בני השני, עולה לכיתה ג. מאובחן עם קשב וריכוז אבל לא נוטל ריטלין, כי בינתיים מסתדר לא רע בבית הספר. אנחנו בקשר הדוק עם הצוות החינוכי וכרגע כולם מסכימים שלא צריך טיפול תרופתי.
יש לו ברוך ה' ביטחון עצמי בשמים,
מלא חברים.
אלא מה? בבית קשהההה לנו איתו כל כך.
הוא מרוכז בעצמו מאד מאד מאד.
עכשיו הוא העיר את הקטנה שעמלתי להרדים זמן רב
כי היה חייב לדעת מה השעה..
אז דפק עם אגרופים על דלת חדר השינה..
קשה לו מאד לדחות סיפוקים,
הוא אימפולסיבי מאד וכל היום כועס ומקטר.
חושב שהוא אדון הבית וכל השאר קיימים כדי לשרת אותו, כולל ובמיוחד אנחנו ההורים.
אנחנו אובדי עצות

קראתי לא מעט, אני יודעת פחות או יותר כיצד להגיב,
מכילה ומחבקת אך גם מציבה גבולות.
ועדיין, משהו שם לא עובד...
זקוקה להכוונה,
ואם יש למישהו מכם המלצה על הדרכת הורים
בדגש על מומחיות עם ילדים עם הפרעות קשב וריכוז-
אשמח מאד לקבל.
תודה רבה לכולכם!
ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...