אבל הגענו לזה, וכנראה שגם את זה אנחנו צריכים לעבור, ולקחת משהו.

אבל לא יודע מה יהיה.
תמיד יהיו תורה שבכתב ותורה שבע"פ.

בדיבור. איך במשך כל הדורות ידענו מה לעשות? הסבא *אמר* לאבא מה סבא שלו עשה והוא *אמר* לנו, לא השולחן ערוך.
עד שרבי ערך את המשנה לפני שיצאנו לגלות.
זה לא לכתחילה.
גם המצוות שבתורה - אנחנו לא חייבים בהן בגלל שהן כתובות בתורה, אלא בגלל שנאמרו למשה מפי הגבורה. אנשים נוטים להתבלבל

עם הזמן עשו עניין מהספרים

היה נשמע תמוהה בהתחלה כי ספר זה כ"כ טבעי ו'יהודי'.

בסוף - רבי בעומקו כתב את המשנה.. ובזה 'התיר את הרצועה' לכתיבת תורה.
וע"י הספרים האלה עמ"י התקיים, ומכוחם ניזון עד עכשיו, ועוד ייזון מהם בתקופה הנראית לעין.

הספר היחיד שנכתב בשביל להישאר זה ספרו של משה, חמישה חומשי תורה, שכל מילה בשיא הדיוק האלוקי.
וכן כל כ"ד ספרים, במדרגות נבואה.
אבל מצב עמ"י הלך וירד, ודברים שהיו אמורים להיות מועברים בצורת תורה שבע"פ עברו לתורה שבכתב, ואין זה מקומם, והפסדנו מכך (כמובן שהכל עשה ד', וגם מזה למדנו. אך אם היינו ראויים היינו זוכים לרווחים בצורה אחרת).

משום מה לא נתקלתי כ"כ בנקודה הזו בחיי

לכן זה נשמע לי קצת 'זר' עכשיו

כי באופן טבעי כשאומרים תורה, עולה לי מיד- דבר ה' וספר...

יקח זמן להפנים