לילדים יש סטנדרטים אחרים, ואם הם אוהבים ואוכלים - אז לפחות מהבחינה הזו, הכל בסדר.
כן העוף הלא מוכן היה מלחיץ אותי והייתי אומרת משהו (כמו שכתבו פה "אמא נראה לי העוף צריך עוד קצת זמן בתנור/על הפלטה")
יכול להיות שבאמת קשה לה יותר לבשל או שהיא לחוצה בזמן ולכן מוציאה את העוף והתפוח אדמה לפני שהם מוכנים עד הסוף.
אני מבינה שקשה להגיד משהו אבל אם זה מגיע למצב שאת לא אוכלת כלום ויחד עם זה, היא מסתכלת בצלחת, כנראה שאין מנוס מלהגיד,
השאלה באמת איך לנסח. הייתי אומרת משהו שלא קשור לבישול שלה אלא יותר "אני מעדיפה בזמן האחרון ... " ולפרט (עוף שחום יותר, תפוח אדמה רך יותר).
אם יש לך אפשרות או כוחות, באמת להביא משהו (אפשר להגיד - הילדים ממש ביקשו אז החלטתי להביא גם את הפשטידה הזו שהם אוהבים, תטעמו)
או להגיע קצת קודם ולהיות במטבח כדי קצת לדאוג לדברים שחשובים לך כמו לכסות את האוכל, לשטוף את הירקות (תציעי להכין את הסלט?)
יש לי בעיה שונה/דומה - מבחינת היגיינה אין בעיה אבל משהו בתיבול, בטעמים ובסגנון של האוכל הולך ונהיה לי פחות טעים.
אני חושבת שזה גם קשור ליחסים שלי עם אמא שלי שהם מורכבים ובאמת האוכל שלה לא ממש טעים לי
(אובייקטיבית היא בשלנית טובה, גם אם מעט מעגלת פינות וממהרת, ואנשים אחרים אוהבים את האוכל שלה).
לפעמים יש לי גם בעיה של מאכלים מסויימים שנחשבים "אהובים" גם עליי ובעצם אני כבר פחות אוהבת, ובשלב הזה כבר קשה לשנות, ולגלות לה שבעצם אני לא כזה אוהבת...
