שעברה עלי יממה אחת הגרועות.
נתחיל מהלילה. התחמקתי מלעשות מטלה באיזה קורס, כך שהתחלתי לשבת עליו רק ב2 בלילה. (לא לפני שהילד פישפש על כל המיטה שלי). אני לא זוכר מתי נרדמתי, אבל כשקמתי לקחת את הילדים הייתי מעוך כמו יתוש.
אחרי זה, התחלתי לשבת על התרגיל הארור ההוא. אשתי מתקשרת מהעבודה. היא סובלת שם ממש ורוצה לעזוב.
אחרי שסיימתי את התרגיל ובישרתי לשמח אותה, הבוס קרא לה ואמר שלאור זה שהוא "לא עף על העבודה שלה" הוא יכול לתת לה שנה הבאה רק מספר זעום של שעות שבועיות, שעם גובה השכר לשעה יוצא הרבה פחות ממשכורת מינימום.
זה ממש מקומם כי אני יודע כמה אשתי קורעת את עצמה על העבודה המסריחה הזאת וכמה היא מקבלת בתמורה.
ואז קיבלתי מייל תגובה כלשהו, בו התבשרתי שלא קיבלו את פנייתי והקורס לא אושר, מה שאומר שסתם עמלתי על התרגיל שישבתי עליו אתמול עד שעה מאוחרת וסתם בזבזתי עשרות שעות במהלך הסמסטר הדפוק הזה שאני לא אעבור שום קורס בו.
הילד לא אכל בצהריים כלום. הכנתי לו היום איזה 3 בקבוקי שוקו. הוא התנהג ממש מפונק ולא-יפה.
כל המתיחות הזו גרמה גם למריבונת בשלום-בית (דברים שבשגרה, אל תדאגו, אם ח"ו היה משהו חמור הייתם האחרונים לדעת).
אה, וגולת הכותרת. לפנות שקיעה, נזכרתי שלא הנחתי תפלין. מחמת הבושה (זה קרה לי כבר כמה פעמים בחודשים האחרונים) התעלמתי והדחקתי רק לכמה דקות.. פושע ישראל בגופי ממש.
ועכשיו שוב, קימות בלילה. שום הילד פישפש עליי. אבל זה כבר בקטנה.
- לקראת נישואין וזוגיות