שאלה מהפורום השכןגולני שלי
בס"ד
שלום לכולם
אנחנו יוצאים כמעט חודשיים, ואני מבחינתי לא מרגיש יותר מידי רגש חזק כלפיה. נחמד לנו בפגישות ונהנים, אבל לא יותר מידי "ואוו"
היום התייעצתי עם אחד הרבנים שלי, שהוא גם מאמן. הוא אמר שהוא חושב שהרגש לא יתחזק בהמשך אם נמשיך לצאת, אבל מצד שני זה רגש שמספיק בשביל להתחתן ואחרי החתונה הרגש מאוד יתחזק.

אז שואל פה, יש פה כאלו שעברו גם משהו כזה ויכולים להגיד מהניסיון שלהם האם באמת אפשר להתחתן במצב כזה?
אשמח לחוות דעת...

תודה רבה
אני לא יודעת, אולי יש יותר מידע שלא פירטת ולכן הוא אמר ככה.NTC
אבל לפי מה שכתבת כאן- לדעתי ממש לא מומלץ לסמוך על זה.
קודם כל- קצת פחות מחודשיים זה לא הרבה בשביל החלטה להתחתן, מה מפריע לכם להמשיך לצאת? למה הרגש לא יכול להתחזק יותר גם במתכונת הזאת?
אם קשה לך להמשיך לצאת איתה עכשיו כי לא מספיק "וואו" לך (שזה לגיטימי ומובן), למה שבתור נשואים זה ישתפר?
ברור שהחתונה היא לא השיא והחיים רק מתחילים אחריה, אבל צריך לכל הפחות להרגיש שזה השיא. לאהוב, להימשך, לרצות להיות ביחד.
מאוד מתנגדת לגישה של "העיקר תתחתן, יהיה בסדר".
^^^אמא וגם
אם מה שיש לא ספיק לך להתחתן, אל תעשה את זה.
אף אחד לא יכול להתחייב לך שמה שלא קרה יקרה.
וואוווו וואוווו ווואווו*אשתו של בעלי*
מתה מהרבנים האלה שמייעצים עצות אחיתופל שכאלה.
הם גם יספגו הכל עליהם ויקחו אחריות אח"כ כשהבעל ירצה להתגרש?
אל! תקשיב! לו!
רק תתחרט אח"כ.
וואוו, רגע, לפני שאת ככה תוקפתגולני שלי
הוא מבין בתחום של שידוכים, אבל זה נשמע לי ממש מוזר.
אני לא מחפש מי שיחלוק עליו, זה אני מבין שיש.
אלא מישהו שיגיד מניסיון, גם כלפי החתונה במצב כזה, וגם כלפי העניין שהרגש לא יתפתח.
הוא למשל מדבר בין השאר על הנסיון אצל חרדים...

)אני משער שגם חסרים כמה נתונים שאני לא חושב עליהם כרגע שיכולים להשפיע על התמונה כמו שNTC אמרה. אבל בכל מקרה אשמח לשמוע מנסיון של אחרים על מה שהסברתי)
לא בטוחה שיעזור לך לשמוע צד של מי שיש לו נסיון ספציפי.NTC
הרי על כל אחד כזה שהרגש כן התפתח אצלו, יהיו לך X אנשים שהרגש לא התפתח והם נשואים בלי אהבה או התגרשו.
במילים אחרות, להתחתן במצב כזה זה חתול בשק. זו אחת הבחירות הכי חשובות בחיים שלך, אם לא הכי חשובה. ככה אתה רוצה להגיע אליה?
לצורך העניין, השוואה לחרדים היא לא נכונה בעניי בכלל. מי אמר שהתא המשפחתי שלהם כזה מושלם שאפשר לקחת אותו כדוגמא?! מכירה באופן אישי כמה בנות חרדיות גרושות. וגם כאלה שנשואות אולי היו מתגרשות אם לא היו חוששות מהסטטוס הזה במגזר החרדי.
אני יצאתי חודשיים עם מישהו שבאמת הכל היה טוב ויפה, חוץ מזה שלא הרגשתי כלום. דווקא ההורים שלי מכולם, אלה שהם כביכול הכי "אולד סקול" והכי חיכו שאתחתן, אמרו לי שאם אין רגש אז לא. כמובן שעכשיו אני בכלל לא יכולה לדמיין את עצמי איתו.
אתה יכול לתת עוד זמן, אבל בטח ובטח שלא להתחתן עכשיו.
זו עצתי לפחות
בהצלחה!
אומר לך מה קורה בשטחOrit39
ואת זה יגידו לך כולם.
ה"וואו" שאתה מדבר עליו תקף לפני החתונה ועד שנה לערך לאחריה. החתונה זו נקודת הפתיחה לעבודה! לא לכיופים!
התאהבות מתפוררת לה ועובדים על אהבה ויש הבדל.
אחרי החתונה אתה מגלה באמת מי היא אישתך והיא מגלה אותך גם על הצדדים הפחות יפים וזוהרים. מתחילים בלאגנים של הרצונות, לידות, לחץ בעבודה, דירה, משכנתא, משפחה, חמות.... בקיצור הרבה הרבה התמודדויות. וזאת מלבד אופי שונה בתכלית של בן / בת הזוג.
ההתאהבות הראשונית רק אמורה להביא אתכם לחופה. חסדי השם.... אח"כ מתחילים לעבוד לבד....
עכשיו תחשוב בינך לבין עצמך אם זו האישה שאתה מעוניין לחלוק איתה את כל חייך או לא. בד"כ אני כן מייעצת להתייעץ עם רבנים. במקרה הזה הרגשות הם שלך ושטרית חייך הם שלך.
תעשה עוד פגישה או שתיים. אולי תופתע?
תשובה נפלאהקול געגועים
לא כל מי שמציג את עצמו כמבין בהכרח מביןמר שוקו
לצערי ראיתי אנשים כאלה בעבר
ממש לא כדאי להתחתן ככה, אתה תצטער על זה.הלוי
לדעתי תחתוך ותמשיך הלאה.
זה קורה הרבה פעמים. לדעתי תמשיכו לצאתמילכה
ותנסו לחוות חוויות ביחד- טיולים, דיאלוג בחשכה, ללכת לים, לכתוב מכתבים אחד לשני.. לתת לרגש להתחזק, זה בהחלט יכול לקרות.
בהצלחה!
מסכימה עם מילכהבשורות משמחות
החוויות מעשירות ומגבירות את הרגש. אם עוד כמה פגישות זה באמת לא משתנה תשקול שוב את המצב.
👍 מסכימה איתךחושבת4321
קשה לנחש לאן הקשר הזה ילך. לדעתי זאת האופציה הכי טובה, לנסות לצבור חוויות מגוונות ולראות אם הרגש מתפתח או לא. אנחנו יצאנו באחד הדייטים (הדי מוקדמים) לגן חיות התנכ"י וזה היה כל כך שונה משאר הדייטים. זה היה בבוקר ופתאום היה מאד קליל וכיפי. שם לדעתי היה הרגע שידענו שזה "זה"..
יש כאלהלה' המלוכה
שמרגישים ממש רגש, רק לאחר מגע פיסי.
השאלה היא, אם יש משיכה אלייה?
זה חתול בשק ולדעתי ממש לא כדאי לבנות על זהמר שוקו
אם יש כימיה זה המפתח להכל, זה או שיש או שאין אי אפשר להכריח את זה
אם חשוב לך הרגש לפני החתונה אל תמהר להתחתןהחלק הטוב
מכירה זוגות שהתחתנו והאהבה הרגש והשתוקקות התחזקה למרות שלי אישית קשה לי להבין זאת.
ויש כאלו שכן היה להם חשוב וצורך להרגיש שקיקה והתרגשות לפגוש את בן/ת הזוג.
בכל מצב לא להיפרד וגם לא למהר ולהתחתן אם יש לך ספק.
אח שליהלוי מא
עזוב את הרב ההוא.

תשתף את הגברת ברגשות האלה. אל תקח את זה רק על עצמך.
תתחיל בעבודה זוגית כבר עכשיו ותשאל אותה אם היא מוכנה לקחת את הריזיקה הזו.

תתחיל מבפנים החוצה.
אם אחרי זה היא לא תעיף אותך ושניכם הולכים על זה לכו ביחד ליועץ זוגי שיעשה לכם סדר במפה ואחרי זה יטחון אתכם בכסף
אי אפשר להכריח את הרגש או את הכימיהמר שוקו
זה או שיש או שאין. אתה לא צריך להחליט להתחתן איתה רק בגלל שאתם חודשיים ביחד, זה לא אומר כלום. אם כל הכבוד לרב שלך ולהסמכה שיש לו לא יודע עד כמה הוא באמת מבין בנושאים האלה. אתה צריך להחליט לפי איך שהמצב היום, אם איך שזה קורה עכשיו אם אתה קודם מוכן להכנס לזה ככה ואם גם היא מוכנה. תפתח את הנושא הזה איתה תדברו ותתחילו לבנות מערכת יחסים מעכשיו, ותבחנו אם זה עובד לכם.
אם כל הכבוד לרב שלך ואני מכבד, הוא לא ישא בתוצאות של הקשר שלכם ואל תיתן לאף אחד להחליט במקומך, זה צריכה להיות החלטה בלעדית שלך ורק שלך מהצד שלך.
עמדתי פעם במצב דומה אבל קצת יותר מחייב, ניסו לשכנע אותי שזה בסדר ושאנחנו מתאימים ולהתחתן איתה והכל, ובסוף החלטתי להקשיב ללב שאמר שלא, והיום אני ממש שמח בבחירה הזאת.
תקשיב לעצמך וללב שלך
אתה בפורום השכן אז דע מה הולך בפורום פה..וואוו
המון שרשורים של בני זוג מתוסכלים שהצטערו שהתחתנו ועכשיו תקועי נשואים בחוסר רגש וההתחלה שלהם הייתה כמו שלך...
אגב אני חושבת שאולי על הגדלת רגש אפשר לעבוד, במידה ורוצים ושכלית מתאימה.. רק לעשות את זה לפני שמחליטים.. לראות אם אתה מצליח להרגיש הרבה..
אם לא מתחתנים אפשר לנסות לעבוד על זה אבלמר שוקו
מנסיוני האישי זה עוד לא עבד לי .. ואם אין כימיה אז כנראה שגם רגש לא יהיה, וכימיה זה או שיש או שאין אי אפשר לייצר דבר כזה
לא להקשיב לרבנים בעניין הזהקול געגועים
לא להקשיב לאף אחד. רק ללב שלך. כן אוהב או לא אוהב. תיזהר שלא יטעו אותך...
אחרי החתונה הרגש יתחלש. בהצלחה.ליאן
אם אתה מחפש רגש חזק מאוד של וואוים...

שישתלט על יכולות הבחירה שלך, לדעתי אתה לא מוכן לנישואים

ההתאהבות היא תמיד זמנית, תחפש אהבה!- זה מה שמתחזק עם הזמן

זה שאלה של הגדרות במושגים שלי התאהבות זה כנראה מה שאת קוראתמר שוקו
לו אהבה
אני במצב הזהשםאנונימי
אשתי ואני התחתנו מתוך שכל.

מה הכוונה?
לא היו יותר מדי פרחים ולבלובים באוויר ואני אדם מאד שכלי (ויחסית גם היא).

במהלך הקשר די תיסכל אותי שאני מרגיש שאני נוסע המון ומשקיע בשבילה המון ולא הרגשתי את זה חזרה (מקווה שאתה לא עובר את אותו הדבר).

הדבר הכי חשוב שהיה מבחינתי זה לוודא שהיא מודעת לכך שקשר דורש מלא עבודה!
ושהחיים הם לא דיסני (לצערי אשתי לקחה את זה די קשה) ושהם דורשים המון עבודה ורצון לרצות אחד את השניה.


אני לא יכול להגיד לך היום שזו ההחלטה הכי טובה שעשיתי בחיי (בעיקר כי התחתנתי ממש לא מזמן יחסית) - אבל לאור מה שאני שומע מהאנשים שמסביבי שהתחתנו מתוך רגשות והתאהבות - זה נשמע ממש דומה:
יש אכזבות, יש ציפיות שלא התקיימו, יש קונפליקטים ויש המון עבודה.
וכמובן שגם יש את הרגעים השמחים שאתה פתאום לגמרי משכיח מעצמך את העובדה שיום לפני כן רבתם.

הכל קורה, לכן הייתי אומר לך דווקא כן להקשיב לרב שלך, במידה והיא:
א. נאה בעיניך
ב. בעלת מידות שמוצאות חן בעיניך
ג. בעל אותו אופק דתי כמוך
ד. עם הידע שזוגיות דורשת השקעה מכל המובנים.

עלה והצלח!
מוזמן להתייעץ בפרטי אם תרצה
ואכן אחרי שהתחתנו הרגש עלהשםאנונימי
ממליץ לך לא להתייאש ממה שרשמו כאן, אלא באמת להמשיך לצאת.

כשפניתי לרב שלי בעניין ממש דומה, הוא אמר לי:
"זה שאתה רוצה להתחתן כי צריך וזו המצווה, זה נהדר! רק שהיא לא תדע מזה."

אז לא יודע אם זה חכם לפתוח איתה את זה.

ממליץ מאד על התגובה של מילכה:
צאו וכתוב לה מכתבים ותפגין רגשות, למרות שזה מאד קשה לגברים כמונו
סליחה אם זה יפגעמר שוקו
אבל אמרת בעצמך שהתחתנת מתוך השכל ודי הזנחת את הרגש, אחר כך אתה אומר שאישתך לקחה את זה קשה ובסוף אמרת שכנראה זה לא ההחלטה הכי טובה שקבלת.
מה אתה רוצה שזה יהיה גם הסרט שלו???

זה לא חייב להיות ככה, יש מרכיב בסיסי של כימיה וזה או שיש או שאין!!

ולרב שלך תגיד שהדרך ארץ פה קודמת לתורה!! אתה לא מתחתן כי זו מצווה או כי אתה עושה לה טובה, בני אדם הם לא רובוטים. ואם זה העצות שהוא נותן לך אז שיפסיק לייעץ בנושאים האלה.

זה שמישהי יפה בעיניך ואתה נמשך אליה לא אומר שיש כימיה, לא רק על מראה עיניים מבוססת האהבה.

זה שמגע מקרב בין אנשים לא הופך אותם למתאימים. ובן אדם לא אמור להסתובב בעולם מתוסכלים שזה הדבר שהכי הורס מערכות יחסים
יחד עם זה מאחל לך ולאשתךמר שוקו
שתמצאו את הדרך שלכם ביחד ושתבנו מערכת יחסים ששניכם תהיו מאושרים בה
לא פוגע, אדייק בדבריי:שםאנונימי
לא יודע אם זו ההחלטה הכי טובה בחיים שלי - כי אני לא נשוי מספיק זמן.

זה לא שאני 10 שנים נשוי ויודע איך אנחנו מתנהלים בחיינו.
אני נשוי פחות מ3 חודשים.

אשתי לקחה את זה קשה שהחיים הם לא דיסני וציפתה שהגבר יהיה אביר על סוס לבן (בערך, כן?)
ב"ה היא היום מבינה שזה לא ככה, אבל הבנתי שזה משהו מקובל גם אצל זוגות אחרים שיש את הציפייה הזו שנופלת לבנות.


לגבי הרב שלי - אני אקח על עצמי את זה שלא הבעתי את דבריו כמו שצריך עם הנתונים.

אשתי ואני יצאנו והיה נחמד כשישבנו ודיברנו ויצאנו וכו' (לכן אני מאד מזדהה עם כותב השאלה).
זה לא שאין שום דבר בכלל (ונראה לי שזה נכון גם לגבי פותח הפוסט). יש משהו, נחמד סך הכל, אבל הציפייה שאתה תהיה כל היום מפוצץ בנצנצים לא קורה.

הבנאדם יצא איתה חודשיים (שזה המון כדי להבין שכלית אם זה מתאים).
אני כבר אחרי 3 שבועות ראיתי שיש כאן פוטנציאל ושזה אפשרי להתחתן.
מה לעשות שהיא רצתה למרוח את זה הרבה יותר זמן, אז בינתיים פיתחנו את הרגש בינינו (שזה ממש ממש חשוב! לא הייתי מתחתן אחרי 3 שבועות) - אבל יש מצב שאתה יכול לעצור ולהגיד "מה כבר יתחדש לי אם אמרח את זה עוד חודש? עוד חצי שנה? אני כבר מכיר את הבנאדם שמולי מספיק ממה שאני יכול ולחילופין, לא משנה כמה זמן יהיה לי, זה לא יהיה מספיק".

סליחה אם גלשתי לכמה נושאים שונים.
אם בעלי היה מרגיש ככה אליי. הייתי מתבאסת...לב אוהב

אבל אולי כמו שאמרת. שניכם שכלתניים. אולי אין לכם ציפייה לזה או צורך בזה.

יש אנשים שצריכים להרגיש את הרגשות שלהם בעוצמות גבוהות יחסית. ורוצים לדעת שזה הדדי. 

וגם לא יודעת, אתה מדבר בצורה יחסית יבשה.

אני מכירה זוג שהתחתנו מתוך אהבה וכל זה. ואני חושבת שהאהבה עדיין פורחת.

אני לא אוהבת שאומרים שפתאום מקבלים איזה כאפה אחרי הנישואים, זה לא תמיד נכון. 

 

ויש מצב שאתה לא מסביר נכון איך הרגשת איתה.

אם היא מצאה חן בעיניך כולל התכונות שלה- זה לא דבר ברור מאליו. 

אם היה לכם כיף ונעים ומעניין לדבר והיה טעם לעוד- זה תקשורת מעולה. 

אם נמשכת אליה

ואולי אתה אדם שמדחיק רגשות. אני לא יודעת. אבל יכול להיות שההחלטה שלקחת רק נראית לך שכלית..

 

בכל אופן, לא הייתי לוקחת סיכונים בדברים האלה.. 

 

שיהיה לכם הרבה בהצלחה בזוגיות שלכם!!! 

האמת שתיארת את הקשר שלנו מדויקשםאנונימי
היא מצאה חן בעיניי, התכונות שלה היו טובות בעיניי, היה כיף ונעים ומעניין.

אבל כמו שיש עם איזה חבר חדש נחמד שאתה מכיר ולא התלווה באיזה רצון עז לגעת.
זה קצת הטריד אותי בזמנו, אבל כמו שפירטתי - החלטתי לקחת את הסיכון הזה.

בכח מקרה, אני מאחל לפותח השרשור שיהיה שלם עם החלטתו, מה שלא תהיה
בהחלט אומץ לגבי החלק של המשיכה..לב אוהב

אבל אם ב"ה זה התפתח אח"כ אז ברוך ה'!! 

בהצלחה לכם בכל! 

 

אשתף מתוך ניסיוניקמומיל
נפגשתי עם בחור שהתאים בדיוק למה שחיפשתי אבל... לא היה לי שום רגש כלפיו. התלבטתי המון והתייעצתי עם רבנית מאוד מוכרת ועוסקת בתחום השידוכים שהמליצה לי בדיוק מה שהמליץ לך הרב.... לא הקשבתי לה ולמרות שכבר קבענו תאריך לאירוסין, נפרדתי ממנו.
לקח בערך שלוש שנים עד שפגשתי את בעלי, אנחנו נשואים כבר יותר מ10 שנים. ואני כל כך שמחה שנפרדתי מהבחור ההוא. זאת הייתה אחת ההחלטות הטובות בחיי.
כשמסתכלים אחד על השניה ומרגישים אהבה ומשיכה זה עוזר להחליק פינות ולצאת יותר בקלות מהויכוחים ומריבות ויותר קל לותר. זה משהו שבא באופן טבעי ברמת התת מודע ומייתר את הצורך ב"לבנות". כמובן שלא לחלוטין ותלוי בנסיבות מסביב, אבל חד משמעי מציב אותכם כזוג בנקודת פתיחה הרבה יותר גבוהה.
אנסה טיפה לדייקגולני שלי
א. הוא אמר שפשוט אין קשר בין הרגשות שלפני החתונה לרגשות שאחרי, זה משהו שונה לגמרי. ולכן זה שאין לא אומר כלום לגבי ההמשך, וגם זה שיש לא אומר...

ב. אתם מציעים להמשיך לצאת, אבל אני חושש שזה ימשיך ולא יתקדם כל כך- מזה אני חושש. גם הרב אמר שזה לא בטוח יתקדם בלי חתונה. ברור שאני מתכנן להמשיך, אבל אני קצת לחוץ שזה לא יתקדם ואני סתם מורח...
(וכן, יצאנו כבר מזמן לטיולים, הכנו אוכל ביחד, באולינג (כמובן ), היינו אצל אחים וכו')

ועוד נקודה, כל מי שאומר שהוא היה במצב הזה ולא התחתן, ועכשיו הוא התחתן עם אחרת והוא לא מתחרט- זאת לא חכמה, אחרי 10 שנות נישואין ואחרי שהיתה לך עבודה בנושא, להגיד שאתה לא מתחרט שהתחתנת עם אשתך....
ועוד אוסיףגולני שלי
הרבה פה מציעים להתייעץ עם בעלי מקצוע.
אז זה בדיוק מה שעשיתי- הלכתי למאמן לחתונה ודיברתי איתו. הקטע שהוא גם רב בישיבה שלי לא אומר שהוא לא מבין, לכל מי שתקף...
יש לי הרגשה שמישהו פה הולך לכתוב לנו עוד שנההלוי מא
שעשה את טעות חייו.

הלוואי ואטעה ברגשותי
אני לא הרגשתי וואו לפני האירוסיןדעה נוספת

אם אתה רוצה לשמוע צדדים נוספים-לי היה כך

אחרי החתונה זה שונה. אין ספק שחוויות, חיים משותפים, ובעיקר מגע משנים לגמרי את הסיפור. ברור שצריך למצוא חן אחד בעיני השני, כימיה, התאמה, אבל לא נראה לי שכל הזוגות מתחתנים מתוך התאהבות והתלהבות, בייחוד אם הם לא צעירים כל כך או סתם טיפוסים יותר שכלתניים. לאור התגובות הנחרצות שקראתי פה אני חוששת להציע לך לעשות כמונו, אבל רק תדע שיש גם כאלה שאחר כך הלך להם יופי ב״ה 

אז למה אתה בכלל שואל אותנו?ק"ש
(רמז: כנראה שמשהו אצלך מעורר חשש)
אני שמעתי אחרת מתלמידי חכמים גדוליםק"ש
נכון שאין ערוך לעוצמת הרגשות לפני ואחרי החתונה, אבל (לפחות בסגנון החיים שלנו היום) צריך לראות שיש בסיס. הבסיס הזה לא מחייב קולות וברקים, אבל בהחלט צריך תחושת שייכות.
וואו.העני ממעש
ממש במתינות להתעסק בזה.
אם שניכם שמרנים מאד, ניתן להמנע משלילת מצב הנל בהתאם.
צריך לדייק מה אתה מרגיש כלפיהק"ש
"נחמד אבל לא יותר מידי וואו", יכול להתפרש לכמה כיוונים.

לפעמים הציפיה ל"יותר מידי וואו", נובעת מדמיונות הוליוודיים, זה עובד אולי בסרטים, אבל במציאות זה לא כך, במיוחד אצל מי שאינו רגשן באופן כללי.

צריך לדייק מה 'נחמד'? הרב שלי הגדיר שצריכה להיות תחושת שיכות.

אם נחמד, כי טוב לך איתה(!), אתה מחכה לפגוש אותה, אתה מחכה לטלפון ממנה, אתה תתאכזב אם היא תחליט שלא מתאים - אז, למרות שאין 'קולות וברקים' זה בהחלט סוג אהבה ושייך (כמובן אחרי שמתאים) להחליט שמתחתנים.

לעומת זאת, אם נחמד - כי סה"כ היא אשת שיח ומעניין לדבר איתה כמו עוד חבר, אבל אין לך צפיה לפגוש אותה דווקא, לדבר איתה, להיות איתה לאורך זמן - אל תעשה זאת!!! זה מתכון בטוח לפתיחת שרשור כאן בעוד כמה שנים, על חיי נישואין מתסכלים ומה עושים כשכבר יש ילדים...
יש וואוו ויש וואוומר שוקו
יש וואוו של מישהי יפה
ויש וואוו של מישהי שיש לך חיבור איתה
נכון, אבל יש כאלו שאינם רגשניםק"ש
וגם כשיש שייכות, זה לא מגיע אצלהם בוואו.
(מסכים שהכרחית תחושת שייכות)
זה כבר מבנה אישיות אחרמר שוקו
אבל מי שרגשן יותר באופי והוא לא ירגיש את זה אז חבל לו על הזמן והחיים
מסכים לגמריק"ש
לא לא לאהריונית ותיקה
לא פייר כלפיה סורי .
חתונה זה לא משהו לשים עליו וי, זה החיים שלך ושלה ואם אין "ואו" ואם אין רגש חזק כלפיה אז תעשה לעצמך ולה טובה ותן לה להתחתן עם מישהו שכן ירגיש את זה
בלי להביע דעה לענין הספציפי,ד.

אני לא חושב שמישהו יכול לומר לך בוודאות, ש"אחרי החתונה הרגש מאד יתחזק"..

 

לא מביע דעה לגבי מה שכעת, והאם זה מספיק כדי להחליט להתחתן.

סטטיסטיתבת 30אחרונה
בלי לבדוק...
יש כאלה שיתחתנו במצב כזה ויהיו להם חיים נפלאים ביחד
ויש כאלה שיהיה להם גהנום עד שיתגרשו עם 3-4 ילדים.
אני לא מכירה אנשים מהסוג הראשון, כן מכירה מהסוג השני.
אז תחשוב היטב- האם אתה מוכן לקחת סיכון שזה לא יצליח? מה תעשה אם ההימור הזה לא יצליח? תגיד לה אופס. טעיתי, בואי נחזור לרבנות?
תפתח פה שרשור ''התחתנתי בלי אהבה לעכשיו החיים שלי נוראיים"?

תן לזה זמן. תצאו עוד חודשיים בלי לחשוב על חתונה כל הזמן. תעשו דברים כיפיים, תפתחו בשיחות נושאים פנימיים יותר. ועוד חודשיים תבדוק שוב, יש רגש, אין רגש.
כמו שאתה עכשיו, נראה לי שחתונה זה סוג של הימור.
לא יודעת מה לעשות - אוכלתמיד בבטחה

ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.

אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.

בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.

ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...

בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.

וצריך חלבון...

אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול

בשר טחון לדעתי לא יקר במיוחדיראת גאולה

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

קטניות זה מקור חלבון מעולה, ויש את האריזותמהות

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

רעיונותנפשי תערוג

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

ממליצה לך לקנות נינג'ה גרילרינת 24

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

כמה זמן זה די מהר?פצל"פ

לנינג'ה לוקח זמן להתחמם, תלוי איזה תוכנית אתה שםקופצת רגע

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודהפצל"פ

10-15 דקותרינת 24

👍🏻פצל"פ

תודה

אפשר גם מנגל גז אם יש מפרסתהמקורית

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

הרבה דברים אפשר לקנות טרי,שימושית

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

ראיתי מישהי שמכינה נקניקיות בייתיות מעוף טחוןלאחדשה

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

אשמח למתכון לנקנקיותסטודנטית אלופה

דגים, קטניות (יש בהן הרבה חלבון), חזה עוף, פרגיתמרגולאחרונה

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

ארגון או הסתדרות המורים?לאחדשה

לא ממש קשור לפורום..

בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.

מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?

תודה תודה

ברכת השם על ראשיכם

הלקוחות שלו. כלומר ההוריםמשה

פשוט.

כן יש סיכון של שיווק. אבל זה נכון בכל מקצוע.

מחפש סיר למכסה שאני?אדם פרו+

יש למישהו?

התמודדות עם הבעל בשבתות אצל ההוריםסיגליות

הי שלום לכולם!

נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..

העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,

ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.

הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.

אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.

בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...

הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).

אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).

לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)

מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...

והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.

בהחלט מבינה אותוזקנת השבט

וגבר שלא מקבל בזמן את הארוחות שלו בהחלט הופך רעב ועצבני.

פתרון אפשרי זה לאכול לפני התפילה. עוגות וכדומה. כמות שתזין אותו עד 11~12. יש פוסקים שלא רק מתירים זאת, אלא אף אומרים שזה הידור מצווה (לאכול כדי להתפלל) כמובן אחרי ברכות וקריאת שמע.

אחרי טריק כזה הוא יהיה גם קשוב, וגם פנוי להשתלב בשיחות לפני האוכל, וגם לא דאגן בנוגע לשעת התפילה המדוייקת. מנסיון.

חכמת ההמונים חיפוש ברגים מיוחדיםהעני ממעש

לא קשור לפורום **

מחפש אומים לג'אנטים

משהו נדיר

מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות

אם מישהו מכיר אשמח לשמוע

בדקת בעלי אקספרס? אול אתרים של חלפים לרכב?דוד100

חיפוש מדוייק בגוגל לפי דגם הרכב, ניסית?פ.א.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

איזה רכב?משה

זה לא מקורי. הוחלף למגנזיוםהעני ממעש

אז מה?משה

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

יש ברחבי הארץ כמה חנויות ברגים גדולות___

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

חנות אום ובורג בתלפיות עוסקים בזה ממש...אולי יהיהרקלתשוהנ

מכסה של ברגי גלגלים או ברגי גלגלים עצמם?נפשי תערוג

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

תודה לכולם, הסתדרתי..העני ממעשאחרונה

מכשיר ניקוי בקיטור אדיםמפלצתקטנה

האם כדאי לי לקנות מכשיר כזה? המטרה היא לנקות את הפינות של הבית שכרגע מאוד מלוכלכות ואת הרובה בין המרצפות (יחסית עשו לי רובה מאוד עבה). מה דעתכם? מכירות/ים? יכולים להמליץ? תודה

מדהים. קנינו לצורך ספציפי, אבל גילינו שעוזר מאודהסטורי

גם לנקיון באופן כללי.

קנית דגם ביתי או אחד גדול יותר? אשמח ממשמפלצתקטנה

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

די קטן, של חברת KARCHERהסטורי

מה עוד מנקים איתו?שמשית123

הכל - עוברים איתו על כתמים קשים, מנקים שירותיםהסטורי

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

לי יש, מאושר עד.המקורית

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

קניתי אתמול של קרצר עלה לי 800 שקלמפלצתקטנה

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

תעדכנינהג ותיק

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

בע"המפלצתקטנהאחרונה

מדד טל לוריא לחינוךאריק מהדרום

מדד לוריא לחינוך

ואיפה מפלגות גוש הקואליציה? למה אין מצע?

אי אפשר לחולל את השינוי (המוצדק להבנתי)מי האיש? הח"ח!

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

קידום יפה למפלגת אל-הדגלנקדימון

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

הוא שקוף לחלוטיןאריק מהדרום

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

זה חלוםמשהאחרונה

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.

טוב, אחרי שעזרתם לי בשאלת הבריכה, יש לי עוד שאלהשמשית123

איך החלטתם על איזה כשרות להקפיד?

אני מדברת על בני אדם פשוטים שלא בקיאים בכל פרטי ההלכה ודקדוקיה.

אחרי שהתבחבשנו שנים רבות החלטנו לאחרונה לנסות ללכת לפי כושרות, אבל מודה שלא מצליחים במאה אחוז, בעיקר שמתארחים בחוץ, וקיים גם קושי למצוא אוכל קנוי (לא קורה הרבה אבל כן לפעמים כשנוסיים מחוץ לעיר ולא מתחשק לקחת איתנו את כל הבית).

נקודה נוספת שמציקה לי, אחת המשפחות שלנו לא דתיים, רצה הקב"ה אותה משפחה אוהבת להכין אוכל ובכמויות, לא מתארחים שם המון, אבל כשכן יוצאים עם שקיות מלאות כל טוב, רק לשלוף מהמקפיא ולבשל. מדובר באמת בהשקעה גדולה של כסף וזמן.

כשהתחתנו ניסינו לעשות איפוס ולהגדיר כללים, אבל אני בתור מי שמבשלת ומתמצאת בענייני המטבח רואה שלא תמיד הכל לפי הכללים.

לא כל המוצרים תמיד הכשרות שביקשנו, לא משרים ירקות של חסלט, הם אומרים שיש הפרדה בין הסכום של בשרי וחלבי (אלה שמגיעים איתם, אלה שבשולחן זה כן סט שונה), ועוד ניואנסים קטנים הגדולים שמי שלא שומר כשרות לא יכול להכיל.

עשינו עוד כמה שיחות, וכשיש משהו ספציפי מאירים, אבל בהרגשה שלי כל כך חשוב להם האוכל שלפעמים הם מעגלים פינות.

התייעצתי בעבר עם רב שמכיר את המשפחה, והוא נתן תשובה שדי שיחררה אותי מהעול של זה, אבל עדיין מרגישה שהרבה מהאחריות עליי כי בעלי לא שם לב מטבע היותו גבר.

לא לקחת אוכל או להתארח שם יפגע בהם בצורה קשה מאוד.

מה הייתם מייעצים?

טוב לא בקי עד כדי כך. לא ידעתי שהם מספיק דרומייםהסטורי

אולי יעניין אותך