שוב היה בום נוראי
אבל רק בראש שלי
רק אני שמעתי אותו
יכולתי למנוע אותו
אבל הוא כנראה נפגע
אז לא הרגשתי בנוח לבקש עזרה
שעות
מטומטמת
מילא לפחות זה היה לכמה דקות
אבל ביזבזתי שם יותר מידי זמן
וחיפשתי אותו
לעזאזל איתי.
שמישהו יקח אותי ממני
אני כועסת על עצמי
אבל ממש
ואין לי שום דבר לעשות עם זה
וזה לא מקדם אותי לשום מקום טוב
ובכל זאת לא מצליחה להירגע
אני צריכה לדבר
אבל אין לי עם מי
לא באלי שעוד אנשים יסבלו ממני
ולמה אני כותבת כאן במקום בפלאפון
לא דואגת שאף אחד יקרא את זה
אז מה בעצם ההבדל
לא יודעת

לא. לא מאמינה שזה קרה
שחזרתי לקשר איתו
סליחה.
מעצמי
מאלוקים
ממי שהשקיע כדי שזה לא יקרה.
בסוף נגיע לסוף.
זה מעליב נורא שלא רוצים לדבר איתי
לא זוכרת מתי הייתה הפעם האחרונה
שמישהו אמר לי את זה
ועוד בצורה כל כך ברורה
אבל אני לא אגיד את זה
כדי שלא נדבר עוד חלילה
גם לא עוד משפט אחד
זה לא נעים
אבל אני אתגבר
ואולי זאת בכלל אשמתי.
יום אחד המצפון יהרוג אותי
יש גבול לכמה הוא יכול להעמיס על הלב
הלב יקרוס בסוף
אבל חבל לחכות לסוף
הלוואי שאלוקים ידאג שזה יקרה היום
באלי אי בודד
שקט
לבד
לישון ימים שלמים
לאבד את הראש
ואת הלב
לא להרגיש
לא לשמוע
לא לראות
לא לרצות
לא להאמין
לא לקוות
לא להיות.
עצוב לי
בודד לי
מיואש לי
רע לי
לבד לי.

אז סיפרתי לה
והשמיים לא נפלו עלינו
והיא עדיין אוהבת אותי
ועדיין רוצה שאבוא לבקר הרבה
תודה ה.
באלי שהוא יתעניין
שאגלה שלא היה לי ממה להיפגע
אבל לא
גם אם הוא ישלח הודעה אני לא אגיב
אני איתו סיימתי
לתמיד.
החיים מעצבנים
ולא כייף לי
ועצוב לי
ובאלי לבכות
ולצרוח
ולדפוק את הראש בקיר
חזק.
באלי שקט ולבד
ואין מתי בקרוב.
שוב דיברנו
מטומטמת שכמוני
אני רוצה שהוא יתעניין
זה יתן לי כח להפסיק
אבל הוא לא
אף פעם לא.
אני מטונפת ומסריחה
מזוהמת
מחוללת
חסרת תקנה
.

אני רוצה להתחתן
אף אחד לא יודע כמה
אף אחד כנראה גם לא יידע
אני בהפסקה
שכרגע אני לא רואה סיבה להפסיק לעולם
שקט לי ככה
פחות לחוץ
פחות מטריד
אבל זה חסר לי. מאוד
אין אף אחד שנוח לי לספר לו כמה אני רוצה להתחתן
כמה זה חסר ויוסיף לי
כמה אני רק משחקת אותה שלא רוצה
אבל עמוק בפנים זה צורך חזק שבוער בי
גם בנפש
גם בגוף
אבל לא.
אני לא יכולה להתחתן
אסור לי להתחתן
מפחיד אותי לחנך ילדים
מפחיד אותי להיות כבולה למישהו
מפחיד אותי לחיות
אז אולי מספיק אלוקים?

אני כועסת עליו
מאוד
בעצם לא
אני פגועה ממנו
מאוד
הוא גרם לאמון שלי להישבר
שוב
אני לא סומכת עליו יותר
ולא מוכנה לנסות שוב לסמוך
על אף גבר
לא אכפת לו ממני בכלל
לא יודעת למה האמנתי לו שכן
אולי כי הוא באמת שידר שכן
אבל לא
הוא ידע שאני במצב רעוע
והוא לא היה שם
אבל אולי זאת אשמתי
אולי הציניות שלי הבריחה אותו
אולי זה שלא הייתי נחמדה גרמה לו ללכת
בכל מקרה
לא רוצה יותר לסמוך על גברים
לא רוצה יותר להאמין להם
לא רוצה יותר לשתף אותם
לא רוצה יותר לתת להם להיכנס ללב שלי
לאף אחד
ולאף אחת
זה יהיה פחות כואב
מקווה להצליח.

אני דפוקה
המוח שלי דפוק
הלב שלי שרוט
למה לא לקחת אותי אז?
אז כשרציתי שהאדמה תפתח את פיה
אז כשלא רציתי שיגיע הבוקר
אז שסמכתי עליו שהוא לא יבוא שוב
אז כשהעדפתי לקנות את הסיפור שלו
אז כשאמרו לי לשתוק
אז כשהיא הציקה לי נורא
אז כשנפלתי לשם ועמוק
אז כשהבנתי שהתמכרתי לדבר נורא ואיום
אז כשניסיתי וניסיתי וזה לא הצליח
אז כששיתפתי ובתמורה ניצלו אותי
אז כששיתפתי ולא שמרו על זה בסוד
אז כשזה קרה שם שוב
היום כשאני עמוק בתוך החרא
היו לך כל כך הרבה הזדמנויות
למה אני עדיין כאן?
יכולת לדאוג שאני אהיה קרובה אליך
ואהובה
ורצויה
אבל לא עשית את זה
ועכשיו אני נוראית
פושעת
****
מטונפת
פצועה
מדממת.
עכשיו אתה כבר לא תרצה אותי לידך
ובצדק
אז מה הפלא שאני עדיין כאן?

אני רוצה לדבר
לכתוב את עצמי
עד שארגיש מרוקנת
לשתף
ולהרגיש שמבינים אותי
לדבר
ולהרגיש שלא רוצים שאפסיק
לשתף
ושהשיתוף יהיה הדדי
רציתי לדבר איתה
לא נוח לי
רוצה לדבר איתו
אבל אנחנו כבר לא ממש מדברים
וכשכן
מרגיש שזה רק כדי לצאת ידי חובה.
אולי זה אומר שהדימוי העצמי שלי נמוך
אולי זה אומר שאני לא מעריכה את עצמי מספיק
מה עושים עכשיו
לא יודעת
שותקים
הולכים לישון
בורחים לשם
לא. לא בורחת לשם
בבקשה אלוקים
תציל אותי מעצמי.
תודה מראש.
או אולי
תודה בכל מקרה
כי תמיד יכול להיות גרוע יותר
ולא נהיה
מסיבה לא ברורה אני עדיין לא התקדמתי עוד שלב בדרך למטה
אז תודה בכל מקרה אלוקים
.

אני לא רוצה לגור אצל ההורים
אני רוצה כבר בית משלי
לקום בבוקר בשקט
לא לראות דברים שקשה לי לראות
לא לדעת על דברים שאין לי דרך לשנות
להתלבש איך שבאלי בלי תהיות
להתנהג בצורה שמתאים לי כרגע בלי התחשבות
אולי יום אחד אהיה עשירה מספיק
יום אחד אעבוד בעבודה מכניסה באמת
ובינתיים
אגור אצל ההורים
ואחרורק שיניים
ואנסה לכבד
ואנסה לא להתערב
כאילו להתערב, אבל רק כשמתאים להם
ואנסה לא לקלקל
ואנסה לרצות.
הגוף שלי השתגע
אני תופחת מידי
כואב לי מכל דבר קטן שאני אוכלת או שותה
אני עייפה מאוד
אני לא מרוכזת
אין לי מצב רוח
ואני יודעת שהכל קשור לנפש
כשיהיה לי טוב בפנים
לפחות קצת
הגוף יחזור לעצמו
אבל לא מצליחה
לא מצליחה לעשות לעצמי טוב
לא מצליחה להירגע
לא מצליחה להיות שלמה
לא מצליחה להיות שמחה
לא מצליחה להיות מרוצה
לא מצליחה.
באלי לכתוב לו
במקום להיכנס
באלי לכתוב לו
במקום לשקוע
באלי לכתוב לו
כדי להרגיש קצת יותר טוב
באלי לכתוב לו
כדי לקבל את האשליה שלמישהו אכפת ממני
אבל אני כבר לא מסוגלת לכתוב לו
כי אני לא יודעת מה הוא רוצה באמת
מה עשיתי לא נכון
איך לרצות אותו
ובכלל לא באלי לרצות אותו
אז אני לא כותבת לו
ונכנסת
ושוקעת
ובודד לי מידי
.

לא נכנסתי לשם כבר כמה ימים
עושה לי טוב ממש
וכאילו סימן מה' שזה הדבר הנכון
הוא חזר
אחרי שמונה חודשים
התלבטתי
בסוף החלטתי שכן
אז מחר.
לא החזרתי את החסימה
לא ברור למה
צריכה לעשות את זה
פעם התנגדתי לזה בתוקף
רציתי להצליח בלי חסימה
לדעת שאני יכולה לסמוך על עצמי
שאגיע לאינטרנט ולא אכנס לשם בלי הכרה
אז מצאתי פיתרון
יש לי חסימה, פתוחה
בכל רגע נתון אני יכולה להכניס את הקוד ולפתוח לעצמי
ככה אני מרגישה ששולטת במצב
ובסיפור הזה חייב שליטה.
אני אצטרך לספר לו על זה
זה יעמיד את הקשר שלנו במבחן פעם שנייה
בפעם הראשונה הוא עמד יופי.
מצאתי את עצמי, מחדש
מקווה שזאת הבחירה הנכונה
שמצאתי את המקום הנכון
שהכי מתאים לי
אמן.
אני חושבת שאני רוצה לעזוב את הערוץ
מתלבטת אם זה צעד נכון וחכם בשבילי
בינתיים אשאיר את המצב ככה.