבחינת כיסוי ראש וגרביים.

פגשתי תמיד נשים מעניינות ויש לי חברה מבית החלמה עד היום.

לי זה ממש מנוחה.

יש לכן רעיונות מה לתת לאכול לילדים בבוקר שבת?אוהבת את השבת

שיהיה קל וקצר ממש

לפני התפילה

מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/

עונהבאתי מפעם

שקית עם בייגלה

פירות חתוכים

חלה עם ממרח

יש לנו דגני בוקר ויוגורטים מיוחדים לשבתשימושית

אבל מה הכוונה בזה- מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/

מי לא מספיק?

איזה סוג אוכל את מחפשת?השם שלי

אצלינו אוכלים ופלים/ עוגיות, כמו בכל בוקר

ואחר כך גם עוגה.

את הסעודה אנחנו אוכלים יחסית מוקדם, סביבות 10:30-11:00.

לחם עם ממרחשנהב

ביצה קשה ומלפפון. את הלחם עם הממרח אפשר גם לארוז בשקית לאחכ לבית כנסת.

ביסקויטיםכורסא ירוקה.

לא הבנתי לאן אתם ממהריםדיאן ד.

את לוקחת את הילדים לתפילה בבית כנסת?

בני כמה הם?

אצלנו אוכלים קורנפלקס עם חלב, לבנים, פירות וכדו'.

מתי הם קמים?רק טוב=)

אצלנו התפילה נגמרת מוקדם אז אם הם קמו מאוחר זה יהיה פרוסת עוגה, אם מוקדם יותר אז קורנפלקס עם חלב

אולי לקחת איתכם שקית קורנפלקס או ביסקויטים לדרך?תוהה לעצמי

קיגל תפו"א/ איטריותרק טוב!

ירקות

ביצה קשה

פירות חתוכים

מעדן

קרקרים

לביבות ירק

מאפינס מתוק או מלוח

מעדן. אצלי הולך הדנונה עם הכדורי שוקולדNeverאחרונה

אולי יעניין אותך