אני מפחד עלייך
איך שאצא עם אור ראשון
ולא אשמע ממך כל היום
שתשכחי את המפתח במנעול
ואהיה כבול
מלהציל אותך

אני מפחד עלייך
שתשקעי בחלומך
ותשכחי לכבות את האש
מרוב אהבה על הכיריים
שלא תחשבי פעמיים
בשביל שנינו

ושוב הלב שלי יוצא
לרקוד עם הפחדים
לרקוד עם זאבים
עם שיניים חשופות, עם הסופות
כי כשאני מפחד עלייך
מי יכול עליי
מי יכול עלייך
מי יכול עלייך

אני מפחד עלייך
כשאת שטה על כביש מהיר
ומעלייך ענן שביר
שוטף את עינייך
ולפנייך
הדרך ארוכה

אני מפחד עלייך
אני מפחד עלייך
כשאין לך מעצורים
כשהחושים שלך טורפים
את הקלפים
ואת הבטן הרכה
שתחטפי עוד מכה

ושוב הלב שלי יוצא
לרקוד עם הפחדים
לרקוד עם זאבים
עם שיניים חשופות, עם הסופות
כי כשאני מפחד עלייך
מי יכול עליי
מי יכול עלייך
מי יכול עליי


וואו, כאילו. קודם כל כי הקול של מירי מסיקה עושה לי וואו בנפש, אבל כי זה כל כך אמור לכאוב וזה פשוט משאיר אותי עם תקווה ענקית ואהבה עצומה.


כבר למדתי שפחד הוא לא דבר רע, הוא שומר עלינו. אבל הביטוי "אני מפחד עלייך". זה... מחמם את הלב. באמת. שזה לא רק להסתדר יחד, מבינים? שזה ממש לחיות אחד את השני.
ולא צריך לפחד מלהיות כבול מלהציל אותי. כי זה אולי יקרה ואולי אני לפעמים נסגרת ואין פתח אבל אנחנו בני אדם, ועם כל החיסרון שבזה אנחנו נפתחים בשניות.
במיוחד אני, שכמה שניסיתי אף פעם לא הצלחתי ממש להיסגר.

ותמיד בשבת אני יותר רוצה ויותר מחכה כבר, אפילו יותר מבדרך ככל (וזה הרבה), פשוט כי שבת היא שיא המשפחתיות של השבוע. ואני כבר רואה איך וכמה אבל לא מתי וזה מותח לי את הנפש עד הקצוות וזה הרבה יותר מרגש מכל דבר אחר ויש חשש אבל אין פחד ולפעמים אני לא מצליחה להכיל את האהבה.

למישהו יש קישור לדרייב לסרט למלא את החלל?

חורף בריא לכולם

הא?